קריפטומניה

המטבעות המבוזרים מגדירים את הכסף מחדש. עוד ועוד מוסדות פיננסיים, גופים מוסדיים ותאגידים מצטרפים לחגיגה ותורמים לתנודתיות חסרת תקדים בשערים. איך כורים את הביטקוין? היכן רוכשים ומאחסנים את שברי המטבע? וממה צריך להיזהר? מדריך למתבזר

גיא רונן
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צלליות של עיר
גיא רונן
תוכן מקודם

בינואר השנה נרשמה היסטוריה בכדורגל העולמי: אינטר מדריד רכשה שחקן בעסקת ביטקוין. מעבר לפרט הטריוויה הפיקנטי בעניינו של החלוץ, דויד באראל, שהפך לחלוץ הרכישות במטבע מבוזר - לא הרבה גבות הורמו מאופן ההעברה. עוד ועוד בנקים, גופים מוסדיים, חברות מובילות בשוק הפיננסים ותאגידי ענק מביעים אמון במטבעות החדשים - ומקפיצים את ערכם. באפריל נגע הביטקוין בשער בלתי נתפס של 65 אלף דולר. האית'ריום, מטבע הקריפטו השני בתפוצתו, זינק השנה ב-1,500%.

המטבע המבוזר אינו כפוף לגוף מרכזי או למדיניות ממשלתית מוניטרית, אלא נסחר באופן וירטואלי ומכוח ההסכמה בין אדריכליו, מפתחיו ומשתמשיו. יש הרואים בו שחזור מסוים של סחר החליפין הקדום, שיכול היה להתבצע ללא כל תיווך. במובנים אחרים, הוא מחזיר אותנו לתקן הזהב: מכסת מטבעות הביטקוין, למשל, הוגבלה מראש, וגם שיעור האינפלציה קבוע. מנגד, שער המטבע היציג נחשב לתנודתי במיוחד, ולמעט בעסקאות רכישה ומכירה, אין לו שימושים נוספים.

הקורונה לא יצרה את המטבע המוצפן (קריפטוגרפי), אבל היא בהחלט נתנה דחיפה משמעותית לקריפטומניה הגלובלית. זה התחיל בירידות חדות עם פרוץ המשבר, אך עד מהרה המגמה התהפכה. "הדפסת כסף מסיבית בארצות הברית עוררה חשש מאינפלציה מוגברת", מסביר אילן שטרק, מנכ"ל אלטשולר שחם הורייזון. "כיוון שביטקוין הוא אנטי אינפלציוני במהותו, הוא שימש כאמצעי לגידור סיכונים, ממש כמו הזהב בשנות ה-70 האינפלציוניות. זה התחבר לחציית בלוק (Halving), אירוע היסטורי בתהליך כריית המטבעות שמתרחש אחת לארבע שנים וקרה בפעם השלישית במאי 2020. גם סביב הפעמיים הקודמות ראינו פעילות מוגברת".

חשוב לזכור שהתחום הזה רווי מתחזים ונוכלים, ויש לברור היטב מהיכן רוכשים ולמי מוכרים את המטבעות. "כשאדם מוכר לחברו, או כששני צדדים מבצעים עסקה דרך טלגרם וללא פיקוח, זה עלול להיגמר רע ומר", מזהיר שטרק. לדבריו, אם המקור מפוקפק, או שבאחד מגלגוליו הקודמים עבר המטבע דרך כתובת "שחורה" - סביר שהדבר יתגלה באמצעות כלי הניתוח המתקדמים, שיודעים להתחקות אחר מסלול העסקאות ולזהות מקורות בעייתיים (שירות כזה מספקת למשל חברת המחקר צ'יינליסיס). כתוצאה מכך, בורסות הקריפטו יסרבו לקבל את המטבעות, והבנקים יסרבו לכבד תמורה שתתקבל ממכירתם.

