חוסנה של מדינה נמדד גם בתשתית הענן הציבורי שלה

במהלך הקורונה ארגונים רבים עברו לענן מאחר והוא מאפשר התמודדות טובה יותר עם משברים וכן התאוששות כלכלית מהירה יותר. בעזרת הענן, תחומי הבנקאות, הביטוח והבריאות בישראל יוכלו לבצע זינוק קדימה ולהנגיש לצרכנים שירותים מתקדמים ביותר, שלא ניתן היה לפתחם ללא תשתית ענן ציבורי בישראל

רונית אטד, תוכן מקודם
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
shutterstock
צילום: shutterstock

העולם נכנס לתקופה של חדשנות מואצת המאפשרת מודלים עסקיים וכלכליים חדשים ומורכבים. חוק "מור", המאפשר קפיצות מדרגה משמעותיות בכוח העיבוד, גרם לכך שבתוך שנים ספורות התפתחו טכנולוגיות ומודלים לניהול טכנולוגיות חדשים.

כמעט כל טכנולוגיה במאות ה-20 וה-21 היא תוצאה של שילוב של מספר טכנולוגיות ותפיסות שהתפתחו קודם לכן ואוחדו לאורך הזמן בצורה חדשנית על-מנת לייצר ערך חדש. הדוגמה הבולטת ביותר היא האינטרנט עצמו. שילוב רחב-מימדים וחוצה עולם של מספר טכנולוגיות, כולל תקשורת, שרתים, מחשבים, אחסון, הצפנה, וכמובן פרוטוקול ה-HTTP. כל אחד מהרכיבים הטכנולוגיים שמרכיבים את האינטרנט היה קיים עשרות שנים ועבר התפתחות והתקדמות משמעותית, עד שבשנת 1991 יצא האינטרנט לאוויר העולם והפך לרכיב קריטי בחיינו הפרטיים ועבור חברות ועסקים.

רונית אטד, מנכלית מיקרוסופט ישראל. צילום- גיא הכט
רונית אטד, מנכלית מיקרוסופט ישראלצילום: גיא הכט

לקראת סוף שנות ה-2000 התווספו גם הסמארטפון והענן הציבורי. שתי טכנולוגיות אלה הורכבו ממאגד של טכנולוגיות ותפיסות קודמות, ששולבו לתוך מערכת אחת המספקת שירותים. כך הגענו לפלטפורמה הטכנולוגית שאיפשרה את התפתחות הדיגיטל על כלל משמעויותיו כפי שאנחנו מכירים כיום.

הטכנולוגיות והמודלים שאפשרו את הענן הציבורי

כאשר בוחנים את הענן הציבורי, גם הוא מבוסס על מגוון טכנולוגיות ומודלים לניהול של טכנולוגיות החל משנות ה-60' של המאה הקודמת. שלוש המגמות העיקריות שהובילו לתפיסה של ענן הגיעו מניהול נכון יותר של משאבי IT. המגמה הראשונה, אספקת משאבי IT כשירות הנותן תועלת. למשל, אחסנה וכוח עיבוד. המגמה השנייה, שיתוף אותם משאבי IT בין  מספר אנשים המשתמשים בהם במקביל. המגמה השלישית, ההבנה כי ניתן לספק שירותי ומשאבי IT דרך הרשת. שלוש מגמות אלה הן בעיקרן תפיסות ניהוליות המבוססות על התפתחויות טכנולוגיות. אחר כך הגיעו התפתחויות טכנולוגיות בתחומי הווירטואליזציה ומערכות ההפעלה, שיחד עם האינטרנט שהושק, הביאו לאפשרות של ענן ציבורי.

מעבר להתפתחות האנכית, הכוללת את הטכנולוגיות עצמן, והרוחבית, הכוללת את מגוון ומרחב השירותים, לענן הציבורי יש גם רגל נוספת והיא ההתרחבות הגלובלית. גם זו מגמה משמעותית המאפשרת ליחידים, בעלי עסקים, חברות וממשלות לצרוך את שירותי הענן וליהנות מיתרונותיו הרבים. התרחבות זאת מאפשרת לאותם ארגונים להיות חלק מאותה מגמה ולאמץ ולמנף אותה לצרכיהם.

