"יש חשיבות גדולה לאקטיביות וליצירתיות של האונקולוג המטפל ולרצון החולה להמשיך במאבק"

טיפול מיטבי מתוך חמלה, התעדכנות בחידושי התחום האונקולוגי, שימוש בכלים הדיאגנוסטיים ובטיפולים החדישים ביותר, לצד חתירה לקידום מחקרים, לטובת הגדלת הארסנל הטיפולי. זהו החזון של ד"ר רונן ברנר, מומחה לרפואה פנימית ואונקולוגיה ומנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי וולפסון

יובל בן משה
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ד"ר רונן ברנרצילום: פרטי
יובל בן משה
תוכן מקודם

"לפני כשלוש שנים הגיע לטיפולי חולה סרטן מעי גס גרורתי. אב לשלושה, בשנות ה-50 לחייו, שאובחן וטופל במרכז רפואי אחר בכל המשלבים התרופתיים הרשומים המקובלים, אך מחלתו התקדמה. פגשתי בחולה במצב קליני קשה, כאוב מאוד, מתקשה להתהלך, ירוד מאד במשקל. בדיקת ה-PET CT הדגימה התקדמות בפיזור גרורתי נרחב בכבד ובריאות. במטרה לאתר אופציות טיפוליות נוספות, שלחתי את רקמת הגידול לבדיקה מולקולרית רחבה. הבדיקה הדגימה רמה מוגברת של סמן מולקולרי הנקרא TMB. כיום קיים מידע המצביע על יעילות סמן זה בניבוי תגובה לטיפולי אימונותרפיה. באותו זמן, הסמן היה עדיין מחקרי. מאידך, לחולה לא נותרו אופציות סטנדרטיות וללא טיפול, צפוי היה שימיו ספורים. החלטתי לטפל בו בהתאם לתוצאת הבדיקה המולקולרית, במשלב תרופות אימונותרפיות שעדיין לא נרשם בארץ למחלתו, תחת אישור מיוחד של ועדה אתית. החולה קיבל את הטיפול באמצעות תרומה מעמותת 'חברים לרפואה'. כיום, שלוש שנים לאחר תחילת הטיפול, מחלתו כמעט נעלמה, הוא התאושש, עלה במשקל ומנהל את שגרת חייו. הטיפול התרופתי שהחל כתרומה, ממומן כיום על ידי הקופה המבטחת", מספר ד"ר רונן ברנר, מומחה לרפואה פנימית ואונקולוגיה ומנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי וולפסון.

המקרה מדגים את אחת ההצלחות הטיפוליות הפנומנלית של הצוות המטפל במכון האונקולוגי, ואין זה מקרה יחיד. מטופלים במכון חולים נוספים שהיו על סף מוות, לאחר שהתקדמו על הטיפולים הרשומים והוגדרו כ"פליאטיביים" וכיום זוכים להארכת חיים ניכרת באיכות חיים טובה. 

מה מציע המכון האונקולוגי בוולפסון למטופלים? 
"המכון האונקולוגי משרת אוכלוסייה של כ-800 אלף איש מתל-אביב יפו, חולון בת ים וראשון לציון. בנוסף, לאחרונה בוחרים חולים מכל קצוות הארץ להיות מטופלים בו. בשנים האחרונות גדל מספר החולים המטופלים במכון פי 4. במכון מרפאות חוץ, שבהן נבדקים החולים על ידי הרופאים המטפלים באופן שוטף ובהן מתוכננת אסטרטגיית הטיפול ומבוצע המעקב הקליני. בנוסף, יחידת אשפוז יום שבה ניתנים הטיפולים הכימיים והביולוגיים הדורשים מתן בעירוי תוך ורידי. יחידת אשפוז היום מופעלת על ידי צוות אחיות אונקולוגיות מנוסות ורופאי המכון ומשמש גם כחדר מיון אליו מגיעים חולים עם בעיות דחופות. בנוסף מפעיל המכון יחידת אשפוז שבה מטופלים חולים הזקוקים לטיפול באשפוז מלא. במכון מערך תומך של עובדות סוציאליות, צוות אדמיניסטרטיבי ועוד", מסביר ד"ר ברנר.

קדושת החיים ומלחמה פעילה על חייו של כל חולה
"אנחנו נחושים להעניק את מיטב הטיפול, מתוך חמלה מרבית, התעדכנות בכל חידושי המקצוע, ושימוש בכלים הדיאגנוסטיים והטיפולים החדישים ביותר. כיום נמצאים בשימוש נרחב טיפולים מהפכנים עבור מחלות אונקולוגיות שלא ניתן היה לטפל בהן בעבר. תרופות ביולוגיות ממוקדות מטרה על בסיס אבחון גנטי ותרופות אימונותרפיות שמטרתן לגרום למערכת החיסונית לזהות ולהתקיף את התאים הסרטניים.

