גליה היפש
תוכן מקודם

פרופ' עפר ארז, מנהל יולדות ד' ואחראי אשפוז היום המיילדותי ב"סורוקה"

בן 54, נ+3, מתגורר בקיבוץ שובל.

פרופ' עופר ארזצילום: עצמי
  • הקים את פרויקט Two Jumbo Jets  - יוזמה בינ"ל להורדת שיעור תמותת אימהות מדימומים מיילדותיים חריפים במדינות מתפתחות.
  • חובב שייט, קריאה, טיולים בעולם והאזנה למוזיקה. 
  • עוסק בפיתוח אמצעים אבחנתיים לזיהוי מוקדם של סיבוכי הריון.

אין ספק שכל המנהלים במשק נאלצו להתמודד עם סד לחצים חדש עם פרוץ משבר הקורונה, אך רק מעטים נדרשו להתמודדות כה מורכבת כמו זו שהגיעה לפתחם של מנהלי המחלקות השונים בבתי החולים בארץ ובעולם. הם אלה שעמדו בחזית המאבק מול נגיף הקורונה, עבדו סביב השעון כשהם מדירים שינה מעיניהם כדי להציל חיים, ובמקביל נדרשו להתמודד עם עומס האשפוז הרגיל ומתן שירות רפואי הולם לכלל החולים. פרופ' עפר ארז, מנהל מחלקת יולדות ד' ואחראי אשפוז היום המיילדותי במרכז הרפואי "סורוקה" שבבאר-שבע, מספר על האתגרים העצומים של התקופה, על השינויים הניהוליים שנדרשו כדי לצלוח את העומס ועל השמחה שבהישגים. 

"כאשר יולדת מגיעה אלינו למחלקה אנחנו קודם כל צריכים לבדוק האם היא חולה ואם כן לתת לה מענה נפרד", מסביר פרופ' ארז, "אנו מאשפזים אותה במחלקת נשים שבאגפי הקורונה. אם יש יולדת א-סימפטומטית, אנו משחררים אותה הביתה 36 שעות אחרי הלידה. עיקר הטיפול שלנו הוא בנשים שכן סובלות מתסמיני הקורונה". 

איך אתם מתמודדים עם הזינוק בנשים בהריון שנפגעו קשות מהקורונה?

"המחלה השתנתה עם הזמן, ככל הנראה בגלל הוואריינט הבריטי. אם בתחילת הקורונה מרבית הנשים בהריון שהיו חיוביות לקורונה היו א-סימפטומטיות, כיום חלקן מפתחות מחלה מאוד קשה בהריון ונפגעות יותר מנשים שאינן בהריון. זה קשור לשינויים הפיזיולוגיים שעוברים על האם במהלך ההריון. פעמים רבות אנו נאלצים ליילד נשים הרות חולות קורונה מוקדם יותר כדי להפחית מהעומס הפיזיולוגי על מערכות הגוף שלה, לשמור עליה ולאפשר לה לקבל טיפול הולם". 

ומה קורה במחלקת אשפוז היום המיילדותי שגם עליה אתה אחראי?

"למחלקה זו מגיעים מקרים מורכבים מאוד של נשים עם הריונות בסיכון גבוה, לצורך מעקב וטיפול. הבעיה היא שנשים מחמיצות את מעקבי ההריון המסודרים בגלל בידודים, חוסר בהפניות, ירידה בזמינות תורים והימנעות הציבור להגיע למרכזים רפואיים מחשש הקורונה. כיום אנשי המחלקה ערניים לכך מאוד ודואגים לתפור חליפה מתאימה לכל מי שנמצאת בטיפולנו על מנת לאפשר לה מעקב הריון מיטבי, בהתאם לסטנדרט הנדרש. המטרה שלנו היא שהן לא יגיעו ללידה עם סיבוכים שאותם יכולנו לגלות או למנוע קודם לכן באמצעות המעקב". 

