"הקרדיולוגים פעילים בעידן הקורונה, בטיפול בסיבוכים הלבביים של המחלה ובטיפול במחלות לב ללא קשר לקורונה"

חידושים ברפואת הלב בעידן הקורונה, הנורמליות החדשה

פרופ' רן קורנובסקי
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צילום: shutterstock
פרופ' רן קורנובסקי
תוכן מקודם

קשה לדווח על חידושים ברפואת הלב מבלי להתייחס לשינויים הגלובליים המתרחשים לנגד עינינו. כבר יותר משנה וחצי נאבק העולם במגפת הקורונה והרפואה עומדת בחזית המאבק. האתגר בפניו נצבת מערכת הבריאות ממוקד אמנם בקורונה אך בה בעת גם ב”שאר המחלות”, כאשר מחלות הלב וכלי הדם גורמות לחלק מרכזי בתחלואה ובתמותה. 

פרופ' רן קורנובסקי | צילום: שלומי יוסף, דוברות בילינסון

האפשרות לחזור לסוג של נורמליות בהתנהלות היום יומית בעוד וירוס הקורונה והווריאנטים שלו משתוללים ברחבי העולם, יוצרת מציאות חדשה בחיים עצמם, כמו גם במערכות הבריאות. הניסיון לחזור לשגרת חיים מכתיב “נורמליות חדשה” - The New Normal, השונה משגרת החיים כפי שהייתה קיימת טרום המגפה. מדינת ישראל הפכה להיות מודל עולמי למערכת בריאות אינטגרטיבית שמסוגלת, בזכות מערכת בריאות ציבורית חזקה וקופות החולים שלה, לגבש מדיניות מושכלת, דינמית וליישמה בזמן קצר, בעוד מדינות רבות מתקשות בכך. 
בימים אלה, עולם הרפואה מתאפיין בצורך לאבחן שינויי מגמות ולהגיב במהירות כפי שמתחייב מהמצב החדש והמשתנה כמו ב”רכבת הרים”. אסקור כאן מספר חידושים המתחוללים ברפואת הלב בימים אלה, חלקם מושפעים באופן כזה או אחר ממגפת הקורונה.  

קרדיולוגיית קורונה
מחלת COVID-19 שנגרמת על ידי וירוס הקורונה מסוגלת לפגוע בלב ובכלי הדם. המחלה יצרה מכלול של סיבוכים לבביים שזוהו החל מהשלב המוקדם של הפנדמיה בתחילת 2020. הסיבוכים הללו כוללים דלקת חריפה של שריר הלב (מיוקרדיטיס) הפוגעת בתפקוד הלב, סמנים בדם (ביו-מרקרים) המעידים על נזק לבבי גם ללא  תלונות ו\או ממצאים קרדיולוגים אופייניים, היווצרות קרישי דם בעורקים הגורמים להתקפי לב ושבץ מוחי, תסחיפים של קרישי דם לריאות המשפיעים לרעה על פעילות הלב והריאות גם יחד, הפרעות קצב חשמליות, פקקת (קרישי דם) בוורידי הגפיים התחתונות ונטייה מוגברת לדום לב קטלני. 

במהלך השנה האחרונה, נחשפנו גם לתופעות הלוואי של החיסונים כנגד הקורונה, חלקם אף גרמו לפגיעה בלב, אך בשכיחות פחותה ובחומרה קלה בהרבה ביחס לנזקי המחלה עצמה. הקרדיולוגים פעילים מאוד בעידן הקורונה, הן בטיפול בסיבוכים הלבביים של המחלה עצמה והן בצורך להמשיך ולטפל במחלות הלב השונות שאינן קשורות בקורונה. בעיה נוספת בה נתקלו הקרדיולוגים היא פחד והימנעות מהגעה לבתי החולים של חולי לב, בעיקר בגל הראשון והשני של המגפה, מצב שגרם לעיכובים רבים באבחון ובטיפול במחלות לב, ולהסתמנות קשה יותר ביחס למצב של הגעה מוקדמת לבית החולים.       

