תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"העולם הבריאותי לא מספיק דיגיטלי, וזו אחת המשימות החשובות שלנו בעשור הקרוב"

סידור תורים חכם, תשאול רובוטי, שימוש בבינה מלאכותית, כל אלה ועוד יהוו את מודל הטרנספורמציה הדיגיטלית שמתכנן פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב, וקורא לעמיתיו המנהלים להצטרף

מרכז שליטה ובקרה החדש של איכילוב
ג׳ני ירושלמי

נדמה שהשילוב בין רפואה לדיגיטציה קרוב בארץ מאי פעם, אולי בזכות מגפת הקורונה. חוויית המטופל, כשהוא מופנה מקופת החולים לאשפוז בבית החולים, עטופה ומלווה בהרבה מאוד בירוקרטיה וניירת, הכוללות בין השאר את המותג האיקוני טופס 17.

"כל ההתחשבנות והאדמיניסטרציה, בין קופות החולים ובין בתי החולים, מתבצעת באמצעות ניירת, כשבתווך נמצא המטופל", מסביר פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב.

"כשהמטופל מגיע לבית החולים לאשפוז פותחים לו תיק, מדפיסים לו מדבקות, מוצמד לידו צמיד פלסטיק עם מדבקה הנושאת את שמו. אם נבחן תחומים אחרים הנושקים לחיינו, נגלה שהם התקדמו בכל הקשור לניהול הבירוקרטי, וארגוני הבריאות נותרו מאחור. כך, למשל, אין אצלנו תהליך תשאול רובוטי; כל תהליך התשאול עובר דרך פקידה, נציגת שירות, אחות ורופא. אין אצלנו תהליך שלומד על המטופל, קצת מפרטים שכבר מילא בעבר או מהיותו לקוח חוזר. אף אחד בארגוני הבריאות לא לומד ומייצר עבור הלקוח תהליך קבלה והתאמה דיגיטלי כמו זה שקיים בבנק או בחברת הביטוח. אין שום דבר מזה במערכות הבריאות בישראל, וישראל לא חריגה בכך בעולם".

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
ליאור צור, יחידת הצילום, דוברות איכילוב

מה הסיבה לכך?

"השמרנות של הרופאים ושל מנהלי ארגוני הבריאות, שטוענת: 'מדובר בבריאות, בפרטיות, זה מסובך ומורכב'. נוסיף לכך גם את הקנאות שלהם למידע ולאחיזה בו. הם לא סומכים על אף קופסה שחורה. אם נציע לרופאים 'קופסה שחורה' שמכילה את כל הנתונים על המטופל, ונסביר שהמידע בקופסה הזו יחסוך להם זמן תשאול וישפר את התהליך שלהם מול המטופל, הם ישיבו שאינם סומכים על מה שיש בקופסה הזו, אינם סומכים על הנתונים ועל מי שאסף אותם. אבל בתחומים רבים אחרים בחיינו המידע הזה מתקבל כמובן מאליו: סוכן הביטוח מתאים לנו את פוליסת הביטוח לפי נתונים שהוזנו אודותינו ומפיק בסוף את פוליסת הביטוח המתאימה ביותר עבורנו".

והמחיר של הגישה הזו?

"ההימנעות הזו יוצרת מערכת לא יעילה, לא שימושית, לא מתקדמת, ובולמת חלק מההתקדמויות האחרות הקיימות במערכת הבריאות. חלק מזה נובע ממשאבים כלכליים, וכן מהרצון לשליטה באמצעות הניירת המיותרת".

נראה שבתחום ה-NO SHOW מערכת הבריאות עשתה כברת דרך,  כמו בעולם העסקי, לא?

