בדירה, בחצר, בשכונה ובחוף – יחד נערכים לשינויי האקלים

תל אביב-יפו היא העיר הראשונה בישראל להיערך לשינויי האקלים, ואחת הערים המובילות בעולם באימוץ הקיימות כמדיניות עירונית רחבה. "היעד שלנו הוא להפוך את העיר לגשר לעולם הקיימות בעולם ולמגדלור של קיימות בכל רחבי ישראל", אומר איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות הסביבה והקיימות בעירייה

יובל גמליאל
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בריכת חורף בפארק ראש ציפור בגני יהושע | צילום: ליאב שלם
בריכת חורף בפארק ראש ציפור בגני יהושעצילום: ליאב שלם
יובל גמליאל
תוכן שיווקי

שריפות ענק באוסטרליה, גלי חום קיצוניים באירופה, שיטפונות כבדים באפריקה ואסיה, נמיסת קרחונים בקטבים, ועוד ועוד. בשנה החולפת התמקדו כלי התקשורת בארץ ובעולם במגפת הקורונה ובהשלכותיה הקשות, אך מסתבר שלצד הקורונה המשיך לשגשג לו משבר נוסף וחמור לא פחות: משבר האקלים. ואכן, על פי דו"ח של ארגון המטאורולוגיה העולמי של האו"ם, במהלך 2020 נרשמה החמרה בשורה של מדדי אקלים, כמו טמפרטורת ים ויבשה, גובה פני הים, נמיסת קרחונים ואירועי מזג אוויר קיצוניים. למעשה, עם טמפרטורה ממוצעת של 1.2 מעלות מעל לעידן הטרום-תעשייתי, 2020 קיבלה את התואר המפוקפק של אחת משלוש השנים החמות בהיסטוריה. המשבר לא נעלם כמובן גם מעיני המעצמות העולמיות ונשיא ארה"ב הטרי ג'ו ביידן קיים פסגת אקלים וירטואלית ב-22 וב-23 באפריל (יום כדור הארץ ולאחריו), בהשתתפות 40 מנהיגים מרחבי העולם, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו.

איתן בן עמיצילום: יח"צ

ההתמודדות העירונית עם משבר האקלים
אחד הביטויים היותר משמעותיים להתמודדות עם המשבר העולמי היא התוכנית אותה גיבש ארגון הערים הבינלאומי C40, המאגד תחתיו 100 ערים גדולות בעולם. אלו התחייבו לפעול לעמידה ביעד של הסכם פריז להגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות ולהפחית את פליטות גזי החממה ב-50% עד סוף העשור הנוכחי. מי שמובילה את הקו הזה כאן בישראל, ואף חברה בארגון הסביבתי היא תל אביב-יפו, שהינה אחת הערים הראשונות בישראל להיערך לשינויי האקלים, וגם אחת המובילות באימוץ הקיימות כמדיניות עירונית מוצהרת ורחבה.
"במחקר שערכה עבורנו אוניברסיטת קולומביה, בשיתוף עם נאס"א, עלה כי עד לשנת 2030 הטמפרטורה הממוצעת בעיר תעלה במעלה אחת שלמה, והשרבים שיגיעו יהיו תכופים יותר וארוכים יותר", מסביר איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות הסביבה והקיימות, בעיריית תל אביב-יפו. "למעשה בתרחישים כלל ארציים אנו רואים שהאקלים המדברי, המאפיין את דרום הארץ, פשוט ינדוד צפונה, ובתרחיש הקיצון עלה כי עד לשנת 2050 הטמפרטורות בישראל יעלו בעוד 3 מעלות".

כחלק מתוכנית ההיערכות לשינויי אקלים ומתוך רצון לחזק את המערכת האקולוגית, שואפת העירייה לנטוע כ-100,000 עצים נוספים בעיר עד שנת 2030 בדגש על נטיעת עצים מקומיים, עצים נותני צל ועצי פרי המותאמים לאקלים הים תיכוני.

מיזם תושבים בשיתוף העירייה בפארק החורשות בשכונת קריית שלוםצילום: גיא יחיאלי

באילו מהלכים נוספים נוקטת העירייה בהתמודדות עם משבר האקלים המחריף?
"הפעולה הראשונה אותה עשינו כשחתמנו על תוכנית C40 הייתה לגבש תוכנית עבודה עם לוחות זמנים, תקציבים, שותפים ואחראים. בשונה מערים אחרות בעולם צירפנו לכך מרכיב נוסף – את תושבי העיר.
"ראש העירייה רון חולדאי הציב עבורנו יעד לשתילת 100 אלף עצים בכל העיר עד לשנת 2030, כאשר מתחילת 2021 נשתלו כבר קרוב ל-4,000 עצים במרחב הציבורי, לעומת כ-2,000 עצים בכל שנת 2020. כאן מגיעה חשיבות שיתוף הפעולה שלנו עם התושבים, שכן חלק מהעצים ניטעים בגינות פרטיות והיינו צריכים לקבל לכך את הסכמתם. אני שמח לומר שמאות עצים ניטעו רק לאחרונה בגינות פרטיות ברחבי העיר. כמו כן ראוי לציין שהוצאנו הנחיות חדשות ליזמים הבונים בעיר שצריכים מעתה לשמור על מרווחים של מטר או שניים בין מדרכות למבנים ובכך אנו מייצרים רצועת שתילה פנויה. הנטיעות יהיו, כאמור, בדגש על נטיעת עצים מקומיים, עצים נותני צל ועצי פרי המותאמים לאקלים הים תיכוני.

