"לקום כל בוקר ולהרגיש טוב במקום העבודה שלי"

מה גורם לאנשים מוכשרים, שעבדו במקומות ובתפקידים מבוקשים, לעשות שינוי ולבחור לעסוק בחינוך? שלושה אקדמאיים שבחרו לעבור הכשרה להוראה דרך תוכנית חותם, מספרים איך החזון ליצירת שוויון הזדמנויות בחינוך, הרצון להשפיע והעיתוי הנכון הובילו אותם לדרך החדשה, ולמה הסיפוק והתחושה שהם עושים שינוי אמיתי - שווים הכל

אסף לבנון, בשיתוף תכנית חותם
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אנשים עומדים במעגל ושמים כפות ידיהם אחד על השנייה
"לקום כל בוקר ולהרגיש טוב במקום העבודה שלי"צילום: shutterstock
אסף לבנון, בשיתוף תכנית חותם
תוכן שיווקי

פתאום קם אדם בבוקר ומבין שהוא מחנך ומחליט ללכת להסבת מקצוע. זה, לפחות, מה שקורה למי שמגיע לתוכנית חותם למנהיגות חינוכית-חברתית. בחותם מאמינים שלכל ילד מגיעה הזדמנות שווה. כל מה שהוא צריך זה מורה שלא מוותר עליו, מתעקש שיבוא לשיעורים, מלמד אותו ללמוד ולהתמיד - ויותר מכל: מאמין שהוא יכול להצליח. התוכנית מאתרת ומכשירה נשים וגברים כאלה, ששואפים לעשות שינוי אמיתי בחברה, דרך חינוך והוראה בבתי ספר בפריפריה הסוציו-גיאוגרפית בישראל.

תחושת השליחות והרצון להשפיע על הדור הצעיר ועל החינוך בישראל, הביאו יותר ויותר אנשים לנצל את משבר הקורונה והשינויים שהוא חולל בעולם כדי להמציא את עצמם מחדש ולבחור בכיוון שליבם הצביע עליו תמיד – חינוך והוראה. היא-לי, דני ומור הם שלושה משתתפי תוכנית חותם שבנו קריירות מצליחות, אבל הרגישו שהם רוצים משהו אחר: עבודה עם משמעות, עם השפעה, עם תחושה שהם מטביעים חותם משמעותי. השלושה עברו הסבה להוראה בתקופת הקורונה והתחילו ללמד בספטמבר האחרון, בשיאה של המגפה ורגע לפני הסגר השני. בעיצומו של השינוי המשמעותי שעברה מערכת החינוך, הם מצליחים למצוא את הדרך ללוות ולהוביל את הילדים מדי יום, גם אם זה נעשה דרך מסכי מחשב. עכשיו, הם מספרים על ההתלבטויות, הקשיים והסיפוק שמלווה אותם בכל יום בעבודה.

"רציתי שהעבודה היומיומית שלי תשפיע על הדור הנוכחי, שמתעצב בימינו"

היא-לי האס שרון, 43, מורה למדעים ופיזיקה בחטיבת ביניים חיים גורי, נתניה
בעבר: פיתוח עסקי ושיווק תרופות

במשך 16 שנים עסקה היא-לי האס שרון בפיתוח עסקי ובשיווק של תרופות, בתפקידים אליהם הגיעה במאמצים רבים. אבל חשבון נפש ארוך וההחלטה שהיא רוצה להשפיע על החברה כולה ועל הדור הצעיר בפרט, גרמו לה להבין שמקומה דווקא במערכת החינוך. "זה הגיע מתוך רצון לעשות שינוי בעצמי, שינוי אצל אחרים ולהרגיש משמעות בדברים שאני עושה. רציתי שהעבודה היומיומית שלי תשפיע על הדור הנוכחי, שמתעצב בימינו".

עבור האס שרון, שהגיעה מתחום יוקרתי ומתגמל מבחינה כלכלית, ההחלטה לבצע את המעבר לא התקבלה בקלות דעת. "הקדשתי שנתיים לחשבון נפש ומחקר מעמיק של מטרות חיי כדי להבין מה אני רוצה לעשות, אבל לזנוח את התחום אליו הגעתי במאמצים רבים כל-כך לא היה עניין של מה בכך. הוראה היא לא תחום בו עסקתי עד אז והייתה לי התלבטות גדולה".

ועד כמה את מרגישה כיום מחוברת להוראה?
"אני מרגישה שעשיתי שינוי ברמה הערכית ושזה מורגש בהוראה שלי. אני נהנית לעמוד מול הכיתה וללמד, נהנית מהילדים ומהערך המוסף ורואה את היכולת להוות דוגמה עבורם. לתחושתי, יש לי מה לתרום להם מניסיון חיי כאדם בוגר וגם כאשת מדעים. אני אפילו שמחה על העיתוי: מציאות הקורונה של החודשים האחרונים מאפשרת לי להמשיך ולמצות את המשמעות של תפקיד ההוראה, גם כשאני לא פיזית בבית הספר".

