"זו לא רק ליטיגציה, זו מלחמה על הזכויות"

עו"ד איריס ירון-אונגר, המלווה ניצולי שואה ובני משפחותיהם, מסבירה כי התחום שבו היא מתמחה אינו מפסיק להתעדכן ולדרוש מעקב ובקיאות, לצד כלים מקצועיים המסייעים להתמודד ולעקוף מכשולים ביורוקרטיים

נועה הראל, בשיתוף עו"ד איריס ירון-אונגר
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ידיים אוחזות אחת בשניה
"זו לא רק ליטיגציה, זו מלחמה על הזכויות"צילום: Shutterstock
נועה הראל, בשיתוף עו"ד איריס ירון-אונגר
תוכן שיווקי

נושא זכויותיהם של ניצולי השואה הוא עניין חברתי סבוך וארוך שנים. תחילה הוכרו כניצולים מי שהיו במדינות תחת כיבוש נאצי, ששרדו את מחנות הריכוז וההשמדה, מחנות לעבודות פרך וגטאות. אולם לא היתה הכרה בזכאות של יהודים שחיו במדינות שהיו בעלות ברית של גרמניה הנאצית. אף על פי שמדינות אלו לא היו תחת כיבוש נאצי בפועל הן ניהלו מדיניות אנטישמית, ביצעו רדיפות של היהודים והחילו את חוקי הגזע הנאציים. בבולגריה ורומניה בין היתר קיימו "גטאות פתוחים", אליהן גורשו קהילות יהודים גדולות מערים שונות, ולמרות זאת לא ניתנה הכרה לניצולים ונשללו מהם זכויות רבות. מתברר שעד היום, 77 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, על אף ההכרה בממדי הזוועה ישנם לא מעט מאבקים בפן הציבורי והמשפטי. "רק בשנים האחרונות הכירו בניצולים ממדינות נוספות כזכאים לרנטות ולקצבאות. זוהי רשימה דינמית שנתונה לשינויים רבים, וחשוב להישאר עם היד על הדופק", אומרת עו"ד איריס ירון-אונגר, העומדת בראש משרד עורכי דין ונוטריון, מתמחה בדיני נזיקין בכלל וייצוג ומיצוי של ניצולי השואה ונפגעי רדיפות הנאצים בפרט.

בקצה הביורוקרטיה

עו"ד ירון-אונגר היא בוגרת לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר שני במשפטים, בהתמחות בגישור, מאוניברסיטת בר אילן. בנוסף, היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ומחזיקה בתעודת מגשרת מטעם לשכת עורכי הדין ואוניברסיטת בר אילן. המשרד שבבעלותה מייצג ניצולים ובני משפחותיהם מישראל ומכל העולם, בהתדיינות המשפטית מול גופים ישראליים וגרמניים. בנוסף, היה זה בין המשרדים הראשונים בישראל שייצג נפגעי הקרנות נגד גזזת שבוצעו בשנות ה-50 - תחום התמחות נוסף שבו עוסק המשרד. כיום, כאשר ניצולי השואה מתמעטים, ועולה החשיבות להכרה בזכויות שניתנות להעברה ליורשיהם, עו"ד ירון-אונגר פועלת גם בתחום הזה. "ישנו 'חוק הגטאות' הגרמני שנחקק ביוני 2002, הקובע כי יהודים שחיו בגטאות או באזורים או ערים שהוכרו כגטו, עבדו בהם בתמורה לכסף, אוכל, בגדים וכיוצא בזה – זכאים לקבל קצבת זקנה מהפנסיה הסוציאלית מגרמניה. במקרים שהתביעה מוכרת ניתן לקבל פיצוי רטרואקטיבי משנת 1997", היא מסבירה, "אלו המקרים היחידים שבהם יורשי הניצולים יכולים גם הם להגיש תביעה אם בני משפחתם לא קיבלו את הפנסיה בחייהם. בנוסף, בשנים האחרונות, עם ההכרה ביותר מ-40 ערים ברומניה, למשל, נפתח פתח עצום לתביעות פנסיה סוציאלית, לניצולים עצמם או ליורשיהם. אמנם יש הגדרות וקריטריונים מורכבים, אבל בקצה השני של הביורוקרטיה עומדות זכויות וקצבאות שראוי להילחם למענם".

