דווקא בימי הקורונה: הזדמנויות טכנולוגיות חדשות נפתחות בפני חברות אגרו-טק ישראליות במזרח אירופה

בכנס ״חקלאות חכמה״ שיזמה חברת IMPROVATE בנושא, קראו נציגי ממשל משש מהמדינות באזור לשיתופי פעולה עם חברות ישראליות. "IMPROVATE היא פלטפורמה המחברת ומאפשרת לבנות שפה משותפת ולעבוד בשיתוף פעולה למציאת פתרונות, אשר ישפרו את איכות חייהם של רבים” אומרת אירינה נבזלין, מייסדת ויו"ר החברה

בשיתוף IMPROVATE
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
השר שוסטר רונית אירינה
דווקא בימי הקורונה: הזדמנויות טכנולוגיות חדשות נפתחות בפני חברות אגרו-טק ישראליות במזרח אירופהצילום: גיא וקסמן
בשיתוף IMPROVATE
תוכן שיווקי

בשורות משמעותיות לחברות טכנולוגיה ישראליות: בכנס ״חקלאות חכמה״ שיזמה IMPROVATE ועסק בהטמעת טכנולוגיה חקלאית בדרום-מזרח אירופה, השתתפו נציגי ממשל בכירים משבע מדינות שונות – ביניהן יוון, קרואטיה, בולגריה, רומניה, פולין, מקדוניה וישראל. האיחוד האירופי תומך ומתקצב זה מכבר את החקלאות במדינות דרום-מזרח אירופה במיליארדי אירו, במטרה שיעברו טרנספורמציה חקלאית – מחקלאות מסורתית קטנת-היקף לחקלאות מודרנית המניבה תבואות שדה גדולות.

נשיא בולגריה לשעבר, הנשיא פלבנייב, יו״ר הכנס, התייחס לתקצוב הנרחב של האיחוד האירופי ולהזדמנויות עבור הישראלים: "400 מיליארד אירו הולכים לעבור לחקלאות. בולגריה היא מדינה עשירה במים, אבל 60% מהם הולכים לטמיון בצינורות. רק דמיינו אם נוכל לעשות זאת בצורה אחרת. הרבה אנשי עסקים ישראלים שרוצים להקים שותפויות במדינות הבלקן ומשקיעים הון וזמן - לפעמים עושים זאת בצורה לא יעילה. IMPROVATE היא פלטפורמה יעילה, אשר מאפשרת מפגש ישיר עם מקבלי ההחלטות. תוך יומיים-שלושה של פגישות וחיבורים אפשר לסגור עסקים".

"בעידן זה של מהפכת מידע וטכנולוגיה, ממשלות וחברות טכנולוגיה וחדשנות מייצגות את המנהיגות העולמית העכשווית", אומרת מייסדת ויו"ר IMPROVATE, אירינה נבזלין. "IMPROVATE היא פלטפורמה המחברת בין שתי קבוצות אלו, ומאפשרת להן לבנות שפה משותפת ולעבוד בשיתוף פעולה למציאת פתרונות, אשר ישפרו את איכות חייהם של רבים".

גם שליח האו"ם למזרח התיכון, מר ניקולאי מלאדנוב, השתתף בכנס והתייחס להסכמי השלום האחרונים: "הסכמי השלום זו אכן הזדמנות נדירה לשיתופי-פעולה, ולא רק במפרץ, גם בדרום-מזרח אירופה. יש אינסוף הזדמנויות. בולגריה ורומניה הולכות לעבור גל של מעבר לטכנולוגיה פיננסית בשנים הקרובות, וגם באיחוד האמירויות מחפשים טכנולוגיה דומה. קחו את ההזדמנות, ותרתמו את הסכמי אברהם (הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ועם בחריין) לטובת טכנולוגיה חקלאית".

מדינות מזרח אירופה זוכות בשנים האחרונות לנוכחות ישראלית חזקה, בעיקר בתחומי שוק הנדל"ן, טכנולוגיה פיננסית, אנרגיה סולארית, תקשורת וסייבר. על אף הניסיון להחיות את התיירות בחלק ממדינות הבלקן, שכידוע קולטות תיירים ממדינות האיחוד האירופי, מהמדינות השכנות ומהמדינות "הירוקות" שישראל נכללת בהן, מסתמן כי סקטור החקלאות הוא הפריצה הבאה.

