ה-7 באוקטובר שינה את המציאות בישראל ושיתק את חיי הלילה ואת עולם המסיבות. הטבח בפסטיבל נובה גרם לאווירת אבל והתמודדות עם החדשות הקשות - הציבו בפני אנשי קהילת המסיבות וחיי הלילה אתגרים עצומים. "גם עכשיו, ממש כמו בקרונה - נותרנו שקופים. המדינה מתייחסת לענף שלנו כפאן ומותרות, אבל אנחנו מפרנסים אלפי אנשים. בקרב מפיקים, בעלי מסעדות וברים, התחושות קשות", מסביר איש חיי הלילה ארי פן.
פן מכיר מקרוב את האתגרים המורכבים בתחום הבילויים וחיי הלילה, שהתעצמו עוד יותר מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. הוא מכיר את המפיקים, בעלי המועדונים, הברמנים, אנשי סאונד ותאורה שנותרו ללא עבודה, כשלדבריו לא ניתן לסמוך על פיצוי כלשהו. גם הוא כמו רבים, נדרש לתת מענה במציאות שבה החשש הביטחוני שזור בחוסר ודאות כלכלית.
אמנם עוד לפני המלחמה התמודדו העסקים בישראל עם אתגרים לא פשוטים, אבל החודש האחרון היה קשה ביותר. לפי נתוני שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), בחודש אוקטובר נרשמה ירידה של 7.4 אחוזים בסך ההוצאות של הצרכן הישראלי, עסקאות הוקפאו, אלפי שכירים הוצאו לחל"ת ורכשנו פחות בשיעור של 25 אחוז בממוצע.
בעולם חיי הלילה מודעים היטב למספרים העגומים. הפגיעה הניכרת בעולם חיי הלילה מתחלקת בין אנשי הקו הראשון - מפיקים, בעלי מסעדות וברים ובעלי מועדונים, לבין אנשי הקו האחורי - מלצרים, ברמנים, מאבטחים ונותני שירותים, חלקם הם הנפגעים העיקריים בהיעדר מקורות הכנסה חלופיים או מקומות עבודה אלטרנטיביים נוכח מצב המשק.
"הבעיה שלנו היא הצורה בה המדינה רואה בנו כענף משנה וזניח, פרט ליום העצמאות הייתי אומר אין הכרה מצד הממשלה עבור הגורמים והמעסיקים בענף. עולם חיי הלילה מפרנס אלפי אנשים כעבודה ראשית ואלפים נוספים כהשלמת הכנסה", מנתח ארי פן. "בעברי החזקתי בשני מועדונים וכיום אני מחזיק בחברת ההפקות ובבית הספר לחיי הלילה הכולל שירותי ניהול וייעוץ, המענק שהמדינה מציעה לי ולאחרים הוא פשוט זניח ולא מכסה דבר. לא סופרים אותנו בגלל תפישה מעוותת של הענף כולו, שוכחים שמדובר בתחום שמפרנס המון אנשים במספר מעגלים. חלקנו, בקו הראשון, למדנו לקח מתקופת הקורונה -לא לסמוך על המדינה ולחסוך לטובת ימים פחות טובים. אבל מה יעשו כל האנשים שזו לא העבודה הראשית שלהם, והם משלימים הכנסה, לאן הם ילכו? המדינה בכלל לא מכירה בהם ועבורם זו מכה כלכלית לא פשוטה".
חיי הלילה – מנוף הסברתי
אל ההרס ביישובי העוטף ותחשת ההלם של מדינת ישראל כולה, נלווה גם הטבח במשתתפי פסטיבל הנובה שתוצאותיו מבהילה: 364 הרוגים, 40 חטופים ומאות פצועים. ארי פן שעסוק בימים אלה בדאגה לעובדות ולעובדים מתחום חיי הלילה, מתמודד גם עם הטרגדיה הקשה כמי שהכיר באופן אישי לא מעט מההרוגים.
יחד עם זאת, הוא מאוד אופטימי באשר לחזרה לפעילות, ומספר כי לאחר שהמצב הביטחוני יירגע - הוא צפוי לפתוח מקום בילוי חדש בתל אביב. לצד התחושות הקשות, ישנה תקווה אצל רבים בעולם חיי הלילה שהמלחמה תתקצר, המדינה תתעשת ותפצה אותם בסכומים התואמים את פעילות הענף בהיעדר פרנסה. גם חיי הלילה ישובו. אחרי הכל, נשים וגברים רבים ירצו לחזור לשגרה ולמצוא מפלט במסיבות. מעטים, אם בכלל מדברים על סגירת מקומות לצמיתות. רבים אחרים מסבירים כי מבחינתם חידוש חיי הלילה יהיה המנוף ההסברתי הטוב ביותר למדינת ישראל וכך גם רוח הדברים בשיחות בין בעלי המועדונים והמפיקים בקבוצות הוואטסאפ.
"אחרי מה שעברנו העם הזה צמא לשמחה, שחרור ופורקן. עם סיום המצב הבטחוני כולם ירצו לחגוג את החיים מחדש, כולל נשים וגברים שהיו בפסטיבל הנובה ויצאו ממנו בחיים", מסביר פן. "הידיעה שעם ישראל כולו יחגוג את השלום ואת החיבוק בינינו הופכת רבים בענף לאופטימיים באשר להמשך. אם נכנע ונשבית גם את שמחת החיים - זה יעיד שהאויב לא רצח רק אנשים אלא את הרוח ואת הנפש של כולנו. מסיבת רייב גדולה תהיה מסיבת ניצחון תודעתית שתהדהד בכל העולם ותנצח גם את העויינות".
בעניין זה, ארי פן מתעקש להבהיר כי לא ניתן להסיק מהאירוע הקשה והחריג בעוצמתו שהתרחש בפסטיבל ב-7.10 על ענף חיי הלילה כולו. "אני חושב שבעתיד כמות המאבטחים הנדרשת בכל אירוע לא תשתנה והמשטרה תמשיך לאשר קיום אירועים המוניים, אבל תחת בקרה ונהלים קפדניים יותר", אומר פן. "עם זאת, אני בספק שבשנים הקרובות יתקיימו מסיבות במוקדי סכנה ביטחונית אף על פי ההצהרות מגורמי הממשלה על ביטחון מלא".
"פסטיבל הנובה היה פסטיבל של שלום, אפילו נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הדגיש את המסיבה כטקס של חופש ואהבה. הטבח שהתרחש בו היה פגיעה באותה טקסיות וחידד בשפה האוניברסלית את עוצמות הזוועה שהתרחשה. חידוש הטקס, חגיגת השלום והאהבה, הם הניצחון הטוב ביותר על הטרור ואם יש משהו שאפשר כן לקבל מהאירוע המצער בחיזוק אמירותיו של נשיא ארה״ב זה ההסתכלות על קהל הבליינים שבקרב המונים עד לפני האירוע היו נתפשים כחברה שטחיים, ״דלוקים״ שעושים מסיבות והמתרחש הוא ״סדום ועמורה״. התפישה המעוותת הזו הסתיימה ויש יותר הסברה והבנה שקהל הבליינים הם אנשי שלום עם המון אהבה בתוכם״, מסכם פן. "לא רק הפסטיבל, אלא כל מועדון וכל מקום בילוי יחזור, יעבוד ויארח נשים וגברים שמבקשים לנצח את המלחמות ואת הטרור. אנחנו, למרות כל הקושי – עם הפנים קדימה".
