תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנשק הסודי

אין חולק על חשיבות התעשייה הביטחונית למשק ולכלכלה המקומית, אולם חוסנה יעמוד למבחן נוכח הקיצוץ הצפוי בתקציב הרכש הביטחוני

ענף התעשיות הביטחוניות הישראלי הינו מגוון וכולל תחומים שונים, לרבות פיתוח וייצור טילים, חימוש, רק"מ, מכשירי קשר, מוצרי מודיעין, אלקטרואופטיקה ותוכנות סייבר. המפעלים בענף פועלים בשוק המקומי והעולמי, בעיקר מול ממשלות וצבאות במדינות מפותחות, ומעל למחצית מהמכירות הן לייצוא. התעשיות הביטחוניות ממוקמות בין עשרת היצואניות הביטחוניות בעולם, ואחראיות ל-15 אחוז מסך הייצוא של מדינת ישראל.

משרד הביטחון הינו גורם משמעותי בהתפתחות הענף, הן באופן ישיר באמצעות רכש ביטחוני והן באופן עקיף באמצעות שימוש לעיתים מוצלח במערכות מפיתוח ומייצור מקומיים אשר תורם רבות למיצוב טכנולוגי של הענף בשוקי יצוא. רמת התחרות הגלובאלית בענף גבוהה ונעשית לרוב באמצעות מכרזים של ממשלות וצבאות. לצד זאת, קיימת מערכת שיתופי פעולה עסקיים בין החברות הבינלאומיות הפועלות בענף.

ענף התעשיות הביטחוניות בישראל מאופיין במרכיב גבוה של חדשנות טכנולוגית, כאשר מפעלים העוסקים בתחומים מסורתיים יחסית מתקשים יותר ויותר בהתמודדות בתחרות הגלובלית.

רפא"ל תעשייה צבאית
יח"צ

בענף התעשיות הביטחוניות פועלות ארבע חברות גדולות הכוללות את התעשייה האווירית לישראל (בבעלות ממשלתית), רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (בבעלות ממשלתית), תעש מערכות (בבעלות ממשלתית), ואלביט מערכות (חברה ציבורית בבעלות פרטית) ועוד 600 תעשיות בינוניות וקטנות העוסקות בפיתוח וייצור כלי נשק, מוצרים ביטחוניים ומוצרים אחרים המיועדים למערכות ביטחון בישראל ובעולם. יש לציין כי גודלה של החברה הביטחונית קובע במידה רבה את מעמדה בשוק, את גמישותה לשינויים ויכולתה לספוג הרעה בסביבה העסקית.

השוק מאופיין בפרויקטים גדולים ומתמשכים, בזמני פיתוח ארוכים ויקרים ובפעילות מפוזרת ומגוונת על פני מספר רב של פרויקטים, ועל-כן לחברות גדולות יתרון על פני חברות קטנות יחסית. כמו כן לחברות הקטנות והבינוניות תלות גבוהה בחברות הגדולות, זאת מכיוון שהחברות הקטנות הן במקרים רבים גם קבלניות וספקיות המשנה של החברות הגדולות בענף.

ההכנסות של התעשיות הביטחוניות מגיעות מרכישות מקומיות (בעיקר משרד הביטחון וצה"ל), ומייצוא. סך הרכש של משרד הביטחון מתעשיות ישראליות (רכש שקלי) עמד בשנת 2016 על כ-11.4 מיליארד ש"ח, מתוך זה כ-25% בוצעו מספקים הממוקמים באזורי עדיפות לאומית וקו עימות בצפון ובדרום. עוד יש לציין כי לפי נתוני משרד הביטחון בשנת 2016 הרכש המקומי פרנס באופן ישיר כ-50,000 בתי אב, מתוכם כ-10,000 בתי אב בפריפריה (אזורי עדיפות לאומית וקו עימות).

מאיץ לצמיחת המשק

מערכת הביטחון בישראל מספקת עבודה ללמעלה מ-600 מפעלי התעשייה, המעסיקים יותר מ-60 אלף מועסקים באופן ישיר ועקיף. חלק ממפעלים אלו מהווים מפעלי "עוגן" בישובי הפריפריה כדוגמת שדרות, מצפה רמון, קרית שמונה , נהריה, מעלות, יוקנעם, מגדל העמק ועוד.

התעשייה הביטחונית מעסיקה כ-17% מכלל העובדים בתעשייה בארץ (באופן ישיר ועקיף).

ייצור התעשייה הביטחונית נאמד בכ-9.7 מיליארד דולר בשנת 2016, ומזה ייצוא בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר הודות להזמנות מערכת הביטחון נוצרה לתעשייה הביטחונית הישראלית מסה קריטית המאפשרת לה להתחרות בחו"ל. בעבודה שערך ד"ר יעקב שיינין עבור התאחדות התעשיינים והוצגה בזמנו בפני ראש הממשלה, שרי האוצר, התמ"ת והביטחון, נמצא כי בחיפוש אחר מאיצי צמיחה למשק הישראלי, התעשייה הביטחונית היא אחד המאיצים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר.

התועלת הכלכלית למשק הלאומי הנובעת מהרכש הביטחוני רבה. ניתוח הענף ע"פ ניסיון העבר מראה כי התעשיות הביטחוניות המקומיות מניבות ערך מוסף (תוצר) הנאמד בכ-66%. לפיכך כל דולר מכירות ביטחוניות מייצור מקומי מניב תרומה של כ- 0.66 דולר לתוצר. כל דולר הזמנה ממשרד הביטחון מניב בממוצע לאורך חיי הפרויקט (כ-5 שנים) תוספת של כ-3 דולרים מכירות בחו"ל, שממשמעותם תוספת של כ- 1.7 דולר ערך מוסף (תוצר) על פני פרק זמן של כ- 5 שנים. כל 1 מיליארד שקלים של רכש בטחוני מייצור מקומי תורם תוספת תעסוקה של 500 איש בתעשייה, ושל כ-1,400 אלף איש בתרומה המשקית הכוללת.

אולם לא רק המשק יוצא נשכר מהתעשיות אלא גם הצבא. התעשיות הביטחוניות מהוות "קטר טכנולוגי", כאשר בין יתרונותיהן עבור צה"ל ניתן למנות חדשנות טכנולוגית: פיתוח פתרונות ומערכות מהמובילות בעולם;  ניסיון מבצעי וחיבור לשטח: קשר ישיר וסינרגטי בין עובדי התעשייה למערכת הביטחון ולצבא, המתבטא בהבנת הצרכים המבצעיים. יתרון נוסף הוא  פתרונות מוכחים: מערכות ופתרונות מתקדמים שפותחו, נוסו ושולבו בשטח לאורך שנות העימות; לצד זאת, לחברות הישראליות מגוון יכולות כמו של החברות המובילות בעולם;  יכולת לספק מוצר במהירות, ובעלות פיתוח נמוכה. 

מטוב ללא טייס

אין להמעיט בחשיבותה של זמינות התעשייה לצרכי המדינה. כך למשל במבצע "צוק איתן" נוכח כלל הציבור בישראל ליתרונות התעשייה הביטחונית ולזמינותה ל"צו 8" עבור צה"ל. לסיום, המכירות לצבא משמשות כמנוף ליצוא ובפרויקטים בעלי פוטנציאל יצוא גבוה כדוגמת "כיפת ברזל, "מעיל רוח", "שרביט קסמים", סייבר, מזל"טים ועוד, היקף היצוא יכול להגיע לפי 5 מהמכירות למשרד הביטחון, שמשמעותם תשואה גבוהה ביותר לכלכלה הישראלית, עם מכפיל תעסוקה גבוה. 

משמעות הקיצוץ ברכש הביטחוני

כניסת הסכם המט"ח סיוע האמריקאי החדש לתוקף תיצור פגיעה משקית הדרגתית שתחל בשנת 2019 מתוקף אי רכישת התזקיקים (בגובה של כ-1.15 מיליארד ש"ח) ולאחריו צפוי להיכנס לתוקף בשנת 2025 אי ביצוע המרות מט"ח (הליך מדורג לאורך 5 שנים, כך שבשנת 2028 לא יהיה ניתן כלל להמיר דולרים לשקלים). כאמור, קיצוץ בתקציב צפוי לפגיעה קשה בתעשייה הביטחונית. פגיעה זו תהיה לא רק בתעשיות הגדולות, אלא תפגע בכל קבלני המשנה שלהן ובעיקר בתעשייה הקטנה והבינונית הממוקמת בעיקר בפריפריה .

הקיצוץ בתקציב הביטחון צפוי להביא לסגירת קווי ייצור רלוונטיים בעשרות מפעלים, כאשר ברבים מהם יביא הדבר לסגירת המפעל כולו. ההפסד המשקי העקיף צפוי להיות רחב עוד יותר, הכנסות המדינה ירדו והוצאות המדינה צפויים לגדול. בצד הכנסות המדינה צפויה פגיעה בהכנסות ממיסי חברות: בקרב המפעלים הגדולים צפויה העמקת היצור בארה"ב על חשבון הפעילות בישראל כך שרווחיות מס החברות ממפעלים אלו תקטן משמעותית. בקרב המפעלים הקטנים והבינוניים צפוי סגירה של רבים מן המפעלים לצד הקטנת הפעילות הכללית. במקביל, צד ההוצאות של המדינה יגדל, הן בשל הסטת תקציבים לתשלומי אבטלה, אבטחת הכנסה והכשרת עובדים. 

כמו כן סגירת המפעלים תביא לעליית מחירים בעקבות הקטנת התחרות. דבר זה עלול להביא להפחתת הביקושים מתוצרת מקומית. בהיבט הרחב יותר צפוי אובדן תשתיות טכנולוגית, עצירת פיתוחים והפסקת מחקרים שמבצעות החברות. 

השפעתו של קיצוץ בתקציב הרכש הביטחוני – צפויה להיות דרמטית, לאור העובדה שתעשיות אלו מתמודדות בשנים האחרונות עם תחרות גוברת בשווקים הבינלאומיים והעדפה של לקוחות רבים לייצור מקומי של אמצעי לחימה.

המצוקה בולטת בעיקר בקרב התעשיות הקטנות והבינוניות – אשר מתמודדות לאחרונה עם נסיגה ממשית ביצוא, על רקע התחרות העזה שמתקיימת בשוק העולמי וייסוף השקל החד שחל בשנתיים האחרונות.

הכותב הוא מנהל חטיבת תעשיות ביטחוניות בהתאחדות התעשיינים

כתבות שאולי פיספסתם

*#