השכלה ירוקה: תעשיית הקנאביס נכנסת לאקדמיה

על אף שלא מעט חברות וסטארט־אפים בעולמות הקנאביס פועלים כיום בישראל — בשונה מתחומים מדוברים אחרים הנלמדים באקדמיה, הענף זוכה להתעלמות. השינוי מגיע מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל

אלי פייבלזון, בשיתוף המכללה האקדמית עמק יזרעאל
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
המכללה האקדמית עמק יזרעאל
השכלה ירוקה: תעשיית הקנאביס נכנסת לאקדמיה
אלי פייבלזון, בשיתוף המכללה האקדמית עמק יזרעאל
תוכן שיווקי

מהפכת הקנאביס הרפואי בישראל ממשיכה לרשום גידול מהיר, ובדצמבר הוא אף חצה את סף ה–100 אלף מטופלים. אבל בעוד שכלפי חוץ תעשיית הקנאביס משגשגת, מאחורי הקלעים צצות בעיות מהותיות המהוות אבן נגף משמעותי: בשונה מעולם הפארמה, ברוב המקרים קשה לקבוע מהו זן הקנאביס הנכון ומהי הכמות הנדרשת ממנו עבור כל מטופל. "למרות שהמדע יודע להצביע על סגולותיו של הצמח, עדיין קשה למתוח קו ישר בין זני הקנאביס השונים להתוויות הרפואיות הספציפיות של המטופלים באופן שיהיה אופטימלי עבורם", אומר עומר זרחיה, יזם קנאביס ומרצה בהתמחות לקנאביס רפואי בחוג למדעי ההתנהגות באקדמית עמק יזרעאל. בשל אותו פער אקדמי החליטו במכללה האקדמית עמק יזרעאל על הקמת מסלול אקדמי ייעודי ללימודי הקנאביס, שישולב בחוג למדעי ההתנהגות. "מכיוון שמדובר בתחום אינטרדיסציפלינרי, מעטים החוגים שמתאימים לאכלס אותו, כמו שיכול החוג למדעי ההתנהגות, שמעצם טבעו נוגע בתחומים רבים ויש לו יכולת הכלה של נושאים מגוונים", אומר זרחיה, שגם מוביל את הפודקאסט "האקדמיה לקנאביס רפואי" ביוזמת האקדמית עמק יזרעאל, שבו הוא מארח את מיטב המומחים בתעשייה.

אור לגויים

צמח הקנאביס קיים משחר האנושות והוא שימש תרבויות שונות בעולם לצרכים רבים ושונים, לרבות מתן מענה למצוקות גופניות ונפשיות. במאה האחרונה חל שינוי תודעתי שלילי לגביו, והוא הוצא אל מחוץ לחוק במרבית מדינות המערב. רק לפני כ–25 שנה התעורר תהליך של "תיקון", שבמסגרתו מדינות המערב החלו לבחון מחדש את סגולותיו של הצמח ולאשרו לשימוש בשטחן. בישראל נקודת המפנה הממסדית החלה ב–2008. באותה שנה משרד הבריאות הכריז על פיילוט שנועד לאפשר למטופלים בישראל לקבל רישיון לשימוש בצמח הקנאביס על מנת להביא מזור לכאבם. קפיצת המדרגה הבאה בישראל חלה בשנת 2018, עת השיק המשרד את האסדרה החדשה בתחום והכניס את הצמח אל מאחורי דלפקי בתי המרקחת, כתרופת מרשם.