מסיפור אישי לקריטריון משפטי

עו"ד ירון-אונגר מציינת כי העבודה עם ניצולי השואה מייצרת מורכבות ייחודית. התקשורת חושפת באופן תדיר את סיפוריהם הקשים של ניצולים שחיים בעוני מרוד, אבל ייתכן שחלקם היו יכולים ליהנות מקצבאות ולהצליח לשפר משמעותית את מצבם - לו היו מודעים לזכויותיהם. גם הניסיונות של גופי הממשלה ושל גורמים רשמיים ליידע אותם על זכויות נוספות באמצעות הודעות ומכתבים לא עולים יפה, בשל גילם ומצבם הבריאותי והנפשי. "המצב המשפטי כיום וריבוי הזכויות המגיעות ממקורות שונים מקשה מאוד על מיצוי זכויות גם למי שיודע שמגיעות לו כאלה", היא אומרת.

היא מוסיפה כי תהליך העבודה עם ניצולי שואה ונפגעי ההקרנות נגד הגזזת הוא ייחודי בשל הקושי במיצוי הזכויות הטמון באופי ההליך ובעובדה שלקוחותיה לא תמיד יודעים לתרגם את סיפורם האישיים לקריטריונים המקימים זכאות. "אחת הבעיות אל מול שפע הזכויות היא שזה עשוי להיות מאוד מבלבל. יש הרבה הרבה גופים שמציעים קצבאות ופיצויים – אבל צריך להיות מומחה כדי להבין למי לפנות ובאיזה נושא", היא אומרת, "כל פגישה עם לקוח חדש מזמנת סיפור חדש וייחודי. אנחנו עוברים על כל הפרטים, מהטכניים ביותר ועד המהותיים ביותר, החל בשאלה היכן התגוררו בעת המלחמה כדי לבסס את הזכאות הראשונית וכלה בבחינה של מצבו הכלכלי, התיעוד הרפואי ואיתור ההיסטוריה הרפואית. את הפרטים האלה ועוד רבים אחרים אני מזקקת לקריטריונים משפטיים, באמצעותם ניתן לתבוע קצבאות מהגופים הרלוונטיים, ובכך טמון היתרון של עורך דין בתהליך".

גם זיקוק הקריטריונים המשפטיים לא תמיד מספיק. התהליך עד לקבלת מלוא הזכויות בנוי נדבך על נדבך, כך שגם אם לקוח מסווג כמי שזכאי לקצבה, סבך הביורוקרטיה עלול להוביל לפיצויים חלקיים בלבד. "לפעמים התהליך מגיע לכדי חמש או שש תביעות שונות עד שמגיעים לתוצאה רצויה", אומרת עו"ד ירון-אונגר. היא מספרת על מקרה של לקוחה שייצגה, שקיבלה בתחילת הדרך קצבה רגילה ממשרד האוצר: "לאחר קבלת הקצבה הראשונית, המצב של הלקוחה התחיל להידרדר והיא הוכרה כחולת דמנציה. זה איפשר להעלות את אחוזי הנכות שלה ליותר מ-50% ולהגדיל את הקצבה. לאחר מכן הגשתי עבורה בקשה לתגמול מוגדל, שמשמעותו קבלת תוספת לקצבה בשל מיעוט הכנסות. במקביל באותה תקופה הכירו בעיר ברומניה כגטו פתוח, וכעת היא זכאית גם לרנטה של 600 אירו לחודש דרך ועידת התביעות. ברירת המחדל של החוק היא קיזוז הרנטה מהקצבה החודשית, ורק מי שזכאי לתגמול מוגדל יכול לקבל גם וגם. רק בזכות היכולת לראות את התמונה בכללותה הצלחנו להגדיל את הקצבה של 2,450 שקל בחודש לסכומים של 10,000 שקל בחודש".

עו"ד ירון-אונגר היא בעצמה בת לניצולת שואה מרומניה, מדינה ששנים ארוכות לא הכירה בזכויותיהם של הניצולים. הקרבה האישית לנושא, היא אומרת, ממלאת אותה בתחושת שליחות. "הסיפוק הגדול הוא ללוות את ניצולי השואה שלא קיבלו דבר עד היום, בעיקר אלה שבאו מרומניה ועברו זוועות אך לא קיבלו זכאות מטעמים פורמליים. זו לא רק ליטיגציה, זו מלחמה על הזכויות. אני זוכה לשפר מעשית את איכות החיים של הלקוחות שלי", היא מסכמת.

הרב עוזיאל 8 תל אביב
03-5229491
מעבר לאתר >>

בשיתוף עו"ד איריס ירון-אונגר