"אוטם שריר הלב – התקדמות עצומה ועדיין אתגר גדול"

סימני האזהרה, אפשרויות הטיפול וחשיבות המניעה

פרופ’ דורון זגר
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צילום: shutterstock
פרופ’ דורון זגר
תוכן מקודם

שריר הלב האחראי על אספקת הדם לכל אברי הגוף, זקוק לאספקת דם משלו. אספקה זו מגיעה ללב באמצעות העורקים הכליליים. אוטם שריר הלב (התקף לב) נגרם כאשר נוצרת חסימה פתאומית באחד מהעורקים הכליליים, דבר הגורם להפסקת זרימת הדם לאותו אזור של שריר הלב שעליו אחראי העורק שנחסם. מאותו רגע מתחיל תהליך מתקדם של נמק השריר, שנמשך מספר שעות ויגרום לכך שאותו אזור לא יתפקד עוד ובמקומו תיווצר צלקת. ישנם שני סוגים של אוטם שריר הלב שניתן להבחין ביניהם בתרשים הא.ק.ג. בסוג ה”גדול” יותר העורק חסום לחלוטין. במצב זה פתיחה מהירה של העורק החסום תחדש את אספקת הדם לשריר הפגוע ותקטין את הנזק לשריר. בסוג ה”קטן” יותר העורק בדרך כלל מוצר מאד אך אינו חסום ופתיחת העורק נדרשת אך פחות דחופה. 

פרופ' דורון זגר | צילום: דוברות סורוקה

הסכנה הגדולה ביותר בעת אוטם שריר הלב היא הופעת הפרעת קצב קטלנית – פרפור חדרים. זהו מצב של דום לב המוכר בציבור כ”מוות קליני”, וללא טיפול יעיל ימות החולה תוך דקות. מכת חשמל הניתנת במהירות תפסיק ברוב המכריע של המקרים את הפרפור, והחולה יחזור להכרה, אך סיכויי ההצלחה של מכת החשמל יורדים במהירות ככל שחולפות הדקות מתחילת האירוע. יתכנו סיבוכים משמעותיים נוספים והעיקרי שבהם הוא אי ספיקת הלב, כלומר אי יכולת של הלב לספק את התפוקה הנדרשת ממנו מפני שחלק ממנו הפך לצלקת ואינו מתפקד. 

הטיפול בפרפור חדרים יכול להינתן עוד לפני הגעת צוות רפואי מיומן למקום והוא מבוסס על ביצוע החייאה מיידית ומתן מכת חשמל מדפיברילטור חצי אוטומטי. מכשיר זה מסוגל לאבחן בעצמו פרפור חדרים ולתת במקרה המתאים מכת חשמל מצילת חיים. החוק להצבת דפיברילטורים במקומות ציבוריים הביא לכך שבמקומות רבים קיימים כיום מכשירים אלה, פשוטים ומיועדים להפעלה ע”י מי שאינם חלק מצוות רפואי אלא עובדי המקום, אנשי בטחון, וכו’. מכשירים אלה הצילו וממשיכים להציל חיים לעתים קרובות מאד וחיוני על כן להציבם בכל מקום ציבורי העונה על דרישות החוק. 

זמן = חיים
מתוך החשיבות העליונה של מרכיב הזמן להצלת חיי החולה, עולה הצורך הקריטי בקריאה מיידית לעזרה כאשר מופיעים סימפטומים המחשידים להתקף לב. בכל מקרה של הופעת כאב בחזה, בעיקר אם הוא קורן לזרוע השמאלית, לכתף שמאל, לצוואר או לבטן העליונה, או מלווה קוצר נשימה או בחילה, יש להזעיק ללא שיהוי את מד”א. רוב המקרים יתבררו כמצבים אחרים, אך איחור באבחנת אוטם עלול להיות הרה אסון, ולכן זהו סיכון שאסור לקחת. אנו עדים למטופלים שאיחרו מאד להזעיק עזרה בשעות הראשונות של אוטם שריר הלב ושילמו על כך בחייהם, או בנזק גדול לשריר הלב. בישראל מגיעים כיום כ- 70% מחולי האוטם באמצעות מד”א, כ -30% מהחולים מגיעים ברכבם הפרטי, טעות מסוכנת. גם כאשר בית החולים קרוב, עדיף תמיד להזעיק צוות מד”א שכן במקרה של התפתחות פרפור חדרים, או סיבוך רציני אחר, יקבל החולה טיפול מציל חיים מידי, ואילו אירוע כזה ברכב הפרטי עלול להסתיים בכי רע. 

גם כיום עוברות כ-2.5 שעות מהופעת הסימפטומים של אוטם שריר הלב ועד שהחולה מגיע למערכת הרפואית. נתון זה לא השתנה משמעותית בעשורים האחרונים. ההכרה בחשיבות המכרעת של הזמן הביאה בעשורים האחרונים לארגון שונה לחלוטין של הטיפול באוטם שריר הלב. אותם חולים הסובלים מאוטם מהסוג ה”גדול”, צריכים להגיע במהירות למעבדת צנתורים כדי לעבור צנתור בו יפתח העורק החסום ותחודש אספקת הדם לשריר הפגוע. טיפול זה חולל מהפיכה בטיפול באוטם שריר הלב, והוריד דרמטית את התמותה וסיבוכים ארוכי הטווח. 

