"רפואת לב מותאמת אישית, ששמה דגש על טיפול ושמירה על איכות חיי החולה"

לב מלאכותי זמני, שימוש בטכנולוגיית Shock Wave והדמיה לבבית מתקדמת. רופאי המערך הקרדיולוגי מהמרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, שמוביל במספר הצנתורים בחולי אוטם חריף, מספרים על החידושים שקרובים ללב

ענת יפה
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יחידת הצנתורים במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית | צילום: דוברות המרכז הרפואי מאיר
ענת יפה
תוכן מקודם

תחום הקרדיולוגיה הפולשנית, עבר בעשור האחרון מהפכה של ממש במתן טיפול יעיל, מהיר ובטוח למחלות שבעבר טיפלנו בהם באמצעות ניתוח בלבד. יש לכך מספר סיבות אותן מפרט פרופ' עבד עסלי, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית.

פרופ' עבד עסלי מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית | צילום: רמי זרנגר

"הכלים שיש לנו היום מאפשרים לנו להעניק את הטיפול הטוב והאיכותי ביותר, לצד המהירות שהינה קריטית ומצילת חיים במרבית המקרים. מדובר בתחום העוסק בהתערבות במבני הלב ובכלי הדם על ידי צנתור ובפולשנות מינימלית שהביא עמו בשורה הן לעולם האבחון והן לטיפול במחלות לב, המאפשרים לנו לתת מענה מותאם אישית למטופלים שלנו". 

המערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, זכה לאחרונה לעמוד בראש דו"ח מדדי האיכות של משרד הבריאות בטיפול המהיר במספר הצנתורים הגבוה ביותר בישראל, לאנשים שלקו בהתקף לב חריף. מדובר ב – 278 מקרים במרכז הרפואי מאיר בהפרש ניכר מהמקום השני. 

לב מלאכותי זמני 
"אחד החידושים בתחום בשנים האחרונות מתייחס למצבים של צנתורים מורכבים ומצבים בהם מטופל מגיע בשוק לבבי (שוק קרדיוגני). במקרים אלה, מאחר ותפקוד הלב ירוד, הסיכון למוות במהלך הצנתור גבוה ואנו נעזרים ב-Impella -'לב מלאכותי זמני' התומך בלב המטופל בזמן הפעולה, ומסייע לו בפעולת שאיבת הדם והמשך הפצתו לאיברי הגוף. השימוש בלב המלאכותי, מאפשר לנו לטפל גם במקרים אלקטיביים וגם במקרים דחופים של הלם", מדגיש פרופ' עסלי.

חידוש נוסף הוא השימוש בטכנולוגיית  Shock Wave לפתיחת עורקים כלילים מסוידים, שהשימוש בו במרכז הרפואי מאיר, היה בין הראשונים בישראל.
"הדבר מאפשר השתלת סטנט אופטימלית עם שיפור ניכר בתוצאות המיידיות וארוכות הטווח. חולי לב סובלים מהיצרות משמעותית של העורקים הכליליים המובילים דם לשריר הלב, וכפועל יוצא מכך מזרימת דם פחותה, ירידה בתפקוד וסכנה להתקף לב. אותם חולים עוברים, פעמים רבות צנתור שבמהלכו מושתל בלבם סטנט (תומכן). טכנולוגית ה-Shock Wave שולחת גלי קול מרוכזים אל תוך העורק המוצר במהלך הצנתור המאפשרים את ריסוק הסידן החוסם את העורק ומאפשרים פתיחה טובה ובטוחה שלו", מסביר פרופ' עסלי. 

דוגמה נוספת לטיפול במקרים מורכבים מתייחסת לטיפול ב"חסימה כרונית" בעורקים הכליליים (CTO) שמתאפיינת בזמן של למעלה משלושה חודשים ללא זרימה בעורק. "חסימה כרונית" שכיחה בכ-20% מכלל הנגעים בעורקים הכליליים, ובאה לידי ביטוי בהצטלקויות ובהסתיידויות המחייבות פתיחה מורכבת יותר. 

"כמו כן, ישנם מטופלים העוברים 'התקפי לב שקטים', בהם הגוף יוצר כמעיין 'מעקפים טבעיים', והמטופלים אינם מרגישים בתחילה את הפגיעה באספקת הדם ללבם. חסימות אלה מהוות מניע להפניית חולים לניתוח מעקפים. האתגר הצנתורי במקרים אלו גדול והמרכז שלנו בדומה למרכזים מובילים בעולם הקים תוכנית טיפול ייעודית CTO PROGRAM במסגרתה אנו מיישמים טכנולוגיות צנתור מורכבות הכוללות הזרקה מקבילה בו זמנית ושימוש בציוד מיוחד לרבות תילים ומיקרו קטטרים בעלי רמת עבירות גבוהה לפתיחת העורק החסום", מפרט פרופ' עסלי.

