מכינות קדם צבאיות: אילו כלים מקבלים בנות ובני הנוער?

ישנם לא מעט סוגים של מכינות קדם צבאיות, כאשר לכל מסגרת ייחודיות ואופי משלה. אולם ישנו הרבה מהמשותף: הטעמת ערכים, חיים בקבוצה ומעורבות בקהילה

דניאל דותן, אבי יופה ומאור מואיגר
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מכינות קדם צבאיות: למידה לצד התנסותצילום: shutterstock
דניאל דותן, אבי יופה ומאור מואיגר
תוכן מקודם

המכינה הקדם צבאית היא בית לבני נוער רבים, המבקשים לקבל סט של כלים וערכים מסוג אחר לקראת הגיוס לצבא. זאת, באמצעות לימודים לצד חיים בקבוצה ומעורבות בקהילה.

המכינות הקדם צבאיות בישראל מחולקות לסוגים שונים, בהם מכינות דתיות, מכינות חילוניות ומעורבות וכאלה שמיועדות לבוגרי כיתות י"ב - חילוניים, מסורתיים, גברים ונשים. זאת, כאשר לכל אחת מהמסגרות אופי מאפיינים משלה. זאת, כאשר המכינות נהנות מתמיכה של משרד הביטחון ובאמצעותה יכולות להעניק ולהשקיע יותר בחניכים.

מה מציעות המכינות הקדם צבאיות, על מה הן שמות דגש, מה מייחד ומאפיין כל מסגרת, ואילו כלים מקבלים הנערות והנערים? במכינת תבורמכינת העמ"קמכינת גל, מכינת באר אורה ומכינת אחד משלנו - מסבירים מה מקבלים החניכים.

מכינת תבור

מדי שנה ואף מדי יום העולם הופך לטכנולוגי, מחובר ומקושר יותר, כאשר הפערים בין תרבויות ומדינות הולכים והופכים בתחומים רבים למטושטשים. לצד ההיבטים חיוביים רבים, יש מי שחושש שבכך יאבדו החיבור למדינה, ולערכים שמאפיינים אותה מיום היווסדה ושומרים על ציביונה עד היום.

מי שמוטרד מהמגמה, בעיקר בקרב בני נוער, הוא תמיר אלקנה, ששירת במשך 16 שנים כמפקד ביחידות מיוחדות בצה"ל. "אני מתעורר מדי בבוקר עם דאגה גדולה, כשאני חושב כמה צעירי ישראל באמת יהיו מוכנים לתת בעבור מדינת ישראל", הוא אומר, "אני תוהה עד כמה המדינה חשובה להם וכמה השורשים שלהם בה עמוקים".

אלא שתמיר בוחר שלא להיכנע לדאגות, אלא לחזק את החינוך והערכים שהוא דוגל בהם, הן כמפקד בצה"ל והן כמחנך. "בשנות הפיקוד שלי ראיתי הבדלים משמעותיים בין חיילים שהיו בוגרי מכינות קדם צבאיות ושנות שירות לבין שאר החיילים", הוא אומר, "ראיתי חיילים שהם בוגרים יותר ומכירים טוב יותר את עצמם, מפותחים יותר מבחינה חברתית, עם הרבה חוסן מנטלי ויכולת לקחת אחריות. ראיתי גם חיילים שפשוט כיף להיות בחברתם. זה מה שגרם לי להבין שגם אני רוצה לקחת חלק בפרויקט החשוב הזה".

"אנחנו מצפים מהחניכים שיובילו בכל מקום שהם נמצאים". תמיר אלקנהצילום: תומר בן-אבי

כיום תמיר משמש כראש מכינת תבור שהוקמה לפני 11 שנים בנוף הגליל ומפעילה שלוחה נוספת בקיבוץ רמת השופט. לדבריו, המשימה שעמדה לנגד עיניו כשהצטרף לפעילות במכינה, היא העצמת  תחושת השליחות בקרב צעירים מובילים בחברה הישראלית ולפיתוח המנהיגות המבוססת על זהות ציונית איתנה.