היא-לי האס שרוןצילום: צילום פרטי

את השאיפה לחולל שינוי משמעותי אפשר לראות מהאופן שבו היא תופסת את עבודתה כמורה. "צורת ההוראה שלי שונה מזו שאני קיבלתי. אני מכוונת לראות את התלמיד ולא לייצר תעשיית לימודים ומחרשת ציונים. יש ראייה מקיפה של הילד, לא רק בסביבת המקצוע שאני מלמדת אלא באמת במכלול שלו: לקלוט את האיכויות שלו, לעזור לו לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. התפקיד שלנו הוא לספק את הצרכים של הילדים ולעשות את זה בצורה דיפרנציאלית וקונסטרוקטיבית".

היא-לי נזכרת ברגע מרגש בחייה כמורה, שבו הרגישה שהצליחה לגעת באחד מתלמידיה: "הצלחתי להגיע אל ילד שלא למד בכלל מתחילת השנה. השיא היה כשהוא הרים אליי טלפון כדי להיעזר בי. הרגשתי שהצלחתי להעצים אותו ולהוציא ממנו המון דברים חיוביים ואני עדיין רואה שיפור בתהליך שהוא עובר".

מה היית מייעצת למי ששוקל לעשות שינוי כזה?
"ראשית, אני מאוד מעודדת אנשים כמוני, ששוקלים לעשות הסבה - ללכת על זה, למרות ההקרבות. אם יהיו מספיק אנשים כאלו תהיה השפעה על מערכת החינוך ועל החברה כולה. אני גם ממליצה לעשות את זה דרך תוכנית חותם. התכנית מאפשרת להתחיל ללמד די במהרה ואני מאמינה בללמוד תוך כדי תנועה ועבודה. מעבר לזה זו תוכנית מאוד ערכית שמאחוריה חזון לקידום שוויון הזדמנויות בין תלמידים ותלמידות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל. היא מתמקדת בחלש אבל גם בחזק, משלבת את כל העולמות וגורמת להבין שאנחנו חייבים לעשות תיקון בחברה".

איפה את רואה את עצמך עוד 5 שנים?
"כל עוד אוכל, אני חד-משמעית רואה עצמי בהוראה".

המיונים למחזור הבא של תכנית חותם בעיצומם. אם גם אתם מחפשים עבודה משמעותית שמשפיעה על דור העתיד והחינוך בישראל, היכנסו והירשמו >>

----------------------------

"כל המודעות החברתית שיש לי יכולה סוף סוף לבוא לידי ביטוי"

דני ארם, 45, מורה למתמטיקה בחטיבת ביניים "שקד" בקריית חיים

בעבר: מתכנת, מפתח מהנדס תוכנה

דני ארם בחר לנצל את משבר הקורונה כדי לעשות חושבים. מאז ומתמיד הייתה לו משיכה אל תחום ההוראה, וכשהתחיל לברר עוד על תהליך ההסבה, הגיע אל תכנית חותם. "הרגשתי שאני צריך לעשות משהו שהוא יותר מ'רק עבודה', שיש בו איזשהו ערך מוסף. כשהגעתי לחותם זה היה כמו כפפה ליד".

למרות ההתאמה והרצון להשתלב בתחום, המעבר לא היה חף מקשיים. דני, שהגיע מעולם ההיי-טק עם כל מה שנלווה לכך, הפך למורה - עם כל מה שנלווה לכך. "אנחנו בטח לא עושים את זה בשביל הכסף, אז צריך שיהיה משהו אחר. ויש, הרבה. הרצון לעשות משהו בעל משמעות מתחבר עם מקום שצריך מישהו שרוצה לעשות דברים עם משמעות".

בינתיים, ארם מגדיר את הרגעים הטובים בעבודתו כמורה כהצלחות קטנות. "למשל, כשלאחר עבודה רבה אתה מצליח להכניס ילד לשיעור ממנו הוא נמנע קודם ולגרום לו להתחבר ואפילו לדבר בו. או תלמידה שנשארה מאחור ואחרי שעבדתי וליוויתי אותה - עכשיו היא עושה את העבודה ומרגישה את תוצאותיה. אין ניצחונות גדולים, הכל זה עבודה רצופה ומה שהצלחת היום יכול להיעלם מחר. אבל לדעת שעשית משהו טוב נותן כוח להמשיך".

דני ארםצילום: צילום פרטי

אתה מרוצה מהבחירה בחינוך והוראה?
"אני מאושר מהבחירה בחינוך ומאוד מחובר להוראה. בהוראה יש גם את תחושת השליחות אותה לא הרגשתי בהיי-טק והיא אולי הגורם המוביל. כל המודעות החברתית שיש לי יכולה סוף סוף לבוא לידי ביטוי, יום יום ובעבודה קשה. הילדים שאני מלמד נפלאים וזה תענוג להיות זה שמלווה ומחנך אותם. הכל זה בני אדם: ילדים, הורים, מורים. זו המטרה, זה מה שמזיז את כל העניין".