מזלזול לאסדרה

לא מעט ביטים ובייטים, וגם סאטושים (יחידת הביטקוין הקטנה ביותר - שמונה ספרות אחרי הנקודה העשרונית), זרמו ברשת מאז הפגינו מעצבי דעת הקהל הפיננסים זלזול במטבע הקריפטוגרפי. הנה כמה התפתחויות טריות: ויזה הודיעה כי תשקול להוסיף מטבעות מבוזרים לרשת התשלומים, כשמנכ"ל החברה מכנה אותם "זהב דיגיטלי". פייפאל הכריזה כי תאפשר קנייה, מכירה ואחזקה של מטבעות קריפטו בפלטפורמה שלה. חברת התשלומים והשירותים הפיננסיים Square, שייסד מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי, רכשה ביטקוין בשווי 170 מיליון דולר והצהירה כי נכון לסוף 2020, אחזקה במטבעות קריפטו היוותה כ-5% מנכסיה. הגדילה לעשות ענקית הבינה העסקית Microstrategy, שרכשה 38,250 מטבעות ביטקוין והפכה אותם לנכס הרזרבי הדומיננטי שלה. מעל כולן מרחפות עסקת 1.5 מיליארד הדולר של טסלה וההצהרה של אילון מאסק כי ניתן לרכוש מכוניות בביטקוין.

איך זה עובד? המטבע המבוזר אינו נתון למניפולציות מצד ממשלות וגורמים פוליטיים. למעשה, בניגוד לכסף פיאט, שמקבל את ערכו מכוח הממשלה והבנק המרכזי שמנפיק אותו, הערך היחיד של מטבע הקריפטו הוא אותה הסכמה השוררת בין הצדדים הסוחרים בו. הוא מוגבל לשימוש בעסקאות, אבל זו גם הביקורת המרכזית עליו: יש מי שרואה בו בועה פיננסית - שעלולה גם להתפוצץ. ביקורת נוספת היא שדווקא לאור הפשטות שבהעברות, ללא מתווך בנקאי או צורך בסליקה, המטבע המבוזר הוא גן עדן לארגוני פשיעה וטרור. לצד זאת, ארגונים סביבתיים מותחים ביקורת על היקף האנרגיה הנדרש כיום לכריית מטבעות חדשים, העולה על צריכת החשמל של מדינות שלמות.

בעוד כחצי שנה ייכנס לתוקף בישראל צו איסור הלבנת הון, המתייחס לראשונה גם למטבעות המבוזרים. התיקון מסדיר את כללי הסחר במטרה למנוע או לפחות למזער סיכונים להלבנת הון ומימון טרור. בין היתר, הוא יחיל על ספקי אשראי את החובה לזהות ולאמת את פרטי לקוחותיהם, ובתנאים מסוימים אף לדווח על פעולות כספיות. במדינות אחרות הלכו רחוק עוד יותר באסדרה ובפיקוח. הודות לכך, בארצות הברית כבר ניתן להעביר ישירות מטבעות לבורסות הקריפטו, ומהן להעביר כספים היישר לחשבון הבנק.

שרשרת של בלוקים

את התשתית למפץ המטבעות המבוזרים סיפקה התפיסה הטכנולוגית המכונה בלוקצ'יין. זו נועדה לאפשר לשני צדדים לבצע עסקה ללא גוף מתווך או מפקח כמו בנק. בפועל, כל עסקה היא תנועה הכוללת את סכום ההעברה ואת כתובות הארנק של הצדדים, הבנויות כרצף של אותיות ומספרים. ההעברה מתבצעת ומתאמתת באמצעות פתרון של חידה מתמטית, המורכבת מרצף האותיות והמספרים, על ידי רשת המחשבים.

העסקאות נשמרות באופן כרונולוגי כבלוקים של מידע, כשאחת לכמה זמן נסגר בלוק וננעל יחד עם שאר הבלוקים באופן דיגיטלי. הנעילה המשותפת היא הערובה לכך שפתיחת הבלוק לא תתאפשר לעולם. כך מתייתר הצורך בגורם מתווך, שנחשב לחוליה החלשה של אבטחת המידע ולמי שעשוי להפעיל מניפולציות על המטבע מסיבות אידיאולוגיות, פוליטיות, גיאופוליטיות ואחרות. עם יתרונות השיטה נמנית היכולת להעביר כספים במהירות, ללא עמלות, דמי תיווך או עיכובים עד אישור העסקה, וכל זאת באופן שקוף אך אנונימי.