"אנחנו אמנם מנסים להקטין את ה-NO SHOW באמצעות הודעות תזכורת שעוברות דרך הטלפון, אבל גם זה כבר עולם ישן. בעולם החדש, סידור התורים הרבה יותר חכם והוא מיושם למשל בתחום העסקי. נשאלת השאלה מי קובע את סדר החולים בחדר הניתוח - האם זה מנהל המחלקה בטקס רב חשיבות? הכלי הזה לא יעיל; אבל אם הסידור היה חכם יותר, היינו יכולים לתכנן את סדר הניתוחים בצורה הרבה יותר יעילה. לצערי העולם הבריאותי לא מספיק דיגיטלי".

מה תפקידה של הבינה המלאכותית בכל המהלך החדש?

"הבינה המלאכותית היא מדע הנתונים והמתודולוגיות (ביג דטה) והיא אחד הכיוונים החדשים והמסקרנים בעולם הרפואה והמדע. במסגרת זו מפתחים כלים שעושים שימוש בנתוני העתק הנאגרים בכלל מערכות המידע בארגונים רפואיים, ומטרתם סיוע בתהליכי קבלת ההחלטות הרפואיות. כלים אלה נסמכים על פיתוח אלגוריתמים. הבינה המלאכותית יכולה לנתח תרשימי אק"ג ולפענח דימות. ניקח לדוגמה את חדר המיון, המהווה מקום קלאסי כי יש בו רב-גוניות עצומה: מתמחה בחדר מיון נמצא שם פעמיים בחודש, כלומר 24 פעמים בשנה. הוא אכן חווה את המתרחש בזירה המגוונת הזו, אבל הבינה המלאכותית יודעת יותר והרבה יותר מדויקת, היא מתבססת על הרבה מאוד מקרים ונתונים והמידע שהיא מעניקה טוב פי כמה מ-24 משמרות של מתמחה בחדר המיון. גם הרופא הכי טוב בעולם לא ראה את כמות המקרים שראה המחשב".

מה אתם עושים באיכילוב לטובת הטמעת המוצרים הדיגיטליים?

"כשאני בוחן את המוצרים הדיגיטליים שנמצאים בתחומים אחרים, ואין בבתי חולים, אזי מדובר באינסוף. כרגע באיכילוב אנחנו כבר מבצעים תיעדוף של המוצרים הדיגיטליים ופועלים להכניסם למערכת שלנו. אין סיבה שאדם שמגיע לרופא ימתין בתור לפקידה 20 דקות במקרה הטוב ו-45 דקות במקרה הפחות טוב, כדי שהיא תזהה אותו באמצעות הצצה לתעודת הזהות שלו. למה אי אפשר לאמץ גם כאן את תהליך זיהוי הפנים ממש כמו בשדה התעופה?"

למה?

"כי אנחנו שמרניים, חסרים לנו משאבים ואנחנו עסוקים בעומסים, אנחנו לא מעזים מספיק, לא יצירתיים ולא מוכנים לומר שמה שטוב ויעיל בתחומים אחרים יכול להיות יעיל גם בבתי חולים ובקופות חולים. אבל זה יהיה בעשור הקרוב, זה MUST. ארגונים חדשניים ומעזים, כמו איכילוב, יעשו זאת ראשונים וכולם ילכו בעקבותיהם, כי התחרות תכתיב את הקצב".

הטרנספורמציה הדיגיטלית לא תפגע בקשר בין רופא לבין מטופל?

"בעיניי הדיגיטציה תחזק את הקשר, ותפנה לרופא זמן לרפואה איכותית ויעילה יותר. לזה מערכת הבריאות צריכה לשאוף. מערכות הדיגיטל עושות ניהול לקוח טוב יותר ומחזקות את הקשר עם הלקוח-המטופל".

אז מה נדרש כדי שכל זה יקרה?

"מוכוונות ומיקוד של המנהלים: הם צריכים להתלהב כמוני מהמהפכה הדיגיטלית בבתי החולים ובקופות. זהו תהליך שיימשך כעשור, אבל הגיע הזמן להתחיל כבר עכשיו".

כתבות שאולי פיספסתם

*#