"הכנס 'שם על השולחן' הזדמנויות ואינספור אפשרויות לשיתופי-פעולה עסקיים בין חברות ישראליות למדינות דרום-מזרח אירופה", אומרת רונית חסין-הוכמן, מנכ"ל IMPROVATE. "שרי המדינות הביעו עניין רב בטכנולוגיות שהחברות הישראליות הציגו להן ואני משוכנעת שבקרוב נשמע כולנו כיצד החשיפה הפכה למעשים ולעסקים".

החברות הישראליות הציגו בפני הנציגים את הפיתוחים השונים, כל אחת בתחומה, ונציגי הממשל האירופיים גילו עניין רב בטכנולוגיות הללו. בין החברות שהציגו בכנס: ״Gro-Fit״ המפתחת חיישנים חכמים ואפליקציות לחקלאות מדויקת שהופכת כל חווה לחווה חכמה; ״AgroScout״ - ספקית שרותי אגרונומיה הגדולה בעולם לזיהוי מוקדם של מזיקים ושל מחלות בגידולים חקלאיים. ״Adama״ העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של חומרי הדברה גנריים; חברת ״Agri-Go״ בעלת פתרונות בדמות פיתוח ובניית בתי גידול של בשר, פטם, דגה ושאר החי. בנוסף, היא מקימה ומבצעת פרויקטים בינלאומיים בעלי פתרונות היי-טק לחקלאיים בענפי בעלי-חיים, חממות וחקלאות-ים; ״Roots״, אשר נסחרת בבורסה האוסטרלית, ומוכרת היטב הודות לפיתוחם המהפכני של מערכות לחימום ולקירור שורשים; חברת "Groundwork BioAg" המייצרת פטריות מיקוריזה יעילות לחקלאות מסחרית ברחבי העולם; וחברת “AGL” בעלת פתרונות טכנולוגיים יצירתיים שהחברה מתאימה באופן אישי לחקלאי בדמות חממות, חוות, רובוטיקה וביחד עם אנרגיה מתחדשת.

נשיא בולגריה לשעבר, הנשיא פלבנייבצילום: גיא וקסמן

נציגי הממשל הבכירים ממדינות דרום-מזרח אירופה פרשו בפני החברות הישראליות את האתגרים שלהם בתחום החקלאות, אשר רובם עוסקים במשבר האקלים ובמערכות ההשקיה במדינה.

מזכיר המדינה של רומניה, מר ג'ורג' סטפן, ציין: "ברומניה, בבולגריה ובקרואטיה אנו מתמודדים עם התחממות גלובלית והשפעותיה על החקלאות. אנו נדרשים לשנות את המנטליות ואת הצורה בה החקלאות פועלת אצלנו, ואתגר המים בהקשר מערכות ההשקיה במדינה הפך לאתגר מרכזי במדינה. אנחנו מעוניינים ללמוד מהניסיון הישראלי, שכן ההתחממות הגלובלית רק תמשיך להיות אתגר מרכזי, על אחת כמה וכמה עם משבר הקורונה".

בולגריה יוצגה בכנס באופן נרחב: שר הכלכלה, מר לחזר בוריסוב אמר במהלך הוועידה כי "חדשנות וחקלאות - אלו שני הסקטורים הכי חשובים לכלכלה בימים אלו של חוסר-וודאות. אנחנו חייבים להיות חזקים. ישראל היא אחת מהשותפות הכי גדולות שלנו ואנחנו חייבים להמשיך לעבוד ביחד. בולגריה במצב כלכלי קשה מבחינת דירוג אשראי ואנחנו נדרשים למשוך משקיעים מכל הסקטורים". שרת החקלאות, המזון והייעור של בולגריה, הגברת דסיסלבה טנבה, ציינה כי: "אנו עובדים על דיגיטליזציה של החקלאות. אנחנו מנסים להגדיל תחרותיות בין חקלאים שאין להם אוריינטציה לשיווק – ומדובר באתגר גדול, בעיקר במציאת שותפים לפרויקטים הללו. אנחנו שמחים למצוא חברים מישראל במיוחד בתחום ההשקיה, ורוצים להעניק לחקלאים את האפשרויות לבחור את הכלים הטכנולוגיים בהתאם לצרכים שלהם – אנו זקוקים לדיגיטליזציה". אל השרים הצטרף יו"ר קרן החקלאות של בולגריה, מר ואסיל גרודב שדיבר על שותפות ישראלית- בולגרית: "אני יכול לראות שתי דרכים לפיתוח שותפות איתנו: האחת - חברות ישראליות שרוצות להשקיע בחקלאות בולגרית, והשנייה – הצגת התשתיות הישראליות לחקלאים הבולגרים, ובמידה שהם ירצו, אז קרן ההשקעות תשקיע ברכישת התשתיות. אנחנו תומכים ב-700 פרויקטים של Bio-Security".

