תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"השקעה ברפואה היא שוות ערך להשקעה בביטחון, היות שהזנחת שני התחומים הללו עלולה לעלות בחיי אדם רבים"

מדויקת יותר, מהירה יותר, טכנולוגית יותר: הקורונה אילצה את רפואת הלב לייצר פתרונות חדשניים ולנפץ פרדיגמות ישנות

מוניטור
shutterstock

מגפת הקורונה תפסה את מרבית מדינות העולם בהפתעה מוחלטת. עוצמת הפנדמיה, השלכותיה והשפעותיה על מערכות הבריאות, הכלכלה והחברה - עוד יילמדו רבות. המגפה הדגימה את החוסן או את הרפיון של מערכות הבריאות השונות ברחבי העולם, ואת חשיבותה של מנהיגות לאומית אפקטיבית ומעוררת השראה.

מדינת ישראל עשתה כמיטב יכולתה בהתמודדות עם ה"צונמי הבריאותי" שאיים לשטוף אותה. לטוב ולרע, האירוע הדרמטי חשף את האיכויות של מערכת הבריאות הישראלית אך גם את נקודות התורפה שלה. האופן בו שדרגה המערכת את יכולותיה, תוך כדי תנועה ונערכה לטיפול בחולי הקורונה הקשים ביותר, בהחלט היה מרשים. המקצועיות והנחישות של הצוותים הרפואיים שעבדו ללא הרף, העידו על מחויבות גורפת, ללא ספק נקודת החוזק העיקרית של מערכת הבריאות בישראל.

השלכות הקורונה על הרפואה באופן כללי, ועל רפואת הלב בפרט, הן ליבת הדברים המובאים כאן. אנסה להסביר כיצד תיראה הרפואה, ובייחוד הקרדיולוגיה, בעידן הפוסט-קורונה, ומה הן התובנות הרפואיות והמערכתיות שיש לקחת ולשמר כלקח מהמשבר הנוכחי.

ראוי לבחון את המשבר הנוכחי במבט מפוכח וכמנוף להזדמנות. ברור כיום שההשקעה ברפואה ציבורית מהווה נדבך חשוב בחוסן הלאומי של כל מדינה ובכלל זה בישראל. השקעה ברפואה היא שוות-ערך להשקעה בביטחון, היות שהזנחת שני התחומים הללו עלולה לעלות בחיי אדם רבים.

נביט במספרים: בהשוואה למדינות ה-OECD, אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות ביחס לתוצר המקומי הגולמי בישראל הוא 7.4%, נתון הנמוך ב-16% בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD (8.8%). יתרה מכך, אחוז המימון הציבורי לבריאות בישראל עומד על 64% מההוצאה, 10% פחות מהממוצע ב-OECD (74%). המשמעות היא שמדינת ישראל נמצאת בחסר משמעותי בכל הנוגע להשקעתה בבריאות, מצב שגרם לכך שאזרחיה נדרשים להוציא נתח כלכלי גדול יחסית על שירותים רפואיים פרטיים. זו מציאות מדאיגה, שמשקפת פערים בזמינות ובאיכות הטיפול הרפואי. מערכת הבריאות נמצאת בפיגור מתמשך גם בכל הקשור בפיתוח תשתיות בריאות במימון ציבורי, בהטמעת טכנולוגיות ותרופות חדשות, וכן ביחס נמוך יחסית בין היקף מיטות אשפוז וכמות הצוותים הרפואיים המטפלים לבין גודל האוכלוסייה (וגידולה). המגפה חידדה באחת את חשיבותה של ההשקעה במערכת הבריאות הציבורית והניפה תמרור אדום בנוגע למחיר שעלולים אזרחי המדינה לשלם כתוצאה מהיעדר מדיניות סדורה לאורך זמן ותמיכה מספקת בחוסנה.

פרופ רן קרנובסקי
איריס נשר

קריאת השכמה רב-מערכתית

משבר הקורונה שינה פרדיגמות הנוגעות לממשק שבין המטפלים למטופלים. חולים פחדו ואף נמנעו מלהגיע לבית החולים – המקום שאמור להיות "מקלט בטוח" לשלל בעיות רפואיות. כתוצאה מכך, לדוגמה, חולים עם התקפי לב התעכבו בהגעתם לבית החולים או נמנעו מלהגיע והנזק בליבם החמיר.

מצב דומה התרחש בנוגע לשבץ מוחי ולמחלות אקוטיות נוספות. יש המעריכים שהנזק המשני כתוצאה מהקורונה היה רב ממחלת ה-Covid19 עצמה, וזהו מצב המסמן את נקודת התפנית הנדרשת מהמערכת.