להתמקד בליבת העסקים

למרות שהענן הוא "ציבורי", בשנים האחרונות ישנה מגמה ברורה של הגנה על פרטיות המשתמשים והמידע שלהם, או זה הנשמר עליהם. למעשה, אין שום דבר "ציבורי" בענן למעט העובדה שכל אחד יכול להשתמש בו, אבל הטכנולוגיות שלו מאפשרות לציבור ולארגונים לקבל את רמת אבטחת המידע הגבוהה ביותר שהייתה זמינה לאנושות עד כה. כמו כן, ממשלות וארגונים על-מדינתיים, כמו האיחוד האירופי, מקדמים מגמה של ריבונות דיגיטלית, הכוללת, בין היתר, את שמירת המידע שלהם בתוך הגבולות הפיזיים שלהם (Data Residency). נושא אינו רלוונטי רק לממשלות כי אם גם לסקטורים שלמים הנמצאים תחת רגולציה ממשלתית, המחייבת אותם לשמור את המידע בגבולות המדינה גם כן. תפיסה זו היא גורם מעכב עבור הסקטורים האלה, דוגמת הבנקאות והבריאות, אשר מנעה מהם את היכולת להשתמש בענן הציבורי וליהנות מטכנולוגיות שלא ניתן להשתמש בהן בדאטה סנטרים מסורתיים, אלא אם כן מבצעים השקעות גדולות מאוד.

המגמה האחרונה המלווה את העולם הטכנולוגי לכל אורך השנים היא אבסטרקציה (הפשטה) - היכולת לצרוך או להשתמש במשהו ללא צורך להבין כיצד כלל הגורמים המרכיבים אותו פועלים, וללא צורך לפתח ולנהל אותם. מגמה זו הולכת ומתחזקת בשלוש השנים האחרונות עם התגברות התחרות העסקית בעולם הדיגיטלי. מכאן, הרצון והצורך של החברות להשקיע את המשאבים, הזמן והכסף במיקוד העסקי שלהן במקום בניהול ותחזוקה של משאבים שאינם בליבת העסקים של החברה.

זינוק קדימה

בינואר האחרון, מיקרוסופט הכריזה על הרחבת הענן הציבורי שלה למדינת ישראל, שמשמעותה פתיחה של דאטה סנטר עם הטכנולוגיות והשירותים המתקדמים בעולם בגבולות המדינה. פעולה זו תאפשר לכל סוגי החברות והתעשיות ליישר קו עם המגמה העיקרית של עולם ה-IT ולאפשר להן לעבור לעידן הדיגיטלי. בין אם זו בנקאות דיגיטלית, בריאות דיגיטלית ורפואה מדייקת, או אפילו חקלאות מדייקת (precision agriculture) כך שאזרחי המדינה יוכלו להנות משירותים דיגיטליים מתקדמים בקצב גבוה, וברמת אבטחת מידע ופרטיות חסרות פשרות.

השילוב בין אומת הסטארט-אפ לבין הענן הציבורי יאפשר יצירת מוצרים ופתרונות חדשניים וערך רב לכלכלת ישראל, לביטחונה ולחוסנה. במהלך הקורונה ארגונים רבים עברו לענן או הרחיבו את השימוש בו, מאחר והוא מאפשר התמודדות טובה יותר עם משברים וכן התאוששות כלכלית מהירה יותר. זה כולל את היכולות לנתח תהליכים ומצבים ולעבד את המידע, שהינו הנכס המשמעותי ביותר לכל ארגון, תוך הפקת תובנות וקיצור זמני קבלת ההחלטות והוצאתם לפועל. כל זאת, תוך הסתכלות רוחבית על מכלול גופי החברה החל מפיתוח, מכירות, כספים, רכש ומשאבי אנוש.

בעזרת הענן, תחומי הבנקאות, הביטוח והבריאות בישראל יוכלו לבצע זינוק קדימה ולהנגיש לצרכנים שירותים מתקדמים ביותר, שלא ניתן היה לפתחם ללא תשתית ענן ציבורי בישראל.

הכותבת היא מנכ"לית מיקרוסופט ישראל