ללמוד להיות "אכפתניקים"

תמיד מסביר כי שלושת הערכים המרכזיים במכינת תבור הם מצוינות, שמחה ואהבת ישראל, ומדגיש כי לא ניתן לפרשם כפשוטם. "המשמעות של מצוינות אינה להיות במקום הראשון, אלא לשאוף תמיד לשיפור עצמי", הוא מסביר, "אנחנו מלמדים את החניכים לשאוף בכל יום להיות טובים יותר משהיו אתמול ושצניעות ומצוינות יכולות להתקיים ביחד. גם כשאנחנו מדברים על שמחה אנחנו לא מתכוונים בהכרח רק לכיף והנאה, אלא למבט חיובי על החיים והיעדר כניעה למכשולים ומשברים".

את האהבה למדינת ישראל מסייעים במכינה לפתח לא רק באמצעות שיעורים ודיונים הנוגעים להיסטוריה ולמורשת העם היהודי. אהבה זו צומחת גם בעזרת התנדבות בקהילה המקומית, פעילויות שטח בנופי הארץ וגם התגייסות לסיוע בעתות חירום. "בכל פעם שיש סבבי לחימה בין ישראל לחמאס בעזה, התגובה האוטומטית שלנו היא לסגור את שערי המכינה ולרדת ליישובי העוטף כדי לסייע לאזרחים", מספר תמיר.

"אנחנו מצפים מהחניכים שיובילו בכל מקום שהם נמצאים, מתוך תחושת שליחות ואהבה לעם שהם חיים בו", הוא מוסיף, "כמובן שאנחנו שואפים שהם יעשו שירות משמעותי, אבל גם בהמשך, שיעודדו את חבריהם באוניברסיטה להיות טובים יותר, שיבלטו במקום העבודה ושיהיו גורמים משפיעים וחיוביים גם בקהילות שאליהן ישתייכו. בקיצור, חשוב לנו שיהיו אכפתניקים".

מגלים את המיכל הרזרבי

כיום, נערות ונערים רבים שואפים ללכת למכינה לפני השירות הצבאי, כך לפי תמיר. "זה הפך למסלול שטבעי ללכת אליו בחלק מהציבורים בישראל", מסביר תמיר, "אבל כשמגיעים אלינו, לא פעם החניכים מגלים שיותר קשה להיות חניך במכינה ממה שחשבו. הדרישות כאן גבוהות והתוכנית אינטנסיבית. הם נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים מבחינת פעילות גופנית, לימודים וכושר אינטלקטואלי".

יחד עם זאת, הוא מדגיש כי הערך שניתן לבוגרים הוא כזה שחשוב לקחת בחשבון: "בתקופה הזאת החניכים מגלים דברים גדולים על עצמם. הם מגלים למה הם מסוגלים. הם מגלים שגם כשהם חושבים שהם לא יכולים – יש להם עוד מיכל אנרגיה רזרבי שהם לא היו מודעים לקיומו. הם מגלים דברים חדשים שמעניינים ומסקרנים אותם, אנשים טובים שמקיפים אותם והמון תוכן מעניין ומאתגר שילווה אותם לא רק בשנה הזאת – אלא כל החיים".

מכינת תבור
טלפון: 04-6451225
למעבר לאתר>>
לפנייה במייל>>

-------------------

מכינת העמ"ק

המכינה הקדם צבאית עמ"ק היא בית מדרש למנהיגות חברתית וזהות ישראלית-יהודית עבור כ-80 בוגרי י"ב, בנים ובנות, חילונים ודתיים, המעוניינים לשרת שירות משמעותי בצבא ובחברה. המכינה מהווה הזדמנות לגיבוש זהות ערכית אישית וקבוצתית, מאפשרת התמודדות עם האתגרים הכרוכים בעשייה על ידי למידה והתנדבות.

ארבעה יסודות בבסיס המכינה העמ"ק: בית גידול לאנשי רוח ומעשה, העמקה ויצירה בזהות היהודית ישראלית, טיפוח חיבור והזדהות עם עמק המעיינות ובית שאן, ובניית עולם ערכי אותנטי ואוטונומי.

"מכינת העמ"ק מהווה חממה לתהליך האישי. הזדמנות חד פעמית, ללמידה לצד התנסות, העמקה לצד בחינה, בנייה לצד פירוק, רוח לצד מעשה, וזה נכון לתהליך האישי הקבוצתי והחברתי", אומר נאור גליל, ראש המכינה קדם צבאית, העמ"ק, "במידה מסוימת אנחנו שואפים להסיט את הספינה מהתפיסה שהחומר הוא הדבר המרכזי בחיים, ובעזרת הרוח אנחנו מסיטים את הכיוון שלה. בפן החברתי, התפיסה שלנו במכינת העמ"ק היא שהיהדות לא שייכת רק לדתיים והישראליות לא שייכת רק לחילוניים - זה נבנה יחד, לכן המכינה משותפת".

"היהדות לא שייכת רק לדתיים והישראליות לא שייכת רק לחילוניים". מכינת העמקצילום: חן אלמה

נאור גליל, ראש מכינת העמ"ק הוא בוגר תואר שני בחינוך במסגרת תוכנית נחשונים בבר אילן, בוגר מכון מנדל למנהיגות, ובית המדרש "קולות". הוא שירת כחמש שנים כקצין בגולני וכיום הוא סרן במילואים. לפני תפקידו הנוכחי, שימש גליל כסמנכ"ל חינוך ב'אחריי'.

לאילו חילות בעיקר, מתמיינים בוגרי מכינת העמ"ק?
"מכינת העמ"ק מייעדת את הבוגרים לתפקידים משמעותיים, וזו אמירה סובייקטיבית כמובן, כיוון שהשאיפה היא לעשות את המקסימום לפי היכולות: לא רק אל עצמי, אלא מתוך עצמי, לטובת הכלל. הבוגרים שלנו משרתים בכל היחידות הנחשבות בצבא, אבל זה לא הדבר המעניין, השאלה היא איך ולא איפה. איך הם משרתים היכן שהם נמצאים? מה שהופך יחידה ל'מיוחדת' בעייני זה האנשים שבה והסטנדרטים שהם מייצרים".

כיצד מושגות המטרות הערכיות שאתם מייעדים להעביר לחניכים במכינה?
"יש לנו צוות מעולה וחניכים שאפתניים. במכינה צוות מדריכים שנמצאים 24/7 עם החניכים, צוות מטה שמורכב ממנהלת חינוכית, רכז התנדבויות, רכז שטח, מנהלנית, וסגל מרצים בתחומים רבים. כולנו יחד פועלים להעברת המטרות החינוכיות המשותפות, מכיוונים שונים.

"המכינה משמשת כבית גידול לאנשי רוח ומעשה, שיפעלו בשדה העסקי, חברתי והציבורי מתוך תפיסת עולם ערכי ומתוך תחושת שליחות ואחריות".

נאור מוסיף כי היסוד השני הוא העמקה בזהות היהודית. "אנו פועלים כדי לחדש ולקדש, מתוך הבנה שהיהדות חשובה לכולנו וצריך לחדש בה דברים מסוימים כדי שתישאר רלוונטית", הוא אומר ומציין כי החניכים נחשפים למורשת לספרות ולהיסטוריה של העם היהודי "כחלק מההבנה שעם שאינו יודע את עברו עתידו לוט בערפל", כך לדבריו.

יסוד נוסף, השלישי, הוא חיבור לעמק המעיינות והעיר בית שאן. "אנו חיים באזור שהוא פריפריה חברתית וגאוגרפית מגוונת, אנחנו שואפים לגרום לחיבור הזה להיות הזדמנות, לצמוח, להפוך לכוח. במידה מסוימת  זה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית", אומר נאור.

"היסוד הרביעי הוא בניית עולם ערכי, אותנטי ואוטונומי, זאת מתוך הבנה שאנחנו עסוקים היום בעיקר בבניית התדמית שלנו יותר מאשר המהות שבנו", מוסיף נאור, "רבים משקיעים ומצחצחים את חלון הראווה אבל פחות קשובים למה שיש בתוך החנות. אנחנו רוצים לבנות את מה מעבר לחלון הראווה, ולאהוב את זה, זו משימת המשימות".

מה הביקוש למכינה ולמי היא מתאימה?
"גדול מאוד, התמיינו אלינו השנה קרוב ל- 2,000 חניכים על 80 מקומות. אי אפשר להכחיש, שחבר'ה שבוחרים לצאת למכינה, הם ככל הנראה החבר'ה המובילים, שבוחרים להשקיע עוד בבנייה האישית שלהם. אבל, אנחנו לא בוחרים את 'החברה הכי טובים', אלא משתדלים לבנות קבוצה מגוונת המרכיבה את כלל אוכלוסיות החברה.

