תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אקדמאים בחו"ל, מישהו רוצה להכיר אתכם

סוף סוף התעורר מישהו בשירות המדינה והבין שההזדמנויות שמוצעות לאקדמאים ובכירי התעשייה בנכר מפתות, ושגם מי שכבר רוצה לחזור נחסם על ידי חששות מהבירוקרטיה וממיעוט אפשרויות תעסוקה. הפתרון? תוכנית ממשלתית לכיבוש לבם של הישראלים האקדמאים בחו"ל

המדינה רואה בהם נכס קריטי לכלכלה ולמשק הישראליים, והם בכלל לא חיים כאן. האינטרס הלאומי הברור הוא לא לוותר על המשאב יקר הערך הזה, ואכן, המדינה החליטה לנקוט בצעדים אופרטיביים לשם החזרתם ארצה ומשקיעה בכך משאבים רבים.

"התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים", שהושקה לפני כשנתיים, מתנהלת מלשכת המדען הראשי של משרד הכלכלה ומשותפת לוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, משרד העלייה והקליטה ומשרד האוצר. התוכנית פונה לאקדמאים ישראלים השוהים בחו"ל ומעוניינים לחזור לארץ בעתיד, במטרה לסייע להם להשתלב בתעשייה או באקדמיה.

כ-4% מכלל בוגרי האקדמיה מתחילת שנות ה-80 ועד 2012 שוהים כיום בחו"ל. שאלנו את ד"ר נורית איל, ראש התוכנית, האם זהו מספר שמצדיק הקמה של תוכנית ממשלתית.

"בהחלט. מדובר ביותר מ-20 אלף איש המהווים חלק חשוב במנוע הכלכלה של המשק והאקדמיה. חשוב לנו להחזיר את האנשים הטובים. המדינה השקיעה המון משאבים בהשכלה האקדמאית של כל אחד מהם, וככל שהתואר גבוה יותר כך ההשקעה הממשלתית גבוהה יותר".

הצעות מפתות

הסיבות ליציאתם של אקדמאים מהארץ מגוונות, אך ככלל מדובר בשלב בקריירה וברוב המקרים הכוונה אינה להגר. לדוגמה, על מנת להשתלב כאיש סגל באקדמיה, יש תנאי סף הכרחי של פוסט-דוקטורט באחת האוניברסיטאות המובילות בחו"ל. לגבי התעשיינים, לרוב מדובר בעובדים של חברות בינלאומיות היוצאים למשימות זמניות בחו"ל, אנשי סטרטאפים ונציגי חברות ישראליות הנדרשות לפעילות בשווקי היעד.

אז אם מדובר בפרק זמני, מדוע אקדמאים רבים בכל זאת מתמהמהים לחזור לארץ?

התמונה המצטיירת מדבריהם של האקדמאים החוזרים חושפת לבטים וחששות רבים. עיקר החששות נובע מאפשרויות התעסוקה בארץ ומרמת השכר לעומת חו"ל, אך לא פחות מכך, מהבירוקרטיה. "אנחנו שואפים להיכנס לתמונה בשלב בו האקדמאים מחליטים שהם רוצים לחזור" מסבירה ד"ר איל. "לאנשים מוכשרים, בעלי ניסיון, כמו קהל היעד שלנו, יש הרבה אלטרנטיבות והם מקבלים המון הצעות מפתות בחו"ל. ברמת הביצוע, החזרה לארץ כרוכה בהרבה כאב ראש ובירוקרטיה. אנחנו פה כדי להקל עליהם, גם בהיבט הזה וגם בהשתלבות בחזרה במעגל העשייה והתעסוקה".

על פי ד"ר איל, הסיבות לחזרה הן לרוב סנטימנטליות, "אנשים חוזרים כי זה הבית שלהם. כי הם רוצים לגדל את ילדיהם בארץ. הכניסה לתיכון הוא נקודת אל-חזור. ההתמודדות של בני הנוער עם החזרה מורכבת יותר.

"אם הילדים מהווים גורם מכריע מצד אחד, מן הצד השני עומדים הורי האקדמאים שמגיעים לגיל בו הם זקוקים יותר לעזרה וסיוע. לעתים רואים גם זוגות אקדמאים מבוגרים אשר חינכו את ילדיהם כישראליים לכל דבר עד שבסופו של דבר הילדים חזרו לארץ, וההורים חוזרים בעקבותיהם. "ככל שמתעכבים עם החזרה לארץ, במיוחד בגילאי 50-60, כך קשה יותר למצוא עבודה" מדגישה ד"ר איל.

