תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שבר ענן: מדוע טרם התחלנו להנות ממבול היתרונות האמיתיים שיש למחשוב ענן להציע?

למרות שרוב החברות במשק כבר ערוכות לעבור לענן ואף מסכימות כי מדובר בצעד חשוב עבורן, מרביתן טרם עשו את הצעד. מדוע הן משתהות?

מהפכות יכולות להיות שקטות. כך היה גם המקרה ב-2009 כאשר לראשונה בהסטוריה הדיגיטלית, השימוש בשרתי ענן בעולם עלה על השימוש בשרתים פיזיים. שנה זו בישרה את כניסתנו לעידן הענן. אולם בישראל, התמונה עדיין מעט שונה. אמנם, הערכות זהירות מדברות על כך שכבר כיום, כ-60%-70% מהתוכנות, האפליקציות וספקי השירותים בארץ מוכנים לעשות את המעבר למיחשוב ענן ויש שמעריכים שעד 2017, המספר אף יעמוד על סביב ה-80%.

אבל, בפועל, רוב הארגונים במשק טרם עשו את הצעד. מרביתם עדיין "שוקלים כדאיות", "מבצעים הערכות", "מתלבטים" – או בקיצור, דוחים. זאת, למרות שבאופן מפתיע, סקרים מצביעים על כך שקיימת הסכמה גורפת בקרבם כי העתיד שלהם נמצא בענן. מכאן עולה השאלה המתבקשת- למה? למה, למרות שקיימת המוכנות ואפילו הנכונות בקרב החברות לעבור לענן וחרף היתרונות הרבים שהטכנולוגיה מסוגלת להציע להם- מדוע רובן עדיין לא אימצו אותה במלואה? על שאלה זו אנסה לתת תשובה בכתבה הבאה.

© Jirsak | Dreamstime.com - Cloud Computing Photo

אז למה עדיין רק "מעונן חלקית"?

על מנת שנוכל לענות על שאלה זו, כדאי קודם לענות על השאלה מה זה בכלל מחשוב ענן? לא מבחינה טכנית, אלא רעיונית. התשובה לכך נוטה להשתנות בין ארגונים ואנשי מקצוע וכל איש מיחשוב נוטה להגדירו ע"פ הבנתו ובהתאם לצרכיו. כך למשל, האם הפעלה של אפליקציות ושירותים מעל גבי שרתים וירטואליים היא מחשוב ענן? האם הוצאה של מערכות מחוות המחשבים המקומית של הארגון לחווה אינטרנטית שנמצאת אצל ספק היא מחשוב ענן? האם הפעלת שרתים וירטואליים באחד מספקי הענן המובילים היא מעבר למחשוב ענן? התשובה שלי לכל אלה היא- לא. בעיניי מחשוב ענן הוא לא רק אוסף של שרתים וירטואליים, הוא לא קשור למיקום כזה או אחר וגם לא בהכרח נוגע לנגישות אינטרנטית. לעניות דעתי, ענן הוא מנטרה, גישה- והעדר ההפנמה של גישה זו בקרב מנהלי ארגונים היא גם בדיוק התשובה לשאלה, מדוע רובם עדיין טומנים את ראשם בחול ולא בעננים.

הן בקרב אלו שעוד שוקלים לעבור לענן והן אצל אלו שכבר עברו, עדיין רווחת התפיסה הישנה שעלינו להעתיק את התוכנה, את האפליקציות ואת השירותים שלנו לעולם הוירטואלי בדיוק כמו שבנינו אותם בעולם הפיזי. אנחנו משתמשים באותן מתודולוגיות, באותם תהליכי שרידות וגיבוי, באותן שיטות ניטור. אנו אפילו נוטים להשתמש עדיין בשני שרתים לכל אפליקציה, שני מתגים, שני נתבים, שני Firewalls ואם אפשר, אז גם שתי חוות שרתים.

