תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאיפה בכלל מתחילים?

עברתם לחו"ל, סיימתם בהצלחה את התארים המתקדמים באוניברסיטאות המובילות בעולם, אתם אחרי תקופת רילוקיישן מוצלחת בתעשייה בחו"ל ועכשיו מתחילה לקנן בכם ההרגשה כי הגיעה העת לשוב ארצה? גם אם עוברים רק לשנים ספורות לחו"ל, החזרה לארץ כרוכה בדאגות וחששות רבים, ובעיקר בשאלה: "מאיפה מתחילים בכלל?". על פי המלצותיהם של אקדמאים חוזרים שכבר עשו את זה, הדרך חזרה לארץ מתחילה עם התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים.

התוכנית להשבת אקדמאים נוסדה רק לפני שנתיים, אך כבר מציבה סטנדרטים גבוהים מאוד של שירות וליווי אישי כפי שבאים לידי ביטוי בסיפורים האישיים הבאים של האקדמאים החוזרים. זאת אף על פי שלא מדובר בעסק למטרות רווח, ואולי דווקא משום שהיא נולדה מתוך רעיון אידיאולוגי: עידוד השבת אקדמאים ישראליים השוהים בחו"ל באמצעות ליווי וסיוע מהותיים על מנת שיוכלו להשתלב בתעשייה או באקדמיה הישראלית.

הנקודה הבולטת ביותר שעולה כאשר משוחחים עם אקדמאים חוזרים שהסתייעו בשירותי התוכנית היא האופן הלא מובן מאליו שבו זכו לטיפול צמוד. הליווי האישי מתבצע בכל ההיבטים הקשורים להתאקלמות, החל מסיוע ומידע על נפתולי הבירוקרטיה ועד סיוע במציאת עבודה. מעניין לגלות שאמנם כל אקדמאי עוזב מסיבותיו הוא, אך כולם חוזרים מאותו שיקול מכריע: הרצון לחזור לבית האמיתי ולהיות קרוב למשפחה. עם זאת, לכל אקדמאי חוזר היו התמודדויות ודאגות אחרות. כאן למעשה נעוץ יתרונה הגדול של התוכנית, שכן כתוצאה מהעובדה שהיא מציבה ליווי אישי, היא מצליחה להציע ולמצוא פתרונות שמותאמים אישית לחוזרים רבים.

"רצינו שהבנות תהינה קרובות לסבא וסבתא"

ענבל לטנר, כיום נשואה ואמא לשתי בנות המתגוררת בהוד השרון, חוותה רילוקיישן של שנתיים לארה"ב כילדה קטנה, ומאז היא חלמה לחזור לשם לרילוקיישן נוסף, "לימודי תואר שני של מנהל עסקים היו מבחינתי הדרך להגשים את החלום שלי, בעיקר מבחינת ויזת שהייה. הלימודים בחו"ל מספקים חוויה מעבר ללימודים עצמם, מבחינת מגורים, חברה ועבודה בסביבה אמריקאית. זו התנסות חשובה בשוק האמריקאי, וזו נקודה קריטית עבור העיסוק שלי כיום בתחום הטכנולוגי".

לטנר עברה לארה"ב יחד עם בעלה לטובת לימודיה בשנת 2008, והתכנון של השניים היה לחזור לארץ לאחר 5-6 שנים. ואכן בספטמבר שנה שעברה (2014) הם חזרו לארץ כמשפחה עם שתי ילדות קטנות. לטנר עובדת היום כמנהלת מוצר, ומסבירה כי כל החברות היום בתחום הטכנולוגי, אם לא כולן, מכוונות לשוק הגלובלי. על כן, ניסיון ולימודים בחו"ל הינם חשובים, אם לא קריטים, למען השתלבות מקצועית, "הניסיון שם בארה"ב הוא פרייסלס, וידעתי את זה גם קודם". ובכל זאת, ללטנר ובעלה לא היה ספק כי בכוונתם לחזור לארץ.

מה היה השיקול שהנחה אתכם לחזור לארץ?

"בעיקר רצון שהבנות תהינה קרובות לסבא וסבתא ולבני הדודים. זה היה שיקול מספר אחד, כמעט בלעדי אפילו. אבל עם זאת היו גם לא מעט חששות. ההיבט המקצועי היה אחד הדאגות הכי גדולות. מן הסתם, אפשרויות התעסוקה יותר רחבות בארה"ב וגם המשכורות יותר טובות ונוחות. לכן, אם לחזור אז רק למשרה ששווה את זה. דאגה נוספת, ולא פחות חשובה, נגעה להתאקלמות של הבנות בארץ בכלל ובגנים בפרט."

ואז פניתם לתוכנית להשבת אקדמאים?

"פנינו אליהם כשכבר החלטנו לחזור ארצה, ומרגע הפניה עד החזרה לארץ עברו כחמישה חודשים. שמענו על התוכנית דרך מכר שחזר לארץ ונעזר בהם לחיפושי עבודה. נרשמתי לתוכנית, ופנתה אליי המלווה שליוותה אותנו כל הדרך. באמת שהחוויה שלי היתה מאוד טובה. חשוב גם לציין את הליווי הבירוקרטי, שהיווה אולי את המכשול מספר אחת מבחינתי. להתמודד מול כל אחד מהגופים היה בלתי אפשרי עד בלתי נסבל עבורי, והתוכנית מאוד הקלה בהיבט הזה. עבור כל שאלה או בירור, היתה לי כתובת אחת. המלווה תמיד חזרה אליי מהר עם תשובות, וחסכה לי המון התנהלויות והתרוצצויות."