רפואה מרחוק 
בעידן הקורונה, התחדד מאוד הצורך לבצע טיפול ומעקב אחר חולים מרחוק (טלה-רפואה). לגישה זו יש יתרונות רבים, אך הערך רב עוד יותר עבור אנשים הסובלים ממחלות כרוניות בלב ובריאות. בעקבות המגפה, אפשר להעריך שתחום זה יגדל הרבה יותר אחרי שהיום כבר ברור יותר מתמיד מה הן היתרונות שבמעקב וטיפול מרחוק אחר חולים. לרפואה מרחוק הרבה יתרונות: היא מאפשרת מעקב אחרי המטופל ללא קשר למקום, זמן, זמינות ציוד רפואי וזמינות רופאים. עבור אוכלוסייה מבוגרת, שלרוב פחות ניידת לטיפול מרחוק יש יתרונות גדולים מאוד. בנוסף, מעקב וטיפול בחולים מרחוק, מאפשרים הענקת טיפול מוקדם יותר - לפני הדרדרות המחלה ומצמצמים את שיעור האשפוזים והאשפוזים החוזרים, היוצרים עומס רב על מערכת הבריאות. בעתות מלחמה כמו משבר הקורונה, לרפואה מרחוק עוד שני יתרונות חשובים ביותר: עובדי מערכת הבריאות מתפנים לתמוך במאמץ המלחמה במגפה, וחולים כרוניים - שנמצאים בסיכון גבוה לתמותה, זוכים למעקב וטיפול שוטפים בלי להסתכן ביציאה מהבית לצורך פגישה עם הרופא או הגעה לבית חולים. מכשירים חכמים, לבישים או מושתלים, מאפשרים איסוף מרחוק של מידע שעד היום היה זמין רק בתוך בית החולים ודרש אשפוז. הם משדרים נתונים פיזיולוגיים מדויקים מתוך גוף החולה, כגון חום, לחץ דם, דופק, ריוויון-חמצן (סטורציה), א.ק.ג, ומאפשרים לצוות המטפל להעניק טיפול איכותי, מוקדם מספיק שיעצור את הדרדרות המחלה. התחום של הרפואה מרחוק זכה להרבה תשומת לב מאז התחלת המגפה וכל קופות החולים שכללו את היכולות שלהם בטלמדיסין. חלק המוצרים הקיימים מיועדים לאנשים בריאים (כמו Apple Watch או צמידים "חכמים") בעוד אחרים מיועדים לחולים, כמו סנסור מושתל בלב של חברת ווקטוריוס טכנולוגיות רפואיות, חברת הזנק ישראלית שפתחה את המיני מחשב הראשון בעולם שמושתל בתוך לב אדם ומאפשר באמצעות תשדורת של סיגנלים מהלב, טיפול אינדיבידואלי ומדויק בחולי אי ספיקת לב מרחוק. 

פריצת דרך בטיפול בעמילואידוזיס לבבי
אחת מפריצות הדרך המשמעותיות בקרדיולוגיה לאחרונה היא האפשרות לטפל תרופתית בחולים הסובלים ממחלת לב נדירה יחסית וקטלנית (ללא טיפול) הקרויה עמילואידוזיס לבבי. מחלת העמילואידוזיס הלבבי נגרמת בגלל הצטברות של חומר חלבוני מפורק הקרוי TTR  בשריר הלב. הגוף לא מסוגל לפנות את ה-TTR מהלב וההצטברות שלו גורמת להתעבות ניכרת של שריר הלב, לפגיעה קשה בעיקר בהרפיה (רלקסציה) שלו, להפרעות בהולכה החשמלית, לאי ספיקה של הלב, לפגיעה קשה בתפקודו ולתמותה. תרופת הווינדמקס (ובשמה הגנרי טפמידיס) של חברת התרופות פייזר (כן, זו מחיסוני הקורונה), היא התרופה היחידה כיום למחלת העמילואידוזיס הלבבי. התרופה מצליחה למנוע את התפרקות והצטברות החלבון TTR בלב ומביאה לשיפור התפקוד הלבבי ולהארכת חיים ניכרת אצל החולים הסובלים ממחלה קשה זו. בישראל ישנם מאות בודדות של חולים הסובלים ממחלת העמילואידוזיס הלבבי והכניסה של הווינדמקס לסל הבריאות בתחילת 2021 מהווה עבורם בשורה דרמטית חיובית ומהווה אפשרות להארכה ולשיפור באיכות חייהם.