בתי החולים חייבים להסתמן כמתחמים בטוחים בהיבט הזיהומי ובאופן כוללני. כדי לייצר את המציאות הזו ולתווך אותה לציבור הרחב, נדרשת השקעה רבה באמצעים נוספים למניעת זיהומים וביצירת מתחמים נקיים מזיהומים במוסדות הרפואה, באביזרי מיגון לצוותים המטפלים ובפיתוח אמצעי בידוד יעילים יותר למטופלים.

שינוי פרדיגמה נוסף קשור לטיפול ולמעקב אחר חולים מרחוק. רבות דובר על התפתחות הטלה-רפואה והשפעתה על רפואת העתיד,  תוך לבטים ושאלות בנוגע להצלחת המודל הטכנולוגי. הקורונה קבעה עובדות בשטח: רפואה בשלט רחוק ומרפאות וירטואליות הן צורך חיוני, כך הוכח, ומקומן רק ילך ויגדל.

לרפואה זו יתרונות רבים, אך היא מייצרת ערך גדול פי כמה לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות ולמטופלים שבגופם שתלים רפואיים בעלי יכולות ניטור מרחוק. בקרדיולוגיה מדובר בסנסורים מושתלים ובקוצבי לב "חכמים" המסוגלים לשדר לצוות הרפואי את תרשים ה-אק"ג או את אופן קיצוב הלב ללא צורך להגיע פיזית למרפאה, ומתאפשר מעקב אחרי המטופל ללא קשר למקום, זמן, או זמינות הציוד הרפואי והרופאים.

כבר היום קיימות טכנולוגיות המספקות ארכיטקטורה שלמה של ניהול מרפאה וממשק עם מטופלים מרחוק, כולל מזכירות וירטואלית, ייעול זמן רופאים, ואופציות נוספות שעשויות להוות יתרון משמעותי. יודגש, כי אין מדובר בתחליף לקשר האנושי בין הרופא לבין המטופל, החשוב עד מאוד, אך הפעלתה בחוכמה של רפואה מרחוק בשילוב ניטור מתאים באמצעות כלים מתאימים הינה בגדר מוצר משלים וחיוני.

בחדרי הניתוח משבר הקורונה חידד את הצורך בביצוע פעולות רפואיות יעילות, קצרות ובטוחות, הדורשות משך אשפוז והחלמה קצרים ככל האפשר. עולם הכירורגייה עבר מזמן לניתוחים זעיר-פולשניים תוך שימוש בלפרוסקופיה ורובוטיקה.

רפואת הלב עוברת מהפך דומה ואף דרמטי יותר בכל הנוגע להטמעת שיטות טיפול מתקדמות בצנתר, שנועדו להחליף ניתוחי לב פתוחים ללא צורך בפתיחת חזה ושימוש במכונת לב-ריאה. פעולות כגון פתיחת עורקים סתומים באמצעות אנגיופלסטיקה והשתלות תומכנים (סטנטים) מצופי תרופה בעורקי הלב הכליליים, השתלת מסתמים אורטליים בצנתר, תיקוני מסתמים מיטרליים באמצעות קליפ ועוד, הינן פעולות שהשימוש בהן הולך ומתרחב בהתאמה לצורך להוות, בחולים המתאימים, חלופה לטיפולים כירורגיים הכרוכים במשך החלמה ארוך וקשה יותר.

בנוסף, תקופת הסגר הביתי העצימה את הצורך לבצע פעילות גופנית סדירה ושמירה על אורח חיים בריא לרבות תזונה, שכן מניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם מהווה את האמצעי היעיל ביותר והזול ביותר לשמירה על בריאות הציבור.

לסיכום, ניתן לקבוע כי הבהילות שכפתה הקורונה על הצוותים הרפואיים השונים הובילה להאצה של תהליכים רבים, רובם טכנולוגיים, שבאחת זינקו קדימה מכורח הנסיבות והאתגרים. כל אלה, לצד התובנות שנצברו וההבנה בחשיבות העצמתה של המערכת הציבורית, חייבים להישאר איתנו גם בעתיד. ואולי, בעוד שנים רבות, כאשר ידובר על "ימי הקורונה", יהיה מי שיזכיר ויספר על קפיצת הדרך הדרמטית שביצעה הרפואה הישראלית דווקא מתוך המשבר והקשיים.

כתבות שאולי פיספסתם

*#