"בגידולים באיברים סולידיים, הדרך לריפוי עוברת בחדר הניתוח"

בארסנל הטיפולים במרבית מחלות הסרטן, נמצאת כמובן האפשרות הכירורגית להוצאת הגידול מהגוף. בשנים האחרונות הצטרפה לכירורגיה התמחות בניתוחים זעיר פולשניים (לפרוסקופיים) ובכללם ניתוח באמצעות רובוט. ד"ר עדו נחמני, מנהל המחלקה לניתוחי כבד ודרכי מרה, מהמרכז הרפואי שיבא, בראיון על הכירורגיה הרובוטית וייחודה

אורנה יצחקי בירבך
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
כריתת כבד לפרוסקופית, תוך שימוש במערכת לראיה תלת-ממדית צילום: פרטי
אורנה יצחקי בירבך
תוכן מקודם

אתגרים רבים ניצבים בפני הרפואה, כדי להאריך חיים ולשמור על איכותם. אחת הדרכים להגשים מטרה זו טמונה בשיפור היעילות של הליכים כירורגיים, לצד הפחתת הכאבים וקיצור זמן ההחלמה מהם. שיטות רבות פותחו בשנים האחרונות לצורך כך, ואחת הבולטות שבהן היא הניתוח הזעיר פולשני: ניתוח שנעשה דרך כמה פתחים זעירים בעור בלבד, במקום דרך חתך גדול המאפיין את הגישה המסורתית – הגישה הפתוחה. בתחום ניתוחי הכבד, הלבלב ודרכי המרה, ובמיוחד כשמדובר בניתוחים להוצאת גידולים ממאירים, לגישה הזעיר פולשנית יתרונות לא מעטים.

כמומחה לניתוחי כבד, לבלב ודרכי מרה, מה משמעותה של הכירורגיה בהקשר של סרטן באיברים אלה?
 "למרות ההתקדמויות המדהימות בתחום האונקולוגי, בסופו של דבר כמעט בכל הגידולים הסרטניים שמופיעים באיברים סולידיים, הדרך לריפוי עוברת בחדר הניתוח. כלומר, היכולת לכרות גידול סרטני משפיעה דרמטית על סיכויי ההחלמה מהמחלה, משפרת את איכות החיים ולא פחות חשוב, נותנת לחולה תקווה. מבחינה פסיכולוגית זהו דבר משמעותי בתהליך ההחלמה של המטופל. אם בעבר חשבנו שעוד רגע לאונקולוגים יהיה טיפול תרופתי לכל מחלות הסרטן, והפעילות הכירורגית תלך ותדעך, הרי שהתוצאה בדיוק הפוכה. בזכות התקדמות האונקולוגיה והיכולת להשיג תגובה בטיפול כימותרפי, ביולוגי ואימונולוגי, אפשר להביא חלק גדול יותר של חולים לנתיחות. אין ספק שהאונקולוגיה משנה את הכירורגיה", מסביר ד"ר עדו נחמני, מומחה לניתוחי כבד, לבלב וכיס מרה, מנהל המחלקה לכירורגיה הפטוביליארית, מהמרכז הרפואי שיבא. 

מה ייחודה של הכירורגיה הרובוטית?
 "כירורגיה רובוטית היא חלק מתחום נרחב יותר שמכונה כירורגיה זעיר-פולשנית. כירורגיה רובוטית לא שונה קונספטואלית מכירורגיה לפרוסקופית – זעיר פולשנית, במובן של חוסר הפולשנות שלה. היא מאפשרת לנו לבצע את אותו ניתוח, בלי פתיחת הבטן. דבר זה מקל משמעותית את ההתאוששות מהניתוח, מקצר אשפוז ומאפשר לחולים אונקולוגיים לשוב מוקדם לטיפול. בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כגון שימוש ברובוט או מערכות תלת-ממד, ניתן כיום לבצע קרוב למחצית מניתוח הכבד ללא פתיחת בטן. מאידך, לכירורגיה הפתוחה יש מקום רב בטיפול בחולים עם גידולים מתקדמים מאוד בכבד או בלבלב ומקרים שנחשבו לבלתי-נתיחים בעבר, ניתנים להתמודדות באמצעות שימוש בטכניקות הלקוחות מעולם ההשתלות, של כריתה ושחזור כלי דם". 

