"במקום שבו אלו שנותנים שירות ואלו שמקבלים אותו מרוצים - ניתן לעשות כמעט הכל"

סא"ל (מיל.) אריק מורה, מנכ"ל פארק המים רעות, שירת בצה"ל 26 שנה בתפקידי פיקוד ולחימה. כשפרש מצה"ל לפני כשש שנים הוא בחר לשלב בין שני תחומים שבהם עסק כל חייו - ניהול וספורט. גם את הקורונה הוא ניהל, מסתבר, כמו מבצע צבאי מתוכנן היטב

מתן שירם
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אימון בתקופת הקורונה
מתן שירם
תוכן מקודם

אריק מורה, מנכ"ל פארק המים רעות

בן 51, נשוי+4 בנות, מתגורר במכבים.

אריק מורהצילום: נטלי פישר
  • חובב ריצה תחרותית - ריצות קצרות וארוכות.
  • קם כל בוקר ב-05:00 כדי לעשות ספורט.
  • היה אלוף צה"ל בריצת חצי מרתון.
  • ניסו ללהק אותו לנינג'ה ישראל.

כשמועדוני הספורט נסגרו בשל הקורונה, נדמה היה שאנשים גילו מחדש את הספורט החינמי באוויר הפתוח. רבים עברו ממכוני הכושר לפעילות ספורט באופן עצמאי. "קרה משהו מעניין, אנשים גילו את האפשרות לעשות הליכה, לרכוב על אופניים, להתאמן בפארקים בחינם ובאופן עצמאי. מצד שני, כשפתחנו, גילינו שהמנויים היו צמאים לחזור לפעילות עם הקבוצה ועם המדריכים שהם מכירים", מספר אריק מורה, מנכ"ל פארק המים רעות. "ראינו זאת בצורה בולטת עוד יותר בחוגי הילדים - כדורגל, כדורסל, טניס וריקודי מחול. אלה לא חוגים שאפשר לקיים בלי מסגרת ובסוף אני חושב שאין תחליף לפעילות חברתית".

שורה של תהליכי התייעלות

ההתמודדות של מועדון הספורט "פארק המים רעות" עם משבר הקורונה, התאפשרה בזכות פעולות רבות שבוצעו, עוד הרבה לפני שהמשבר פרץ. שנה לאחר כניסתו של מורה לתפקיד מנכ"ל הפארק, יזם האחרון שורה של תהליכי התייעלות. "כמועדון ספורט שהוא לא חלק מרשת שיכולה לצמצם את סניפיה, או חלק מרשות שיכולה להגדיל את הכנסותיה, הבנו שכדאי שהמשאבים שלנו ילכו למקומות הנכונים", הוא מספר. "למשל, שיפור רווחת המנויים. כך מצאנו את עצמנו נכנסים למשבר במצב טוב, יחסית למה שהיה קורה אילולא היינו מבצעים תהליכים אלו. 

"אני חושב שהמאזן שהגענו אליו ביום בו פרץ המשבר, היה אחד מהשיקולים המרכזיים שעמדו לנגד עיניהם של חברי הוועד המנהל, כשהם החליטו להחזיר למנויים כסף על כל החודשים שבהם הפארק היה סגור. ביום שבו הממשלה הודיעה על סגר כללי והפארק ניאלץ לסגור את שעריו ולהוציא לחל"ת 130 עובדים, נכנסו לפארק שני צוותי עבודה של קבלן, כדי לשפץ מהיסוד את המקלחות ואת המסדרונות המובילים אליהם - דבר שלא ניתן לבצע כשמאות מנויים פוקדים את המועדון מדי יום. 

