האם בקרוב נוכל לאבחן מחלות באמצעות זיהוי קולי?

במרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה מפתחים טכנולוגיה חדשה לאיתור חולי קורונה בעזרת זיהוי קולי, שעשויה לחולל מהפכה בבדיקות לזיהוי הנגיף ומחלות נוספות. הפיתוח יוצג בכנס בינלאומי שיתקיים החודש

רננה מור
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
 אישה מדברת לסמארטפון
רננה מור
תוכן מקודם

המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה התגייס למאבק הלאומי נגד נגיף הקורונה, ופרופ' ורד אהרונסון, העומדת בראשו, החליטה לרתום את האפשרויות הטכנולוגיות והמחקריות שפותחו במרכז במהלך השנים, כדי לחקור אפשרויות נוספות לזהות את הנגיף בעזרת זיהוי קול. האפשרות החדשנית הזו - הטמונה בטכנולוגיית הזיהוי הקולי, לעומת הבדיקות הפולשניות הנהוגות היום - תוכל לפתוח בפני ענף הרפואה עולם חדש של תוצאות מיידיות, חיסכון אדיר במשאבים ובכסף, וייתכן שאף יכולת להשתלט על התפשטות הנגיף בדרך הרבה יותר פשוטה.

"דיבור הוא עדיין אמצעי הקומוניקציה הבסיסי ביותר של בני האדם", אומרת פרופ' אהרונסון, "בדיבור אנחנו חושפים מידע עצום על עצמנו. רק תחשבו כמה אתם לומדים על האדם משיחה קצרה של כמה משפטים. הקול והשפה יכולים ללמד על מצבו הנפשי של האדם, מצב הרוח שלו, מצבו הבריאותי, מהיכן הוא מגיע, מה גילו ועוד הרבה מאוד מידע שאנחנו כלל לא מודעים לו".

האזינו לפודקאסט - הקול כולל הכל >>

המידע העצום שטמון בדיבור או בקול הביא את ענקיות הטכנולוגיה מבוססות המידע לגלות עניין רב בנושא. טכנולוגיית זיהוי קול כבר נמצאת בשימוש בקרב ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ואחרות. השנה רכשה מיקרוסופט את Nuance, שמוכרת כלים לזיהוי ותמלול דיבור בכמה מצבים, בסכום מדהים של 19.7 מיליארד דולר - העסקה השנייה בגודלה בתולדות מיקרוסופט אחרי רכישת לינקדאין. העובדות האלה מוכיחות כי טכנולוגיות של זיהוי דיבור הן הדבר החם בעולם ההייטק, ומסיבה ברורה - הן פותחות בפני החברות אפשרות לפעול בעולמות מגוונים כמו סייבר, אבטחה, רפואה, זיהוי רגשי, זיהוי פנים, תקשורת ועוד תחומים רבים אחרים. לכן, אף על פי שכרגע נראה כי מגפת הקורונה נמצאת בדעיכה בישראל, הפיתוח של המרכז לעיבוד שפה לא מסתכם רק באבחון החולים במגפה, אלא גם מתאים לזיהוי מגוון עצום של מחלות אחרות, כגון פרקינסון, מחלות נשימה, מחלות נפש ומחלות רבות נוספות לצד אינסוף אפשרויות אחרות, שחברות טכנולוגיות ברחבי העולם מוכנות לשלם עבורן כסף רב.

"דיבור הוא עדיין אמצעי הקומוניקציה הבסיסי ביותר של בני האדם"

חזון מהאקדמיה

המרכז לעיבוד שפה של מכללת אפקה הוקם כבר בשנת 2009 על ידי נשיא מכללת אפקה, פרופ' עמי מויאל, ופרופ' ורד אהרונסון, מומחים בינלאומיים בתחום עיבוד השפה - מתוך הבנה כי טכנולוגיית עיבוד שפה עתידה להיות טכנולוגיה מובילה ומרכזית בתחומים רבים. פרופ' אהרונסון מובילה כיום את המרכז ובנוסף משמשת כטייסת וסקיפרית פעילה. המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה הוא המרכז היחיד הפועל בישראל, המוביל שיתופי פעולה רבים ומגוונים עם גופי רפואה, ביטחון וטכנולוגיה.

"אנחנו שמים דגש ושואפים לכמה שיותר שיתופי פעולה במחקרים שלנו", אומרת פרופ' אהרונסון, "המחקרים בתחום עיבוד השפה מתבססים על בסיסי נתונים גדולים מאוד, לכן שיתוף הפעולה הוא חיוני מבחינתנו, ואנחנו קוראים לכל גוף המעוניין לקדם מחקרים בנושא לשתף פעולה עם הידע העצום שצברו החוקרים המקצועיים במרכז".

ורד אהרונסון

שיתוף פעולה בימי קורונה

המחקר לזיהוי חולי קורונה בעזרת זיהוי קולי התחיל ביוזמה של משרד הביטחון, שפנה למרכז לזיהוי שפה במכללת אפקה. כדי לאסוף כמות מספקת של דאטה, צה"ל העמיד לרשות החוקרים את מרכזי הבידוד שלו, ואליו התווספו גם בתי החולים רבין ושיבא. "ביקשנו מאנשים שנמצאים בבידוד ומחולי קורונה להקליט את עצמם בסלולרי, ולהעביר אלינו את ההקלטה", מספרת פרופ' אהרונסון.

"הבידוד העניק לנו הזדמנות מצוינת כי קיבלנו דאטה נקייה, בלי נוכחות של אנשים נוספים שעלולה לשנות או להשפיע על קולם של המשתתפים במחקר". במחקר נאספו הקלטות מקבוצות שונות של אנשים בריאים וחולים בדרגות שונות של המחלה.

"הקלטות האודיו והדאטה שנאספו נותחו בעזרת AI, וגובשה אינדיקציה לכך שניתן לאבחן נדבקים בקורונה בעזרת הקול. כדי לתת למחקר ולידציה רפואית, צריך לעשות עוד הרבה בדיקות ולבנות דאטה גדול יותר", אומרת פרופ' אהרונסון, "אך האינדיקציה הזו חשובה מאוד, ומלמדת על כך שהאפשרות המדהימה הזו קיימת ויכולה להביא בשורה גדולה למדינות רבות בעולם שנאבקות בנגיף ובמחלות רבות נוספות".

המרכז לזיהוי שפה של מכללת אפקה נמצא בקשר עם משרד הבריאות, בתי חולים וקופות החולים בישראל, וכן עם שורה של נציגים ברחבי העולם המביעים עניין בפיתוח. החסם העיקרי להמשך הפיתוח ושילובו במערכות בריאות מובילות היה ונותר משאבי מחשוב לאיסוף ועיבוד הדאטה, לכן כמרכז העיקרי בישראל לעיבוד שפה, במכללת אפקה ממשיכים לקדם שיתוף פעולה עם התעשייה, מחקר עצמאי וחינוך דור חדש של מומחי טכנולוגיית דיבור מתוך מטרה להפוך לאחד המרכזים העולמיים המובילים למו"פ יישומי בתחום זה.

כנס עיבוד דיבור יתקיים ביום שני, 14 ביוני 2021, בשעה 17:30, במרחב המקוון ויכלול שני חלקים: הראשון יעסוק בעיבוד דיבור, והשני יתמקד בעיבוד דיבור לרפואה ויציג את השירותים שמציעה מכללת אפקה לגופי התעשייה ולסטודנטים המעוניינים לקדם מחקרים בתחום, ואת האפשרויות המסעירות שמציע התחום.

להרשמה >>