נגישות נכסים דיגיטליים |

השאלות שאתה צריך לשאול את ספק הנגישות שלך כדי שלא תצא פרייאר

דוד אדי, מייסד ומנכ"ל חברת Allyable, שפיתחה פלטפורמה מתקדמת לחברות וארגונים להנגשה אפקטיבית של נכסיהם הדיגיטליים, נחרד מהנעשה בשוק הנגישות בישראל ומתריע כי חברות ועסקים משלמים כסף רב על כלום ובכך חושפים את עצמם לתביעות, פוגעים בתדמיתם ומפסידים הכנסות. כך תעשו זאת נכון

יואל צפריר
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סמל הנגישות
השאלות שאתה צריך לשאול את ספק הנגישות שלך כדי שלא תצא פרייארצילום: Shutterstock
יואל צפריר
תוכן שיווקי

משחק גמר הסופרבול בארה"ב ב-2019 זכור לא רק בגלל רייטינג השיא שלו, אלא גם בגלל דקת הפרסום הבלתי נשכחת של מיקרוסופט, שהוקדשה לג'ויסטיק החדש של Xbox, שהונגש לילדים עם מוגבלויות. "הנגשה" היא כיום שם המשחק בארה"ב, בעיקר הנגשה דיגיטלית, בעיקר בעידן הקורונה שבה המרחב הדיגיטלי תפס את מקומו של המרחב הפיזי. וכשמדברים על הנגשה מכוונים לשורה ארוכה של בעלי מוגבלויות - עיוורים וכבדי ראייה, חרשים וכבדי שמיעה, קשישים המוגבלים בתנועה ואוכלוסיות רבות אחרות. זו לא רק תוצאה של רגולציה, אלא גם של מודעות ונורמות חברתיות וגם - אי אפשר לברוח מזה בעולם קפיטליסטי - הכרה בכך שאוכלוסיית בעלי המוגבלויות, שלפי אחת ההערכות עומדת על 1.3 מיליארד בני אדם בכל רחבי העולם, היא קהל יעד צרכני, שנכון להתייחס אליו ולצרכיו.

"הרגולציה בארה"ב, באיחוד האירופי ובישראל ולמעשה במדינות רבות בעולם, מחייבת היום ארגונים ועסקים להנגיש את כל הנכסים הדיגיטליים שלהם לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים", אומר דוד אדי, מייסד ומנכ"ל חברת Allyable, שפיתחה פלטפורמה מתקדמת לחברות וארגונים להנגשה אפקטיבית של נכסיהם הדיגיטליים. "לא מדובר רק באתרי אינטרנט' כמו שנוטים לחשוב בטעות, אלא בכל המערכות והממשקים שהארגון מציע ללקוחותיו: מערכות דיגיטליות, הזמנות, אפליקציות, קיוסקי מידע, מנועי חיפוש ומה לא. מדובר באין-סוף של כלים ואמצעים שאותם הארגון חייב - על-פי חוק - להנגיש".

פתרון מקיף

אדי, יזם סדרתי עם ותק בהיי-טק, הגיע לתחום הנגישות לאחר שהפך בעצמו לבעל מוגבלות. במהלך עבודתו גילה כי הוא מתחרש עקב בעיה גנטית ומאז הוא נאלץ להרכיב מכשיר שמיעה. הכאב האישי והבנת הקשיים עימם מתמודדים בעלי מוגבלויות יצר אצלו מוטיבציה לפתח פתרונות להנגשת נכסים דיגיטליים לארגונים ועסקים. כיום הוא נחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום. בתחילת הדרך החברה שייסד סיפקה שירותי הנגשה ללקוחות, אך עד מהרה היא הבינה כי מנוע הצמיחה המרכזי יבוא ממכירת פתרונות ושינתה כיוון. כיום החברה נחשבת למובילת שוק ועל לקוחותיה נמנים בנקים, חברות ביטוח, תאגידי פארמה וחברות גלובליות אחרות.

דוד אדי, מייסד ומנכ"ל חברת Allyable

"בניגוד לרוב המערכות האחרות, שמסתפקות בצ'קליסט של משימות מינימליות שיש לבצע באתר לפי החוק, אנחנו הולכים רחוק יותר ומקיף יותר", הוא מספר. "המערכת שאנו מספקים סורקת, באמצעות בינה מלאכותית, את כל הנכסים הדיגיטליים של הלקוח, מתריעה על בעיות ומסייעת למפתחים לפתור אותן. אבל היא לא מסתפקת בכך - היא גם סורקת את המשמשים באתר הלקוח - מכל מכשיר שבו הם גלשו, מכל הרשאה ומכל מדינה - כדי לוודא זמינות ונגישות ומתוך מטרה להבין איזו חוויית משתמש הם עברו. אנחנו מחלצים תובנות מהמידע, תוך אינטגרציה שלהן למערכות הארגוניות. זהו פתרון מקצה לקצה שמאפשר שליטה ושיפור תהליכי עבודה פנים-ארגוניים".