משמעות הדבר היא שאנחנו עדיין "סוגדים" למחשב, לחומרה עצמה ולמערכות ההפעלה שלה. אנו מייחסים לנושאים הללו חשיבות גם כשהמערכים שלנו כבר וירטואליים לחלוטין ומנוהלים ע״י מערכת ענן מחשוב. אנחנו מממשיכים לנטר את המיחשוב, שומרים לוגים שלו וכשיש תקלה אנחנו מבזבזים שעות על לנסות למצא אותה בתוך בלל הניתורים והודעות הללו. ארגונים אף עדיין ממשיכים לבזבז משאבים ולהעסיק כוח אדם מקצועי לטיפול במערכות הפעלה – בעוד שהענן יכול לאפשר להם להפנות את כל המשאבים שלהם לנושא הליבה שלהם, יהיה זה פיננסים, הובלה, תרופות, בניה או כל דבר אחר. אם כך, מה הפלא שהתנהגות זו, אשר עוד רווחת בקרב הארגונים שכבר עברו לענן או ששוקלים לעשות זאת, מסמאת אותנו מלראות את הפוטנציאל האמיתי – והסיבות האמיתיות – לעבור לענן

אז מהי קשת האפשרויות בענן?

כדי ליהנות מענן מחשוב אמיתי צריך להתחיל לחשוב אחרת, צריך לחשוב ״ענן״. מיחשוב ענן אמיתי מיישם מספר עקרונות שיחד יוצרים עולם חדש עם אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. שני העקרונות הבולטים בטכנולגיה הם אוטומיזציה מלאה וחשיפה של כל התכונות והאובייקטים בענן דרך API. בענן אמיתי האפליקציה שלנו היא זו האחראית לשלמות השירות. האפליקציה היא זו "שיודעת" שחסר לה נפח דיסק או משאבים אחרים והיא זו שקוראת לAPI- של הענן כדי לקבלם. האפליקציה היא שמורה לספק הענן להגדיל את משאבי המחשוב בשרת עליו היא מותקנת או לחילופין, להתקין עוד שרת עם אותה אפליקציה ולפזר את העומס בין שני השרתים. האפליקציה היא זו שמזהה שיש בעיה בחוות שרתים אחת, קוראת ל-API של הענן ו"מבקשת" להיות מותקנת בחוות שרתים אחרת.

או במילים אחרות, הגדלת משאבים של שרת בודד, הפעלת שרת נוסף בשירות או מעבר לחווה אחרת- הם כולם תהליכים שאמורים להעשות באופן אוטומטי לגמרי. יתרה מזו, האפליקציה גם אמורה להיות מסוגלת לשחרר משאבים חזרה לענן כאשר היא לא משתמשת בהם, אשר יכולים לשמש מערכות אחרות או לחסוך עלויות לארגון. את התהליכים האלו כותבים עבור האפליקציה פעם אחת בלבד והיא תדע לעשות בהם שימוש בעתיד כשתצטרך. מכאן שבשביל באמת להנות מהיתרונות שיש לענן להציע, עלינו לשנות את כל התפיסה שלנו כלפי מהו בכלל מיחשוב ענן ובכך לשחרר אותנו אחת ולתמיד מעול ה-IT. תפיסה מתקדמת זו כבר אמנם רווחת בקרב "הברנז'ה" של מקצועני הענן, אך כל עוד היא לא תחלחל למנהלים בשטח, קצב אימוץ הטכנולוגיה ימשיך להיות איטי.

רגע, אבל מה עם אבטחה?

ראייה לכך שהבעיה טמונה בתפיסה שגויה כלפי מהו מיחשוב ענן, אפשר למצוא בשתי התשובות שנוטים לקבל (לפחות ע"פ סקרים), כאשר שואלים את מנהלי אותם ארגונים, מדוע הם טרם פרשו כנפיים והמריאו לעננים. התשובה הראשונה שהם נוטים להעניק קשורה באבטחת מידע. הם חוששים שמיחשוב ענן (במיוחד כאשר מדובר בענן המכונה "ציבורי") הוא פחות בטוח משרתים פנים ארגוניים. אך תשובה זו משקפת בדיוק את התפיסה הישנה כלפי הענן.