יתר לחץ דם - הממית השקט
ממחקר שפורסם לאחרונה בעיתון הרפואי הנחשב “לנצט” עולה כי במהלך 3 העשורים האחרונים, מספר המבוגרים ברחבי העולם עם יתר לחץ דם עלה מ-650 מיליון ל-1.28 מיליארד איש. כמעט מחציתם של הסובלים מיתר לחץ דם כלל לא יודעים שיש להם בעיה רפואית זו. לפי המחקר, יש פער עצום בטיפול, עם אחוז גדול של אנשים עם יתר לחץ דם שאינם מטופלים ואף אינם מאובחנים. זהו מצב מסוכן ביותר שהשפעתו השלילית על בריאות האדם ברחבי העולם הינה נרחבת ומסוכנת ביותר. הסיבה היא שיתר לחץ דם (לחץ דם סיסטולי מעל 130 ממ"כ) הינו גורם ראשי לתחלואה ותמותה ממחלות לב, מוח וכליות. יתר לחץ דם שאינו מטופל (הקרוי גם “הממית השקט”) עלול לגרום להתקפי לב, לשבץ מוחי (כולל דמם מוחי) ולאי ספיקת כליות בגיל צעיר יחסית. לפיכך, ההמלצה הרפואית הינה למדוד את לחץ הדם לראשונה בגיל 18 ולבדוק ולתעד את ערכי לחץ הדם כל מספר שנים (בין 3 ל-5 שנים). באנשים מעל גיל 50 יש למדוד לחץ דם לפחות פעם בשנה. יתר לחץ דם שמטופל בשינוי הרגלי תזונה, בירידה במשקל, בפעילות גופנית, בהפחתת מתחים, בהגבלת צריכת מלח ובתרופות להפחתת רמת לחץ הדם, מסוגל להגיב טוב לטיפול ולמנוע את הסיבוכים הקשים המוזכרים לעיל. זה מצב רפואי הדורש אבחון, מעקב, וטיפול ארוך טווח.  
לאחרונה התפרסם מחקר חדש שנערך בסין ובדק כ-21,000 אנשים בני 60 ומעלה שסבלו מלחץ דם גבוה או משבץ מוחי בעבר. המחקר מצא שתחליף מלח עם רמות נתרן מופחתות ורמות אשלגן מוגברות (עד לרבע מכמות המלח) מוריד לחץ דם, מפחית את שיעורי השבץ והתקפי הלב וכמו כן מפחית תמותה מכל סיבה ב-12%, בקבוצת המטופלים שקיבלו תחליף המלח לעומת המלח הרגיל. מחקר זה, אם אכן יאומת באוכלוסיות נוספות מחוץ לסין, עשוי להיות בעל השלכות תזונתיות והוא נותן תקווה לכך שניתן יהיה להשפיע לטובה על לחץ הדם ותוצאותיו בהתערבות תזונתית פשוטה וזולה. תחום נוסף שמעורר שוב עניין הוא היכולת לטפל בלחץ הדם באמצעות צנתרים שמסוגלים לצרוב את עורקי הכליה ולגרום לירידה ארוכת טווח בערכי לחץ הדם. 

