"המדינה מאמינה בשיתוף בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי"

ד"ר נבות בר, קרן קיסטון ריט: "השוק הפרטי מבצע פרויקטים באופן מהיר ויעיל יותר, מכיוון שהוא מונע משורת רווח. זה אינטרס של המדינה שהיזם ירוויח ברמה שמצדיקה עבורו את הסיכון"

שרית ליבנה אשכנזי, בשיתוף משרד מ. פירון ושות' וקרן קיסטון ריט
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עמליה דואק, ליאור מנצר, ד"ר נבות בר, עו"ד תימור פסו, חן גבע ואיציק טאוויל
עמליה דואק, ליאור מנצר, ד"ר נבות בר, עו"ד תימור פסו, חן גבע ואיציק טאווילצילום: מוטי מילרוד
שרית ליבנה אשכנזי, בשיתוף משרד מ. פירון ושות' וקרן קיסטון ריט
תוכן שיווקי

"מודל המימון הנוכחי של המטרו יוצר אי־ודאות", כך מתח בנק ישראל ביקורת חריפה בשבוע שעבר על האופן שבו המדינה מתכוונת לממן את פרויקט התשתיות הגדול והיקר ביותר שלה.

על סוגיית המימון של פרויקטי תשתיות דנו בפאנל מימון פרויקטים בתחום התשתיות, בוועידת תשתיות של TheMarker Labels, בהנחיית עמליה דואק, כתבת כלכלה ומגישה בחברת החדשות 12.

חן גבע, רכז תחבורה באגף החשב הכללי במשרד האוצר, התייחס לשותפות בין השוק הפרטי למדינה ואמר כי "המדינה אינה מבצעת הכול בעצמה. היא מאמינה בשיתוף בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי — כשהשיטה מתבססת על חלוקה נכונה יותר של הסיכונים בין הגורמים השונים. המדינה נוטלת את הסיכונים שהיא יודעת לבצע, אם זה סטטוטוריקה, חקיקה ותשתיות ופינויים, ומשאירה לשוק הפרטי את הדברים שהשוק הפרטי חזק בהם יותר".

לדבריו, "באגף החשב הכללי במשרד האוצר מובילים פרויקטים כאלה תקופה ארוכה. אנו עובדים על פרויקטים חדשים, כמו פרויקט הנתיבים המהירים החדש שעובדים עליו בכביש 5 ופרויקט הקומה השנייה של הנתיב המהיר, תוך כניסה לעולמות PPP".

עוד אמר גבע כי המדינה מפיקה לקחים מכל פרויקט. כך למשל, בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים התאפשר לגורמים המממנים לשאול שאלות ולהשמיע את הקשיים שלהם. "כשמסתכלים על פרויקט המטרו, חשוב לציין כי עם השנים יוכפלו התועלות שלו הן ברמה הלאומית והן ברמה הפרטנית. אנחנו מעניינים לשנות את תמהיל הרווח מהתועלות — כך שחלקו יחזור למדינה, חלקו לרשות המקומית וחלקו לגוף המממן".

ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים ותשתיות, החטיבה העסקית בבנק הפועלים, אמר כי הלקח החשוב ביותר שהמדינה הפנימה אחרי פרויקט הקו האדום בתל אביב ואחרי כביש 531 הוא שעדיף שהסקטור הציבורי לא יבצע פרויקטים כאלה. "אנחנו מדברים על כפליים משך זמן וכפליים כסף כשגוף ציבורי הוא המבצע, לכן השאיפה היא להעביר פרויקטים לשיטת PPP או מכרזים.

"לקח חשוב נוסף הוא שנדרשת זריזות במתן היתרים ואישורים. היתרים ואישורים הם עקב האכילס של כל פרויקט. צריך להיות קשובים לזכיינים ולהאמין שהם יודעים מה הם עושים — ואף שהם כמובן רוצים להרוויח, הם גם רוצים את טובת הפרויקט.

"במכרז הקו ירוק והקו סגול בתל אביב המזמינה היא נת"ע, חברה ממשלתית. חוסנה הפיננסי לא יכול לתמוך בשני פרויקטים של 5–6 מיליארד שקל כל אחד. הצגנו את זה למדינה, אך קיבלנו מכתב שהחשכ"ל תומך בנת"ע. בלעדיו לא ניתן היה לתמוך בפרויקט. בנוסף, היזמים הישראלים מבינים את המדינה, מה שלא קל לומר על יזמים בינלאומיים".

