כי מחיפה תצא בינה

הטכניון ממשיך לבסס את מעמדו בתחום ה-AI וכיום הוא מדורג במקום ה-15 בעולם ובמקום הראשון באירופה בתחום זה, עם כ-100 חברי סגל העוסקים בבינה מלאכותית על גווניה השונים. בטכניון רואים כמשימה לאומית את הפצת הידע שנרכש בתהליך גם לעולם המסחרי

יואל צפריר
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
Shutterstock
יואל צפריר
תוכן מקודם

מאמצי הטכניון לקידום תחום הבינה המלאכותית בישראל הובילו להשתלבותו בצמרת העולמית של מחקר ופיתוח ב-AI. הדירוג הבין-לאומי היוקרתי CSRankings הציב את הטכניון במקום הראשון בתחום הבינה המלאכותית באירופה, וכמובן בישראל, ובמקום ה-15 בעולם. בתת-התחום של למידת מכונה מדורג הטכניון גבוה אף יותר, במקום ה-11 בעולם. זאת על סמך נתוני 2021-2016. 

בשנים האחרונות מתקיימת בטכניון פעילות מעמיקה ונרחבת ב-AI במגוון תחומים. מתוך פעילות זו, שהציבה את הטכניון כאמור בצמרת האוניברסיטאות בעולם, הוקם בטכניון MLIS - המרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות. 

כיום עוסקים 46 חוקרים בטכניון בתחומי הליבה של AI ויותר מ-100 חוקרים פועלים בתחומים הקשורים ב-AI: בריאות ורפואה, רכב אוטונומי, ערים חכמות, רובוטיקה תעשייתית, סייבר, עיבוד שפה טבעית, פינטק, יחסי אדם-מכונה ועוד. בראש MLIS עומדים שני חוקרים מובילים בעולם הבינה המלאכותית: פרופ' שי מנור, מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, ופרופ' אסף שוסטר, מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. 

פרופ' שי מנור צילום: דוברות הטכניון

לדברי פרופ' שי מנור, "הטכניון שומר לאורך שנים על מקומו כמוסד המחקר המוביל בישראל ובאירופה בתחומי הליבה של בינה מלאכותית. יש בטכניון אקו-סיסטם ייחודי, שכולל עשרות חוקרים ממגוון פקולטות, מרכזי מחקר וכמה תוכניות לימודים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים בתחום זה".

"כל תחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה בטכניון שודרגו בשנים האחרונות, תוך ניצול הידע הטכניוני בתחומי ה-AI, הוסיף עמיתו פרופ' אסף שוסטר, "רובם ככולם כוללים כיום רכיבים חכמים המבוססים על עיבוד מידע ולמידת מכונה. הטכניון רואה כמשימה לאומית את הפצת הידע שנרכש בתהליך גם לעולם המסחרי על גווניו. שני חיבורים חשובים בהקשר זה הם שיתוף הפעולה ההדוק עם המגזר הטכנולוגי בצפון הארץ והשותפות ברשת האוניברסיטאות היוקרתית יורוטק (EuroTech Universities Alliance). שותפויות אלה, בארץ ובעולם, מחברות את מחקר ה-AI בטכניון לחזית הפעילות בתחום".

צילום פרופ' אסף שוסטר צילום: דוברות הטכניון

שיתופי פעולה עם חברות ומוסדות מחקר בינ"ל
המרכז פועל לאורם של ארבעה יעדים עיקריים: קידום הטכניון לתוך החמישייה הפותחת של האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום ה- AI; איגום משאבים, גיוס חוקרים וסטודנטים מכל היחידות בטכניון כדי לקדם ולקיים מחקרים משותפים בתחום ; חיבור חוקרי הטכניון לגורמים רלוונטיים בתעשייה ובעיקר חברות טכנולוגיה וארגונים המייצרים כמויות נתונים משמעותיות (Big Data); ומיצוב הטכניון כחלוץ בשיתופי פעולה בתחום זה עם אוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים בארץ ובעולם. 

במאי 2021 נרקמה שותפות ארוכת טווח בין הטכניון לענקית התוכנה האמריקאית PTC. במסגרת ההסכם תעביר החברה את מרכז הפיתוח החיפאי שלה לקמפוס הטכניון, זאת כדי לקדם מחקרים משותפים הקשורים לבינה מלאכותית ולטכנולוגיות ייצור. בכך מצטרפת PTC לשורה של גופים המשתפים פעולה עם הטכניון בתחומים אלה ובהם האוניברסיטאות הטכנולוגיות של לוזאן (שוויץ), איינדהובן (הולנד), מינכן (גרמניה) והפוליטכניק (צרפת) באירופה וכן קורנל טק, אוניברסיטת ווטרלו ואוניברסיטת קרנגי מלון, המפעילה את המרכז הגדול ביותר בארצות הברית ל-AI ולרובוטיקה.