טיפולים חדשים במסתמי הלב
בשנה החולפת התבצעו במדינת ישראל לראשונה יותר השתלות מסתמים בלב בצנתר ביחס לניתוח לב-פתוח. מגמה זו מסמנת שלב משמעותי בהתקדמות הקרדיולוגיה במהלך שני העשורים האחרונים, מאז שבוצעה ההשתלה המוצלחת הראשונה של מסתם אורטלי בצנתר בשנת 2002 בצרפת. מדובר במגוון טכניקות וטכנולוגיות המאפשרות כיום להחליף או לתקן מסתמי הלב בצנתור ללא פתיחה כירורגית של בית החזה, ללא הרדמה מלאה וללא חיבור למכונת לב-ריאה. ההחלמה מהפעולות הללו קצרה וקלה יותר לרוב ביחס לניתוח. זאת התפתחות קרדיולוגית מרשימה והשפעתה ניכרת על הטיפול בחולי הלב ביום יום ובמיוחד בגיל המבוגר. ישנן טכניקות מגוונות וחידושים רבים בתחום, בחלק מהפעולות נצבר ניסיון רב בארץ ובעולם ופעולות אחרות נמצאות עדיין בשלבי מחקר ופיתוח עם ניסיון מוגבל. בשנתיים האחרונות, אימצו האיגודים הקרדיולוגים בארה"ב, באירופה, ובמדינת ישראל במסמכי עמדה רשמיים המאמצים את השיטות הללו כטיפולי הבחירה במספר רב של חולים. יחד עם זאת, קיים צורך לבחור בקפידה מי מהחולים מתאים בכל זאת לניתוח לב-פתוח ומי להחלפת מסתם בצנתר, זאת בהתייעצות עם ובין קרדיולוגים ומנתחי לב המתמחים בתחום זה. 

טיפול חדש בלב הנוקשה
תפקידו של הלב הוא לשמש כמשאבה להזרמת הדם לכלל איברי הגוף. כמחצית מחולי הלב הסובלים מפגיעה בתפקוד הלב (מצב הקרוי גם אי ספיקה לבבית) ההפרעה העיקרית בליבם איננה בשלב ההתכווצות (הקרויה סיסטולה) אלא בשלב ההרפיה שלו (הקרויה דיאסטולה). אי ספיקת לב דיאסטולית (הקרויה גם תסמונת "הלב הנוקשה") נחשבה שנים רבות לבעיה קרדיולוגית חשוכת מרפא. טיפולים שונים נוסו לאורך השנים ללא הצלחה על מנת להתגבר על המחלה שגורמת לתסמיני קוצר נשימה ולהפרעות שכיחות בקצב הלב. ממש לאחרונה, דווח במחקר נרחב שטיפול חדש הצליח להפחית תמותה ואשפוזים בחולי אי-ספיקת לב דיאסטולית. תוצאות המחקר שכלל קרוב ל-6,000 מטופלים, הוצגו לפני כחודש בכנס של האגודה האירופית לקרדיולוגיה ומהווים בשורה למטופלים פוטנציאלים רבים ברחבי העולם. במחקר נמצא כי טיפול בתרופה בשם ג'רדיאנס (תרופה שרשומה בישראל לטיפול בסוכרת ובאי ספיקת לב סיסטולית – השם הגנרי הוא אמפגליפלוזין), הראה ירידה חסרת תקדים של 21% בסיכון לתמותה כתוצאה ממחלת לב וכלי דם ואשפוז כתוצאה מאי-ספיקת לב ביחס לקבוצת פלצבו. עוד נרשמה ירידה של 27% באשפוזים כוללים על רקע אי-ספיקת לב. מדובר במחקר הראשון שמציג תוצאות חיוביות ומובהקות המהווה בשורה עבור מיליוני מטופלים בעולם (ואלפים רבים בישראל) הסובלים מאי-ספיקת לב על רקע הפרעה דיאסטולית.

לסיכום, מחלות לב ממשיכות להוות את סיבת התחלואה הראשית ברחבי העולם ובמדינת ישראל. מצב זה היה קיים טרום מגפת הקורונה, והעומס והאתגר הרפואי רק הלך והתעצם במהלך השנתיים האחרונות כתוצאה מהתפשטות הנגיף והשפעותיו הישירות והעקיפות על הלב. הקרדיולוגיה מתאפיינת בחידושים מתמידים שכמה מהם הוזכרו במאמר הנוכחי. חשוב מאוד לזכור שחלק ניכר ממחלות הלב ניתנות למניעה, באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא כולל פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה ומגוונת, הימנעות מעישון, ניטור לחץ דם ואיזון רמות שומנים וסוכר בדם. כל אלה, עשויים לשמור על הלב ולמנוע סיבוכים מסכני חיים.   

פרופ' רן קורנובסקי הוא מנהל המערך לקרדיולוגיה, בתי החולים בילינסון והשרון, שרותי בריאות כללית, וראש החוג לקרדיולוגיה בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב