תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רווח כפול

איך משלבים בין עשייה חברתית וחזון עסקי, וכיצד עסקים חברתיים תורמים למשק כולו גם מבחינה כלכלית? חנוך ברקת, יו"ר דואליס, משוכנע שהתחום עדיין רק בתחילת דרכו

מחזור כספי שנתי של בין 30 ל-40 מיליון שקל הוא מחזור שנתי שלא מעט עסקים היו שמחים עליו. הנתונים האלו הופכים למרשימים עוד יותר כאשר מבינים כי כ-150 מתוך 400 העובדים בקבוצת עסקים שזה המחזור הכספי שלה, הם מאוכלוסיות מוחלשות – נוער בסיכון, נשים ערביות ויהודיות שלא עבדו שנים ארוכות ובעלי מוגבלויות.

אילוסטרציה של כדור  הארץ בידיה של בחורה
Vadymvdrobot | Dreamstime.com

העובדים האלו מועסקים במגוון העסקים החברתיים בהם מושקעת קרן דואליס להשקעות חברתיות. הקרן, שהוקמה על ידי איש העסקים והיזם חנוך ברקת ב-2008, פועלת לקידום מטרות חברתיות באמצעות השקעה וליווי עסקים חברתיים בתחום הכשרה ותעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות.

התפיסה העומדת בבסיס הגישה אותה מקדמת קרן דואליס בעסקיה, היא כי ניתן לקדם מטרות חברתיות תוך עמידה ביעדים עסקיים. מי שנחשב לאבי הגישה הוא ד"ר מוחמד יונוס שהקים ב-1983 בבנגלדש את בנק גרמין (Grameen Bank) - בנק חברתי המעניק מיקרו קרדיט - הלוואות קטנות לאנשים שלא יכולים לקבל הלוואות מבנקים גדולים, כאשר אותן הלוואות מיועדות לאפשר להם להגיע לעצמאות כלכלית. הבנק ויונוס זכו בפרס נובל לשלום ושיטת המיקרו קרדיט הועתקה ב-58 מדינות בעולם.

60% מהעסקים החברתיים מעסיקים למעלה מ-15 עובדים

חנוך ברקת, יו"ר דואליס ולשעבר מנכ"ל קרן אייפקס ישראל, אומר ההחלטה להקים את הקרן הגיעה מתוך חשיבה עסקית: "אחת הבעיות של העולם החברתי היא מחסור במקורות מימון. בעולם העסקי אתה משקיע כסף בעסק, ולאחר שהגעת לרווחיות אתה יציב. בעולם החברתי אתה צריך כל פעם לחזור לבאר ולמצוא מימון נוסף, אם זה מתורמים או מהמדינה. כשהבנתי את ההבדל הזה, הבסיסי, התחלתי לבדוק איך אפשר לבנות למיזמים חברתיים מודל עסקי".

ההבנה הזו, שקרן דואליס היא מראשונות המיישמות אותה בישראל, תפסה תאוצה בקרב גופים שונים במגזר השלישי בעיקר על רקע המשבר של 2008, אז מקורות המימון של עמותות רבות נחתכו באופן חד, ומיזמים לא מעטים נקלעו לקשיים שסיכנו את המשך פעילותם.

בשנים שחלפו, על רקע השינויים האלו ולצד חדשנות חשיבתית תוך שילוב של רצון לעשות טוב וזיהוי הזדמנויות וניצולן, נפתחו עוד ועוד עסקים חברתיים בישראל, אם כי תחום זה עדיין רחוק ממימוש מלוא הפוטנציאל שלו.

מחקר שנעשה ב-2012 על ידי פרופ' בני גדרון, במסגרת מכון בית ברל ובשיתוף עם משרד הכלכלה, הראה כי מתוך 102 העסקים החברתיים שנסקרו 38% הוקמו על ידי ארגון אם, 28% על ידי יזם יחיד, 22% על ידי קבוצה של יזמים ו- 8% על ידי רשות מקומית או ציבורית. מרבית העסקים הוקמו לאחר שנת 2000, ורובם התמקדו בתחומי האמנות והמלאכה - 41%. שאר העסקים פעלו במגוון תחומים: 24% פעלו בתחום המזון והמשקאות, 10% בתחום הקמעונאות והמסחר ו-7% בתחומי הסביבה והמיחזור.

מבחינת הפוטנציאל הכלכלי של העסקים מראה המחקר כי 60% מהם העסיקו מעל 15 עובדים, ו- 13.5% העסיקו מעל 60 עובדים. 76% מהעסקים החברתיים דיווחו כי המחיר אותו הם גובים על המוצרים או השירותים שהם מספקים הוא תחרותי. 50% ציינו כי הרווחים מוחזרים להשקעה במיזם, 4% אמרו כי הרווחים מחולקים לבעלי העניין שבו (בעלים ושותפים) ו-14% אמרו כי הם מועברים לארגון אליו משתייך המיזם.

למטרת רווח ולא למקסום הרווח

בין המיזמים הבולטים והמוכרים במשק הישראלי ניתן להצביע על "Call יכול" המעסיק עובדים בעלי מוגבלויות כטלפנים, "עתיד ורוד", עסק לשיווק פרסום על שלטי חוצות המכשיר ומעסיק בני נוער בסיכון ומסעדת "ליליות", שבה מושקעת קרן דואליס, המעסיקה בני נוער בסיכון.

"ההשקעה הראשונה שלנו היתה במסעדת 'ליליות'" אומר ברקת, "היום אנחנו שותפים ב-11 עסקים חברתיים, כאשר בכולם אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם גופים נוספים. המהות של הפעילות שלנו היא השקעה וליווי של עסקים חברתיים למטרת רווח ולא למקסום הרווח", הוא מציין.

מה המשמעות של עסק שפועל למטרת השגת מטרות חברתיות לצד שאיפה לרווח אך לא למטרת מקסום הרווחים? ברקת מסביר תוך שהוא מדגים על העסקים בהם מעורבת הקרן, הפועלים למען העסקתם של בני נוער בסיכון. "בישראל בכל שנה נפלטים ממערכת החינוך 13% מהתלמידים מעל גיל 16, זה כ-14-15 אלף בני נוער בשנה. חלקם הגדול לא הולכים לצבא ומדרדר לפשע. בני הנוער שאנחנו מעסיקים ב'לילית' וב'קלפטע' למשל – לפחות בתחילת הדרך – לא ניתן לדעת אם יגיעו למשמרת ומתי. כתוצאה יש לנו כוח אדם עודף. ב'לילית' למשל, בכל זמן נתון יש 10-15 טבחים בוגרים ו-10-15 בני נוער. המסעדה לא צריכה כוח אדם בכמות כזו. בנוסף, בכל עסק חברתי יש לנו עובד סוציאלי ואנחנו מוציאים את בני הנוער לסיורים שונים – כל אלו הן הוצאות חברתיות עודפות שמקטינות את הרווח באופן טבעי. היעד שלנו הוא להרוויח כמחצית ממה שעסק דומה ללא הפרויקט החברתי מרוויח. אם מסעדה מרוויחה 10%-15% על המחזור, אנחנו שואפים ל-5%-6%. החצי השני של הרווח הולך לממן את החלקים של ההוצאה החברתית העודפת".

לצד זה מדגיש ברקת את התפיסה העסקית: "אם הצד החברתי לא עובד והצד העסקי כן, או להפך – נחפש פתרונות לגרום לזה להצליח. אם שני הצדדים לא עובדים – נסגור. יכול להיות שנסגור עסק כי לא הצלחנו. מי שחושב שאפשר לעשות עסקים בלי לסגור הוא כנראה שלא איש עסקים".

אחרי 7 שנות פעילות, בקרן דואליס יכולים להסתכל אחורה בגאווה וקדימה בתקווה: 70%-90% מבוגרי הפרויקטים בתחום העסקת בני נוער בסיכון התגייסו לצבא או השתלבו במסגרות תעסוקתיות. בדיקה שנעשתה בקרב בוגריו 'ליליות' הראתה כי 70% השתלבו במסגרות תעסוקתיות ו-20% בפעילות נורמטיבית. ברקת מספר על אחד מבוגרי העסקים בהם מעורבת הקרן: "בארוחה משפחתית במסעדה בתל אביב, ניגש אלי אחד הטבחים וחיבק אותי. ישר זיהיתי אותו, למרות שכשהוא עבד אצלנו הוא היה פאנקיסט עם שיער צבוע וברזלים על כל הפנים והיום הוא עם שיער נורמלי והרבה פחות ברזלים. הוא אמר לי –'אתה יודע איך קניתם אותי? בפעם הראשונה שלא באתי לעבודה העובדת הסוציאלית באה לחפש אותי בבית. זו היתה הפעם ראשונה בחיי שמישהו בא לחפש אותי'".

את תחושת הערך העצמי וחיזוק הביטחון האישי בקרב אותן אוכלוסיות מוחלשות לא ניתן לכמת במונחים כלכליים, אך כיום ברור כי העסקים החברתיים המעסיקים ומכשירים אוכלוסיות אלו יוצרים ערך כלכלי חברתי על ידי חסכון בתשלומי קצבאות או הוצאות ציבוריות אחרות ובנוסף מסייעים בגידול בתוצר ובתשלומי מיסים. ממצאים ממחקר שנערך על ידי עמותת נובה הראו כי כי עלות הכשרת נער בפרויקט במסעדת 'ליליות' עולה כ-65 אלף שקל כשהתועלת השולית על נער זה למדינה עומדת על כמיליון שקל, בין השאר כתוצאה מחיסכון בתשלומי רווחה שונים ומהמיסים שנער זה ישלם בעתיד.

"עסק חברתי מייצר למשק אין סוף תועלות כלכליות וחברתיות. דמיינו 1,000 עסקים חברתיים שעוסקים בהכשרה ותעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות, שכל אחד מהם יטפל רק בעשרה אנשים בשנה. זה נותן 10,000 איש בשנה. אפילו אם יש רק 50% הצלחה – זה המון. בנוסף, אי אפשר להתעלם מההשפעה על העובדים ה'רגילים' שעובדים לצד האוכלוסיות האלו", אומר ברקת, "אני מאמין שאנחנו רק בתחילת הדרך בתחום הזה של עסקים חברתיים. כשהתחלנו לפני 7 שנים הסתכלו עלי כאילו אני שיכור, היום כבר יש מודעות והבנה שאפשר לעשות פעילות חברתית שהיא גם למטרת רווח".

יש לכם מיזם חברתי? וויסקי שיבאס ריגאל משיק את ״THE VENTURE״, תחרות בינלאומית לאיתור מיזמים מבטיחים בעלי השפעה חברתית בעולם לשנת 2016, עם פרס בשווי מיליון דולר. לראשונה, תכלול התחרות מועמדים ישראלים וצוות שופטים ישראלי המורכב מיזמים ומאנשי עסקים בכירים.

לפרטים נוספים על התחרות והגשת מועמדות>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#