תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החקלאות רוצה להמשיך לצמוח

החקלאות בארץ הגיעה להישגים יוצאי דופן בקנה מידה עולמי, אולם האתגרים העומדים בפניה מחייבים מאמץ משותף של החקלאים ושל הממשלה להבטחת יכולתו של הענף להמשיך ולקיים את מגוון השירותים שהוא מספק לכלכלה ולסביבה

מאז ראשית ההתיישבות החקלאית המודרנית בארץ ישראל, החקלאות הישראלית הגיעה להישגים יוצאי דופן בקנה מידה עולמי שהפכו אותה למודל לחיקוי במדינות רבות בעולם. כך למשל, בסיכום רב-שנתי, מאז 1960 ועד 2015 כמות התפוקה החקלאית גדלה יותר מפי-שבעה בעוד שכמות התשומות גדלה בפחות מפי חמישה. על-פי חישובי בנק ישראל, פריון היצור הכולל בחקלאות גדל פי עשרה באותה תקופה, בעוד שבכלל המגזר העסקי בישראל הפריון גדל פי שניים וחצי בלבד.אפשר כמובן למנות גם הישגים נקודתיים יותר: אספקת תוצרת חקלאית טרייה לאוכלוסיית המדינה שגדלה פי שלושה ויותר בשנות המדינה הראשונות; גידול מסחרי של פירות, ירקות ופרחים באזורים צחיחים לחלוטין; פיתוח זני עגבניות בעלי חיי מדף הארוכים בעולם; ותנובת החלב לפרה בישראל שהיא הגבוהה בעולם.

הישגים אלה הם תוצאה של שילוב של מספר גורמים ייחודיים. אחד מהם הוא הגורם האנושי: בניגוד למרבית החקלאים במדינות אחרות, החקלאים בישראל משכילים, מיומנים, בעלי דחף להצלחה ובעלי חוש יזמות מפותח. גורם אחר הוא התמיכה הציבורית: החל משנות המדינה הראשונות (ואפילו לפני הקמת המדינה), השכילו המוסדות הלאומיים להבין את החשיבות של פיתוח החקלאות לצורך הפיתוח הכלכלי של כלל המשק. כתוצאה מכך הוקצו משאבים ציבוריים משמעותיים לפיתוח ההתיישבות, להכנת תשתיות, להכשרת קרקעות, לפיתוח מפעלי מים והשקיה ולהקמת מערכי מחקר והדרכה מן השורה הראשונה. גם הקואופרציה, קרי הקיבוצים, המושבים וארגוני הקניות האזוריים, הייתה המפתח ליכולתם של חקלאים קטנים וחסרי אמצעים לנצל יתרונות לגודל ולפתח את משקם. גם לאחר שהקואופרציה המסורתית איבדה מזוהרה, החקלאות ממשיכה להישען על קואופרטיבים מודרניים העוסקים בעיקר בשיווק.

שדה חיטה
shutterstock

גורם חשוב אחר הוא המחקר והפיתוח: התנאים הייחודיים לישראל חייבו יצירת ידע מקומי כתחליף להישענות על ידע שפותח במדינות אחרות. המחקרים הנערכים בשני מוסדות המחקר העיקריים, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ומינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני) משלימים אלו את אלו במידה רבה ומעמידים את המחקר החקלאי בישראל, הן ברמה הבסיסית והן ברמה היישומית, בחזית המחקר בעולם. כמובן שהחקלאות המקומית היא הנהנית העיקרית מפירותיהם של מחקרים אלה. ולסיום, הסינרגיה-  הניצול המיטבי של גורמים אלו לפיתוח החקלאות-  נעוץ בשילוב שלהם ובקשרי הגומלין ביניהם. במיוחד יש לציין את הקשר הבלתי אמצעי בין החוקרים, גורמי ההדרכה והחקלאים, שתורם רבות להצלחת הענף.

עם זאת, ענף החקלאות מהווה כיום לא יותר מאחוז אחד מהתוצר הלאומי וכן מהתעסוקה. יש לזכור כי חקלאות מודרנית מתבססת פחות ופחות על גורמי יצור מסורתיים ונשענת במידה רבה על שירותים חיצוניים כגון עיבוד ושיווק. מכאן נובע שהחשיבות של החקלאות כמקור הכנסה במשק הישראלי ובמיוחד באזורי הפריפריה גדולה בהרבה מחלקה בתוצר. יותר מכך, ההצלחה הגדולה של ישראל ביצוא ידע חקלאי, טכנולוגיה חקלאית ותשומות חקלאיות  כמו זרעים, דשנים, ציוד השקיה, מכוני חליבה ועוד לא הייתה יכולה להתקיים ללא ענף חקלאות מקומי שמהווה מעבדה לחידושים השונים בתחום.

