החדשנים: כשהאקדמיה פוגשת את המגזר העסקי

איך שינתה הקורונה את עולם הרפואה? מה היא עשתה לצרכנות המקוונת? עד כמה התקרבנו לקטסטרופה בסייבר? האם העיר שלנו חכמה מספיק, אולי חכמה מדי? ומתי נוכל לעלות לירושלים ברכב ללא נהג? סדרת הפודקאסטים "החדשנים" של TheMarker Labels, בשיתוף עם אוניברסיטת אריאל, הפגישה אנשי אקדמיה עם נציגי המגזר העסקי לסיעור מוחות יוצא דופן

גיא רונן
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אוניברסיטת אריאל
גיא רונן
תוכן מקודם

נסו להיזכר איך נראו החיים שלנו לפני כעשור: לא היה לנו סמארטפון; פייסבוק היתה בחיתוליה; חברה להשכרת די.וי.די בשם נטפליקס החלה להכניס שירותי סטרימינג; והביטקוין הראשון נמכר תמורת דולר אחד. לאן שלא נסתכל - במדע וברפואה, בביטחון ובפרסום, בבנקאות ובתרבות, בעולם הגדול ואצלנו בבית - מעולם לא חוותה האנושות קצב כזה של קפיצות מדרגה טכנולוגיות. "המהפכה התעשייתית הרביעית", כפי שמכונה העידן הנוכחי, הופכת כל אבן בחיינו, ובמידה רבה מגדירה מחדש גם את מי שאנחנו.

מגפת הקורונה, שלכאורה שמה מעצור למירוץ העולמי, חוללה למעשה את ההיפך. אם בשל אילוצי הריחוק החברתי, אם כצורך בהתייעלות כללית ואם מעודף זמן ונחישות מוגברת להגשים חלומות ישנים, המשבר הפך לקטליזטור בתהליכי מחקר ופיתוח, יישום והטמעה, חדשנות באשר היא. במגוון רחב של תחומים הצליחו להוציא תוך חודשים מוצרים ושירותים שתוכננו לשנים קדימה.

סדרת פודקאסטים חדשה, הזמינה להאזנה ב-TheMarker Labels, הציגה את החידושים האחרונים בתחומי הרפואה, אבטחת מידע, ערים חכמות, איקומרס והרכב האוטונומי. בכל תחום בדקנו מה חדש, מה עוד צפוי, וכיצד הקורונה שינתה את התמונה. לשם כך הזמנו חוקר מהאקדמיה ונציג מהתעשייה. כך ניסינו ללמוד גם על הסימביוזה בין העולמות, ולהבין איזה סוג של עובדים ובוגרי תארים מבוקשים כיום בחברות המובילות.        

המגפה שתגדיר את הרפואה

מכון מיגל שבגליל הגיע למגפה עם חיסון מוכן - רק לא לבני אדם. החיסון לקורונה הפוגעת בעופות וההתקדמות לחיסון אוראלי, שיכול להינתן במנה אחת ולמנוע גם הדבקה, עורר עניין רב בעולם. "הגיעו הרבה משלחות, נוצר באזז גדול, היה אפילו ניסיון זיוף כולל הלוגו שלנו בדרום אמריקה", נזכר המנכ"ל, דויד זיגדון. מהפוזיציה המיוחדת שלו, הוא רואה מדי יום אילו נסים מתרחשים כשמכניסים יחד למעבדה אנשי רפואה ואלגוריתמיקה, פיזיקאים ומנתחי ביג דאטה. "רופא בימינו צריך להיות יזם", הוא אומר, "המכשור הכי אפקטיבי מתחיל ברעיון של רופאים, לא מהנדסים. מי שנמצא בשטח וחווה את המטופלים מבין טוב מכולם את הצרכים".

פרופסור שי אשכנזיצילום: דוברות האוניברסיטה

באשר לפריצת הדרך של חיסוני ה-RNA שליח, זיגדון אומר שהעולם השתנה, וקשה לדעת לאן זה ייקח את האימונולוגיה בכלל ואת הטיפול בגידולים סרטניים בפרט. פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אריאל, משוכנע שמדובר במשחק חדש לגמרי - הן בקיצור תהליכי הפיתוח מעשור לפחות משנה, הן ביעילות החיסון והן ביציבות החלבון המיוצר. "חיסונים אחרים יאמצו לדעתי את השיטה. מתוך האתגר והקושי נפרוץ קדימה במניעת מחלות, בעיקר זיהומיות".