מה היית מייעץ למי ששוקל לעבור להוראה?
"תמיד מדברים על כמה קשה מורים עובדים אבל עד שלא חווית את זה אתה לא יכול לדמיין בכלל עד כמה. הייתי מייעץ לו לזכור ביומיום לקחת דברים בפרופורציה. גם כשהילדים מציקים ומפריעים זה לא נגדך, הם לא שם בשביל לעשות אותך מאושר - זה אתה ששם בשביל לעזור להם. אם תזכור את זה ותבוא מרצון לעזור ולעבוד - תיהנה מאוד".

איפה אתה רואה את עצמך עוד 5 שנים?
"יש לי עוד הרבה להשתפר לפני שאחפש את הדבר הבא".

---------------------------------

"הבנתי שאני צריכה לקום כל בוקר ולהרגיש טוב במקום העבודה שלי"

מור אוחנה, 29, מחנכת כיתה ג' בבית הספר ביאליק, יבנה

בעבר: מנהלת שירותי קרקע לחברות תעופה

גם למור אוחנה הייתה מאז ומעולם זיקה לעולם החינוך, אך לבטים שונים הובילו אותה ללמוד דווקא תואר בפסיכולוגיה. עם הזמן, היא הבינה שמקומה בתחום ההוראה והחינוך, גם כדי ללמד, לשנות ולכוון את התלמידים, וגם כדי לעשות תיקון לחוויות ולתחושות השליליות שנותרו אצלה מתקופת בית הספר. "כתלמידה הרגשתי שלא רואים אותי בכיתה, שלא מלמדים אותי את הדברים הנכונים שיכולים לגרום לי להצליח באמת, שאין דוגמה אישית או מנהיגותית. הבנתי שאני יכולה לעמוד במקום הזה וללמד, לשנות, לכוון ולאפשר לילדים להגיע לכל מקום שירצו".

מור אוחנהצילום: צילום פרטי

אוחנה, שהגיעה מעולם התעופה, הרגישה היטב את משבר הקורונה – והחליטה להפוך את הלימונים ללימונדה. "הבנתי שזה הזמן המתאים לעשות את השינוי למקצוע שרציתי. הכל השתלב: הרצון היה שם והתזמון התאים". מור מעידה שהחשש משינוי קריירה משמעותי כל כך המשיך לנקר, אך בסופו של דבר תחושת השליחות והרצון לעשות שינוי גברו על הקושי, "הבנתי שאני צריכה לקום כל בוקר ולהרגיש טוב במקום העבודה שלי. דמיינתי איך זה ירגיש לקום בבוקר ולראות את הילדים, וזה עזר לי מאוד בקבלת ההחלטה. היום אני מרוצה מהבחירה שלי כי אני מבינה שהמטרות האמיתיות שלי הן אלו שהביאו אותי למקום הזה ושאני צריכה להיות בו. כשמחנכים כיתה עוברים תהליך משמעותי. האחריות והקירבה לילדים מביאות איתן דברים רבים שמחזקים אותי ועוזרים לי".

כשנשאלה על רגע מרגש במיוחד שחוותה במסגרת תפקידה כמורה, נזכרת אוחנה בתחושה שאפפה אותה בפעם הראשונה שאחד מתלמידיה דיבר אליה ובאסימון הגדול שנפל לה בדיוק באותו הרגע: "הסתכלתי עליו והרגשתי שמתרחב לי הלב. הגעתי עם הרבה מטרות, משימות ותכנונים - וכשהוא דיבר פתאום הבנתי שאני קצת על אוטומט וזה לא מה שרציתי. הבנתי שאני צריכה לשים בצד את תכנון השיעור ו'מה צריך', ולהתחבר ולאהוב את הילדים האלו. זה שינה לי את כל הראייה".

מה היית מייעצת למי ששוקל מעבר להוראה?
"מי שיש לו את תחושת השליחות - וחייבים אותה כדי להיכנס להוראה - מקומו שם. צריך גם חיבור לילדים ורצון להשפיע עליהם ולהוות דוגמה אישית. כל עוד המטרות ברורות והרצון אמיתי - אני ממליצה לעשות את זה. זו למידה שלא נגמרת והיא טובה ומאתגרת ממש".

איפה את רואה את עצמך עוד 5 שנים?
"אני מאוד מקווה שאמשיך בהוראה. זו הייתה שנה לא פשוטה אבל אני יודעת שזו רק הראשונה ושאני נמצאת בתהליך למידה. זה מעניין ומאתגר, ואני רואה את עצמי שם".

המיונים למחזור הבא של תכנית חותם בעיצומם. אם גם אתם מחפשים עבודה משמעותית שמשפיעה על דור העתיד והחינוך בישראל, היכנסו והירשמו >>