ד"ר עדו נחמני צילום: university of Pittsburgh medical center

היכן תהיה הכירורגיה הזעיר פולשנית ובכללה הרובוטיקה בשנים הבאות?
"אין ספק שהכירורגיה תלויה בטכנולוגיה וכדרכה של הטכנולוגיה, היא הולכת ומתקדמת, מקלה עלינו ומאפשרת לנו יכולות שלא היו בעבר. לכן ברור שהשימוש ברובוטים ובאמצעים טכנולוגיים מתקדמים ילך ויעלה והיכולת לבצע ניתוחים ללא פתיחת בטן תהפוך לחלק מרכזי של הכירורגיה. כירורגים צעירים הנמצאים בתחילת דרכם חייבים ללמוד לשלוט באמצעים של כירורגיה זעיר פולשנית, כדי שיוכלו להשתלב בכירורגיה בעשור הקרוב". 

כלומר, סטודנט לרפואה שרוצה להתמחות בכירורגיה, צריך להכניס לארגז הכלים שלו מיומנויות כירורגיות עם רובוט?
"בוודאי, ומומלץ שיבחר להתמחות במקום שיאפשר לו להיחשף גם לכירורגיה טכנולוגית, לשימוש בלפרוסקופיה וברובוטיקה כבר מתחילת דרכו. אין לי ספק ששימוש בטכנולוגיות מתקדמות יהווה חלק מרכזי בכירורגיה בעתיד הקרוב ומנתחים צעירים בעלי גישה לטכנולוגיות, ייהנו מיתרון עצום". 

מהם היתרונות בניתוחי רובוט עבור המנותח?
 "היתרון הגדול הוא היכולת לבצע פעולה כירורגית נרחבת כפי שמתחייב בטיפול בסרטן, אך מבלי לפתוח את דופן הבטן. הרובוט מקל על הכירורג להשלים ניתוח מורכב ומאתגר, אשר בדרך כלל מבוצע בגישה פתוחה, ללא חתך. מנותחים בד״כ חושבים על שני היבטים שקשורים לניתוח הפתוח: האחד הוא כאב כתוצאה מהחתך הניתוחי, והשני הוא הפן האסתטי. אבל לפתיחת הבטן יש השלכות רבות על כל הפיזיולוגיה של ניתוח - על אובדן חום גוף ונוזלים במהלך ניתוח, על עוצמת הטראומה הניתוחית וההתאוששות ממנה, על חזרת המעי לתפקוד, על התאוששות הריאות מניתוח וכן על יצירת הידבקויות בחלל הבטן, שהן פחותות בהרבה בניתוח זעיר פולשני. בנוסף, קיום פצע חושף את החולה לסיבוכים כגון זיהום פצע ובטווח הארוך היווצרות בקע בצלקת הניתוחית. 
"ניתוח זעיר פולשני לפרוסקופי-רובוטי, גורם לפחות הידבקויות בחלל הבטן. גם לתרופות נרקוטיות בהם משתמשים לאחר ניתוח פתיחת בטן, יש השפעה על קצב ההתאוששות מהניתוח", מדגיש ד"ר נחמני.

אחד הדברים המדהימים ביותר בשימוש ברובוטים הוא הפוטנציאל העצום הטמון בעובדה שהרובוט הוא למעשה ממשק דיגיטלי בין הרופא לחולה. מה משמעות הדבר? 
"בפעם הראשונה בעולם הרפואה, חלק מרכזי ממה שהרופא עושה מתבצע על ידי מדיום דיגיטלי. על המדיום הזה ניתן יהיה בקרוב מאד 'להלביש' אמצעים דיגיטליים רבים. למשל, בניתוח כבד נוכל להזין לתוך המערכת הממוחשבת של הרובוט את בדיקת ה-CT או ה-MRI של החולה, והרובוט יודע היכן נמצא המנתח עם המכשירים שלו, בכל רגע נתון, ביחס לממצא מסוים שהוא רואה אותו ב-MRI. כך יוכל הרובוט לתת התראה למנתח בכל פעם שהוא מתקרב לגידול, לכלי דם חיוניים, לצינורות מרה בתוך הכבד וכו'. הדבר הזה, שעד לאחרונה נראה כמו מדע בדיוני, הוא מעבר לפינה ובקרוב מאד יהיה בשימוש שגרתי בחדר הניתוח". 

ומה עם החזרה לשגרה?
"לאחר ניתוח זעיר פולשני, המנותח יכול לחזור למעגלי החיים הרגילים, לעבודה ולתפקוד, מהר יותר, כי ההחלמה קלה יותר. ונקודה קריטית לחולים אונקולוגים, היא היכולת לחזור לטיפול בשלב מוקדם יחסית אחרי הניתוח. לכן, כשניתוח זעיר פולשני אפשרי ומתאים לחולה, יש לו יתרונות רבים".

ד"ר עדו נחמני מנתח גם בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר