"הצמיחה בהשקעות - ESG מונעת לא רק מהרצון הגובר של משקיעים לחבר ולאחד בין ערכים חברתיים וסביבתיים לתיקי השקעה ממוקדי רווח, אלא גם מההבנה שמדדי ESG הופכים להיות כלי מרכזי למדידה והערכה של סיכונים ומהווים כלי עזר יעיל מאוד במאמץ לייצר למשקיעים תשואה גבוהה יותר בתנודתיות נמוכה יותר", מסבירה אלה אלקלעי - סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI, יו"ר IBI קרנות נאמנות, מנהלת האחריות התאגידית בארגון, ויועצת וחברה בצוות הישראלי לקידום השקעות אימפקט INAB.
לדבריה של אלקלעי, ESG התפתח מרצון לעשות טוב להבנה שעדיף לארגונים לצמצם את החשיפה שלהם ליד המקרה ושכל הממשקים בארגון חייבים להיות מנוהלים. זה אולי התחיל מאחריות חברתית (CSR) אבל התפתח לאחריות תאגידית, להבנה שיש כאן כלי ניהולי משמעותי.
זו גם הסיבה שיותר ויותר חברות משתמשות במדדי ESG בדיווחים הכספיים. על פי דוח של ה- governance and accountability institute INC בשנת 2019, 90% מחברות ה- S&P500 דיווחו על פי קריטריונים מעולמות ה- ESG (בפרסום מה-16 ביולי 2020). על פי נתונים של SIF Foundation (בפרסום מה- 16/11/2020) בשנת 2020 כמות הכסף שנוהלה בארה"ב על פי אותם קריטריונים עמדה על 17.1 טריליון דולר, שהוא כשליש מכלל הכסף שנוהל בארה"ב.
"מדובר בתהליך עמוק וארוך שבמהלכו חברות הבינו שבין אם הן בוחרות בכך ובין אם לאו הן לוקחות חלק גם בתהליכים חברתיים לא רק בתהליכים כלכליים. הפעילות הזו הובילה לתודעה שישנם מספר ממשקים חשובים בארגון שלא באמת נוהלו כיחידה עסקית רגילה, עם מנהלים, מספרים ויעדים. אנשים התחילו להפנים שלממשקים הללו יש השפעה על פעילות החברה, השפעה עסקית משמעותית ולכן זה לא נכון להמשיך להתעלם מהם. התובנה הזאת, יחד עם הכלים הניהוליים שהתפתחו בתחומים הללו מאפשרים לארגונים להתנהל טוב יותר עם מדדים ויעדים כמותיים מדידים ולכן רלוונטיים, גם ככלי ניהולי וגם ככלי השקעתי".
בעקבות כך חל גידול משמעותי ומתמשך בכמות הכסף המנוהלת על פי קרטריונים מעולמות ה- ESG כך שכפי שניתן לראות בגרף אנחנו כבר מזמן מדברים בטריליונים, בהחלט כסף גדול.
מה מיוחד בתפיסת העולם של השקעות ESG בהשוואה לצורת המחשבה המקובלת בהשקעות אחרות?
"אפשר לתאר את זה במונחים של משחק סופי לעומת משחק אינסופי. משחק סופי הוא משחק עם התחלה, אמצע וסוף, יש חוקים שכל מי שמשתתף במשחק מקבל אותם ובסוף יש מישהו שמנצח ומישהו שמפסיד. ביום-יום שלנו אנחנו חושבים על סיטואציות עסקיות במונחים של משחק סופי– 'אנחנו ננצח במכרז', או 'אנחנו נביס את המתחרים'. לעומת זאת, במשחק אינסופי אנחנו מקבלים על עצמנו מציאות המשכית, שיש לה התחלה אבל השאיפה היא שלא יהיה לה סוף. מציאות שבה אפשר גם לשאוף לאקזיט עם רווח וגם להקים חברה ברת קיימה שתמשיך לשרת את העולם, כל עוד יהיה לה ערך (המפקפקים מוזמנים לבחון את סיפור מובילאיי, ויקס ואחרות). ה- Frame of mind של קיימות מעודד לצאת מהדוחות הכספיים, מהשאיפה לנצח את תחזיות האנליסטים ברבעון הקרוב ולהגדיל את הבונוס של המנכ"ל ולבנות חברה שתפעל, תצמח ותניב תשואה לאורך שנים ארוכות.
"המסגור הנכון הוא קריטי לבנייה של חברה שתשגשג לאורך זמן וגם עוזר למנהלים ולמנהלות להבין בצורה יותר טובה את המשימה שלהם. האם הם מחלקים את כל הרווחים כדיבידנד לבעלי המניות, או האם חלק מושקע חזרה בחברה כדי לפתח מוצר חדש. האם בקורונה הם הוציאו את כל העובדים והעובדות לחל"ת כי אפשר, או שגם בתקופה המורכבת הזאת הייתה להם מחויבות ארוכת טווח להמשיך להעסיק אותם, לדאוג לרווחתם על מנת לשמור על המשכיות עסקית ויכולת לחזור לעבודה מלאה ברגע שהשוק נפתח".
האם את מזהה אימוץ של אחריות חברתית ותאגידית בישראל?
"התשובה היא בוודאות כן. כך למשל, באפריל האחרון פורסם מהלך חברתי של חברת חשמל להגדיל את הגיוון המגדרי של מערך העובדים והעובדות ולשם כך לפרסם את כל המשרות הפתוחות בלשון נקבה למרות שהן פונות לשני המגדרים, דרך תפיסת העולם של שטראוס, או כימיקלים לישראל והבנקים הגדולים, שלהם יש צוותים המנהלים את ממשקי ה-ESG בארגון באופן שלא משאיר מקום לאקראיות בתחום."
"מרבית החברות בת"א 35 מנהלות ומודדות את הממשקים של החברה מול הסביבה, מול החברה (Social) ואת תחום הממשל התאגידי- כיחידות עסקיות לכל דבר וענין."
"לצד ה-ESG אפשר לתת דוגמאות לחברות ישראליות שיש לפעילותן אימפקט סביבתי או חברתי משמעותי, כמו למשל ארד ובראנמילר. חברות שנכנסות לתחומים בהם ככל שהחברה תצליח, תצמח ותתעצם יותר, כך ההשפעה החיובית שהיא תיצור בעולם תגדל. וכמובן, IBI מציעה תיקי השקעות שמתמקדים בהשקעות מסוג זה בהן ההשקעה מניבה ערך כפול – פיננסי וערכי".
כלומר, זה לא טרנד חולף.
"נתונים עדכניים מראים שחברות רבות במועדון פורצ'ן 500 כבר פועלות על-פי עקרונות ESG ובתי השקעות גדולים בעולם החלו להציע אפשרויות השקעה נוספות בתחום, בהיקף רחב מספיק כך שכיום משקיעים יכולים ליצור תיק מגוון ושלם תוך שימוש בקרנות ESG בלבד".
מה מניע חברות להיכנס לתחום?
"אפשר לחלק את המוטיבציה לשלוש קטגוריות מרכזיות: הקטגוריה הראשונה כוללת חברות שבוחרות להחזיר לקהילה ולקדם במסגרת פעילותן משימות חברתיות שונות, כמו גיוון מגדרי, יוזמות התנדבות, השקעה בפעילות בעלת ערך חברתי, ועוד פעולות בעולמות התוכן האלה, למרות שזאת לא ליבת העסקים שלהן. עשיה זו יכולה להניב תרומה לעסקים אבל זאת לא המוטיבציה העיקרית מאחוריה. אנחנו עושים את זה כי אנחנו חושבים שזה נכון וכי אנחנו יכולים.
"הקטגוריה השנייה כוללת ארגונים שהגיעו לתובנה שאנחנו חיים ופועלים בעולם ששואף לקיימות ארוכת טווח ולכן תחום ה-ESG בארגון חייב להיות מנוהל. ארגונים בקטגוריה הזו ממנים מישהו שיוביל את הממשקים האלה, ומודדים את איכות הניהול שלו או שלה כמקובל בעולם העסקי. ישנם מדדים גלובליים מקובלים וישנן חברות דירוג שבוחנות ומדרגות את ביצועי החברות. אנחנו כמשקיעים או כמנהלים בארגון יכולים לרכוש גישה לדרוג ולאנליזה ולוודא שאנחנו מתנהלים כארגון בצורה הכי טובה שאפשר או משקיעים בארגון שמנוהל בצורה מיטבית.
"בקטגוריה השלישית נמצאות חברות שמזהות צורך חברתי או סביבתי עם אימפקט - תחומים כמו מערכות מים, אנרגיה מתחדשת או פינוי ומיחזור פסולת. החברות מזהות את ההזדמנות ובוחרות לפעול בסביבה העסקית הזו. למשל, סודה סטרים מפחיתה את כמויות הפלסטיק באשפה, Wix דואגת לקיימות של עסקים קטנים ובינוניים, אנרג'יקס מייצרת אנרגיה מתחדשת, ובראנמילר וג'נסל מייצרות פתרונות אגירת אנרגיה.
"המשותף לכולן הוא שככל שהפעילות העסקית שלהן גדלה ומצליחה יותר אז כך האימפקט החברתי או הסביבתי החיובי שלהן גדל בהתאמה. כמשקיעים, אנחנו מסתכלים על כל הקטגוריות ונותנים לכל אחת משקל שונה בהחלטות ההשקעה שלנו".
ומה כדאי לדעת על השקעות ESG ב- IBI
"אנחנו הבנו כבר לפני הרבה שנים ש- ESG מהווה מדד לאיכות הניהול בארגון. ארגונים מדורגים, דואגים לנהל את כל הממשקים של הארגון וארגונים שאינם מדורגים משאירים תחומים רבים ליד המקרה. היסטורית, הדרך שלנו לקבל מידע ולנהל את היבטי ה- ESG אצלנו בבית היתה באמצעות מדד 'מעלה' – מדד ESG ישראלי שמאוד מחובר ועוקב אחרי הסטנדרטים בעולם בתחום הזה. הוא כולל שאלון מפורט שעל המילוי שלו בסוף חותם המנכ"ל אבל מרבית המנהלים במטה משתתפים בהכנה שלו. יש שם היבטים של HR, רכש, חשבות, ביקורת, משפטית וכו'. כל שנה אנחנו עומדים מול הדו"ח כמו מול ראי ורואים אם השתפרנו או לא. מעבר לכך, ב-IBI יש מגוון מאוד רחב של יחידות עסקיות עם מכנה משותף אחד - בכולן אנחנו מטפלים בכסף של אנשים אחרים. המשמעות היא שבהגדרה, כל הרגולטורים מסתכלים עלינו ובוחנים אותנו. בזכות הרגולציה בתחום פעילותינו, הממשל התאגידי שלנו, הוא הכי טוב שיש.
"ככל שמערכות הדירוג משתפרות וככל שאפשר לקבל יותר מידע שיש לו רלוונטיות השקעתית יותר טובה, אז ניתן גם לפתח תיק השקעות. למנהל ההשקעות של התיק הזה יש גישה למאגרי מידע שנותנים לו אינפורמציה על הדירוגים והמיקום היחסי של חברות בעולם הזה, ופיתחנו התמחות בניהול תיקים שלוקח בחשבון שיקולי ESG ואימפקט".
כלומר?
