"גופים שלא יעסקו ב-ESG ייפגעו ברמה העסקית"

הטמעת אסטרטגיית ESG כמו גם פרסום דוחות אחריות תאגידית הם בבחינת הכרח עבור כל חברה שעובדת בישראל ובוודאי בעולם, ובחברת גוד ויז'ן מקבוצת פאהן קנה Grant Thornton מזמינים חברות ישראליות להצטרף למהפכת ה-ESG

נועה הראל, בשיתוף Good Vision
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עברי ורבין (שני משמאל) וצוות היועצים של GOOD VISION
עברי ורבין (שני משמאל) וצוות היועצים של GOOD VISIONצילום: גיא מועלם
נועה הראל, בשיתוף Good Vision
תוכן שיווקי

בישראל נדמה לעתים כי תמיד יש משהו חשוב על הפרק – שידורי החדשות נעים בין מלחמות, קורונה, משברים כלכליים וחדשות עולמיות, וה"כאן ועכשיו" דוחק הצידה את העתיד לבוא. לכן ברור מדוע לעתים קרובות תחום האחריות התאגידית בכלל והאחריות הסביבתית בפרט נדחק לשולי סדר העדיפויות. ואכן, ישראל ניצבה מאחור בכל הקשור במדיניות סביבתית בין מדינות העולם, אך בשנים האחרונות המודעות עולה, ואיתה הנכונות מצד חברות שהבינו את המשמעות העסקית ארוכת הטווח של אימוץ תודעה סביבתית וחברתית.

עברי ורבין, מנכ"ל ובעלים של חברת Good Vision, מחלוצי התחום ומלווה חברות בתחום האחריות התאגידית ב-20 השנים האחרונות, מעיד כי ראה את השינוי מראשיתו: "למדתי את התחום דרך עבודה לצד שמעון פרס ז"ל בצוות ההקמה של מרכז פרס לשלום, ואחר כך במשרד החוץ כאשר קידמנו פרויקטים סביבתיים וחברתיים. באותם שנים לא היה ידע מאורגן בישראל על אחריות תאגידית, ונסעתי לאנגליה ללמוד את התחום. כשחזרתי, הצלחנו להטמיע את התפיסה בקרב חברות ועסקים לפיה אחריות תאגידית היא האינטרס שלהם – למוניטין, לניהול סיכונים ולניהול עובדים. על בסיס הניסיון הרב שנצבר בחברה, אנחנו מלווים את החברות והעסקים שפונים אלינו מא' ועד ת', ומתרגמים את כלל הפעולות לשפת ה-ESG".

איך מתחילים?

"הכל מתחיל ב-Gap Analysis – בחינת פערים, מה שמייצר תמונת מצב עבור החברה. כחלק מהבחינה, אנחנו בודקים איפה הם ממוקמים ביחס לדרישות של המשקיעים, התקנים, הרגולטורים והלקוחות האסטרטגיים, ובודקים היכן הם יכולים להשתפר".

כדי לסייע בהטמעת תורת ה-ESG פרסם ורבין ב-2021 את ספר הניהול "Corporate Responsibility in the Corporate Age" בהוצאת ראוטלדג, ובו מוסבר כיצד לכתוב דוח אחריות תאגידית ראוי ושקוף, כאשר בכל פרק ניתנת זווית שונה, החל בכתיבת קוד אתי, דרך ניתוח מהותיות, וכלה באסטרטגיה קהילתית ועוד. "דווקא בגלל שיש נושאים רבים באחריות תאגידית, כדאי לייצר סדר עדיפויות ולבדוק איפה האימפקט הכי גדול. למשל, האימפקט של חברת ביטוח יהיה שונה מזה של חברת כימיקלים", מסביר ורבין. "בספר, כמו גם ללקוחות, אני מסביר שהאימפקט לא נמדד בוואקום, אלא גם מול הציפיות – מה מצפים המשקיעים הרגולטוריים, הלקוחות, העובדים, הספקים והקהילה, ואיפה מחזיקי העניין חושבים שיש לחברה הכי הרבה השפעה".