"המכינה מתאימה לבוגרי י"ב שרוצים לעבור תהליך משמעותי, ומוכנים להשקיע. זה מתחיל בלדחות את השירות בשנה, וממשיך בעבודה סזיפית, יום-יומית של יציאה מאזור הנוחות גם אם בתנאי מעבדה".

נאור מציין כי החיים במכינה הם חוויה בפני עצמה. מיכנת העמ"ק בקיבוץ כפר רופין, היא רחבה וגדולה, כשמסביב טבע  ומעיינות. "לומדים הרבה, אבל הפדגוגיה אחרת, בלי ציונים ומבחנים. המשימה בהקשר הזה היא לפתח סקרנות לא רק ידע", הוא אומר.

"לומדים הרבה, אבל הפדגוגיה היא אחרת". נאור גלילצילום: חן אלמה

"היכולת שלנו לפעול כגוף חינוכי מעולה תלויה בסיוע שאנחנו מקבלים ממשרד הביטחון, בליווי מטעם מועצת המכינות ובהרבה אנשים טובים שרואים בתפיסות שלנו, בערכים שלנו, ובבוגרים שלנו – חלק מהדרך שלהם, ובוחרים להיות שותפים להצלחה, לאתגרים ולשאיפות, תורמים מזמנם ומכספם כדי שהמוסד הזה יצליח לממש את ייעודו", אומר נאור לסיכום, "אני קורא מכאן לאנשים נוספים להצטרף בכל דרך שהם מוצאים לנכון למפעל החשוב הזה. הורים רבים שמגיעים לביקור כאן אומרים לי שהם היו רוצים מכינה כזו גם להורים, מי יודע אולי גם זה יקרה".

מכינה קדם צבאית העמ"ק
כתובת: כפר רופין
טלפון: 04-6060704
אתר אינטרנט >>

-----------------------------

מכינת גל: הכשרת מנהיגות לבני נוער

עוד בימי קום המדינה, כשיהודים הגיעו לכאן מכל רחבי העולם, הבהיר בן גוריון שצה"ל ישמש "כור היתוך" שיפעל לצמצום פערים בתוכנו. מאז, לא רק הצבא הפך מקום שמאפשר לישראלים להכיר טוב יותר זה את זה. שורה ארוכה של ארגונים נוספים נרתמו לאורך השנים לחיזוק תחושת השייכות למדינה, בדגש על הדור הצעיר.

שניים מהארגונים האלו הם "מרכז מעשה" עמותת בת של קרן רש"י ו"אחריי!", אשר בין היתר הקימו לפני 12 שנים את המכינה הקדם צבאית - גל - למנהיגות, שפועלת בעכו, חיפה וקריית ביאליק. הייחוד של המכינה טמון במידה רבה בדגש שהיא שמה על שילוב חניכים מכל קצוות החברה המשרתת בצה"ל. "המכינה פועלת בשכונות הכי מורכבות בשלוש הערים האלו, איפה שבאמת נדרשת המשימה החברתית", מסביר ראש המכינה, אייל לוי. "המכיניסטים שלנו מתנדבים עם נוער בסיכון, עוסקים בחינוך ופעילים מאוד בעשייה הקהילתית בערים האלו".

"פתאום הם מגלים כמה הם יכולים"

במכינת גל שמים דגש רב על העצמה ומסוגלות אישית. המיקוד בא לידי ביטוי דרך פעילויות שטח מגוונות, אתגרים, הכנה לצבא, הרחבת אופקים באמצעות תכנים לימודיים מגוונים וגם פיתוח יכולות קבוצתיות ומנהיגותיות.

"אנחנו מלמדים את החניכים להוביל וליזום – בעזרת האחריות הרבה שאנו שמים בידיים שלהם מהרגע הראשון במכינה", מדגיש אייל, "לדוגמה, כשהחניכים יוצאים לטיול בשטח, הם מקבלים תקציב ואיתו בונים את הטיול בעצמם מ-א' ועד ת'. הם חושבים כמה ימים יהיה הטיול ואיפה, מה הרציונל, המטרות, את מי הם יפגשו, איך הם ייסעו ממקום למקום, מי יהיו המרצים ומה הם יאכלו. כמובן שהכול נעשה בפיקוח, אבל האחריות היא לגמרי שלהם".

למקימי המכינה היה חשוב מהרגע הראשון לבחור גם את סביבת המגורים הנכונה. "אנחנו שמים דגש גדול על מעורבות עירונית", מוסיף אייל, "אנחנו לא מאמינים בלחיות במקום יפה ומרוחק ואז לבוא ולהתנדב בשכונות המאתגרות. לכן החניכים גרים באזורים שבהם הם מתנדבים, בשכונות היותר מורכבות בערים. גם ראשי הערים ועובדי העירייה מאוד מעורבים בצמיחת המכינה ומסייעים לנו בכל אשר נדרש".

"אנחנו מלמדים את החניכים להוביל וליזום"צילום: שי וקנין

אייל מספר כי תמיד בסוף השנה, החניכים מעידים שהם מופתעים מהדברים שגילו על עצמם במכינה. "ברמה האישית, הם לא מודעים לכמה הם מסוגלים. אנחנו תמיד שואפים להוציא אותם מאזור הנוחות. הם פוגשים חבר'ה שונים מהם, ניצבים בפני דרישות מאוד גבוהות – פיזיות, מנטליות ואינטלקטואליות, ופתאום הם מגלים כמה הם יכולים, כמה הם מצליחים, אם רק נותנים להם הזדמנות ומאמינים בהם".

"אין דבר כזה שמישהו לא ישתתף בגלל קושי כלכלי"

מכינת גל מונה כיום יותר מ-170 חניכים שמפוזרים בשלוש השלוחות, ועוד כ-25 חניכים שממשיכים לתוכנית "אדוה" - שנה ב' של המכינה, אשר מסייעת להכווין ולקדם אותם להשתלבות והובלה בשירות הציבורי.

"כיום יש קולות שמקטינים את החשיבות של השירות הציבורי אבל אנחנו מאמינים שהאנשים האיכותיים ביותר צריכים להגיע מתוך תחושת שליחות לעמדות המפתח בעשייה הציבורית", אומר אייל, "אלו האנשים שבסופו של דבר משפיעים יותר מכל על החיים במדינה, לכן במסגרת התוכנית, כל חניך עובר התמחות אצל דמות מרכזית במגזר הציבורי והחברתי".

לדבריו, המגוון האנושי שבמכינה, לצד ההתנדבות המאתגרת, עוזרים לחניכים להבין כמה השפעה יכולה להיות לכל אחד מהם על עתידו ועל עתיד האנשים סביבו. "פתאום הם מבינים שגם אם נקודת הפתיחה לא טובה, לכל אחד יש את הכוח לבחור איך יראה העתיד שלו ולעצב אותו", הוא מוסיף, "ואני מאמין שאנשים כאלו, שיתברגו בעתיד בעמדות מפתח בחברה הישראלית, יקבלו החלטות טובות יותר, שיעצימו את השוויון בחברה".

"לכל אחד יש את הכוח לבחור איך יראה העתיד שלו ולעצב אותו"צילום: יוסי זולדן

גם במכינה, עיקרון השוויון מלווה כל החלטה – גדולה כקטנה. "אין כזה דבר שמישהו לא ישתתף במכינה בגלל קושי כלכלי. בנוסף, אנחנו דואגים שהחניכים יכירו זה את זה בצורה מעמיקה, גם אם הם מגיעים מתרבויות שונות", מסכם אייל, "לדוגמה, כשהעדה האתיופית חוגגת את חג הסיגד, הורים רבים  מגיעים כדי להכין את המאכלים המסורתיים וללמד את מנהגי החג. אני מאמין שהשנה הזאת משפרת מאוד את המודעות החברתית של החניכים ועוזרת להם להיות אנשים טובים, משפיעים ורגישים יותר בהמשך הדרך".

מכינת גל
למעבר לאתר >>
למעבר לפייסבוק>> 

---------------------------

מכינת באר אורה

אחד השלבים המרגשים, וגם הקשים ביותר, במהלך שנת הלמידה במכינה הקדם צבאית באר אורה שבערבה, מגיע בשבוע האחרון ללימודים, המוכר יותר בשם כ"שבוע קיפולים". במהלכו אורזים בני הנוער את כל הזיכרונות שצברו בתשעה חודשי למידה, התנדבות והתפתחות, צובעים את כל הקירות בלבן ומנקים את כל הווי החיים שהיה חלק מהם, כדי להשאיר לבאים אחריהם את המתנה ליצוק מההתחלה את התוכן שלהם למקום המיוחד הזה.

אם שואלים את שמעון ביטון, שייסד את המכינה ב-2015 ועומד בראשה עד היום, הפרידה הייחודית מתקבלת באהבה. "זו שנה מאוד אינטנסיבית וכולם נמצאים אחד עם השני במדבר", מודה שמעון, "אבל יש משהו בסביבה שמקיפה את המקום שמלמדת מעט על צניעות וענווה. הטבע היה הרבה לפנינו ויהיה הרבה אחרינו".

"יש משהו בסביבה שמקיפה את המקום שמלמדת מעט על צניעות וענווה". מכינת באר אורהצילום: באדיבות צוות המכינה

ביטון מרגיש מאוד מסופק מעבודתו במכינה, ומסביר מדוע הוא כל כך נרגש מעבודתו. "יש לי זכות לעבוד עם אוכלוסייה מאוד מיוחדת שממנה אני לומד כל הזמן", הוא אומר, "הרבה פעמים שואלים אותי מה החוכמה לקחת את החבר'ה הכי טובים, ואני עונה שאם המנדט שלי זה לפתח מנהיגים אני רוצה את הכי טובים. יש לי סיפוק אדיר בעבודה המאתגרת ולא פשוטה הזו, אבל אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים ואני אישית מגיע לכאן בכל יום מחדש בהתרגשות. אף מחזור לא דומה לקודמו וזה הקסם. בכל שנה מתחיל כאן משהו חדש".

הכל התחיל בבן גוריון

המכינה הקדם צבאית באר אורה, הממוקמת כ-17 ק"מ צפונית לאילת, קמה לראשונה כבסיס גדנ"ע ב-1950 לבקשתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. מאז דורות של חניכים ולוחמים עברו בבסיס עד שנסגר ב-1994.

לפני כשש שנים לקח על עצמו שמעון את הקמת המכינה, במקביל להתיישבות ביישוב הסמוך הנושא גם הוא את השם באר אורה, מתוך המחשבה ש"המפעל הציוני לא סיים את תפקידו" כלשונו ושהמקום הפך להיות חלק מהסיפור הציוני. כיום מדובר במכינה הקדם צבאית הדרומית ביותר, שנמצאת בתחומי המועצה האזורית חבל אילות, ובעצם קיומה מאפשרת ליישם את ערך ההתיישבות והחלוציות בפועל ולא רק בדיבורים.

"יש לי סיפוק אדיר". שמעון ביטוןצילום: באדיבות צוות המכינה

מאז שהוקמה מחדש המכינה מסיימת את המחזור השישי שלה, שמוציא כ-44 בני נוער מדי שנה לשירות צבאי ואזרחי עם מודעות חברתית גבוהה. "החזון שלי הוא שהחבר'ה פה ילכו, ישפיעו ויובילו", מסביר שמעון, "זו העבודה שלנו – לייצר חבר'ה עם ערכים שידביקו כמה שיותר. אם חלק מהם יבחר לעשות את זה בפריפריה אשמח מאוד. בני הנוער כאן אמורים להיות דור המנהיגים הבא, שיידע להתחבר גם לאוכלוסיות אחרות ושונות מהם".

יש ערך מוסף לקיומה של מכינה קדם צבאית במדבר?
"כן. יש משהו בניתוק הזה, במרחק ובתחושת החלוציות. החבר'ה פה חופרים, שותלים, עודרים ויוצקים בטון. הם הופכים את המקום שיהיה שלהם, מרגישים התיישבות אמיתית מה היא. יש יתרון גם בכך שאנחנו במדבר וכמעט אין קליטה לטלפונים הניידים, מה שמאפשר עבודה קבוצתית שונה. הטבע כאן מאוד מורגש".