לכנס הצטרפו גם נציגים משכנתנו יוון, לצד שגרירם בישראל, מר פנגיוטיס סאריס, שאמר: "אנחנו היינו המומים מכמות החברות החקלאיות כאן. יש ליצור שיתוף-פעולה בין ממשלה, אקדמיה וחברות חדשנות, כאשר האתגר המרכזי הוא הבאת משקיעים. ישראל ויוון סיכמו במהלך פגישת ראשי הממשלות שלנו, להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה במגוון תחומים, כולל טכנולוגיה חקלאית". גם השר לענייני כלכלה וליחסי מסחר ביוון, מר קונסטנטינוס דסקלופולוס נכח והזמין סטרטאפים ישראלים ליוון:" הסרנו מכשולים, לטובת כל מי שרוצה כיום לעשות עסקים עם חברות יווניות. כל אחד יכול לשלב כוחות עם מיזם יווני ולקבל מימון מממשלת יוון. אנחנו קוראים לסטארטאפים ישראלים לסייע לנו". סגנית השר לפיתוח כפרי ולמזון של יוון, הגברת פוטיני ארמפאצי, ציינה בהקשר זה: "הקורונה השפיעה על ההכנסה של האנשים ועל שיעור האבטלה. אין ספק שאפילו כאן, ביוון, המגפה התירה את סימניה על החקלאות. עם זאת, היא יצרה הזדמנויות לשיתופי-פעולה".

שר החקלאות של קרואטיה, מר טוגומיר מאג'דק, השתתף גם הוא בכנס וסיפר על האתגרים החקלאיים שמעסיקים את קרואטיה: "אנו מתמודדים עם אתגרים רבים בסקטור החקלאי המקומי, בעיקר בנוגע להגברת התפוקה בצל שינויי האקלים. השקענו מאמץ רב בהגברת התחרות ובעידוד חדשנות בסקטור החקלאי-תזונתי. חשוב לנו לחזק את החסינות של החקלאות שלנו לאור שינויי האקלים. הניסיון הישראלי ביחד עם החברות שלנו הוא חיוני לעניין מערכות ההשקיה במדינה".

לצד אלו, השתתפה גם פולין שיוצגה על ידי יועץ מדעי וכלכלי בשגרירות בישראל, ד"ר ירוסלו קרפוויץ' שציין במהלך דבריו כי: "פולין היא אחת מיצואניות המזון הגדולות. אחד האתגרים הגדולים לחקלאות הפולנית היא קידום ומיתוג - לא רק לספק מזון לשוק, אלא להיות מוכר על-ידי הלקוחות. ישראל עכשיו נמצאת בתהליך ייסוד יחסים עם מדינות המפרץ וזו הזדמנות כבירה. גם לנו יש יחסים טובים עם מדינות ערביות, וכעת נוכל לשלב כוחות - בתשתיות, במסחר, ובדיפלומטיה."

---------------------

IMPROVATE הינה פלטפורמה להנגשה של חברות חדשנות לעולם – בדגש על קידום חברות טכנולוגיה ישראליות למדינות בעולם. החברה שהחלה את פעילותה בספטמבר 2020 פועלת מלונדון ומתל אביב, במטרה לשמש כפלטפורמה למפגש בין מנהיגים ומקבלי החלטות, חברות ומשקיעים - באמצעות כנסים בינלאומיים, משלחות עסקיות ועסקאות בין ממשלות לחברות. זהו הכנס השני שהחברה מקיימת וקדם לו כנס ״ביטחון במזון״ באפריקה, בו השתתף ראש ממשלת בריטניה לשעבר מר טוני בלייר ושרים מחמש מדינות אפריקאיות.