לאחר מכן עוברים לשלב בחינת המהותיות. מדובר בנושאים שבהם לחברה יש הכי הרבה השפעה, ובהם יוחל השינוי הארגוני: "המגמה כיום היא להכניס את זה לתהליכי העבודה, ההעסקה, הרכש, המכירות והפיתוח – איך אנחנו מכניסים את ההיבט החברתי והסביבתי למוצר ולפיתוח מראשית הצירים ואיך לייצר אימפקט בליבה העסקית. אחרי שבונים את תוכנית העבודה, אנחנו יכולים לדבר גם על דיווח – אנחנו בונים את הדוחות על פי תקנים בינלאומיים, כגון SASB ו-GRI, ואנחנו אכן רואים את החברות שאנחנו מלווים משתפרות בציונים הבינלאומיים".

להצטרף למהפכה הירוקה

Good Vision היתה מחלוצות התחום בישראל, ויועציה מציעים ליווי לעסקים המבקשים להטמיע את תחום ה-ESG דרך תכנון אסטרטגי והטמעת תהליכים ארוכי טווח בארגונים. "אנחנו מלווים היום כ-60 חברות בארץ ובעולם במגוון תחומי ESG", אומר ורבין, המוביל צוות של כ-15 יועצים ובמקביל מכהן כיו"ר משותף של ועדת הקיימות הגלובלית של רשת GRANT THORNTON, האחראית על שירותי הקיימות בכ-100 מדינות ברחבי הגלובוס.

הוא גם מעיד כי למרות החשיבות הגדולה, חברות רבות, הגדולות שבהן בעיקר, מתקשות להזיז את האג'נדה בבת אחת, ועל כן הליווי נע מפגישת חשיבה על כוס קפה ועד ליווי ארוך טווח של 10 ו-15 שנים. "בכל אחד מהתחומים, בין שהם קשורים בקהילה, סביבה או אתיקה, אפשר להניע פרויקט אחד שיהווה הצעד הראשון עבור החברה, ואפשר להניע שינוי אסטרטגי כולל. קשה שלא להתאהב בתחום ותמיד אפשר לקחת אותו צעד נוסף קדימה. לכן החברות הראשונות בישראל שהטמיעו אחריות תאגידית בצורה אסטרטגית ולאורך זמן מצליחות לייצר שיפור במדדי האנליזה הבינלאומיים כמו בלומברג ו-ISS וזוכות ליתרונות עסקים ברורים".

בשנים האחרונות חברות בעולם בכלל ובארץ בפרט נדרשות לנהל את פליטות הפחמן שלהן ולדווח עליהן. בין שהדרישה לכך מגיעה בשל שינויי מדיניות ורגולציה, כדוגמת רפורמת תמחור הפחמן ומס הפחמן שמוביל המשרד להגנת הסביבה, או בשל לחץ מצד המשקיעים המעוניינים להשקיע בחברות בעלות מודעות סביבתית ואופק מתחדש. הדרישה לניהול פליטות הפחמן ולדיווח עליהן מוצאת מקום בין השירותים שמספקת חברת Good Vision, כל זאת על פי סטנדרטים בינלאומיים, כדי להיענות לדרישות העולות הן מהבחינה הרגולטורית והן מהמשקיעים.

ורבין מסכם כי אחריות תאגידית איננה טרנד חולף או פריווילגיה וקורא לחברות להצטרף למהפכה: "חברות שלא ישכילו לעבוד בשפה הזו ייפגעו על ידי ביקורת, הסתה של השקעות, עובדים פחות מרוצים וכדומה. המצב הוא לא תמיד חמור, ולעתים חברות עושות דברים טובים ונכונים, אבל לא יודעות לחבר את זה לעולם של האחריות התאגידית – קיצור של תהליכי ייצור, הקטנה של מוצרים, פעולות התייעלות שמטרתן היא חיסכון בזמן ובכסף, יכולות להיתרגם לדיבידנד סביבתי וחברתי, ואנחנו יודעים לכמת ולשקף את זה החוצה".

למעבר לאתר >>

בשיתוף Good Vision