ראש העיר רון חולדאי בנטיעות עצים עם ילדי בית הספר היסודי "קשת" בעירצילום: עיריית תל אביב-יפו

"כמו כן בתחום האנרגיה הרי ששמנו דגש על התקנת גגות סולאריים במבנים עירוניים, ונכון לתחילת 2021 אנחנו עומדים על 64 גגות סולאריים ברחבי העיר, כאשר כל מבנה עירוני חדש חייב להיבנות עם גג סולארי, או לפחות עם היתכנות לכך. יתירה מכך, נעשתה עבודה מעמיקה להגברת המודעות האנרגטית בבתי הספר בעיר, ובתיכון עירוני ז' לדוגמה הגענו לחיסכון של 30 אחוז בצריכת החשמל, רק בשל מודעות לבזבוז וניתוק חשמל ותאורה בזמנים מסוימים לאורך היום. כלל המהלכים האלו הביאו בשנת 2020 חיסכון לתקציב העירייה בסך 1,700,000 שקלים ומדובר על פעולות ראשוניות בלבד".

בחורפים האחרונים חוו שכונות בדרום העיר הצפות קשות, אתם פועלים בנידון?
"בהחלט. כתוצאה ממשבר האקלים אירועי הגשם מגיעים אלינו במטחים מרוכזים וארוכים הגורמים להצפות נרחבות ואנו פועלים כעת מול התושבים במספר דרכים: בניית אמבטיות חול וחצץ על גגות הבתים, במטרה למנוע את ירידת מי הנגר לרחובות, ובעבודת מיפוי של נקודות התורפה באותן שכונות ושדרוג מערכות הניקוז התת קרקעיות שבהן.
"בנוסף בכדי לקדם חלחול מי הגשמים אל מאגר מי תהום תת קרקעי למניעת הצפה ועומס במערכות הניקוז העירוניות, העירייה מקימה בורות חלחול המבטיחים את חלחול מי הגשמים. במרחב הציבורי קיימים כ-100 בורות חלחול כאלה.

בשנה שעברה הוקמה בשטח של כ-30 דונם בריכת חורף בראש ציפור שבפארק "גני יהושע", המשמשת גם להשהיה וחלחול מי גשמים. במסגרת פרויקט זה שיקום של בית גידול נדיר לאקולוגיה בעיר הושבו למקום למעלה מ-200 מינים נדירים של צמחייה ובעלי חיים".

בעיר נבנים מגדלי ענק מחופים בזכוכיות שמקרינות חזרה את אור השמש, זה לא משפיע על המרחב העירוני?
"זה בהחלט משפיע וגורם לאיי חום, דבר שדי מדאיג אותנו וזהו אתגר טכנולוגי שאנו עמלים עליו ממש כעת".

מה בנוגע לממד התחבורתי בעיר ופליטת גזי החממה מהמכוניות?
"אנו מקדמים, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, הפחתה של כניסת רכבים מזהמים. אנו ניתן דו"חות לרכבים מזהמים שייכנסו לעיר וכמו כן מציבים בראייה עתידית את הולכי הרגל ורוכבי האופניים במקום הראשון, כשלכך יסייעו הרכבת הקלה, התחבורה הציבורית והשיתופית. המטרה היא להפוך אזורים שלמים בעיר למדרחובים אליהם לא ייכנסו מכוניות כלל ובכך להפחית משמעותית את גזי החממה אותם הם פולטים".

גשר לעולם הקיימות
כעיר שחרתה על דגלה את נושא הקיימות מקדמת העירייה בנוסף תוכניות הסברה ושינוי בפועל של תזונת הילדים במערכות החינוך הפורמאליות והלא פורמאליות, כמו גם במשקי הבית הפרטיים. "לפני 6 שנים חתמה העירייה על אמנת המזון של העיר מילאנו ולמעשה המטרה שלנו היא להשפיע על תזונת הילדים ולמנוע בזבוז מזון מיותר שנזרק לפח כתוצאה מקנייה מוגזמת או אחסנה לקויה בקרב משקי הבית", אומר בן עמי. "זה מתחיל בטיפות חלב עם מעבר מהנקה למוצק, דרך ליווי תזונה בגן הילדים, מומחים לאלרגיות שמוודאים שמוסדות החינוך שומרים על ההנחיות בנושא וכן עם צוותים מקצועיים שעוברים בכלל המוסדות וחושפים את הילדים לטעמים שהם לא מכירים, כמו לדוגמה מאכלים טעימים מקטניות, כתחליף בריא לבשר.

"בסופו של יום", מצהיר בן עמי, "העירייה יצרה מערכת שמשולבת מיחידות התכנון העירונית, אגף החינוך, אגף ההנדסה, שפ"ע, דרכים ומאור וכיו"ב, כשכולם מסונכרנים וכולם מדברים באותה שפה. היעד הוא להפוך את תל אביב יפו לגשר לעולם הקיימות בעולם, ולמגדלור של קיימות בכל רחבי ישראל, ולשמחתי אנו כבר בדרך לשם".