המהלך הקלאסי של טיפול בחולים אונקולוגים עם מחלות גרורתיות, הוא מתן מישלב תרופתי התחלתי סטנדרטי שלרוב מצמק את נפח המחלה. אבל בדרך כלל, כעבור זמן, המחלה מפתחת עמידות כנגד הטיפול. ואז עוברים למישלב תרופתי סטנדרטי אחר וכך הלאה. עבור חלק לא קטן מהחולים, ממוצים הטיפולים הסטנדרטיים ואז ניתן לנסות ולשלבם במחקרים קליניים שינגישו ויממנו טיפולים חדשניים, שחלקם יהפכו להיות הטיפולים הסטנדרטיים של המחר.

אבל, ישראל קטנה, ומגוון המחקרים שנערכים בה יחסית מוגבל, ולכן, לא לכל חולה קיים מחקר רשמי מתאים. תמיד ניתן לחפש ולנסות להשתלב במחקר מבטיח הנערך בארה"ב או באירופה, אולם, אז יש צורך לשהות במדינה בה נערך המחקר. רוב החולים לא מסוגלים לכך".

אז מה ניתן לעשות?
"בנקודה זו באה לידי ביטוי האקטיביות והיצירתיות של האונקולוג המטפל יחד עם רצון החולה להמשיך במאבק. ניתן לבצע בדיקות מולקולריות רחבות היכולות לעיתים לכוון לטיפולים מונחי מטרה. בנוסף, גם כשלא מאותרים סמנים מולקולריים, עדיין קיימות אופציות טיפול בתרופות לא מעטות הנמצאות במחקרים פעילים. 

אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה. תרופות וטכנולוגיות חדשות נרשמות ומתווספות לארסנל הטיפולי חדשות לבקרים, אך הליכי המחקר, הפיתוח והרישום העומדים מאחוריהם אורכים שנים וגם אז יש להמתין ולייחל למסקנות וועדת הסל שמתכנסת אחת לשנה. למטופל עם מחלה גרורתית אין זמן לחכות.

במצב כזה כשאין טיפול סטנדרטי מונחה או רשום, נדרש האונקולוג המטפל להפעיל יתר שיקול דעת ומחשבה יצירתית. הרופא יכול להסיק שתרופה שרשומה למחלה אחרת ונמצאת בשלבי מחקר עבור מחלתו של החולה, שכבר הוכיחה בטיחות ויעילות במחקרים מוקדמים הנקראים פאזה 1 ופאזה 2, תוכל להועיל למטופל, עוד לפני שעברה את הפאזה ה-3 הסופית ונרשמה בחו"ל ובארץ. הרופא מגיש בקשה לוועדה בבית החולים ומבקש לקבל אישור מיוחד לתת לחולה את התרופה. אם הועדה מאשרת, ניתן לתת.

נותרת בעיית המימון. היות ומדובר בטיפולים יקרים, אנו עושים את מירב המאמצים לסייע למטופלים שאין בידם ביטוחים פרטיים ומבקשים את עזרתנו. זאת באמצעות פניה לתוכניות חמלה של חברות התרופות, או באמצעות פניה והפניה לסיוע של ארגוני חסד שעוסקים בתרומת תרופות שעוזרים מאד ומצילים חיי אדם".

במכון האונקולוגי מטופלים חולים רבים שהחלו את הטיפול באמצעות מימון עצמי או סיוע ארגוני חסד, וכיום מקבלים את הטיפול במסגרת אישור חריג של הקופה המבטחת או לאחר שלבסוף הוכלל בסל הבריאות.

יש הצלחות?
במחלות גרורתיות, המטרה היא להאריך את חיי החולה ולשמור על איכות חייו ככל הניתן. שימוש במישלבי תרופות מחקריות אינו מבטיח הצלחה. אבל, בחלק מהחולים אנו בהחלט רואים הצלחות שמדהימות אותנו כל פעם מחדש. יש מטופלים במכון שלנו שנחשבו אבודים וקיבלו שנות חיים". 

מהן התוכניות לעתיד?
אנו מרחיבים את פעילות המכון ומגייסים עוד רופאים, מתמחים ואחיות. בנוסף, בימים אלו אנו מקימים מכון מחקר ופיתוח חדשני לטיפול תאי, בשיתוף חברה בינלאומית גדולה. במסגרת המחקר במכון החדש יילקחו מהחולים תאים של מערכת החיסון, יעברו שפעול ויוחזרו לחולים בשילוב אימונותרפיה, במטרה להגדיל את יעילותה. אנחנו שואפים שהמכון ל'טיפול תאי' יאפשר לנו הגדלה של הארסנל הטיפולי ויעניק לנו כלי משמעותי עבור מטופלים שעבורם עד כה קצרה ידנו מלהמשיך ולסייע".