מחקרים חדשים
להלן כמה ממחקרי ה-AI שפרסמו לאחרונה חוקרים בטכניון:

  • שימוש בלמידת מכונה לניתוח עומס נגיפי - חוקרים בטכניון גילו כי החיסון של פייזר (BNT162b2) מפחית משמעות את העומס הנגיפי כבר מהיום ה-12 לאחר מנת החיסון הראשונה. המשמעות: המחוסנים מגינים גם על אחרים, במידה מסוימת, מפני הידבקות. את המחקר הובילו פרופ' רועי קישוני, ד"ר עידן ילין ומתן לוין טיפנברון, מהפקולטה לביולוגיה ומהמרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע"ש לורי לוקיי עם מומחי KSM (מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות) בראשות ד"ר טל פטלון.
  • ניתוח נתוני-עתק (big data) ופיתוח התראה מקדימה לכשל נשימתי בחולי קורונה - טכנולוגיה שפותחה על בסיס נתוני-עתק בפקולטה להנדסה ביו-רפואית ובקריה הרפואית רמב"ם, מספקת התראה על התפתחות עתידית של בעיות נשימה קריטיות ועל סימפטומים של קורונה. את הפיתוח הוביל פרופ' יואכים בהר, ראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה (AIMLab), עם ד"ר דני איתן וד"ר רונית אלמוג, מהקריה הרפואית רמב"ם. 
  • קיצור הדרך לפיתוח תרופתי באמצעות בינה מלאכותית - חוקרים בטכניון פיתחו עם שותפיהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גישה חדשנית לפיתוח מהיר של תרופות אנטי-ויראליות באמצעות בינה מלאכותית. את המחקר הובילו פרופ' רועי עמית והדוקטורנטית נעה כ"ץ, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, יחד עם ד"ר ירון אורנשטיין והמסטרנט איתמר טריפטו, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
  •  כיצד נכון לשלב בינה מלאכותית בחיינו? - מה המשקל שעלינו לתת ל"חוכמת המערכת" בעבודה עם מערכות של בינה מלאכותית? מסתבר כי רוב המשתמשים יתנו ל"כוונות המערכת" משקל רב יותר מאשר ליעילותה בפועל. כך גילו שלוש חוקרות מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול: הדוקטורנטית זהר גלעד, ד"ר עפרה עמיר וד"ר ליאת לבונטין. 
  • כיצד נכון לפתח בינה מלאכותית עבור רופאים? חוקרים בטכניון הניחו את העקרונות לפיתוח נכון של כלים מבוססי בינה מלאכותית לעולם הרפואה והראו, כדוגמה, כיצד להשתמש בהם כדי לפתח מערכות שימושיות בעולם הקרדיולוגיה. הצוות כולל את פרופ' יעל יניב, מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ואת הפרופסורים אלכס ברונשטיין ואסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. 
  • חקלאי, הגידולים ידרשו בקרוב את תשומת ליבך! חוקרים בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב פיתחו טכנולוגיה לראייה ממוחשבת המשלבת למידה עמוקה לניבוי מצבי עקה בגידולים חקלאיים. החוקרים הם עוזר המחקר אלון זבירין, ראש מעבדת GIP פרופ' רון קימל, ומהנדס המעבדה ירון חונן. 
  • האם נדבקתי בקורונה? נשיפה אחת ותדע - מערכת שפותחה בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון ועושה שימוש בלמידת מכונה, מזהה נגיפי קורונה ברגישות ובדיוק העולים על 90%. ניסוי קליני במערכת זאת הניב הצלחה משמעותית: דיוק ורגישות שבין 92% ל- 100%. המערכת מספקת אבחון מיידי, אמין ומדויק על סמך נשיפה קצרה לתוך מכשיר ייעודי. את המחקר הובילו חוקרי הטכניון פרופ' חוסאם חאיק וד"ר יואב ברוזה. 
  • ענקי ג'אז או בינה מלאכותית? חוקרים בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב פיתחו תוכנה ליצירת קטעי ג'אז מקוריים המתאימים לטעמו המוזיקלי של המשתמש. את התוכנה פיתחו הסטודנטים נדב בהונקר ושונית חביב-חכימי בהנחיית פרופ' רן אל-יניב, מומחה ללמידה חישובית ובינה מלאכותית. מאמרם מדגים היתכנות של מידול העדפות מוזיקליות ושל הלחנה אוטומטית של מוזיקה על פיהן.