רננה מור
תוכן מקודם

"במבחן פיז"ה האחרון מדדנו את היכולות הגלובליות, היכולת של התלמידים להבין תרבויות אחרות, צורות חשיבה אחרות, יכולת לעבוד ולשתף פעולה עם אנשים שונים מהם", מסביר שלייכר,"עכשיו אנחנו עובדים על בחינה שתבדוק כישורים של חשיבה יצירתית לצד כישורים חברתיים ורגשיים. מבחני פיז"ה מנסים להתאים את עצמם למדידת חלק מהאתגרים איתם אנחנו מתמודדים היום, כדי להבין איך מערכת החינוך צריכה להכין את התלמידים להתמודדות עם העתיד. אחד השינויים המרכזיים שצריכים להתרחש הוא דרך ההוראה ומעמדם של המורים".

ההצהרה המפתיעה של שלייכר מגיעה על רקע ההשפעה העצומה שיש למבחנים על הדיונים בישראל במשבר המתמשך במערכת החינוך. מאז הוכנסו לשימוש מבחני פיז"ה, מושם בעולם ובישראל יותר ויותר דגש על הישגים מדידים. כל ירידה או עליה במספרים המרכיבים את המדדים גוררת דיונים סוערים על משבר בחינוך, על האחראים לו ועל הדרכים להתגבר עליו. תומכי גישת ההישגים טוענים שהמערכת אינה מוכנה לאתגרי המאה ה-21, ודורשים להשקיע משאבים בשיפור דרכי ההוראה והלמידה. אלה מסתמכים בין היתר על תקופת הקורונה כהוכחה לכך שמערכת החינוך איננה בנויה לאתגרים טכנולוגיים, וכי המורים מלמדים בשיטות "ישנות", שאינן מתאימות לתקופה. זרם אחר של נשות ואנשי חינוך המסכימים שיש משבר בחינוך, טוענים כי האחריות למשבר מוטלת בדיוק על הסגידה להישגים מדידים. לטענתם, ההתמקדות הרבה מידי בציונים ובהישגים מדידים, קשורה להתפשטות התפיסות הנאו ליברליות על מערכות החינוך, שמובילות בתורן להגדלת הפערים בין תלמידים מרקע חזק ולבין כאלה מרקע מוחלש, ולהפחתה משמעותית בעיסוק בתכנים הומניסטיים, ומכאן גם הזנחה של ההיבט האזרחי חברתי של החינוך.

הגישה שהציג שלייכר בכנס מציגה חשיבה מחודשת של המובילים את מבחני פיז"ה, השואפת לשלב ערכים מדידים לצד ערכים הומניסטיים. גישה זו משתלבת עם התמה של בית הספר לחינוך במכללה למינהל, שמנהיגה בשנים האחרונות פרופ' עירית קינן, דיקנית בית הספר, הדוגלת בראייה רחבה וכוללת יותר בנושא החינוך לצד לימוד הפרקטיקה של ההוראה, "כולם מדברים על 'משבר בחינוך', לא רק בישראל, אבל אנחנו מנסים להבין מה מהות המשבר ומהם הגורמים לו", אומרת פרופ' קינן, "בישראל כשמדברים על המשבר בחינוך יש שני קולות עיקריים. אחד אומר שהמשבר הוא בהישגים הנמוכים במבחני פיז"ה, ובאופן כללי השגים נמוכים, כי לא לומדים מספיק מתמטיקה, והקול השני אומר שהמשבר הוא תוצאה של העדר חינוך. היום יש רק הוראה, אין עיסוק בערכים הומניסטיים. אנשי משרד החינוך לא שואלים את עצמם מה בעצם התפקיד של החינוך? האם הוא להכין עובדים לעולם התעסוקה או שהתפקיד הוא להצמיח אנשים בעלי ערכים הומניסטים, דמוקרטים ורב תרבותיים". 