התרומה של התוכנית לא נגמרה רק בסידורים בירוקרטיים שהיו קריטיים לחזרה, אלא גם במציאת עבודה שכאמור היוותה חשש מרכזי עבור לטנר ובעלה. לאור החוויה המוצלחת של השניים, לטנר מאוד ממליצה לעשות שימוש בשירותים של התוכנית, "היינו חוזרים כמובן בכל מקרה, אבל אין ספק שהתוכנית מאוד הקלה ועזרה. עבור אקדמאים המתלבטים אם לחזור, אז הסיוע של התוכנית בהחלט יכול להיות גורם מכריע או לפחות להמתיק מאוד את החזרה."

"חבל שלא עשיתי זאת מוקדם יותר, כי התוכנית היתה חוסכת לי המון בירוקרטיה וזמן"

יורי שאפירו הוא מהנדס מכונות אשר מתגורר עם אישתו פאלין, רופאה במקצועה, בקיבוץ מפלסים, והם מצפים לילד ראשון בספטמבר הקרוב. סיפור האהבה של השניים החל כאשר היא למדה רפואה והוא למד הנדסת מכונות באוניברסיטת בן גוריון. ליורי אמנם לא היו תוכניות לעזוב את הארץ, אך מאחר ופאלין היתה צריכה לעבור לארה"ב לצורך לימודי התמחות ברפואה פנימית, הוא עבר יחד איתה בשנת 2009 לצפון קרולינה. במקביל, יורי החל בלימודי תואר שני בהנדסת מכונות באוניברסיטת צפון קרולינה. "לפני שנסענו, החלטנו שאנחנו נוסעים לזמן קצוב של 5 שנים. שלוש שנים של התמחות ועוד שנתיים בשביל להחזיר חובות לימודים ולחסוך לפני החזרה לישראל. בסופו של דבר שהינו בחו"ל 5 שנים ועוד שבועיים. פספספנו בקצת".

למרות שהקצבתם לעצמכם פרק זמן מוגדר לשהייה בארה"ב, האם בזמן הזה התעוררו לבטים בנוגע לחזרה לארץ?

"לא. על אף שלא היו לנו ילדים, ידענו שאנחנו רוצים לגדל את ילדנו קרוב למשפחה ולחברים. בארה"ב התא המשפחתי מאוד קטן, וכולל בדרך כלל רק הורים וילדים. ברגע שהילדים מגיעים לגיל 18 ועוזבים למכללות, התא המשפחתי מתפרק והמשפחה מתאחדת פעם או פעמיים בשנה. אנחנו לא רצינו חיים כאלו. רצינו שהילדים יכירו את הסבתות והדודות ושיהיו להם חברים שילוו אותם כל החיים מהיסודי ועד הצבא והלאה. מה שכן, בהחלט היו לנו דאגות. רובן התמקדו בבירוקטיה הישראלית; החל בביקור בכל משרדי הממשלה להסדרת הסטטוס שלי בתור תושב חוזר וכלה בהסדרת סטטוס ההגירה של פאלין כבעלת אזרחות אמריקאית. גם הסדרת המקצוע הרפואי שלה בארץ בכדי שתוכל להתחיל לעבוד היווה דאגה משמעותית עבורינו."

איך הגעתם לתוכנית להשבת אקדמאים?

"כחודשיים לפני שחזרנו לישראל, נכנסתי לאתר של משרד הקליטה והעלייה בשביל לקבל מידע ותידרוך על החזרה לישראל ובשביל לקבל אישור לזכאות כתושב חוזר. דרך האתר למדתי על התוכנית להשבת אקדמאים. לצערי פניתי לתוכנית רק בשבוע הראשון לחזרתנו ארצה. חבל שלא עשיתי זאת מוקדם יותר כי התוכנית היתה חוסכת לי המון בירוקרטיה וזמן."

אם כבר חזרתם לארץ, כיצד התוכנית בכל זאת הצליחה לסייע לכם?

"צללית מהתוכנית להשבת אקדמאים יצרה איתי קשר זמן קצר אחרי שנרשמתי לאתר, ותיאמה איתי שיחת היכרות. כבר בשיחת ההיכרות היא נתנה לי הרגשה שיש מישהו שבאמת ובתמים מוכן לעזור בכל דבר בכדי לעשות את תהליך החזרה לישראל חלק ככל הניתן. צללית פנתה אלי מספר פעמים במייל עם הצעות עבודה במקצוע שלי ובאיזור מגוריי ואף אירגנה לי ראיון עבודה. בנוסף, צללית עזרה לנו מאוד לקדם את התהליך המסורבל של קבלת רשיון לעסוק ברפואה  ממשרד הבריאות עבור פאלין. למשרד הבריאות אין טלפון בו ניתן לברר את סטטוס הבקשה או האם חסרים מסמכים, וצללית פנתה אל איש הקשר שלה במשרד הבריאות וסיפקה לנו את כל המידע הדרוש."        

על מנת לא לחזור על הטעות של יורי, ההמלצה החמה היא להיכנס כבר היום לאתר התוכנית: דרך האתר תוכלו להצטרף בקלות לתוכנית, ואחד ממתאמי הקשר של התכנית יצור עמכם קשר בהקדם על מנת להסביר על תהליך החזרה לארץ בצורה מעמיקה ולעזור לכם לאורך כל התהליך.

התוכנית תקיים בחודש הקרוב 4 מפגשים בצפון אמריקה: בוסטון (15.6), טורונטו (16.6), בולטימור (17.6) וניו יורק (19.6), ושני מפגשים נוספים באירופה: לונדון (22.6) ורומא (23.6).

כתבות שאולי פיספסתם

*#