לעצב מראש מערכות דיגיטליות נגישות

הרעיון המרכזי אותו מנסה אדי לקדם הוא לעצב מראש מערכות דיגיטליות נגישות. כלומר, לגרום לעסקים להסיט את הדגש לשלב הפיתוח במקום לתקן בדיעבד ועל-ידי כך לפתור את הבעיה מהשורש. "אנחנו גורמים לכך שהארגון יפתח את קוד המקור בצורה נגישה", מציין אדי. "לכן הפלטפורמה שפיתחנו פונה למספר קהלי יעד בארגון - מפתחים, מתכנתים, מעצבים, בודקי תוכנה וכן מנהלי תוכן, אנשי פרודקט ומנהלי שיווק. מה שמשמח אותנו במיוחד הוא העובדה שחברות הענק מדברות היום בשפה שלנו - גוגל, אמזון, מיקרוספט. הפנו לסטנדרט בתחום".

דרור אמיר, מנהל השיווק של Allyable וכבד ראייה, מדגיש כי הנגשה מלאה ומקיפה משתלמת לא רק חוקית, אלא גם עסקית. "עסקים בארה"ב כבר הבינו שהנגשת הנכסים הדיגיטליים שלהם לאוכלוסייה הרחבה של בעלי מוגבלויות, נכים וקשישים, זו השקעה שמחזירה את עצמה - תדמיתית, כלכלית וארגונית - כי היא מגדילה הכנסות ומייצרת סטנדרט שמשפר את התפוקה. מדובר באוכלוסיית צרכנים גדולה ואם מוסיפים לה את בני המשפחות היא גדולה אף יותר. כדאי גם לזכור, שכיום גוגל מדרגת את האתרים על-פי מידת נגישותם ואתר שאינו נגיש עלול למצוא את עצמו בעמודים האחוריים".

ומה בישראל?
לדברי דוד אדי, ישראל אמנם הייתה בין הראשונות לאכוף את הרגולציה בתחום, אך כיום הרגולציה בה היא חלקית ואיטית. אך מה שטורד את מנוחתו יותר היא התנהלות נותני שירותים רבים בתחום, שמציגים מצגי שווא ומבטיחים פתרונות קסם לבעלי עסקים, שרק מחפשים כסת"ח ורוצים לסמן "וי" על האתגר, או לרצות את המשקיעים. התוצאה היא שהעסקים מנגישים את נכסיהם הדיגיטליים באופן לקוי, הם נגררים לתביעות ולקנסות ופוגעים בשמם הטוב ובתדמיתם. אותם ספקים גורמים נזק בל ישוער לתחום והורסים את הענף.

"תפריט נגישות באתר איננו נגישות והפתרון הוא לא רק טכנולוגי", מדגיש דוד אדי. "אני נחרד ממה שקורה בארץ. הישראלים קונים תפריט נגישות בהיקפים של מאות ואלפי דולרים ולא מקבלים כלום. הם משלמים המון כסף ועדיין חשופים לתביעות. הם פשוט יוצאים פראיירים. אנחנו את תפריט הנגישות נותנים בחינם כי מבחנתנו זה רק כלי עזר. מנהלים חייבים להתעורר ולשאול את ספק הנגישות שלהם שאלות נוקבות ולוודא שהם מנגישים את הנכסים שלהם בצורה מקיפה".

מה החזון שלכם?
"החברה שלנו היא לא רק עסק. יש לנו מטרה להוביל לשינוי חברתי בתחום של הנגשה דיגיטלית כך שייעשה שימוש נרחב בכלים טכנולוגיים לטובת בעלי צרכים מיוחדים ושהדרך לכך תהיה קלה. אנחנו צריכים לשאוף לכך שהחוויה הדיגיטלית תהיה שוויונית ושכולם יוכלו ליהנות ממנה ולהיבנות ממנה. מדובר באקו-סיסטם שלם, שיסייע להפוך את העולם למקום טוב יותר ושכולם ירוויחו ממנו. בעלי מוגבלויות יוכלו למצוא תעסוקה, ההכנסות של בעלי העסקים יגדלו וכולם ירוויחו מכך".

מעבר לאתר>>