גורם הסיכון הכי גבוה לבטחון המידע של חברות לא קשור כלל לחומות ההגנה של שרתי הענן. ממש לא. המציאות מוכיחה שוב ושוב שזהו שהגורם האנושי אשר מהווה את הסכנה האמיתית למידע. רק השבוע, לדוגמא, התוודענו לכך שוב עם התקרית של עובדי לאומי-קארד. דוגמא ידועה אחרת היא וירוס סטוקינס שתקף את הכור הגרעיני באיראן, אשר לא חדר מבחוץ כי אם הוכנס למערכת על ידי מישהו מפנים. גם פריצות מפורסמות נוספות, כמו ההדלפה הגדולה של מסמכי הצבא האמריקני (כמו גם הישראלי) נעשו ע"י אנשים מבפנים עם כוונות זרות. למעשה, רוב תקיפות הסייבר כיום נעשות באמצעות החדרת חומרה זרה למערכת- בזדון או בשגגה-  כמו באמצעות דיסק-און-קי נגוע, על ידי אדם בעל גישה. ואילו ענן אמיתי, הוא כאמור אוטומטי לחלוטין. מכאן שהוא מסיר את גורם הסיכון האנושי, אשר בין אם נרצה לקבל זאת או לא, מהווה בפועל את האיום הגדול על בטחון המידע של הארגון. כמו כן, רמות האבטחה של ספקי ענן נוטות להיות גבוהות בהרבה מאלו שכמעט כל הארגונים במשק מסוגלים לתחזק. ראיה לכך היא שאפילו לשרתים של Sony ו-Adobe הצליחו פורצים לחדור, בעוד ששהשרתים של ספקי ענן גדולים נותרו אטומים עד היום. מסיבות אלו, בהרבה מקרים רמת אבטחת המידע בענן תהיה הרבה יותר טובה מזו שנהנה ממנה הארגון בחוות השרתים המסורתית שלו.

ומה תגיד לאלו שטוענים כי החסכון בטווח המיידי הוא "לא בשמיים"?

התשובה השנייה שאנו נוטים לקבל ממנהלי ארגונים לשאלה מדוע טרם עברו לענן היא כי לדעתם הם לא ירוויחו או יחסכו מספיק מהמעבר. אולם, גם תשובה זו משקפת חוסר הפנמה אודות היתרונות המשמעותיים באמת שיש לענן להציע והם אינם קשורים לחסכון מיידי (גם אם קיים כזה).

ענן מחשוב אמיתי נותן את הכוח להפעיל שרתים ומערכות למשתמש הקצה. ברוב הארגונים משתמש הקצה יכול להיות מתכנת, איש QA, אנליסט וכדומה. בוא ניקח איש QA לדוגמא, אשר ירצה להקים סביבת בדיקות לפיצ'ר חדש באמצעות שרתים פנים ארגוניים. אותו אדם ייאלץ להאבק מול הארגון שבועות ארוכים על מנת להקים סביבה שכזו– ולכן רק טבעי שהוא לא ימהר "לשחרר" אותה בהפוגות. אולם בענן, הוא יכול להקימה תוך דקות ספורות, כך שלא יהיה אכפת לו לוותר עליה בכל רגע נתון. זהו תסריט של ביצה ותרנגולת. צרכני המשאבים בארגון נאלצים כיום להיאבק על משאבים שהם צריכים ולכן הם לא משחררים אותם חזרה כאשר הם לא בשימוש. אנשי ה-system מצידם דורשים עוד ועוד אישורים ובחינות לפני שהם מקצים סביבה חדשה, מתוך הבנה שמה שהם נותנים לא יחזור. עבודה נכונה עם ענן מחשוב פותרת את כל הסיבוך הזה. בכלל, מכיוון שהקמת שרתים בענן היא עניין של דקות ולא של שבועות, גמישות ומהירות העבודה של ארגונים שעברו לענן קופצת באופן דרמטי. בסופו של דבר, הנושא מתרגם גם לחסכון לארגון בדרכים שלא ניתן היה בכלל לחזותם.

בשורה התחתונה, ארגונים שיתחילו לכתוב וליישם את האפליקציות שלהם בדרך שתתאים לענן מלכתחילה, יוכלו למנף את פתרון הענן שלהם כך שיהיה גמיש, מהיר, מאובטח וגם יחסוך בעלויות במימדים חסרי תקדים.

בזק בינלאומי היא חברת האינטרנט הגדולה בישראל, המספקת מגוון פתרונות ענן ללקוחות עסקיים, בין היתר באמצעות הענן הציבורי המתקדם בישראל Virtual Nest, מציע שרתים וירטואליים המותאמים לצרכי הלקוחות השונים והמשתנים, בהקמה ובניהול עצמי של הלקוח, עם ביצועים מעולים וללא הפתעות או חיובים מיותרים בחשבונית.

לחזרה למדור The Cloud

כתבות שאולי פיספסתם

*#