בהתייחס לשינוי הנדרש בהוראה בכלל וברפואה בפרט, פרופ' אשכנזי מספר כי לאור הדגש שניתן לרפואה דיגיטלית עוד לפני הקורונה, הסטודנטים שלו הגיעו לקורונה מוכנים עד רמת המחשוב והיכולת להיבחן אונליין. באשר לפרקטיקה הרפואית, הוא מעיד כי תהליכים של רפואה מרחוק, שנדונו במשך שנים, קורמים עכשיו עור וגידים ומשנים את התחום לחלוטין.

🎧האזינו לפרק >>

הבלם האחרון של הרכב האוטונומי

מכונית ללא נהג הפכה לגביע הקדוש של התעשייה. התחזית של מובילאיי מדברת על מונית אוטונומית בתל אביב כבר ב-2022. פרופ' צבי שילר, ראש המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה באוניברסיטת אריאל, מציין כי אמנם נסיעה אוטונומית כבר אפשרית, אבל האתגר הגדול של השתלבות בסביבה דינמית ומרובת סכנות עודנו לפנינו. "לא תמיד יש פתרון בטוח לתמרון בסביבה כזאת, וצריך לוודא שהרובוט יודע לבחור באפשרות הגרועה פחות".

פרופסור צבי שילרצילום: דוברות האוניברסיטה

פרופ' שילר רואה ברכב האוטונומי פתרון נהדר למוגבלי ניידות כבני הגיל השלישי, כפי שהתחדד בקורונה. הוא מציע לבנות אקוסיסטם סביב התחום ולנצל את המבנה הייחודי של ישראל, בהיותה "מדינת אי", כשדה ניסויים עולמי לנהיגה האוטונומית. "הנהגים הם החוליה החלשה בסיפור כי הם בלתי צפויים. המצב האידיאלי הוא ליצור כבישים הומוגניים לרכבים אוטונומיים המתקשרים ביניהם".   

מה צריך לקרות כדי שנגיע לשם? עדי פנחס, מנכ"ל הסטארט-אפ ברודמן 17, מייצר אלגוריתמים ומערכות ניטור ובקרה שאמורות להשתלב ברכבי ההמונים, ולא רק בתעשיית הפרימיום. הוא מספר כי בתחום שלו, הראייה הממוחשבת, המהפכה קרתה כמעט בן לילה ברגע שנכנסה ה"למידה העמוקה" (Deep Learning). להערכתו, דרושה עוד קפיצה קוונטית שתיתן פתרון גנרי למרב המצבים, במקום להידרש לפיתוח נפרד על כל תאונה ותרחיש. התחום מעלה לא מעט שאלות טכנולוגיות, אתיות וחוקיות, וכבר עכשיו מתעוררת דילמה סביב האחריות לתאונות. "יצרניות הרכב רצות קדימה' והממשלות, כרגיל, משתרכות מאחור". 

🎧האזינו לפרק >>

סודות האיקומרס

דניאל קורן חווה לא מעט תמורות והפתעות בחייו המקצועיים, אבל שום דבר לא הכין אותו למרץ 2020: המכירות המקוונות זינקו ב-50%, עם גידול דרמטי בקרב הגיל השלישי וסגמנטים שכלל לא היו שם קודם לכן. "גם בשוך הסגרים והלחץ נשארנו עם המספרים הגבוהים. אנשים ראו כי טוב וכבר לא יוותרו על זה", אומר קורן, מנהל האיקומרס של שופרסל. "עבדנו בגישה של ניסוי ותהייה כאשר הכל מדיד, להכל אפשר לעשות A/B Testing, זה סוג של מגרש משחקים". קורן מדגיש כי המשבר הפך את צרכנות האונליין ממותרות לצורך חיוני, וחשוב לדעת איך בונים אותה נכון. עם זאת, לדבריו, בזכות כלים הזמינים כיום, זה פשוט בהרבה.

ד"ר גלית קלייןצילום: דוברות האוניברסיטה

אבל הגעה ללקוחות שפחות מגיעים אלינו היתה רק צד אחד של האתגר הארגוני במגפה. בצד השני היו עובדים שנשלחו לעבוד מבתיהם, או שנאלצו להעביר את הזמן בחל"ת. במצב כזה, שימור העובדים ותחושת השייכות הארגונית הופך מורכב במיוחד.

"עם כל ההבנה למצב, היתה אכזבה גדולה ותחושה של נטישה", אומרת ד"ר גלית קליין, חוקרת יזמות והתנהגות ארגונית במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל. היא מציעה לחשוב יצירתי יותר כדי לעודד עובדים בחל"ת לחזור לעבודה. למשל להוריד שעות ולממן צהרונים או לשלם שכר לימודים לסטודנטים, במקום להשתמש בעונש קולקטיבי של הפסקת דמי אבטלה בחל"ת. באשר לאלה שהמשיכו לעבוד, ד"ר קליין מתארת "תשישות זום", פגיעה ב-work-life balance, הימנעות ממושכת מיציאה לחופשה ויצירתיות שנפגעה, גם אם התפוקות עלו. אבל כלקח מאירועים דומים, למשל כלכלת הפלטפורמה והכלכלה המשתפת שנולדו אחרי המשבר של 2008 (מותגים כמו Uber, Airbnb), היא צופה שלאחר תקופת התאוששות, תתפרץ היצירתיות.     