לכל מטבע מבוזר יש פרוטוקול משלו ויישום מעט שונה, המתבסס על פי רוב על טכנולוגיית הבלוקצ'יין. תהליך הנפקתם של מטבעות חדשים למחזור מכונה "כרייה" כאנלוגיה לכריית הזהב. עם הזמן, הכרייה נעשית מורכבת יותר, שכן החידה שיש לפתור נעשית מסובכת יותר. הכוח החישובי הרב שנדרש כיום לתהליך הוא הסיבה לצורך בחוות שרתים מסיביות ולחשמל בהיקף גבוה כל כך. מפתח הביטקוין, שכינה עצמו סאטושי נקאמוטו, הגביל מראש את מספר המטבעות שייוצרו אי פעם ל-21 מיליון (עד היום נמכרו כ-18.7 מיליון). תהליך הכרייה עתיד להסתיים עד שנת 2140.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין משמשת כיום ליישומים נוספים של העברת מידע מוצפן באופן מיידי ואנונימי וללא צורך בשירותי צד שלישי, למשל: העברת מידע רפואי רגיש, או שטרי מטען המונפקים בעת שילוח סחורות. אותה תפיסה טכנולוגית אף נזכרה כפרקטיקה יעילה, חסינה מזיופים ומטענות לזיופים להצבעה דיגיטלית בבחירות.

יותר מ-4,500 מטבעות מבוזרים

מה שהפך למפץ פיננסי החל בשלהי 2008, אז פותחה התוכנה הראשונה ונכתב הפרוטוקול המקורי של הביטקוין. השימוש הראשון נעשה בינואר 2009, ובתוך ארבע שנים נמנו 66 מטבעות קריפטו שונים. ב-2014 נספרו כבר יותר מ-500 מטבעות, ב-2017 1,335, ובשנת הקורונה חל זינוק נוסף ליותר מ-4,500 מטבעות מבוזרים, רובם בעלי שימוש זניח. מאז תחילת השנה, הביטקוין (BTC) יותר מהכפיל את ערכו. הבאים בתור בהיקף השימוש הם אית'ריום (ETH), עם שווי שוק של יותר מ-450 מיליארד דולר ושער של יותר מ-4,000 דולר לאחר תקופה של עליות דרמטיות; בייננס קוין (BNB), המטבע של בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, הנתונה כעת לחקירה פדרלית; ודוג'קוין (Doge) - מטבע מבוזר שהחל כמעין בדיחה, אולם חווה בתחילת השנה זינוק מטאורי הודות למשתמשי רדיט שהקפיצו את ערכו בדומה לפרשת גיימסטופ, כמו גם לכמה ציוצים של אילון מאסק.

מטבעות נוספים שכדאי להכיר הם Cardano‏ ‏(ADA), המכונה גם "האית'ריום של יפן", Polkadot ‏(DOT)‏, Stellar‏ ‏(XLM)‏, Litecoin‏ (LTC) ו-Bitcoin Cash‏ (BCH). שונים במקצת הם Tether‏ (USD-T) ו-USD‏ Coin‏ (USD-C) המכונים מטבעות קריפטוגרפיים יציבים (stablecoins) שערכם מקובע לדולר. התת'ר נחשב לאחד ממטבעות הקריפטו הנפוצים כיום בעסקאות, עם שווי שוק של יותר מ-55 מיליארד דולר.

המעבר למטבע דיגיטלי פירושו גם מעבר לארנק דיגיטלי המאחסן את פיסות הקוד. ישנו "ארנק חם" - פיצ'ר חינמי נגיש ופשוט, שיכול להיפתח דרך הסמארטפון או באחת הבורסות. הוא נחשב בטוח פחות ונתון לפריצות, ולכן לא מומלץ לשמור בו סכומים גבוהים. לעומתו, "ארנק קר" אינו מחובר פיזית לרשת (מגיע כתוכנה המותקנת על גבי המחשב או בהתקן נייד) ולכן בטוח בהרבה. השימוש בו עולה כסף, ואובדן ההתקן או הסיסמאות, למעט במקרה של שירותי משמורן (קסטודיאן), פירושו אובדן המטבעות. תשאלו את שטפן תומס, מתכנת גרמני המתגורר בסן פרנסיסקו, שאיבד את הסיסמה. לאחר שמונה ניסיונות כושלים, נותרו לו רק עוד שניים לפני ש-7,000 מטבעות ביטקוין, ששווים כיום יותר מ-270 מיליון דולר, יורדים לטמיון.