כל השקעה בתיק ESG נבחנת דרך שתי פריזמות. האחת היא פיננסית, כי ברור שלא ניכנס להשקעה שאין בה הגיון פיננסי. אבל לצד זה אנחנו גם משתמשים בעולם הידע של ה- ESG בכדי לבחון את איכות הניהול של החברה והסיכונים הספציפיים שאליהם אולי היא חשופה, את ההתנהלות שלה לאורך זמן, וההזדמנויות הנקרות בדרכה ואז שוקלים בהתאם את הסיכון-סיכוי שגלום בהשקעה הזאת".
אילו נקודות אתם מעלים כדי לשכנע משקיעים להעדיף דווקא תיקי השקעות ESG על פני אפיקי השקעה "רגילים"?
"האמת היא שזה מאוד קל. המשקיעים נהנים מגורם מקצועי שיש לו גם את הידע הפיננסי וגם מידע וידע על איכות הניהול ביעדי ההשקעה ועל סיכונים פרטיקולריים שאולי הארגון חשוף אליהם. מדדי ESG מאפשרים לך לדעת האם הארגון כולו מנוהל היטב בכל ההיבטים או שרק ההיבטים הפיננסיים שלו מנוהלים. האם כל הפוקוס של המנכ"ל הוא רק על הרבעון הקרוב, או שהארגון מחויב לתפיסה של קיימות והתפתחות לאורך זמן. אם הבחירה היא בין תיק השקעות שמסתכל רק על הפיננסים והרבעון הקרוב לבין תיק השקעות בעל ראייה יותר רחבה שרואה את תמונת הסיכון-סיכוי גם ברבעון הקרוב וגם בעתיד, אני מעריכה שמרביתנו יעדיפו להשתמש בשתי שכבות סינון".
את רואה עתיד שבו מדדי ESG ייקבעו סטנדרט מחייב, או שאנחנו נמצאים בסקטור שתמיד יישאר אלטרנטיבי?
"זה כאן וזה לא הולך אחורה. אף מנכ"ל היום לא יכולה להרשות שיהיו רבדים וממשקים שלמים בארגון שלא יהיו מנוהלים רק כי הם לא יחידה עסקית. בעולם זה כבר כלי אלמנטרי גם כשהוא לא חובה רגולטורית".
ואצלנו?
"בישראל, החברות הגדולות כבר מזמן שם אבל זה לא חלחל לחברות בינוניות וקטנות. אחרי הכל, ארגונים לא מתנהלים על-פי החלטה אחת וזהו. יש אנשים שצריכים להקדיש לזה שעות וצריכים ללמוד את עולם התוכן, ויש כמה וכמה פעולות שמהיום הראשון עולות כסף. אני חושבת גם שהתחום הזה סבל מיחסי ציבור גרועים כמשהו של 'מחבקי עצים', למרות שזה כבר שנים כלי ניהולי בליבת הפעילות של חברות בעולם, שלא מרשות לעצמן להתעלם ממנו. גם בישראל זה קורה לאט יותר מאשר באירופה וארצות הברית אבל כאמור החברות המובילות במשק כבר שם והאחרות מצטרפות בהדרגה".
אז את אופטימית.
"תמיד. יש כאן גל מדהים של פעילות. אנרגיה מתחדשת, סילוק ומיחזור פסולת, מערכות מים, תחבורה בטוחה, תחבורה נקיה, ייצור מזון יותר בריא, יותר חכם, יותר נגיש, יותר זול. יש המון דברים סופר חיוביים שמתרחשים בזירה הזאת שאפשר להשקיע בהם - גם לקדם את התהליכים הללו וגם להרוויח מהמגמה".
-------------------
עורכת הכתבה הינה סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-IBI בית השקעות. המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו והאמור לעיל אינו תחליף לייעוץ המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל משקיע ואין בו כדי להבטיח תשואה או רווח כלשהו בתיק ההשקעות. השירות כפוף לתנאי החברה והתאמתו לנתוני או צרכי הלקוח. אי.בי.אי. אמבן- ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי.