פחות לידות מוקדמות

נוהלי העבודה בבתי החולים הם קבועים, מפורטים מראש וידועים. אולם כאשר אנשי הצוות הרפואי נדרשו להתגייס לטיפול במצב חירום, ובמקביל להמשיך את שגרת מתן הטיפולים הרפואיים הרגילים שבאחריותם – כל שגרת העבודה המוכרת הופרה ונוצר אתגר ניהולי לא פשוט. "בתחילה היה צורך להפיג את חששות הצוותים מהידבקות ולהעביר לא מעט הסברה פנימית בתוך המחלקה", מסביר פרופ' ארז, "סבלנו ממחסור קבוע בכוח אדם יותר מאשר בשגרה, בזמן שהמשימות הוכפלו. היו אנשי צוות שנאלצו להישאר עם ילדים קטנים בבית בזמן הסגרים, היו כאלה שנכנסו לבידוד, היו כאלה שחלו בקורונה. ככלל, הקורונה מייצרת אתגר מתמיד עבורנו, אפילו ברמה הבסיסית של תקשורת בין-אישית דרך מסכה, שהינה מרכיב חשוב בעבודת הצוותים הרפואיים.  תקשורת זו חייבת להיות מהירה ותכליתית בין אנשי הצוות ומסבירת פנים ומובנת כלפי המטופלות. לכן הייתה עבודת למידה מתמשכת של הצוות עד שהגענו לצורת עבודה מסודרת המתאימה לאתגרי הקורונה. נדבך נוסף בתקשורת רופא-מטופל הייתה התמודדות עם מטופלות שלא בהכרח מדווחות שחלו בקורונה דבר המצריך התנהלות זהירה מצד הצוות עד לקבלת תשובת בדיקת הקורונה.

השינוי ההתנהגותי נדרש גם מהציבור. מחלקת יולדות הינה אחת המחלקות השמחות בבית החולים ומבקרים אנשים רבים ובני משפחה וחברים הבאים לשמוח עם היולדת בשמחתה. מגיפת הקורונה אילצה אותנו להפסיק את הביקורים הללו ולמנוע ממבקרים להיכנס למחלקת יולדות. אלו חסמים שלא היה פשוט לאכוף אותם חברתית ותרבותית. אבל ברגע שמספיק אנשים באוכלוסייה יתחסנו, החסמים הללו יירדו". 

היה צד חיובי לדעתך גם בכל האתגרים הללו?

"בוודאי. השנה הרווחנו את העובדה שכמעט ולא הייתה שפעת, מפני שאנשים עוטים מסכות. בנוסף, אנחנו רואים ירידה משמעותית מאוד בשיעור הלידות המוקדמות, וזה בגלל שנשים הסתגרו בבתיהן ושמרו יותר על היגיינה ועטיית מסכות. לידה מוקדמת היא תהליך פתולוגי בגוף שנגרם בין השאר מחשיפה לזיהומים. מכיוון שהחשיפה לזיהומים ירדה - יש פחות לידות מוקדמות. מעבר לכך, ברמת הצוותים הרפואיים ההתמודדות עם מגיפת הקורונה מגבשת את הצוות והתובנות הנלמדות ממנה משביחות את עבודתו".

מהו ההישג הגדול של התקופה מבחינתך?

"הצלחת ההסברה שלנו בנושא החיסונים. ברגע שאנחנו מצליחים לשכנע אם צעירה או אישה הרה להתחסן, היא מגנה על העובר שלה מקורונה. ברגע שאישה הרה חוסנה, היא מעבירה לעובר נוגדנים דרך השליה, ולאחר הלידה אישה מיניקה מעבירה לתינוק נוגדנים דרך חלב האם שלה. בחיסון אחד אנחנו מגנים על שני אנשים וזה קריטי בתקופה הזו שבה התפתחו ווריאנטים לנגיף הפוגעים גם בנשים צעירות בגיל הפריון". 

שיתופי פעולה עם מדינות אחרות

פנדמיית הקורונה מהווה אתגר לא רק לעבודה הקלינית היום-יומית אלא גם להוראה ולפעילות האקדמית של פרופ' ארז ועמיתיו, בעיקר בכל הקשור לשיתופי פעולה עם מדינות אחרות. פרויקט נוסף חשוב בפעילותו של פרופ' ארז הוא Two Jumbo Jets - פרויקט בינ"ל לטיפול בנשים עם דימומים אקוטיים במהלך הלידה במדינות מתפתחות, בהן הנשים יולדות בבית ולא מגיעות למרכזים רפואיים. "מטרתנו היא להכשיר צוותים רפואיים ופארה-רפואיים כדי לטפל בנשים הללו, ולזהות מי מהן בסיכון. הפרויקט נקרא כך מכיוון שמספר הנשים שמתות מדי יום מסיבוכים בלידה שווה למספר הנוסעים בשני מטוסי ג'מבו, והמטרה שלנו היא להוריד את תמותת הנשים הללו ב-50%. עצירת האפשרות לטוס בין מדינות במהלך תקופת הקורונה אתגרה את הפרויקט מכיוון שלא יכולנו להגיע להדרכות באזורים הללו, לא פיזית ולא וירטואלית. לשמחתנו מצאנו מוצא של העברת חלק מהפעילות בצורה וירטואלית ועם השלמת החיסונים וחידוש הטיסות נוכל הגיע לאזורים מרוחקים יותר ולהמשיך בפרויקט". 

בחזרה למוסף מנהלים >>