ד"ר אפרת בראל

נתוני משרד הבריאות לא משאירים מקום לספק: מספר המשתמשים בקנאביס יותר משילש את עצמו בשלוש השנים שחלפו מאז ההכרזה על האסדרה החדשה, אז היה המספר כ–30 אלף. בנוסף הצריכה, שהיתה ב–2018 כ–12 טונות, זינקה והגיעה בשנה החולפת לכ–40 טונות. בהתאם, גם ההכנסות בתחום בארץ זינקו ומתקרבות לכמיליארד שקל בשנה, לצד כניסתן של חברות קנאביס בולטות אל הבורסות לניירות ערך בעולם. לצמח הקנאביס יש מאות זנים שנוצרו לאורך השנים מהכלאות שנועדו לייצר זנים חדשים שייהנו מתכונות בולטות ממספר זנים שונים. "הקנאביס מתאפיין בחומרים הפעילים הרבים שהוא מכיל, שהמוכרים שבהם הינם THC ו-CBD. אולם בנוסף אליהם יש עוד מאות מולקולות בעלות סגולות רפואיות, שהידע הרפואי הקיים באשר להשפעתן הרפואית מוגבל. יש נטייה לחלק את הצמח לשני סוגים מרכזיים — סאטיבה או אינדיקה, ולומר שזני הסאטיבה יותר ממריצים ומעוררים, וזני האינדיקה יותר מרגיעים ומרדימים. אולם בשל העובדה שהזנים הקיימים היום הם הכלאות של הכלאות, כולם למעשה מורכבים גם מסאטיבה וגם מאינדיקה, ובהינתן כל החומרים הפעילים שבתוכם נוצר מצב שההשפעה של זני הקנאביס הינה פרסונלית. שני אנשים יכולים לקחת את אותו צמח, ובעוד שאת אחד מהם הוא ירגיע, את השני הוא ימריץ. פה בדיוק נכנסת החשיבות של המחקר האקדמי, שנועד לחקור ולהבין את הזנים השונים והשפעותיהם על המטופלים".

אקדמיה ירוקה

לדברי ד"ר אפרת בראל, ראש החוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית עמק יזרעאל, אחרי 2018, בעידן פוסט אסדרת הקנאביס, נפלה ההבנה שמדובר בתעשייה שהיא כאן כדי להישאר, אבל עוד לא קם הגוף האקדמי שמתכתב עם ההתפתחות בתעשייה ושמספק כר נרחב של ידע אקדמי במגוון תחומי הידע על שרשרת הערך של התחום: החל בגידול הקנאביס הרפואי וייצורו, דרך הבנה פרמקולוגית ורפואית וכלה בסוגיות חברתיות, עסקיות, משפטיות ואתיות בעיגון השימוש במוצר. "החזון לפיתוח התוכנית היה לעגן תחת קורת גג אקדמית אחת הוראה, מחקר ופרקטיקה, ולשם אנו חותרים", היא אומרת.

עומר זרחיה

"הסטודנטים נבחרים לתוכנית בקפידה ועליהם לעמוד בתנאי סף ובראיון אישי", מדגישה בראל. "מטרת התוכנית היא להקנות תשתית של ידע אקדמי עבור בוגריה, שבתורה תאפשר להם להשתלב בתוכניות ללימודים גבוהים, להשתלב בתעשייה או לפתח יזמות אישית. אנו עדים לניצנים אלו כבר בקרב מחזור הבוגרים הראשון של התוכנית". ובכל זאת, לצד האופטימיות המבטיחה גם האתגרים ברורים: חקר הקנאביס חדש יחסית לעולם המדע, בין השאר בשל האיסור הגורף לסחור בו או לצרוך אותו במרבית מדינות העולם. "המידע שאני כמרצה מנסה להנגיש הוא או חדש או לא קיים. במידה מסוימת זה להמציא יש מאין, וזה אבסורד כי הצמח הזה הולך אלפי שנים אחורה. זה האתגר המרכזי שלנו", אומר זרחיה. זה שנים שנשמעת הטענה כי האקדמיה מיושנת, מסוגרת במגדל השן ולא מספיק פרקטית. נקודת האור שניתן אולי לראות לצד התקדמות המערב לעבר לגליזציה של קנאביס, היא בעובדה שעולם האקדמיה מנסה לבסס מחדש את מעמדו בחידוש תכנים. "האקדמיה מאוד מתעניינת בחקר הקנאביס. להערכתי, עוד השנה נראה שיותר גופים אקדמיים, לרבות האוניברסיטאות הגדולות בעולם, יפתחו חוגים ומסלולים ייעודיים לענף הקנאביס", מסכמת בראל.

מעבר לאתר

בשיתוף המכללה האקדמית עמק יזרעאל