צילום ברזולוציה של מאית מ"מ ו-CT לבבי
העורק הכלילי השמאלי הראשי (Left Main Coronary Artery)-הוא הגזע המרכזי והחשוב בכלי הדם, ואחראי לכ-85% מאספקת הדם לחדר השמאלי שאמון על תפוקת הלב. טיפול בעורק זה היה עד לאחרונה, נחלתם של המנתחים. בזכות התקדמות רבה בטכניקות הצנתור, שיטות השתלת התומכנים ומכשירי הדמיה תוך כלית, חלה התקדמות רבה ביכולות וברמת הדיוק. מחקרים אחרונים הראו שהטיפול בהיצרות בעורק עם דרגת מורכבות קלה-בינונית בצנתור, מניב תוצאות ארוכות טווח טובות בדומה לניתוח מעקפים. 

שימוש בטכניקות הדמיה מיוחדות כמו אולטרה סאונד תוך כלילי או הטכנולוגיה החדישה של שימוש בחיישן אופטי זעיר, בו משתמשים במרכז, מביאים  גם הם לשיפור ניכר בתוצאות הטיפוליות. מכשיר ה-OCT (Optical Coherence-Tomography), נמצא על גבי תיל ונמשך בעורק במהלך הצנתור ובאמצעות גלי אינפרה אדום, מאפשר צילום של חלל העורק ושכבות הדופן הקרובות ברזולוציה של כמעט מאית המילימטר, ותורם לדיוק בקבלת ההחלטות", מסביר פרופ' עסלי. 

לדבריו, גם הדמיה של עורקי הלב הכליליים בשילוב CT שהוכנסה לאחרונה לשימוש במאיר מדגימה היטב את חומרת הטרשת והיקפה ומאפשרת להתגבר על מגבלות בדיקת ה-CT לבדה כפי שהיה בעבר. 

"הטכנולוגיה החדשה של ה-CT המקרין במקביל שתי אנרגיות (גבוהה ונמוכה) מאפשרת לראות בבדיקה אחת גם טרשת בכלי דם וגם את זרימת הדם לתוך שריר הלב וכך מתקבלת תמונה נקייה מהפרעות של חומר ניגוד. השימוש בהדמיה מתקדמת זו משדרג את יכולות ההדמיה הלבבית ונותן אפשרויות תכנון וביצוע פעולות צנתוריות מורכבות", מסביר ד"ר יואב ארנסון, מנהל ההדמיה הלבבית המתקדמת במאיר. 

קוצב לב זעיר אלחוטי וקיצוב לב פיזיולוגי
תחום נוסף שעבר מהפכה בעשור האחרון הינו הטיפול בהפרעות החשמליות של הלב. ד"ר אלכס אומלצ'נקו, מנהל היחידה האלקטרופיזיולוגית במאיר, מיישם ומטמיע את הטכנולוגיות החדישות בטיפול במטופלים אלה. הטיפול כולל בין היתר, השתלת דפיברילטור תת עורי - ללא החדרת אלקטרודות לחללי הלב, המסייע לחולים המתאימים במניעת סיבוכים אפשריים הקיימים בדפיברילטור המוכר. השתלת קוצב לב זעיר ביותר (MICRA)-בגודל כ-3 ס"מ, קטן משמעותית מהקוצבים הקיימים, ללא מערכת אלקטרודות רגילה וללא חתך בעור או צורך בהשתלה דרך המפשעה. קיצוב לב פיזיולוגי של מערכת ההולכה הטבעית של המטופל (HIS PACING) - טכנולוגיה חדישה ביותר המיושמת במאיר ומאפשרת על ידי השתלת אלקטרודות במיקום מדויק, הולכה חשמלית בסיבי ההולכה הטבעיים ולמעשה יוצרת קיצוב לב פיזיולוגי. 

שיקום לב מרחוק
במכון שיקום הלב במאיר, שהינו מהמבוקשים בישראל, החל לפעול פיילוט של תכנית שיקום לב מרחוק, המציע לכ-130 חולים, שירותי שיקום לב מרחוק, בזמן ובסביבה המתאימים להם. התוכנית בהובלת פרופ' עסלי, ד"ר חאסקיה עבד, מנהל המכון למניעה ולשיקום חולי לב, ויגאל בר און, הפיזיולוג הראשי ומנהל מרכז הספורט במאיר, מיועדת למשתקמים בדרגת סיכון נמוכה, ותחת פיקוח ומעקב אישי של צוות מומחים רב תחומי. הצוות כולל רופאים, פיזיולוגים, פסיכולוגית, דיאטניות, אחיות ומאמני כושר. באמצעות תוכנה המאפשרת קבלת נתונים מהציוד על המטופל דוגמת שעון חכם המנטר את הפעילות הגופנית על ידי דופק, מספר צעדים, עוצמה, וציוד המאפשר קבלת נתונים עליו דוגמת לחץ דם, רמות גלוקוז, ריווי חמצן בדם, נאסף המידע והצוות המטפל העוקב אחריו מעביר למטופל משוב באמצעות אפליקציה לצד הסבר, הדרכה ושיחות מומחים מרחוק.

"התפתחויות משמעותיות אלה, מאפשרות לנו לתת מענה לכל חולה לב עם מאפיינים ספציפיים, להרחיב את מעגל אפשרויות הטיפול ולהעניק רפואה מותאמת אישית אידיאלית, ששמה דגש על טיפול איכותי ושמירה על איכות חיי החולה", מסכם פרופ' עסלי.