קרקע לא יציבה

החקלאות בישראל התמודדה בהצלחה לאורך השנים עם אתגרים מסוגם שונים ויכלה להם. אולם אחדים מאתגרים אלה הולכים ומתעצמים. האתגר הבולט הראשון הוא שינויי אקלים: בהקשר הישראלי, שינויי האקלים באים ועוד יבואו לידי ביטוי בשינויים במפת המשקעים, כולל ירידה בכמות המשקעים, עלייה בשונות, ושינויים בפיזור הגיאוגרפי שלהם. כמו כן מתרבים ומתעצמים אירועי מזג אויר קיצוניים שפוגעים בגידולים החקלאיים. הדבר מחייב הסתמכות גדלה והולכת על השקיה במים מושבים ומותפלים, ושימוש נרחב יותר בבתי גידול מוגנים. כל אלה עשויים כמובן להגדיל את עלויות היצור. גם הגלובליזציה היא שחקן חשוב: היצוא החקלאי הוא הקטר שמושך את החקלאות קדימה לגידולים חדשים ולחסכון בעלויות. לאורך השנים מדינות נוספות מצטרפות לתחרות על שווקי היעד, והסיכון הכלכלי הכרוך בהסתמכות על יצוא תוצרת חקלאית טרייה הולך וגדל. לצד אלו, ובנוסף לסיכונים הטכנולוגיים הגלומים בשינויי האקלים ובסיכונים הכלכליים הגלומים בהתחזקות הגלובליזציה, החקלאות סובלת מחוסר וודאות בסביבה הרגולטיבית: כאשר המדיניות כלפי החקלאות משתנה תכופות ובהתראה קצרה, קשה לקבל החלטות מושכלות לטווח של שנים קדימה.

תחום אחר שצובר השפעה הנו תחום הקיימות: ככל שהחקלאות נעשית אינטנסיבית יותר, מתגברות ההשפעות השליליות שלה על הסביבה. מגמה זו מחייבת תשומת לב רבה יותר הן של המפתחים והן של המגדלים לממד הסביבתי של היצור החקלאי. מודעות סביבתית מוגברת עשויה לבוא על חשבון התייעלות וחיסכון בעלויות.  במקביל מתחוללת תופעת העיור (אורבניזציה) הנובעת מכך שהאוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול וכתוצאה מכך גדל הביקוש לשטחים המיועדים לבינוי ולתשתיות, בעיקר במרכז הארץ, ומתחזקים הלחצים להפקעת שטחי גידולים לטובת המגזר העירוני.  גורם משפיע נוסף הוא סדרי עדיפות לאומיים: בעוד שההכרה בחשיבות של אספקת מזון טרי ובריא לשוק המקומי הולכת ומתחזקת, הדגש ששמים קובעי המדיניות על הורדת מחירי המזון הולך ומתחזק גם הוא, בעיקר מאז המחאה החברתית של קיץ 2011. למרות שמחקרים רבים מצביעים על כך שהמפתח להורדת המחירים נעוץ באסדרת הריכוזיות בשוק המזון, לחצים רבים מופעלים דווקא על החקלאים, שהם החוליה החלשה בשרשרת המזון. לחצים אלה מאיימים על היכולת של חקלאים רבים להתפרנס מהחקלאות ופוגעים בנכונות של דור ההמשך לקחת את המושכות לידיו.

מריצה
shutterstock

התמודדות עם אתגרים אלה מחייבת את החקלאות להמשיך להתפתח ולהתייעל ולא לקפוא על שמריה. הממשלה, מצידה, צריכה לתרום את חלקה במדיניות תומכת, בין היתר באמצעות המשך ההשקעה במו"פ ואף הגדלתה, הגנה מפני לחצי העיור, וחיזוק המדיניות להפחתת הסיכונים בחקלאות (ביטוח נזקי טבע, ביטוח הכנסות).

ישראל זקוקה למגזר חקלאי חזק, המספק תוצרת חקלאית טרייה, בריאה ומגוונת, יוצר מקומות עבודה בפריפריה, שומר על השטחים הפתוחים, ומהווה מעבדה לפיתוחים טכנולוגיים המיועדים לייצוא ויוצרים קרקע פורייה לשיתופי פעולה עם מדינות מתפתחות, הנושאים פירות כלכליים ומדיניים כאחד. חקלאות חזקה צריכה להיות גם יעילה ותחרותית, והתמיכה בה, על מנת לחזק את תרומותיה לכלכלה, לחברה ולסביבה, אינה צריכה לבוא על חשבון היעילות והתחרותיות.

הכותב נמנה עם סגל המחלקה לכלכלת סביבה וניהול, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, וחוקר במוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי

כתבות שאולי פיספסתם

*#