מה כוללת הפעילויות במכינה?
"המכינה מיועדת לבני ולבנות נוער שהיו רוצים לקחת שנה, ובמהלכה הם מתפתחים ומקבלים כלים נוספים. סוג של הלוואה מהחברה. במהלך השנה המושקעת הם יפגשו את טובי המרצים מכל המגזרים: אנשי צבא, פוליטיקאים, ילמדו ויתפתחו בשירות החברה, שאליה הם יחזירו את החוב בדמות פעילויות של הנהגה והובלה. הלימודים כאן מאוד אינטנסיביים, ודומים ללימודים אקדמיים. יש נושאים מגוונים כמו פילוסופיה, מזרח תיכון, עיסוק בזהות יהודית דרך טיולים במקומות שונים בישראל. ישנה גם הרבה פעילות התנדבותית במהלך השנה באופן קבוע, כמו שקרה לנו במהלך שנת הקורונה למשל".

שמעון מסביר כי יש אנשים שמהרגע שהם שומעים את הביטוי "מכינה קדם צבאית", אז מיד עולה השאלה של השייכות הפוליטית. אבל שמעון מבהיר שמכינת באר אורה אינה מזוהה פוליטית עם אף גורם. יחד עם זאת, הוא מבהיר כי חשוב לו כמי שעומד בראש המכינה שהחניכים ידעו איך נראית דמוקרטיה ואיך היא צריכה להיראות בישראל, שיכירו תפיסות עולם שונות ולבסוף יבחרו את זו שמתאימה להם ביותר. "העיקר שיאמינו במשהו", מדגיש שמעון, "לא במה שאני מאמין. במה שהם מאמינים".

לרוב גם חניכים שומעים על איכותה של מכינה אחת על פני האחרת מחברים שהיו חלק ממנה או מקרובי משפחה. כך או כך כדאי לדעת דבר אחד על מכינת באר אורה: לרוב בתוך יומיים מפתיחת ההרשמה כבר ישנם בין 1,700 ל-2,000 מועמדים שמנסים להיכנס ל-44 המקומות הפנויים. נוסף על כך בכל שנה המכינה קולטת חניך או חניכה אחת מחו"ל.

"רוב החניכים באיכות מאוד גבוהה", אומר שמעון לסיכום, "ורובם מתאימים, אבל נרצה תמיד ליצור קבוצה שתאתגר את עצמה, שתמשוך האחד את השני כלפי מעלה ושתפתח את הראש לעוד דעות. וכמובן המטרה היא למצוא בסופו של דבר חבר'ה שישפיעו, יובילו ויהיו בעלי ערכים שייקחו את החברה סביבם קדימה".

מכינה קדם צבאית באר אורה
מעבר לעמוד המכינה באתר מועצת המכינות הקדם צבאיות בישראל >> 
מעבר לעמוד הפייסבוק >>

---------------------

אחד משלנו

ב-2002, נהרג סגן פנחס (פיני) כהן, קצין בסיירת גבעתי. כמעט עשור לאחר מכן, ב-2011, הוקמה לזכרו העמותה לקידום החינוך בישראל, "אחד משלנו", במטרה לצמצם פערים בחברה הישראלית ולסייע לנערים לנווט את חייהם למסלול הנכון בשבילם.

היוזמה להקמת העמותה הייתה של עינב הופמן, שהכירה היטב את האתגרים של ילדים במסגרות חוץ ביתיות. בשיתוף עם שחר אופז, הם הקימו מכינה קדם צבאית ייעודית בעבור אותם נערים, אשר תעצים אותם, תטפח את הכישורים והכוח הפנימי שמצויים בהם ותכין אותם בצורה טובה יותר לשירות משמעותי בצה"ל.

כיום מפעילה העמותה שלוש מכינות - שלוחה לבנים בכפר הנוער "הדסה נעורים" בבית ינאי; שלוחת "בית אסף" ע"ש סרן אסף רמון בישוב מצפה אילן ומכינת ניצוץ לבנות ע"ש לוחמת מג"ב הדס מלכא, בכפר הנוער אלוני יצחק. בעשור הראשון לדרכה של העמותה, ניהל שחר אופז את המכינות והוביל את אותן להישגים משמעותיים.

