כיצד ממנים בן ממשיך ומה קורה בהיעדר מינוי פורמלי?

"הורים בעלי משק צריכים להיערך מבעוד מועד עם הסכם משפחתי או עם צוואה מתאימה כדי למנוע סכסוכים משפטיים סביב ירושת משק חקלאי, שכן הדין החל על נחלות אינו דומה לדיני הורשה וצוואות רגילים", מדגיש עו"ד ונוטריון אייל סודאי. אז איך בכל זאת מתמודדים עם כל הנוגע לסוגיה מורכבת זו?

שרית ליבנה אשכנזי
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
זוג אנשים לוחצים ידיים
שרית ליבנה אשכנזי
תוכן מקודם

"אם אדם נולד להורים שברשותם דירה או בית קרקע בעיר או ביישוב קהילתי, כשהם ילכו מן העולם ובתנאי שלא יהיו סכסוכים או מחלוקות בתוך המשפחה, הוא יזכה לרשת את החלק היחסי של הנכס יחד עם אחיו או אחיותיו. אך אם הוא נולד להורים מושבניקים שלהם נחלה במושב, מצבו יהיה שונה בתכלית", אומר עורך הדין ונוטריון אייל סודאי, מנהל שותף במשרד "חיימסון סודאי ושות' משרד עורכי דין ונוטריון".

"את הנחלה ניתן להוריש או להעביר בה זכויות רק לאחד מבין הילדים והוא יהיה זה שיוכר משפטית כ'בן ממשיך' או כיורש הנחלה. סוגיית העברת זכויות בנחלה חקלאית מורכבת מאין כמוה, אין דומה לה בדיני ירושה ומקורה במגבלה שנקבעה על-ידי רשות מקרקעי ישראל - הבעלים החוקיים של הקרקע", מדגיש עו"ד סודאי. על-פי אותה מגבלה, רק בן אחד יכול לרשת את נחלת הוריו (ולא מס' אחים), מה שעלול להוביל לסכסוך בין האחים שרוצים לקבל נתח משווי הנחלה.

"העובדה שהמיסוי על עסקת מכירה של משק חקלאי הוא גבוה מאוד, להבדיל מדירת מגורים יחידה שיש להורים בעיר, סכום שיכול להגיע למיליוני שקלים, מובילה למורכבות נוספת בהעברת זכויות או בירושה של משק חקלאי. היורש עשוי לרצות להמשיך את מפעל חייהם של הוריו כחקלאי, אך אם יצטרך לפצות את יתר אחיו, המשמעות היא שהוא 'יקנה' את הנחלה בשווי המלא שלה, דבר שאינו ריאלי ואינו מעשי", מסביר עו"ד סודאי. לדבריו, עובדות אלו מובילות לכך שהנושא מתגלגל לא פעם לפתחו של בית המשפט. "כמי שמייצגים את ההתיישבות העובדת והחקלאים למעלה מ- 40 שנה, אנחנו נתקלים שוב ושוב במקרים מצערים בהם משפחות התפרקו על הרקע הזה, את חלק מהסכוכים ניתן היה למנוע לו רק נעשו הכנות מקדימות והיערכות מבעוד מועד, כגון: הסכמים משפחתיים, צוואות או הסכמי ממון".

כיצד ממנים "בן ממשיך"?
"בעבר זה היה פשוט למדי ובן ממשיך היה ממונה על-ידי ההורים, הסוכנות היהודית והמושב – והיה זה אשר בנה את ביתו במשק ועבד בו. היום, עם כרסום החקלאות, הנטייה היא להכיר בבן ממשיך או בבן המסוגל לקיים את המשק החקלאי לטובת מי שגר בנחלה, השקיע בה, גם אם הוא לא מעבד את הקרקע בפועל. לא פעם, בגלל עלייה של שווי המשק, ההורים מתקשים למנות את אחד הבנים, מבלי לקבוע מנגנון איזון של פיצוי הילדים האחרים. במקרים אלה יש ניסיון למנות את הבן שיכול לפצות את אחיו ולכתוב זאת בצוואה כתנאי מחייב להעברת המשק לאחד מהילדים.

עו"ד ונוטריון אייל סודאיצילום: דרך הצילום - ענבל שני

"חשוב לדעת שעל ההורים בעלי המשק להיערך מבעוד מועד עם הסכם משפחתי או עם צוואה מתאימה אצל עורכי דין המתמחים בנושא, כדי למנוע סכסוכים משפטיים סביב ירושת משק חקלאי, שכן הדין החל על נחלות אינו דומה לדיני הורשה וצוואות רגילים. יש לזכור, כי בהיעדר מינוי פורמלי של בן ממשיך או בהיעדר צוואה מתאימה, החוק קובע כי הזכות בנחלה תועבר רק למי שיכול לקיים את המשק החקלאי, ובתי המשפט מפרשים זאת לאחרונה כמי שיכול לפצות את אחיו, אם אין מישהו חקלאי שמעבד את הנחלה וגר בה שנים".

