תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מובילים במהפכת הביולוגיה הסינתטית

מנכ"ל המכון למחקר ביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, במאמר מיוחד על הביולוגיה הסינתטית, ככלי חדש ועוצמתי של תחום מדעי החיים, הנדסה ומחשוב. ״מכון מחקר או גוף ביוטכנולוגי שלא ילמד וימצה את הפוטנציאל הגלום בביולוגיה הסינתטית, יהפוך במהרה ללא רלוונטי״

פרמנטור ביולוגי
צילום: אבי צוקרמן

המכון למחקר ביולוגי שאני עומד בראשו, נחשב למוביל בארץ ומהמתקדמים בעולם בתחומי מחקר ופיתוח יישומיים ייחודיים בתחומי הביולוגיה, כימיה, סביבה ומדעי האטמוספרה. בהנהלתי חרת המכון על דגלו את המצוינות כערך מרכזי. את כל שאנחנו יכולים לעשות מצוין נעשה, נשקול אם לגעת בטוב מאוד, ובכמעט טוב מאוד לא נעסוק. מכלל עובדי המכון כ-70% עוסקים ישירות במחקר ו-42% מעובדיו הם בעלי תואר שלישי. כוחו של המכון הוא באיכות העובדים בו, וכמוסד הצופה פני העתיד נטל חלק כבר בשלבים המוקדמים של מהפכת הביולוגיה הסינתטית. בתפיסתי, המאה ה-19 היתה המאה של הכימיה, המאה ה-20 היתה זו של הפיזיקה והמחשבים, ואילו המאה ה-21 היא זו של הביולוגיה הסינתטית. ראוי להדגיש את מרכזיות יישומה החל מ-2012 של טכניקת הקריספר הצעירה (Crispr), שהקפיצה שנות דור את כלי העבודה של ההנדסה הגנטית והריפוי הגנטי. טכניקת הקריספר משמשת בטבע את מערכת החיסון של החיידקים כנגד וירוסים. הקריספר מאפשר שעתוק ועריכה גנטיים בפשטות יחסית, וזאת בדומה ל"גזור והעתק" במעבד התמלילים.

מרכז חדשנות בביולוגיה סינתטית

הביולוגיה הסינתטית פורצת ערוצים בתחומי הרפואה, החקלאות, החישה, המחשוב, הביוטכנולוגיה והייצור. מהפכת הביולוגיה הסינתטית פורצת דרך לעיצוב החיים מחדש בצורה הטובה לאדם, ומועילה לחברה, כל זאת מתוך הקפדה יתרה על כללי האתיקה והמוסר.

המכון למחקר ביולוגי מצוי בחוד החנית בתחומי מחקר מדעיים יישומיים רבים המהווים תשתית למצוינות מחקרית בביולוגיה סינתטית: ביואינפורמטיקה של חיידקים ווירוסים גורמי מחלה, מעבדה לאומית לגילוי וזיהוי של חיידקים, וירוסים ורעלנים, תכנון חיסונים הומאניים וייצורם, פיתוח וייצור של נוגדנים מהונדסים מתקדמים (שהם תרופה מונחית ובררנית לגורמי מחלה), מו"פ תהליכי ביוטכנולוגי מתקדם בתנאי GMP Good) Manufacturing Practice) בחדרים נקיים ובתנאי בטיחות שהם State of the Art, מובילות בטיפול בתרביות רקמה, פיתוח מנגנונים להבנת תהליכי מחלה, לבחינת פרוטוקולי טיפול ומיקרו ביולוגיה סביבתית.

במכון למחקר ביולוגי הוקם בימים אלה מרכז חדשנות בביולוגיה סינתטית. מטרתו לאגד את הטיפול במשימות הביולוגיה הסינתטית, לשמור את המכון כמוביל ידע בתחום תוך התמקדות במספר וקטורים עיקריים: תכנון חיסונים בטכנולוגיות מתקדמות, אבחנה וזיהוי אמינים, הדירים ומהירים, יצור נוגדנים מהונדסים ורפואה מותאמת אישית. המרכז לביולוגיה הסינתטית במכון אינו אי בודד, ולכן ימשיך ויחזק את מסורת שיתופי הפעולה עם מרכזים אקדמיים מובילים וחברות ביוטכנולוגיה בארץ ובעולם.

פרופ' שמואל שפירא
צילום: דרור חצרוני

פיתוחים פורצי דרך

תחומי עיסוקו העיקריים של המרכז נבחרו בשל הרלבנטיות שלהם לעיסוקי הליבה ולתחומי מצוינות המכון, כך למשל פיתח המכון אחת מארבע התרופות האתיות שפותחו בישראל, כן גילה ופיתח את טיפול החמלה היחיד הקיים בעולם להרעלת רעלן הריצין הקטלנית. בימים האחרונים אובחן תינוק בן עשרה שבועות כסובל מהרעלת בוטולינום שחייבה הנשמה. האבחנה נעשתה במעבדתנו הלאומית בשיטה מקורית ומהירה במיוחד שפותחה במכון הביולוגי. ראוי לציין כי גם האנטי רעלן שבו מטופל הפעוט מיוצר במכון בתנאי GMP. לשמחתנו הטיפול יעיל והתינוק נגמל מהנשמה.

אתגר גדול העומד בפני האוכלוסייה בעולם הוא משימת הבלתי ידוע, שבה מפציע מחולל חדש או לחלופין גורם מוכר משתנה. מחוללים אלה זולגים בדרך כלל מבעלי חיים לאדם. מערכת החיסון נחשפת לראשונה לגורם שלא הכירה, ובשל כך המחולל קטלני, כל זאת ביתר שאת אם הוא גורם מידבק באדם. דוגמה עדכנית היא הווירוס ממשפחת הקורונה (N-COV2019). וירוס מפציע זה מכה בימים אלה באוכלוסיית העולם. אמצעי התעבורה הזמינים ומוביליות האוכלוסייה מביאה להתפשטות עולמית של הנגיף. התמודדות בווירוס מפציע זה דורשת: אמצעי אבחון יעילים ואמינים תוך גמישות לאפשרות השתנות הווירוס, יכולת תכנון חיסון, בחינתו וייצורו. במקביל מתחייבת הבנת האפידמיולוגיה של המחלה ומידול נכון של התפשטותה. המכון למחקר ביולוגי שותף למאמץ לאומי ובינלאומי זה.

לסיכום, הביולוגיה הסינתטית מקנה כלי חדש ועוצמתי לתחום מדעי החיים, הנדסה ומחשוב. מכון מחקר או גוף ביוטכנולוגי שלא ילמד וימצה את הפוטנציאל הגלום בביולוגיה הסינתטית יהפוך מהר ללא רלבנטי. תחום הידע בביולוגיה סינתטית גדל בקצב אקספוננציאלי, ועקף בשני מועדים את קצב עקומת מור הידועה מהתפתחות המחשוב: ב-2005 עם החדרת ה-NGS (Next Generation Sequencing) וביתר שאת סביב 2012 בסמוך לאימוץ טכנולוגיית הקריספר. המכון למחקר ביולוגי מוביל בקטר "רכבת הקליע", אני קורא לשותפים פוטנציאליים לקפוץ על הרכבת שיצאה לדרך ולקחת חלק בעשייתנו.

לפרטים נוספים על המכון למחקר ביולוגי לחצו כאן

בחזרה למדור ביוטכנולוגיה >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#