"במקום שבו ארגונים חיפשו דרך לפטר עובדים ולצמצם פעילויות, אנחנו דווקא זיהינו את הפוטנציאל ובחרנו לנצל את 'חלון ההזדמנויות' שנפתח", הוא מוסיף. "בערב ראש השנה, כשהעובדים היו בחל"ת, אני וצוות ההנהלה נסענו לבתיהם של כל העובדים וחילקנו להם תווי שי לחג. במקביל ערכנו איתם שיחות בזום, העברנו להם סקר שביעות רצון ממקום העבודה, סייענו להם בבקשות מול הביטוח הלאומי והיינו קשובים לכל אחת ואחד. כשהודיעו על סיום הסגר, היה ברור לנו שביום הפתיחה של הפארק, כל העובדים יתייצבו ואכן כך בדיוק זה קרה. *ההצלחה שלי בתפקיד – בעיקר בזכות צוות ההנהלה שיש לי בימים אלה מסתיימות עבודות בנייה של מתחם חדש שנבנה כולו בסגר האחרון ובו בית קפה חדש – "לנדוור רעות", אולם פילאטיס מכשירים, חנות ספורט ומכון יופי. כשהמתחם החדש ייפתח, המנויים שלנו ייהנו מדברים חדשים שהם לא זכו להם טרום הקורונה". 

מותר להניח שהיו מתנגדים לרעיון. הרי ההיגיון הפשוט אומר שעדיף לחסוך?

"נכון, זו הסיבה ששקלנו את הדברים בכובד ראש. ידענו שאם לא ננצל את 'חלון ההזדמנויות' הוא עלול להיסגר והאמנו שהפרויקט לא רק יאפשר מתן שירות טוב יותר למנויים, הוא גם יגדיל את ההכנסות. זה חשוב מפני שאנחנו עמותה פרטית. אין זיקה בינינו לבין העירייה והיא לא מתקצבת אותנו. אני גם לא מצפה שזה יקרה". 

להפוך לימונים ללימונדה

פארק המים רעות הוא אחד ממועדוני הספורט הגדולים בארץ. המועדון יושב על שטח של 41 דונם ובו ארבע בריכות שחייה, מגרשי טניס, כדורסל וכדורגל, אולמות ספורט ייעודיים ועוד. המרכז הוקם עם הקמת היישוב רעות, ב-1993, ומאז ועד היום חברים בו חברי עמותה ומנויים חיצוניים - קרוב ל-8,000 מנויים שנתיים. למקום באים מכל יישובי הסביבה, אך בעיקר ממודיעין, מכבים, לפיד, חשמונאים, שילת וכמובן רעות, אם כי יש גם כאלה שמגיעים אליו מתל-אביב ומירושלים. 

מורה הוא בעל תואר ראשון במשאבי אנוש ומינהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון, ותואר שני במדיניות ציבורית למנהלים מאוניברסיטת תל-אביב. הוא גם בוגר קורס מנהלים בכירים בספורט, קורס דירקטורים למנהלים, קורס מדריכי חדרי כושר וקורס מאמני ריצות ארוכות. את השראתו הוא שואב ממאמן הפוטבול האמריקני האגדי וינס לומבארדי, שאמר את המשפט האלמותי: "WINNING IS NOT EVERYTHING, BUT WANTING TO WIN IS"
"זה אומר שמה שחשוב באמת הוא השאיפה, המוטיבציה, הרצון לנצח, או במילים אחרות, ההתמסרות לתהליכים, לא רק לתוצאה", מבהיר מורה.

איך אתה מסכם את השנה שחלפה?

"ענף הספורט הוא אחד הענפים שנפגעו הכי קשה מהמשבר, אבל מעבר לניסיון שצברנו בהתמודדות ובניהול המשבר, הצלחנו להעביר מסר מאד ברור, שעם הזמן הוא הופך לערך מוביל: במקום שבו אלו שנותנים שירות ואלו שמקבלים אותו מרוצים, מסתבר שניתן לעשות כמעט הכל. אין ספק ששנת הקורונה הייתה קשה וסיפקה לנו הרבה לימונים, אך בלעדיהם לא היינו יכולים לעשות לימונדה, ובוודאי שלא לחלוק אותה עם אחרים".

בחזרה למוסף מנהלים >>