אחד המקרים הסבוכים אותו ייצג משרד "חיימסון סודאי ושות'" בסוגייה של "בן ממשיך" היה חריג במיוחד. אחד הבנים במשפחה מונה כ"בן ממשיך" כשעדיין היה חייל רווק. לימים הוא נישא ונולדו לו ילדים. למרבה הצער, הוא מצא את מותו בתאונה טרגית בגיל צעיר יחסית, והאלמנה וילדיו נותרו להתגורר בבית שהם בנו בנחלה. לאחר מספר שנים ההורים של הבעל המנוח הגישו נגד האלמנה תביעת פינוי מהנחלה בטענה שהיא מעולם לא מונתה כ"בן ממשיך". בתגובה, עו"ד איייל סודאי, הגיש בשם האלמנה תובענה להכיר בה כבן ממשיך, בהיותה אשתו של בעלה, הבן הממשיך המנוח. בית המשפט קיבל את תביעת האלמנה וקבע שאחרי מות ההורים האלמנה תהיה זו שתקבל את המשק. עו"ד אייל סודאי מציין, כי: "תביעת האלמנה הגיעה בסיבוב השלישי עד לבית המשפט העליון, אשר קבע כי היא תקבל את המשק, למרות שלא מונתה כבן ממשיך, ולמרות שבעלה המנוח נפטר  והוריו עדיין בחיים".

להיות מומחים זה מחייב

הסיפור של משרד עורכי הדין חיימסון סודאי ושות' מתחיל אי אז בשנת 1974 באשקלון. את המשרד ייסד עורך הדין אריה חיימסון, שחרט על דגלו לייצג את ההתיישבות העובדת, בדגש על מושבים וקיבוצים. בשלהי שנות ה- 80 של המאה הקודמת, נפתח סניף של המשרד בתל אביב והפעילות בו הורחבה גם למגזר החקלאי המסחרי, רשויות מקומיות, ועדים מקומיים, חברות כלכליות של רשויות מקומיות.

עורך הדין אייל סודאי הצטרף למשרד כשותף בשנת 1993, עורך הדין חי חיימסון הצטרף בשנת 2000 וכיום מנהלים השניים את המשרד, המונה כ- 30 עובדים, בהם 11 עורכי דין. עיקר פעילות המשרד מתמקדת בייצוג של מושבים, קיבוצים ותאגידים חקלאיים גדולים (כדוגמת, ישובי חבל מעון, מהדרין פרי אור, יקבי ברקן). המשרד עוסק רבות גם בפרויקטים של חקלאות "מתחדשת", כגון: טורבינות רוח, שדות סולאריים, הקמת חממות לגידול קנאביס, פרויקטים של אגירת אנרגיה, תחנות דלק, מיזמים מסחריים ועסקאות מסחריות שנעשות על קרקעות שעברו שינוי ייעוד וכיוצא באלה.

עו"ד חי חיימסוןצילום: דרך הצילום - ענבל שני

ייצוג של ההתיישבות העובדת, חקלאים בקיבוצים ובמושבים ואגודות שיתופיות הוא תחום מרתק מאין כמוהו, שכן החוקים והתקנות החלים על המגזר החקלאי ועל נגזרותיו מחייבים מומחיות ספציפית ויש לגביו התייחסות מיוחדת. כך למשל, בשונה מקרקע בבעלות פרטית, חל איסור על צד ג' להיכנס לשטח חקלאי של מושב או קיבוץ ולעבד אותו, מבלי שקיבל היתר ממשרד החקלאות, היתר שיינתן אך ורק אם הצדדים יציגו הסכם המעיד על הקמת שותפות עסקית אמיתית בין הצדדים.

"בקום המדינה התפיסה הרווחת הייתה שחקלאי יכול לפרנס את משפחתו אם יעבד 20 דונם, אך עם השנים התברר שלא כך הוא. רבים מהחקלאים נטשו את עבודת האדמה או גידול בעלי חיים, בשל רווחיות נמוכה מעיבוד שטחים קטנים. החקלאים הגדולים שנותרו, מעבדים היום שטחים בסדרי גודל של לפחות 200-300 דונם", מסביר עורך הדין חי חיימסון.

"בעלי הקרקעות שנותרו נטושות או הושכרו למגדלים אחרים בחוזים כאלה ואחרים, חיפשו מקור פרנסה מניב אחר. אחד הפתרונות מצוי בכך בכל קיבוץ או מושב, שם ניתן לערוך שינוי ייעוד בקרקע של האגודה בשטח של 60-120 דונם לטובת פרויקטים מסחריים, כמו: בית מלון, צימר, שטחי אחסון או מרכז מסחרי. אנחנו מייצגים עסקאות כגון אלה מא' ועד ת' ומלווים את החקלאים, הקיבוצים והמושבים בתהליך הפתלתל".

בשנים האחרונות מסתמנת פריחה בכל הנוגע להסבת ייעוד קרקע חקלאית והפיכתה ל"שדות סולאריים" או הקמת חממות לגידול קנאביס רפואי. מדובר בתהליכים מורכבים שנדרשת עבורם הבנה מעמיקה באגודות שיתופיות למיניהן, שכן כמעט כל התקשרות עסקית, חוזית, צוואות או ירושות שנוגעים לאגודות שיתופיות או לחברי האגודה כפרטים, מקבלים בחוק התייחסות שהיא על-פי רוב שונה מזו של האוכלוסייה ה"רגילה".

"משרדנו בקיא בכל החוקים והפרשנויות ומבין כל ניואנס, מה שממצב אותנו כמומחים בתחום הליווי, הייעוץ משפטי והייצוג של ההתיישבות העובדת. המשרד מייצג למעלה מ- 100 אגודות שיתופיות בישראל מדרום ועד צפון, כאשר עם חלקן אנחנו עובדים בשוטף כבר עשרות שנים. הבקיאות שלנו בתחום מאפשרת לנו לתת ללקוחותינו מעטפת של 360° ו'לתפור' את חבילת הייעוץ והליווי הטובה ביותר עבורם שתמלא את צרכיהם", מסכם עורך הדין אייל סודאי.

חיימסון סודאי ושות' משרד עורכי דין ונוטריון
הארבעה 28, תל אביב
טלפון: 03-5621507
מעבר לאתר >>
לחשבון הלינקדאין >>