🎧האזינו לפרק >>

פירצה שקוראת להאקר

תקיפות במרחב הסייבר נמצאות גבוה במפת האיומים על המדינה, הארגונים והחברות המסחריות. בשנת הקורונה התממש האיום ביתר שאת. ד"ר מוטי צווילינג, חוקר בתחום הסייבר ומדעי הנתונים באוניברסיטת אריאל, מסביר: "בארגון יש מערכות הגנה. אבל כשאדם עובר לעבוד מהבית, סביבת ה-WiFi שלו פחות מוגנת, יש פחות מערכות מעקב ובקרה, והמודעוּת פוחתת". לדבריו, האקרים ניצלו את הכמיהה לכל בדל מידע רפואי כדי לבצע פישינג (דיוּג) - פריצה למערכת באמצעות שליחת לינק זדוני. הוא ממליץ לכל ארגון לבצע הדרכות, תרגולים ו"התקלות", ולא לוותר על שירותי SOC חיצוניים ששומרים על הרשת והנכסים הדיגיטליים בארגון 24/7. בסך הכל, מרגיע ד"ר צווילינג, לא אלמן ישראל - ובתחום הזה, על אחת כמה וכמה.

ד"ר מוטי צווילינגצילום: דוברות האוניברסיטה

אחת מספקיות אבטחת המידע המובילות בעולם היא פאלו אלטו נטוורקס הישראלית. גליה אקשטיין, דירקטור משאבי אנוש בחברה, מעידה כי הקורונה אכן העסיקה את הצוותים שעות נוספות, מה שהוביל למבול של גיוסים תוך כדי המגפה. לדבריה, התחום הזה לוהט עד כדי כך שאפילו המגייסות "נחטפות". כל זה הופך את אתגר שימור העובדים לגדול במיוחד, והוא בא לידי ביטוי הן בתנאים והן בטכנולוגיה ובמסלולי הקידום.

"זה עולם דינמי שמתחדש כל הזמן, גם בארגון גדול כמו שלנו עובדים באווירת סטארט-אפ. ואנחנו רואים שוב ושוב שהעובדים בוחרים בחזון, בתחושת ההשפעה, אפילו בשליחות שבשמירה על מידע רפואי או דאטה פיננסי". אבל מעבר לטיפוס הקלאסי המבוקש בתחום - בוגר 8200 שיכול כבר ללמד את החופפים שלו איך עושים את זה נכון - אקשטיין מספרת על מסלולים מיוחדים שמכשירים אפילו מאפס אוכלוסייה מהפריפריה, או מקרב הציבור החרדי, להשתלבות בתעשייה.    

🎧האזינו לפרק >>

חוכמת העיר

מושג "העיר החכמה" הפך מזמן לבאזוורד. הוא מכוון בדרך כלל לשילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לניהול אורבני אפקטיבי בשגרה ובחירום. אבל אורי בן ארי, המייעץ לערים ולמועצות בנושא, מדגיש שיש כאן הרבה יותר: "זה גם תחבורה, אנרגיה, בריאות, בטיחות, חינוך, כלכלה וממשל, ואפילו שטח ירוק פר קפיטה". מעבר להתייעלות, הוא קורא לראשי הערים להתייחס לתושב כלקוח שראוי לשירות טוב יותר. נקודה חשובה נוספת היא הפערים בין הערים, כשלמשל, מתוך 265 רשויות בישראל, רק ל-80 יש מנמ"רים.

פרופסור בני ראובן לוי צילום: דוברות האוניברסיטה

פרופ' בני ראובן לוי רואה את הדברים מעט אחרת. מנגנוני השליטה המתקדמים דווקא מטרידים אותו - הוא מעדיף "עיר טובה" על פני "חכמה". כראש בית הספר לארכיטקטורה של אוניברסיטת אריאל, הוא אומר: "אנחנו הארכיטקטים מעוניינים ביצירת מקומות מעניינים, יפים ובריאים. היצירה צריכה גם לרגש אותנו. ואנחנו צריכים גם ללכת לאיבוד בתוך העיר. טכנולוגיה היא דבר חשוב, בתנאי שהיא יכולה לרתום את עצמה לטובת האקולוגיה. לטובת הקיימות".

🎧האזינו לפרק >>