אוניברסיטת חיפה מובילה מחקר בסוגיות הגדולות של המאה

בים, בעיר ובהר: החזון החדש של אוניברסיטת חיפה מתחייב לקיימות וכבר קוצר את פירות ההשקעה. רקטור האוניברסיטה: "המשמעות של להיות חוקר במאה ה–21 היא לצאת ממגדל השן האקדמי, להיות מעורב בקהילה ולהשפיע עליה"

בשיתוף אוניברסיטת חיפה
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קמפוס העיר על שם לורי לוקיי, הקמפוס הטכנולוגי החדש של האוניברסיטה בעיר התחתית
קמפוס העיר על שם לורי לוקיי, הקמפוס הטכנולוגי החדש של האוניברסיטה בעיר התחתית
בשיתוף אוניברסיטת חיפה
תוכן שיווקי

בתחילת השנה הכריזה אוניברסיטת חיפה על חזון חדש, המחויב לקיימות חברתית וסביבתית. קמפוס טכנולוגי חדש בעיר התחתית, מוקדי מחקר חדשים וחדשניים, המשך המסע הייחודי אל עומק הים, הקמת בית ספר ראשון מסוגו בארץ לתלמידי מחקר ועוד.

"אוניברסיטת חיפה, החוגגת השנה יובל להיווסדה, נמצאת בחוד החנית של המחקר בתחומי הקיימות החברתית והסביבתית. במרחב הייחודי שלנו, שבין הר, עיר וים, מחפשים פתרונות לאתגרים הגדולים של האנושות במאה ה–21, כמו מאבק בסכנת הרעב הגלובלי, פיתוח בר קיימא של המשאב הימי, מאבק בעוני ובאי שוויון ועוד", אומר נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין.

במוקד השינוי עומד אימוץ החזון החדש, המחויב לקיימות חברתית וסביבתית, בהתאם ל–17 היעדים שהציב האו"ם לפיתוח בר קיימא (SDG: Sustainable Development Goals), העוסקים במגוון רחב של תחומים כמו מאבק ברעב, מאבק בעוני, הבטחת בריאות טובה, חינוך שוויוני, שוויון מגדרי, פיתוח אנרגיות נקיות, מאבק בשינויי אקלים ועוד.

"המשמעות החשובה ביותר של החזון החדש שלנו היא שאנחנו לא 'מגדל שן', אלא אוניברסיטה שמחויבת לחברה שבה היא פועלת. במרחב הגיאוגרפי הייחודי שלנו — הר־עיר־ים — אנחנו חוקרים את הסוגיות של אדם־חברה־סביבה", מסביר רקטור האוניברסיטה, פרופ' גור אלרואי.

מתחילת השנה הושקעו כספים רבים בעידוד מחקרים בתחומי הקיימות החברתית והסביבתית ובפתיחת קורסים חדשים, ונפתחו שלושה מוקדי מחקר רב־תחומיים: חקר הפוליטיקה של האי שוויון; חקר המוח והרגשות; וחקר הסביבה. את פירות ההשקעה קטפה האוניברסיטה בתחילת חודש מאי, עם פרסום מדד IMPACT של Times Higher Education, שמודד את הפעילות האקדמית הכוללת של אוניברסיטאות בתחומי הקיימות. במדד 2022 זינקה אוניברסיטת חיפה ב–100 מקומות בהשוואה לשנה שעברה, והיא מדורגת כעת באשכול 201–300 בעולם, האוניברסיטה המדורגת ראשונה בישראל. ביעד מספר 4 של האו"ם, חינוך איכותי, מדורגת אוניברסיטת חיפה במקום ה–48 בעולם. ביעד מספר 3, הבטחת בריאות ואיכות חיים, היא מדורגת במקום ה–84 בעולם וביעד מספר 14, החיים מתחת לים, במקום ה–98.

"הסוגיות הגדולות של המאה ה–21 מחייבות את האוניברסיטאות לשבור את החומות המסורתיות בין הדיסציפלינות השונות", מסביר פרופ' רובין.

צעד נוסף שנוקטת אוניברסיטת חיפה ל"שבירת החומות" הוא הקמת בית הספר ללימודים מתקדמים ע"ש בלום. מדובר בשינוי מהותי בדרך שבה תלמידי המחקר ובעיקר תלמידי התואר השלישי לומדים עד לקבלת תואר הדוקטור.

במקום תלמידי דוקטורט שעוסקים כמעט אך ורק בתחום המחקר שלהם, בבית הספר ללימודים מתקדמים ע"ש בלום ילמדו תלמידי המחקר קורסים כלליים שעוסקים בסוגיות גלובליות כמו הגירה, ארגונים חברתיים או היבטים אישיים, חברתים וסביבתיים ורווחה אישית. "המשמעות של להיות חוקר במאה ה–21 היא להיות מעורב במה שמעסיק את החברה. לשם כך צריך השכלה רחבה מעבר לדיסציפלינה ספציפית", אומר פרופ' אלרואי.

השנה יושק אחד מפרויקטי הדגל של אוניברסיטת חיפה: קמפוס העיר על שם לורי לוקיי, הקמפוס הטכנולוגי החדש של האוניברסיטה בעיר התחתית. מדובר בקמפוס עירוני, הכולל שלושה מתחמי בניינים לאורך כמה מאות מטרים, בלב לבו של האזור התוסס בעיר. הקמפוס הטכנולוגי החדש יעסוק בתחומי מדעי הנתונים ובשלב הראשון הוא יהיה הבית של החוגים למדעי המחשב ומערכות מידע. גם המרכז לחדשנות ויזמות של האוניברסיטה, HIL — Haifa Innovation Labs, יעבור לפעול בקמפוס העיר ויספק לסטודנטים עוד אפשרויות להתמחות ביזמות אימפקט.

הקמפוס מוקם בסטנדרט המתקדם ביותר ולצד הכיתות, האולמות והמעבדות הוא יכלול גם מתחמי לימוד ייחודיים, בהם אחד שיפעל 24/7. הקמפוס נמצא גם בלב רובע החדשנות של חיפה, שכולל חברות סטארט־אפ צעירות וחממות ומאיצים טכנולוגיים, וממוקם בקרבת תחנת רכבת השמונה — ולכן הוא אטרקטיבי גם לבאים מהמרכז.

להבין את הים

בעשור האחרון מובילה האוניברסיטה את חקר הים בישראל, הודות לבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני. כחלק מההכרה בחשיבותו האקדמית הכריזה האוניברסיטה השנה על הפיכתו לבית ספר עצמאי שאינו כפוף לאף פקולטה. "הים הוא העתיד של מדינת ישראל והאנושות כולה ולא בכדי הכריז האו"ם על העשור הנוכחי כעשור חקר האוקיינוסים. האוקיינוסים הם אלה שמשפיעים יותר מכל משאב אחר על שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית. בעולם כולו ובוודאי בישראל, הם כבר כיום המקור של חלק גדול ממי השתייה ובעתיד הקרוב מאוד הם יהיו מקור מרכזי לחלבון שנצרוך. "בצד כל אלה יש סוגיות ביטחוניות, תגליות האנרגיה ועוד. לא נוכל לנצל את משאבי הים באופן בר קיימא בלי לחקור אותו ואנחנו גאים להיות בחזית המחקר הימי בישראל", אומר פרופ' רובין.

"ההתחממות הגלובלית, שמגבירה את תופעת המדבור, הופכת את הים למקור התזונה העיקרי של האנושות בעשורים הבאים. כדי לקדם את האתגר הזה האוניברסיטה תקים חוג לחקלאות ימית מקיימת ו-BlueTech", מוסיף פרופ' אלרואי.

אחד מפרויקטי הדגל של המחקר הסביבתי של אוניברסיטת חיפה, המתחיל בימים אלה, הוא "הפיכת" הים התיכון למעבדה לחקר התחממות אוקיינוסים. מדובר בפרויקט של ארבע שנים שמובל על ידי בית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני בשיתוף GEOMAR Helmholtz Centre for Ocean Research Kiel. "המודלים המחקריים הקיימים מתקשים לחזות כיצד יושפעו האוקיינוסים מעלייה מתמשכת של הטמפרטורות. בגלל התצורה המיוחדת שלו, של מעין אמבטיה סגורה, הים התיכון מתחמם הרבה יותר מהר מאשר גופי מים אחרים. במובנים רבים, המצב של הים התיכון כיום מבחינת עליית טמפרטורת מי הים דומה למצב שבו אנחנו מעריכים שהאוקיינוסים יהיו בעוד 20 או 30 שנה. אם נוכל לדעת איך העלייה הזו השפיעה על המערכת האקולוגית בים התיכון, נוכל לבנות מודלים שינבאו מה יקרה בעוד כמה עשרות שנים במקומות אחרים", מסכם פרופ' אלרואי.

למעבר לאתר אוניברסיטת חיפה >>

בשיתוף אוניברסיטת חיפה