"מחקר הראה כי בשהות של עד 9 שנים בחו"ל, הסיכוי לחזור לארץ הולך ועולה ולאחר 9 שנים, הסיכוי הולך ויורד. המחשבה שהדלת הזו תהיה פתוחה בפניך תמיד, מוטעית. האמת היא שישנו חלון הזדמנויות שכדאי לנצלו".

רבים מהאקדמאים שחזרו מספרים שהסיכון התעסוקתי הצטמצם משמעותית, הודות לתוכנית הלאומית להשבת אקדמאים אשר דואגת לשני היבטים קריטיים: עזרה במציאת עבודה חדשה בארץ, בתעשייה ובאקדמיה והקלה בתהליכים הבירוקרטיים הכרוכים בחזרה.

כיצד בפועל התוכנית מסייעת לחזור לארץ?

"ראשית, אנחנו מספקים מידע על כל התהליך. יש לנו שיתוף פעולה עם מרבית משרדי הממשלה שההתנהלות מולם עלולה להיות תובענית, והתוכנית הופכת אותה לפשוטה. למשל, ביטוח לאומי, משרד הבריאות, הקליטה, החינוך והאקדמיה למדעים. אנחנו עדיין מנסים לייסד קשרי עבודה דומים עם משרד הפנים, המטפל בין היתר בבני זוג שאינם ישראלים – נושא קריטי להרבה אקדמאים חוזרים.

"בנוסף, אנחנו מעניקים מלגות טיסה למתראיינים עבור משרות בארץ. למרות שלאחרונה רבים מהראיונות מתנהלים בסקייפ, עדיין לא נתקלתי במקרה שבו חתמו עם מועמד לפני שפגשו אותו פיזית. דוגמה נוספת היא מסלול מהיר שבנינו יחד עם ביטוח לאומי על מנת להסדיר את כל מה שצריך טרם החזרה לארץ."

האם התוכנית מתאימה לכל האקדמאים או רק לבעלי תארים מסוימים או מתחומים מסוימים?

"התוכנית מתאימה לבעלי תואר דוקטור בכל תחום המעוניינים להשתלב באקדמיה, וגם כמובן לרופאים. כאשר מדובר בהשתלבות בתעשייה, אנו פונים גם לתארים נמוכים יותר בתחומים של מדעי החיים ומדעים מדויקים והנדסה. בתחום מדעי החברה, אנו פונים לבוגרים בתחומי הכלכלה, מנהל עסקים, עריכת דין וכדומה אשר יש להם ניסיון בתעשייה. כמובן שיש גם יוצאי דופן - בכירים בעלי תארים במדעי החברה, שבמקרים שלהם אנחנו בוחנים יותר את הרזומה מאשר את התואר".

כיום רשומים לתוכנית אלפי אקדמאים, והיעד הוא להשיב ארצה לפחות 300 אקדמאים בשנה. היעד ארוך הטווח הוא להמליץ על תמורות שהמדינה צריכה להנהיג כדי לייתר את הצורך בתוכנית. ממחקרים עולה כי קיימים פערים גדולים בין ההכשרה של האקדמיה לבין הדרישות של התעשייה ושל האקדמיה עצמה, "יש עודפים מאוד משמעותיים של בעלי תארי דוקטור בתחום של מדעים פיסיקליים ומדעי החיים. אנחנו עושים חשיבה יחד עם המדען הראשי וות"ת והתעשייה מה אנחנו כתוכנית עם אינטרס לאומי יכולים להמליץ לנוכח הנתונים."

"כמו כן, משיחות עם ראשי האוניברסיטאות ודיקנים של הפקולטות למדעי החיים עולה תמונה של התחלת  מחסור בסטודנטים טובים לדוקטורט כי הם שומעים על סטודנטים במחזורים שקדמו להם שמתקשים למצוא עבודה בתחום. אנחנו יוצאים עכשיו למחקר מאוד גדול בנושא לכימות הפערים בין הכשרות האקדמיה לצרכי התעשייה הישראלית בכוונה לגבש המלצות עם כל הגופים העוסקים בנושא ובסופו של דבר לצמצום התופעה".

התוכנית תקיים בחודש הקרוב 8 מפגשים בצפון אמריקה: רוקוויל (26.5), לוס אנג'לס (27.5), סן דיאגו (28.5), ברקלי (30.5), בוסטון (15.6), טורונטו (16.5), בולטימור (17.5) וניו יורק (19.6). המפגשים מיועדים ליזמים, אנשי אקדמיה ואנשי תעשייה ובמהלכם יסופק מידע בנוגע לתוכנית הלאומית להשבת אקדמאים,לתוכניות המדען הראשי במשרד הכלכלה ועל הנעשה בהייטק ובאקדמיה הישראלית. 

להרשמה לתכנית

להרשמה למפגשים

כתבות שאולי פיספסתם

*#