עריכת צוואה הדדית: דואגים גם לבני הזוג וגם לילדים

כיצד מבטיחים את רווחתם של אהובינו גם לאחר לכתנו? איך דואגים להימנע ממלחמות ירושה הרסניות, ומדוע צוואה הדדית מתאימה גם לזוגות בפרק ב'? עו"ד נורית פיש, עם ניסיון של 40 שנה בטיפול רגיש בדיני משפחה, מסבירה מהי צוואה הדדית ומדוע היא כה חשובה

נורית פלד קירשטיין
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
זוג מבוגר חותם על צוואה
עריכת צוואה הדדיתצילום: Shutterstock - fizkes
נורית פלד קירשטיין
תוכן שיווקי

מלחמות ירושה פוצעות את הנפש ומחוררות את הכיס. הן מבזבזות אנרגיות ומשאבים כמו כסף, זמן וכוחות נפש, הן חוטאות לכוונתו האמיתית של המוריש והן מותירות בשטח מפסידים, כשגם המנצחים לא פעם יוצאים נפסדים. אם מוסיפים לכך את תופעת "ציידי העזבונות" שמשחרים לחולשתם של קשישים חסרי ישע, ברור לכל בר ובת דעת כי כדי להבטיח את רווחתם של בני הזוג שלנו, כמו גם את זו של ילדינו לאחר פטירת שני ההורים – דרוש מסמך ברור, בהיר, הוגן וכמובן חוקי שיסדיר את נושא הירושה מבעוד מועד ויחסוך את המלחמות הכואבות הללו.

אחת הדרכים המומלצות להבטיח את בן/בת הזוג הנותר בחיים מצד אחד, ומצד שני להבטיח שלאחר מות שני ההורים הרכוש שעליו עמלתם כל חייכם לא ילך למישהו שאינו צאצאיכם, היא לעשות זאת באמצעות צוואה הדדית, אך חשוב שתהיה מנוסחת היטב תוך הטלת מגבלות על הנותר בחיים לצד הבטחת רווחתו לכל ימי חייו – נושא שעו"ד נורית פיש, אשר בבעלותה משרד המטפל בדיני משפחה, מקדמת באופן אישי ומשרישה בקרב עורכות הדין הוותיקות והצעירות שנמנות עם צוותה.

"התיקון לחוק הירושה הבא לידי ביטוי בסעיף 8א' לחוק משנת 2005 לחוק הירושה מאפשר לערוך צוואה הדדית בין בני זוג ובה ייקבע כי כל אחד מוריש לשני, ואחרי מות שניהם מורישים לצד ג' – ילדים משותפים או גורמים אחרים", מסבירה עו"ד פיש. "הרעיון הוא שאני מורישה לך ואתה מוריש לי, בהסתמך על כך שאתה מתחייב להוריש אחר כך לילדינו. המטרה היא מצד אחד לאפשר לבן הזוג לחיות בכבוד ומבלי להיות תלוי בילדים, ומצד שני להבטיח שהרכוש המשפחתי יישאר במשפחה, ובן הזוג הנותר בחיים לא יעבירו לגורם זר".

עו"ד נורית פישצילום: אוסנת רום

איך זה עובד? כיצד התיקון לחוק הירושה מגן על החותמים והיורשים מפני תרחישים בעייתיים אפשריים, ומהם הפתרונות שהוא מציע לזוגות בפרק ב'? עו"ד פיש עושה סדר בדברים.

הבטחנו זה לזו, וגם לילדים

כמי שעוסקת כבר ארבעה עשורים בדיני משפחה, עו"ד נורית פיש ראתה כמעט הכל – את המלחמות, את המשפחות שמתפרקות, את הכאב ואת הדמעות. לדבריה, "בניגוד למדינות אחרות, החוק הישראלי מאפשר למוריש חופש מוחלט לצוות למי שהוא רוצה מה שהוא רוצה, בשני תנאים: שזה שלך, ושזה מתוך רצון חופשי ולא תחת השפעה בלתי הוגנת. הרעיון של צוואה הדדית מהווה סתירה לרעיון העומד בבסיסם של דיני הירושה בישראל והוא החופש לצוות, משום שהוא מתחייב להוריש למישהו ולא למישהו אחר. היו פסיקות סותרות של בתי משפט למשפחה, עד שהחוק תוקן ועיקרון ההסתמכות הוכר באמצעות תיקון בחקיקה. מאז אנו עורכים צוואות הדדיות באופן שמבטיח את הילדים ולא רק האחד לשני".

עו"ד פיש מסבירה כי "הכוונה היתה שאנשים לא יהיו תלויים בילדים שלהם, ומאידך שהילדים לא יקופחו. היו מקרים, בייחוד בנישואים שניים, שאדם לא ערך צוואה הדדית, ופתאום לאחר מותו הילדים רצו למכור את הבית ולקבל את חלקם. הרעיון הוא שדואגים לבן הזוג כל עוד הוא בחיים, ודואגים גם לדור הבא כדי שהנותר בחיים לא יפר את ההסכמות או חלילה שמישהו לא ישתלט עליו, כמו למשל התופעה של ציידי עזבונות שמריחים מי שבודד וערירי ומתלבשים עליו. לכן, צוואה הדדית באה מחד לפתור את הפלונטר החוקי, את הסתירה בין חופש הציווי לפי חוק הירושה, ומאידך לתת את האפשרות לצוות זה לזה תוך הצבת תנאים שיבטיחו את הדאגה לדור הבא".

היתרון הגדול ביותר בעריכת צוואה הדדית היא ההצהרה כי "התחייבנו זה לזה, הסתמכנו זה על זה", ואולם קיימים מוקשים שמפניהם יש להיזהר כדי שגם כאן לא יהיה ניצול לרעה של מי מהצדדים, מדעת או שלא. החוק גם מאפשר לערוך צוואה הדדית ולהוריש בה לא האחד לשני אלא לצד ג' (בדרך כלל קרובי המשפחה או הצאצאים של החותמים על הצוואה ההדדית).

"צוואה הדדית היא מסמך חשוב", מדגישה עו"ד פיש, "ועם זאת צריך להיות זהירים לגבי תוכנה וניסוחה באופן שלא יותיר בידי הנותר בחיים אפשרות לגרום למשהו שהמוריש הראשון לא התכוון שיקרה".

איך עושים את זה?

"באמצעות כללים נוקשים שנוסחו בחוק הקובעים מגבלות ל שינוי צוואה הדדית. יש לזכור שאם בצוואה ההדדית מופיע תנאי שלא ניתן לשנות אותה – התנאי הזה לא תופס ולא חוקי. יחד עם זאת, החוק קבעי מנגנונים אחרים למגבלות שינוי צוואה הדדית. ישנם שני מועדים שבהם המצווה עלול לשנות את צוואתו באופן חד צדדי ולהפר ההסכם העומד בבסיס הרעיון של צוואה הדדית – הראשון, כשבן הזוג השני עדיין בחיים, והשני לאחר פטירתו.

"החוק קובע שאם שיניתי את צוואתי כשבן בזוג עדיין בחיים, זה לא תופס אם לא הודעתי לו, זאת, כדי לאפשר לו לקבל החלטה מה הוא עושה בעניין הזה; מתקבל על הדעת שבעקבות השינוי שעשית, גם הוא יחליט לשנות את צוואתו. מאחר שלא ניתן בצוואה הדדית לחסום דרך של מישהו לשנות את הצוואה, החסם שהחוק קבע – ששינוי בצוואה שלא דווח עליו לא תופס – משמש בלם נגד השתלטות על עיזבון של גורמים עוינים כלפי חסרי ישע".

לדבריה, "במקרה שהנותר בחיים שינה את הצוואה לאחר מותו של בן זוגו, הוא למעשה קיבל משהו שלא מגיע לו כי הפר אמון. לכן החוק קובע שבמקרה כזה היורש ששינה את הצוואה לאחר פטירת בן הזוג צריך להחזיר לעיזבון את מה שהוא ירש מכוח הצוואה. אם לפי חוק הירושה אשה יורשת חצי, ועל פי הצוואה ההדדית היא ירשה את כל עזבון בעלה, היא צריכה להחזיר חצי מהחצי כי ברירת המחדל של החוק קיימת כשהצד שנותר בחיים משנה את הצוואה ובעצם מועל באמון. בצוואה הדדית כל הרעיון היה לדאוג לבני הזוג ולהבטיח את הילדים".

עו"ד נורית פיש והצוות שלהצילום: אוסנת רום

אילו בלמים למשל?

"אני למשל ממליצה להחיל מגבלות על הנותר בחיים. אנשים שמאבדים את בן/בת זוגם, לא מתוך רצון רע אלא מתוך כך שהם מתאלמנים ומזדקנים, הופכים למוחלשים ונתונים להשפעות. לכן אני ממליצה לקבוע בצוואה הדדית תנאי שהנותר בחיים לא יוכל למכור נכס למשל אלא במחיר מלא, או בהסכמת ילדיו, ולא להעביר במתנה למישהו שאינו מבני המשפחה. כלומר – אפשר ורצוי לקבוע ליורש הראשון מגבלות על הכוח לפזר רכוש שקיבל מבן הזוג בירושה, מה מותר ואסור לו לעשות".

אם הם נכנסים לזוגיות חדשה לאחר פטירת בן/בת הזוג?

לא כל זוגיות חדשה צריכה להיות כרוכה בתיקון הצוואה. ואולם, אם בעקבות כניסה לזוגיות חדשה בן/בת הזוג מעונין לתקן את צוואתו, עליו להודיע ליורשים – ערכתי צוואה חדשה, לכן אני מחזירה לעיזבון את מה שירשתי מכוח הצוואה ושומרת לעצמי את מה שירשתי מכוח החוק, ועם החצי שלי עושה מה שאני רוצה".

לדבריה, "הבעיות העיקריות הן בנישואים שניים. המגמה בפסיקה היא להכריח אנשים לכבד את האמון שנתנו בהם ואת מה שהם התחייבו לו, ואם מישהו מרוקן מתוכן את הצוואה ההדדית ומוכר רכוש שהיה אמור לעבור לצד שלישי, בתי המשפט לא מתייחסים לזה בסלחנות".

מה קורה בפרק ב' כשהגרוש/ה עודם בחיים?

"במקרים רבים בצוואות הדדיות לא מצווים זה לזה אלא דואגים כל אחד לילדיו. החוק מתיר לדאוג גם לצד שלישי".

נכון להיום, רק זוגות יכולים לערוך ביניהם צוואה הדדית; עו"ד פיש, כחברה בוועדת הירושה של לשכת עורכי הדין, פועלת כדי לשנות את המגבלה כדי שגם זוגות גרושים, למשל, אחים או כל שני אנשים (ובעצם למה לא יותר משניים?) יוכלו לערוך ביניהם צוואה הדדית ולהגן על מי שעמו הם קשרו את גורלם ושאת שלומו הם רוצים להבטיח.

"אנחנו פה כדי להיות שם בשבילם"

משרדה של עו"ד נורית פיש עוסק בדיני משפחה ומטפל בין השאר, גם באמצעות גישור מקצועי ורגיש, בתחומים כמו גירושין, סכסוכי ירושה וייפוי כוח מתמשך, תוך תשומת לב מיוחדת לנושא הזקנה וזכויות חסרי ישע. לעו"ד פיש עצמה, לצד היותה מגשרת שנים רבות, תואר שני במשפט טיפולי, מתוך ראייה הוליסטית של טיפול במשפחה שלפיה ייעוץ משפטי שמגובה ברקע בפסיכולוגיה או בפסיכיאטריה מהווה יתרון ונותן מענה מקצועי ורגיש לצד ידע משפטי.

"בדיני משפחה אנשים מגיעים אלינו בנקודת השפל הכי נמוכה בחייהם", היא מספרת, "והתפקיד שלנו הוא לתת כתף ולא רק ייעוץ וטיפול משפטי. אנחנו עוזרות בשעות לא שעות משום שאנחנו פה כדי להיות שם בשבילם בעת מצוקה, גם באמצע הלילה. לפעמים זה יותר חשוב מעצה משפטית".

עו"ד נורית פיש

יגאל אלון 155, תל אביב
מעבר למייל>>
טלפון: 03-6957930