איציק טאוויל, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף הנדל"ן והאשראי בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, התייחס ללקח שלמדה המדינה לגבי חלוקת סיכונים בין המדינה ליזם, בעיקר בסטטוטוריקה. "חשוב להבין את הסיכונים שיכולים לעכב פרויקטים. היזם יודע לעשות הרבה דברים, אך נתקל בקשיים שרק המדינה יכולה לעזור לו ולחלץ אותו מהם. הסיכונים האלה — אם הם מתממשים — אנחנו כמממנים מרגישים שלא בנוח ואז כל התהליך מתעכב. לדוגמה, לגבי הרכבות בתל אביב, יש עניין מול ראשי רשויות ובעלי קרקע, שמקשים על היזם. המדינה צריכה לסייע. אם כל אחד יהיה טוב במה שהוא עושה זה יביא לייעול, לעמידה בתקציבים ובזמנים וכך ירדו מאיתנו חששות. בנוסף, הגנה של המדינה והבטחות למממנים, אם זה בהיבט של 'כוח עליון', הגנה על ריביות, ריביות בסיס וכדומה".

עוד הסביר טאוויל כי לא יהיה זה נכון להוציא את כל הפרויקט לשוק הפרטי, מכיוון שלרשות ממשלתית יש את הסמכות הרגולטורית, והיא זו שצריכה להוביל ולתת את הטון.

עו"ד תימור פסו, שותף, מחלקת נדל"ן, תשתיות ומימון פרויקטים, משרד מ. פירון ושות', עורכי דין, הסביר ששותפות היא לא בהכרח אחידות באינטרסים. "המדינה לוקחת הרבה מהסיכונים, וכמובן שאנחנו מפיקים לקחים מכל פרויקט שאנחנו עושים. הקו האדום בירושלים, פרויקט של הרחבה של הקו האדום והכחול וכל הרכבות הקלות — עד עכשיו כולם נעשו על בסיס אותו סטנדרט, עם שינויים מחייבים. הבסיס זהה כדי שהשוק ידע להתמודד עם המכרזים בצורה יותר נכונה. הפקנו לקחים רבים מהקו האדום, העיקרי שבהם זה החלוקה בין אינפרא 1 ל-2. יש שיח מתמיד. אנחנו צריכים לחשוב על כיצד אנחנו מגדילים את מאגר החברות שמתחרות בתחום כי כן רואים את אותם שחקנים ישראלים מכירים את השוק והסביבה הרגולטורית ולא נבהלים. אחרים קצת פחות".

ד"ר נבות בר, מנכ"ל וממייסדי קרן קיסטון ריט שהיתה מעורבת בפרויקט בכביש 6, הסביר כי הממשק בין המדינה לשוק הפרטי מתמקד עם השנים. "זה התחיל מהמחשבה שהשוק הפרטי מבצע פרויקטים באופן יותר יעיל ומהיר מכיוון שהוא מונע משורת הרווח. לכן זה אינטרס של המדינה שהיזם ירוויח ברמה שמצדיקה עבורו את הסיכון שהוא נוטל", הסביר.

לסיום נשאלו הנוכחים בפאנל אם לדעתם בעוד עשר שנים יפעלו שלושה קווים של הרכבת הקלה בגוש דן ומה יעלה בגורלו של המטרו. כל הנוכחים היו תמימי דעים: קווי הרכבת הקלה יפעלו, אך המטרו עדיין לא.

מנחה: עמליה דואק, כתבת כלכלה ומגישה, חברת החדשות; ד"ר נבות בר, מנכ"ל וממייסדי קרן קיסטון ריט; חן גבע, רכז תחבורה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר; איציק טאוויל, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף הנדל"ן והאשראי בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים; ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים ותשתיות, החטיבה העסקית, בנק הפועלים; עו"ד תימור פסו, שותף, מחלקת נדל"ן, תשתיות ומימון פרויקטים, משרד מ. פירון ושות', עורכי דין

בשיתוף משרד מ. פירון ושות' וקרן קיסטון ריט