אחד משלנו: : "השאיפה שלנו היא שהחניכים ייצאו מהמכינה עם אמונה שהם מסוגלים לעמוד בכל אתגר" צילום: באדיבות מכינת אחד משלנו

מורן שגב, מנכ"ל העמותה בהווה, מספר מדוע מכינות כאלו כל כך נדרשות כיום: "עד לפני כעשור, מכינות היו מיועדות בעיקר לאוכלוסיות מאוד ספציפיות. השאיפה של העמותה שלנו הייתה להקים מכינות שנותנות מענה גם לאוכלוסיות מהפריפריה החברתית והגאוגרפית. חשוב לנו שהצעירים האלו, שלא פעם מרגישים ניכור או קושי להשתלב בחברה הכללית, יקבלו כלים אישיים והתפתחותיים שיאפשרו להם לא רק לעשות שירות משמעותי בצה"ל – אלא גם להתמודד בצורה טובה יותר עם אתגרי החיים בהמשך הדרך".

מסלול משנה חיים

כשנשיא המדינה לשעבר, ראובן (רובי) ריבלין, סיים את תפקידו, הוא הזמין את יוסי שישמן לשאת דברים בטקס. שישמן ריגש מדינה שלמה ונשאר בליבו של ריבלין בזכות הסיפור הלא שגרתי שלו. כנער, הוא התמכר לסמים ונשלח לגמילה. למכינת "אחד משלנו" הוא הגיע בלי לדעת לקרוא ולכתוב. לאחר המסלול המשמעותי שעבר במכינה הוא התגייס לשירות קרבי, סיים קורס קצינים בהצטיינות וקיבל את הדרגות מהרמטכ"ל. לאחר מכן שירת כמפקד בפלס"ר גבעתי.

הסיפור של שישמן הוא אחד מבין רבים שממחישים שוב ושוב כמה חשוב לתת הזדמנות נוספת למי שהפרקים הראשונים בחייהם היו מאתגרים יותר. מורן מספר: "המוטו העיקרי שלנו הוא 'אנחנו לא מוותרים לך כי אנחנו לא מוותרים עלייך'. אנחנו לא עושים הנחות לחניכים כדי לאפשר להם לזהות כוחות וחוזקות בעצמם, לקחת אחריות ולנהל את עצמם בצורה טובה יותר. השאיפה שלנו בסוף היא שהם יצאו מהמכינה עם אמונה פנימית שהם מסוגלים לעמוד בכל אתגר".

״השאיפה של העמותה שלנו הייתה להקים מכינות שנותנות מענה גם לאוכלוסיות מהפריפריה החברתית והגאוגרפית״צילום: באדיבות מכינת אחד משלנו

בנוסף להעצמה האישית, במכינה שואפים לפתח אצל הנערים מודעות גדולה יותר לסביבה. "המטרה היא לחדד את הסנסורים שלהם למצוקה ולחוסר צדק. אנחנו רוצים שיבינו כמה כוח יש לאדם בודד ולקבוצה להשפיע על הסביבה שבה כולנו חיים".

אז עד כמה התקופה במכינה באמת משפיעה על החניכים מהבחינה הזאת? כדי להמחיש זאת, משתף מורן בשתי דוגמאות: "במשבר הזפת, כשחופי ישראל נפגעו בצורה קשה, המכיניסטים לא חיכו וישר ירדו לחוף כדי לנקות ולסייע לצבי הים. במקרה אחר, אישה בחריש, יישוב שממוקם בסמוך לאחת המכינות, נקלעה למצוקה כלכלית. החניכים נרתמו לסייע לה בניקיון ובצביעה של הבית, ברכישת מזון ובשיפוץ חדרי הילדים".

כשמורן מספר בגאווה על המכיניסטים, הוא לא שוכח לציין גם בזכות מי כל זה מתאפשר. "הכוח המוביל מאחורי הצלחת המכינה הוא ללא ספק צוות המדריכים, העובדים הסוציאליים ומנהלי המכינות. כל אחד מהאנשים האלו הוא שגריר של שינוי, שמקדם במסירות נפש אמיתית את מימוש המטרה החשובה שלשמה הוקמה העמותה. אלו אנשים חדורי מוטיבציה ואמונה אמיתית בטוב שבאדם. והם משמשים לחניכים לא רק מדריכים לתקופה במכינה, אלא מדריכים לחיים, שהקשר איתם נמשך במקרים רבים גם הרבה אחרי השחרור מצה"ל".

אחד משלנו
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >> 
טלפון: 09-7674577

למעבר לעמוד הפייסבוק >>
למעבר לעמוד האינסטגרם >>
למעבר לתרומות באתר העמותה >>