ארגון מחדש
הטיפול באוטם שריר הלב מבוסס על פעולה מתואמת ומשולבת של מערכת רפואית שלמה, הכוללת את רופאי הקהילה, מד”א ובתי החולים. הטיפול בחולה האוטם אינו מתחיל בהגעתו לבית החולים אלא ברגע בו הוא פוגש את המערכת הרפואית, בכל מקום שהוא, כלומר במרפאת קהילה, באמבולנס של מד”א או בחדר המיון. 

בתי החולים בארץ נערכו לאבחון מידי של אוטם שריר הלב בחדרי המיון ולהעברה מהירה ביותר של חולים אלה למעבדת הצנתורים. הזמן העובר מהגעת החולה למערכת הרפואית ועד לביצוע א.ק.ג. ירד בישראל ב -20 השנה האחרונות מ -15 דקות ל- 8 דקות (הזמן המומלץ הוא לא יותר מ 10 דקות). למד”א תפקיד מרכזי בשיפור שחל בטיפול בחולי אוטם. צוותי מד”א מיומנים ביותר בפענוח תרשימי א.ק.ג. ויודעים לקבוע מתי חולה זקוק לצנתור מידי. במקרים של ספק, קיימת תקשורת שוטפת בין האמבולנסים בשטח לבין המחלקות הקרדיולוגיות בבתי החולים, והצוות שבשטח יכול להעביר את תרשים הא.ק.ג. ליעוץ של קרדיולוג בבית החולים. כשנקבעת על ידי צוות מד”א אבחנה של אוטם מה”סוג הגדול”, הרי שנמסרת הודעה על כך לבית החולים והחולה מועבר ישירות ליחידה לטיפול נמרץ לב או למעבדת הצנתורים, מבלי לעבור בחדר המיון.

כשהאוטם מאובחן במקום מרוחק מאד מבית חולים בו ניתן לבצע צנתור, יקבל החולה תרופה הממיסה קרישי דם, ויועבר להמשך טיפול במרכז בו ניתן לבצע צנתור. טיפול זה, למרות שהוא יעיל פחות מצנתור מידי, מצליח במקרים רבים לפתוח במהירות את העורק החסום ולייצב את החולה. במאמץ גדול של כל המעורבים בתהליך, הופחת בישראל הזמן העובר מהמגע הרפואי הראשון עד לפתיחת העורק מ- 106 דקות בשנת 2000 ל -85 דקות בסקר האחרון. בתוך בתי החולים ירד פרק הזמן הזה מ -89 דקות ל -49 דקות. זהו הישג בקנה מידה עולמי של מערכת הבריאות כולה ושל הקרדיולוגיה בישראל, המשקף טיפול מהיר ביותר בחולי אוטם שריר הלב. הודות לשיפור זה ולשיפורים נוספים פחתה בישראל התמותה כעבור חודש מהתקפי לב במרוצת 2 העשורים האחרונים במחצית. 

למרות הישג מרשים זה, התקפי לב הם עדיין סיבת מוות מרכזית בעולם המערבי והדרך הנכונה והבריאה להקטין את ממדי המחלה היא במניעתה. טיפול מונע נכון ובזמן עשוי למנוע סבל רב ולהאריך חיים. המחשבה ש”לי זה לא יקרה”, שכיחה והיא טעות מסוכנת. 
הקרדיולוגיה הישראלית השיגה התקדמות עצומה בטיפול בחולי אוטם שריר הלב, ועדיין רבה המלאכה כדי למנוע חלק מאירועי הלב ולשפר את מצבם של הלוקים באוטם. לכל אחד תפקיד בתשומת לב לגורמי הסיכון ובטיפול בהם, כמו גם לערנות רבה לסימני אזהרה מוקדמים. 

שמים לב
*העישון קטלני. הפסקתו תפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.  
*עודף שומנים בדם גורם להצטברות כולסטרול בדפנות כלי הדם ולהתקפי לב. טיפול מוקדם ברמות גבוהות של שומני הדם מונע התקפי לב, ארועים מוחיים ומוות. הטיפול בסטטינים מציל חיים, למרות הרבה מאד “פייק ניוז” באינטרנט. 
*סוכרת כרוכה בסיכון מוגבר למחלות לב. אם אתם חולי סוכרת התייעצו עם הרופא כיצד להפחית את הסיכון.
*יתר לחץ דם דורש איזון קפדני. 
*משקל גוף תקין ופעילות גופנית מסודרת הם מרכיב מרכזי בבריאות הכוללת שלכם וגם בבריאות הלב.
*תזונה בריאה מפחיתה את הסיכון. הדיאטה הים תיכונית היא המומלצת ביותר. 
*קרובים מדרגה ראשונה שלקו במחלת לב וכלי דם בגיל צעיר יחסית (מתחת לגיל 60), מעידים על סיכון מוגבר ועליכם להקפיד עוד יותר על הכללים. 
*זיהום אויר כבד מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, השתדלו להימנע ממנו. 

פרופ’ דורון זגר הוא מנהל המערך הקרדיולוגי, סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל