תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להתניע מחדש את המכונה

רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, מאמין כי התעשייה הישראלית נמצאת שוב בנקודת זינוק, בין השאר בזכות תוכנית 'נטו תעשייה' והתקציב שנלווה אליה. ורק שלא יוסיפו לתעשיינים עוד ביורוקרטיה

עוד קודם להקמת המדינה, ובוודאי לאחריה, הייתה התעשייה הישראלית אבן שואבת למיטב הכישרונות במשק, ונחשבה יוקרתית ונחשקת  גם בקרב הציבור הרחב. חברות כמו נטפים, טבע, אלביט, אוסם ואחרות נחשבו לספינות הדגל של המשק הישראלי שעליהן התבססה הכלכלה כולה, לצד שדרת מפעלים בינוניים וקטנים. לאורך עשורים רבים היה הכיוון ברור: התפתחות, צמיחה והתמודדות מוצלחת בדרך כלל עם אתגרים שונים,  כמו למשל עם תוכנית החשיפה שבשנות התשעים פתחה את המשק לייבוא זול של מוצרים רבים, והביאה לחיסול תעשיות מסורתיות רבות אבל גם למיקוד התעשייה בתחומים שבהם היו לה יתרונות תחרותיים בולטים – ובכך חיזקה בסופו של דבר את המגזר כולו.

בנוסף, אחת לכמה שנים, מקבלת התעשייה הישראלית תזכורת לאטרקטיביות שלה. כך היה למשל באמצע שנות התשעים כאשר תאגיד נסטלה העולמי ביצע רכישה ראשונה בחברת אוסם, והגדיל אותה בעקביות לאורך השנים עד לרכישה מלאה. או בעת עסקת הענק של רכישת ישקר על ידי תאגיד ברקשייר האת'ווי של וורן באפט במיליארדי דולרים, לפני למעלה מעשור. גם התעשיות הביטחוניות למיניהן, המהוות חלק מפואר מהתעשייה הישראלית, פיתחו כלי נשק ומערכות שונות שנחשבות למילה האחרונה בתחומן, כמו כיפת ברזל, ונמצאות בצמרת התעשיות הביטחוניות בעולם. בתחום ההייטק, חברות כמו צ'ק פוינט או מובילאיי הן הצלחה בינלאומית יוצאת דופן,

אולם בשנים האחרונות משהו חורק ונראה כי התעשייה נקלעה לאזור בעייתי: צעירים בעלי יכולות מעדיפים לעבוד בחברות הייטק וסטארט-אפים, שנהנים מיחסי ציבור מצוינים ומתדלקים את החלום על האקזיט. במקביל, התעשייה מהמקומית מואשמת פעמים רבות כאחראית ליוקר המחיה, מסומנת לעתים כאחראית לפגיעה באיכות הסביבה, ומזוהה עם משרות צווארון כחול בשכר נמוך ולא מתגמל, ולא בזכות המנדסים ואנשי הטכנולוגיה שלה.  גם הנתונים בשטח מדאיגים: הגידול בייצוא אכן נעצר, מעט מפעלים חדשים הוקמו ורבים אחרים נסגרו. כושר התחרות נשחק - בין השאר בשל התחזקות השקל - ובמדינות המפותחות אבל גם בסין והודו כבר נערכים לדור הבא של התעשייה שמחבר אותה לאינטרנט, לבינה מלאכותית ולתהליכי בקרת איכות וייצור מתקדמים. זאת בעוד דווקא מדינת הסטארט-אפים לא מצליחה לחבר בין ההון האינטלקטואלי והקניין הרוחני למכונות הייצור למען השגת יתרון תחרותי.  במקום זאת היא מסתפקת בתרבות של אקזיטים על פני בניית חברות ריאליות שמסוגלות להעסיק עשרות ומאות עובדים בפרישה גאוגרפית רחבה, מכל השכבות ורמות השכלה. ברקע כמובן טענות היצרנים על הכבדת הרגולציה הממשלתית, הגברת עול המיסוי והתייקרות בעלות העסקת העובדים.

מפעל דלתא בכרמיאל
יח"צ

בהתאחדות התעשיינים מתמודדים באופן שוטף עם האתגרים הללו, ועתה מנכ"ל ההתאחדות רובי גינל  מוכן לשחרר אנחת רווחה אופטימית - אם כי זהירה. אומנם הבעיות עדיין לא נפתרו, אבל לפחות ניכר כי הממשלה התעוררה, ולאחר עבודה מאומצת שנמשכה שנה, בשילוב הגופים הרלוונטיים, רקמה את תוכנית פעולה, "נטו תעשייה" שאושרה לפני מספר חודשים וכוללת השקעה של 1.15 מיליארד שקל שתופנה בשנים הקרובות לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית.

מתי הבנתם שהתעשייה נמצאת בבעיה?

"נקודת המפנה של התעשייה הישראלית התרחשה בשנים 2008-2009. עד אז, בשנים שקדמו לכך, הייצור והייצוא התעשייתי צמחו בשיעורים גבוהים, ממוצע של 7% ו-12% (בהתאמה) בחמש השנים שקדמו להן, וסייעו לצמיחת המשק. אולם כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי התחוללו שתי מגמות מנוגדות. הראשונה, בעולם הבינו את החשיבות של פעילות חדשנית יצירתית, ובארצות המפותחות, בגוש האירופאי ובארצות הברית, התקבלו החלטות במטרה להגדיל את חלקה של התעשייה בתוצר. כתוצאה מכך החלו פעולות להחזיר את התעשייה לאותן המדינות. בישראל התחוללה דווקא מגמה הפוכה, להגברת התחרויות במשק באמצעות עידוד הייבוא וזאת בין היתר כתוצאה ממחאת יוקר המחיה. המגמות הסותרות הללו לצד החולשות הקיימות של המשק הישראלי, המתבטאות בין השאר בעודף רגולטורי, מצאי נמוך של עובדים טכנולוגיים וטכניים ויוקר הייצור המקומי וחוזקו של השקל, הביאו להאצת המגמה של העתקת קווי הייצור לחו"ל. כתוצאה מכך חלקה של התעשייה בתוצר ירד. הצמיחה, במקום שתתבסס על מנועי הצמיחה הריאליים של המשק שהם ייצור, ייצוא והשקעות עברה להתבסס על צריכה פרטית וגידול של חלקה של הממשלה במשק: רוב העובדים נקלטו במגזרי השירותים ובמגזר הציבורי ולמעשה אנחנו בצומת שאם נפנה לכיוון זה, נאבד את מנועי הצמיחה הללו".

גרף התאחדות התעשיינים

מה הממשלה יודעת היום שלא הבינה בעבר?

"לשמחתנו בתום שנה שבה בחנה הממשלה יחד עם התאחדות התעשיינים את הנושא בצורה מקצועית היא הגיעה למסקנה שיש לחזק את כושר התחרות של התעשייה הישראלית בדומה להחלטה שקיבלו המדינות המפותחות מתוך הבנה כי חוזקה של התעשייה הישראלית ישפיע על עוצמתה של הכלכלה ורמת החיים בישראל. בפועל, בשנת 2017 דן צוות ממשלתי בראשות מנכ״ל משרד האוצר שי באב"ד  ובהשתתפות כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים -  משרד התעשייה, בנק ישראל משרד האוצר, רשות המסים, הרשות להשקעות, הרשות לחדשנות -  והוציאו סדרת המלצות שסוקרת את הסביבה העסקית בישראל. הדו"ח מצביע על החולשות והחזקות וממליץ על סדרת החלטות שתשפר את הסביבה העסקית בה פועלת התעשייה. כתוצאה מהמלצות הצוות הקצתה הממשלה תקציבים מתאימים ואימצה החלטות ששר האוצר כינה תכנית 'נטו תעשייה'. אנחנו משוכנעים שהתוכנית תביא לשינוי המגמה והאצת הפעילות התעשייתית בישראל. בין התקציבים שהתקבלו ניתן לציין תוספת תקציבית ניכרת להכשרה ולחינוך הטכני והטכנולוגי ליצירת דור חדש של 'מייסטרים' שהם עובדים טכנולוגיים מקצועיים מאוד בתעשייה; החלטות להפחתת רגולציה מיידית בנושאים כמו כיבוי אש, תכנון ובנייה ורישוי עסקים. בנוסף הוחלט על הקמת מערך תמריצים חדש להשתתפות בהשקעות בתעשייה בעולמות הייצור המתקדם".

התעשייה סובלת מבעיית פריון. מדוע וכיצד ניתן לטפל בה?

"זה נכון שאחת הבעיות של התעשייה היא נחיתות הפריון בין העובד בתעשייה הישראלית לזו המקבילה. הדבר נכון לכל אורכה של התעשייה, ולא רק בסקטורים מסוימים או קבוצות גודל. זו עובדה: העובד הישראלי מייצר בשעה פחות מאשר העובד המקביל לו בעולם. הסיבות לכך רבות: בשל החינוך הטכנולוגי החסר, השקעות חסר בחינוך וציוד, ועודף רגולאטורי שמביא להפחתת הזמן הניהולי שמוקדש להשקעה בתחומי התייעלות והעלאת התחרות בשל התעסקות עם הביורוקרטיה. בימים אלו התאחדות התעשיינים, יחד עם משרד האוצר, הרשות להשקעות והרשות לחדשנות מנסחים את מסלולי הייצור המתקדם שיסייעו לתעשייה הישראלית לאמץ פתרונות מתקדמים של ניהול רצפת הייצור, באמצעות תוכנות ניהול מתקדמות, מערך סנסורים, האצת השימוש ברובוטיקה, מדפסות תלת מימד וכדומה. הרעיון הוא ליצור תוכנית אינטגרטיבית של הרשות לחדשנות והרשות להשקעות שתאשר סל רחב וגמיש של השתתפות בהשקעות המו״פ וההון. במקביל יש לזכור שמבחינת סביבת המס, בעקבות מאבק גדול של ההתאחדות, מס החברות המועדף לתעשייה מייצאת בפריפריה הוא מהנמוכים בעולם ועומד על 7.5%, וכעת ההתאחדות מבקשת להפחיתו ל 6% בפריפריה ו-12% במרכז הארץ. בנוסף, ההתאחדות פועלת כדי לחבר בין סטארטאפים לתעשיות הייטק ותעשיות הייצוא כדי לאפשר שימוש ברעיונות וידע שנולדים בסטארט-אפים כדי להקים בישראל תעשיות ייצור חדשניות ותחרותיות ולהפוך מ'סטארט-אפ ניישן' ל'אינוביישן ניישן'. אנחנו מאמינים שיש לשנות ולהפחית את תרבות האקזיטים ולעודד הקמת חברות ייצור מהסוג החדש, דוגמת צ׳ק פוינט".

מהיכן יגיעו העובדים הדרושים לשינויים המדוברים?

"בטווח המידי הפתרון הוא יצירת מסלולי הכשרה פנים מפעליים באמצעות תקציביים יעודים שיסייעו בהסבת עובדים והכשרת עובדים לעבוד על מכשור מתקדם. במקביל, כדי לספק פתרונות לטווח המיידי אישרה הממשלה את הגדלת מכסת הפלסטינים שעובדים בתעשייה וכיום אנחנו לקראת החלטה לשלש את מספר העובדים המקצועיים הזרים כדי לפתור את בעיית העובדים בטווח המיידי. אנחנו גם מדברים על רפורמה במכללות הטכנולוגיות כדי לשפר ולעדכן את מערך המכללות הטכנולוגיות, לטכנאים והנדסאים, ובטווח הארוך פעילות מול משרד החינוך במסגרתה גדל שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי לארבעים אחוז מכלל הלומדים בבתי הספר התיכונים. תחומי הלימוד הם מתקדמים, כגון ביו אינפורמטיקה, רובוטיקה, סייבר וכו' במודל הקיים במדינות כמו גרמניה שם מגדלים עובדים מומחים, 'מייסטרים' עם גאוות מקצוע, עומק טכנולוגי ויכולת לשפר תהליכים ייצוריים ולהפעיל מכונות מתקדמות".

כיצד ניתן לחזק את שדרת העסקים הבינוניים?

"רוב התמריצים מופנים לחברות בינוניות וקטנות.   גם הסיוע של ההתאחדות וגם של הממשלה מופנה לסייע לחברות הללו כדי לאפשר להן להיות תחרויות יותר ולצמוח. הן מתמודדות עם אתגרים, והמטרה היא בסופו של דבר לייצר סביבה עסקית שתאפשר להן ליהנות מכושר הגמישות שהן מגלות כיצרניות, ובזכות זאת להפוך לחברות גדולות ותחרויות יותר".

האם אתה אופטימי?

"אפשר להגדיר זאת כאופטימיות זהירה. המנהלים בתעשייה לא מרגישים שיפור בסביבה העסקית שלהם ומתמודדים עם עשרות בעיות: החל מרגולציה, נמלים, חוסר בעובדים, עלויות מוניציפאליות, שערי מטבע ועוד. אבל במקביל אנחנו מרגישים את השינוי בקצב קבלת ההחלטות וההבנה לצורך בתעשייה ישראלית חזקה ומודרנית. אלו תהליכים שמחלחלים לאט מדי וצריך לזכור שהוצאת קווי ייצור היא תהליך לא הפיך. אחת מנקודת האור היא פעולותיו של משרד הכלכלה והתעשייה: שר הכלכלה והתעשייה נחוש לקדם תעשייה ישראלית חדשנית ופועל במרץ כדי לייצר אפשרויות להקמת תעשייה חדשה בישראל".

כתבות שאולי פיספסתם

*#