פרופ' קינן מסבירה כי העדר הדיון בתפקיד מערכת החינוך הוא פועל יוצא של הימנעות, "משרד החינוך לא עוסק בשאלה הזו מפני שמשרד החינוך נמצא בידי פוליטיקאים", אומרת קינן, "כאשר מדי שנה מתחלף שר חינוך, ולכל שר יש אג'נדה אחרת, משרד החינוך לא יכול לגבש ראייה כוללת. בנוסף רוב שרי החינוך בעשור האחרון באו מהימין העמוק והתפיסה שלהם היא נאו ליברלית, לפיה חינוך צריך להכין תלמידים לשוק התעסוקה, לצד לא מעט אמירות שמערערות על המשוואה של יהודית ודמוקרטית, ומדגישות את היהודית".

שלייכר מחזק את התפיסה הזו, והציג מדדים על פיהם מדינות הנהנות ממערכות החינוך החזקות ב- OECD הן אלה שגובשו והונהגו על ידי גורמי מקצוע, ולא על ידי פוליטיקאים, "הדרך היחידה לעשות שינוי אמתי במערכת חינוך היא לעשות אותו בעזרת הגורמים המקצועיים ולא הפוליטיים. יש לבסס את ההחלטות על מידע, ולבנות ארגוני מורים חזקים מבחינה מקצועית", אמר שלייכר, "המדינה חייבת לשמור על איזון בין הממשל למערכת החינוך".

פאנל שהתקיים במסלול האקדמי של המכללה למינהלצילום: רמי זוניס

בפאנל שנערך בכנס העלתה פרופ' קינן את הרעיון של הקמת מועצה בלתי תלויה שתורכב מגורמים מקצועיים בתחום החינוך, כדי לאזן את מעורבות המערכת הפוליטית במערכת החינוך, "החינוך צריך לצאת מידי הפוליטיקאים ולהיות מבוסס על המודל של המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה),  שקווי היסוד שלה יהיו מגילת העצמאות, וברמה המעשית תדגיש את החלק הערכי, הידע והתאמה לאתגרים של המאה ה- 21 שהם לא רק טכנולוגיים אלא גם ערכיים" אומרת פרופ' קינן, "הרעיון צפוי לעורר הרבה התנגדות, כי מאז ומתמיד מי שקבע את מערכת החינוך היא המערכת הפוליטית, אך השינוי הזה הוא חיוני למערכת החינוך שלנו".

משתנה חיוני במשוואה: מעמד המורה

הדיון בחיזוק מעמדם של המורים והמורות בישראל נמשך לא מעט שנים, וגישתו של שלייכר מחזקת את מי שטוענים כי מעמד המורה הוא המשתנה החשוב ביותר במשוואה של מערכת חינוך איכותית. "ברוב מערכות החינוך החזקות ב- OECD, מעמד המורה חזק", אומר שלייכר, "אך שכר זה לא הכל. יש מדינות בהן שכר המורה ממוצע ועדיין מורה הוא מקצוע מבוקש". על פי פרופ' קינן הדרך לחזק את מעמד המורים והמורות מורכבת מכמה משתנים, "המורים צריכים להיות יותר בטוחים בעצמם, והם צריכים יותר גיבוי מהמערכת", אומרת פרופ' קינן, "יש להעלות את סף הקבלה לסטודנטים לחינוך, ומשרד החינוך צריך לגבש מבחני סף למורים, כך שמקצוע ההוראה יהיה פרופסיה. מבחני הסף צריכים לכלול בחינות של ידע, יכולות בתחום של חשיבה יצירתית, ביקורתיות ויכולת ורבלית וטקסטואלית גבוהה וגם חלק אישיותי- אנשים שיש להם יכולת להיות מכילים, אמפתיים, שיכולים לנהל דיאלוג עם הילדים, שיש להם יכולת להוביל אותם הילדים להישגים שנכונים להם בדרך בונה. כל זה לצד אמצעים ושכר ראוי כמובן".

"פעם היינו יכולים להגיד למורים בדיוק מה ואיך ללמד", סיכם שלייכר, "היום אנחנו מתמודדים עם  אתגרים שונים. היום הוראה טובה היא לספק את הכלים לנווט בעולם המשתנה והמגוון, להתמודד גם עם סוגיות של העתיד שלנו בכדור הארץ. לימוד החשיבה זה מה שחשוב, כלומר לא רק איך לחשב נוסחאות אלא גם איך לחשוב כמו מתמטיקאי".