עורכי דין לידועים בציבור: הזכויות, החובות ומה עושים במקרה של פרידה

מהי ההגדרה לידועים בציבור, האם נדרש פרק זמן מינימאלי וכיצד מתייחס בית המשפט לזוגות שחיים יחד מבלי שנישאו?

דניאל דותן
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יד של עורך דין חותמת על מסמך
דניאל דותן
תוכן מקודם

יותר ויותר זוגות מוותרים על הליך הנישואים הרשמי המוכר במדינת ישראל, לטובת חיים משותפים ומשק בית משותף על כל המשתמע מכך. אולם מעטים בקיעים ברזי החוק המגדיר במדויק את מעמדם ידועים בציבור – זוג שלא נישא אך חי יחד, מה קורה במקרה של פרידה וחלוקת רכוש, מהם החובות והזכויות המוטלים על אחד או אחת מבני הזוג וכיצד מתייחס אליהם בית המשפט?

מי שבקיא מאוד בתחום הוא עו"ד אלי רייך, שכבר שנים מלווה ידועים בציבור בהליכים המשפטיים ובתהליכי פרידה מורכבים.

עו"ד אלי רייך: מייצג ידועים בציבור

עו"ד אלי רייך העוסק בדיני משפחה, מעניק ליווי וייצוג בתיקי גירושים במתכונת ייחודית הכוללת מגוון שירותים משפטיים מקצועיים ואסטרטגיים, לצד רגישות גבוהה וייעוץ נבון ויצירתי ללקוחותיו. זאת, כאשר הוא מתמקד גם בייעוץ וייצוג משפטי לבני זוג ידועים בציבור.

בני זוג שאינם נשואים כדת וכדין אך מנהלים משק בית משותף וחיים תחת קורת גג אחת, נחשבים ידועים בציבור, וככאלה יש להם זכויות וחובות כלכליות, הוריות, משפטיות ואחרות, שהמדינה העניקה להם. "מדינת ישראל מכירה בארבעה מצבים משפחתיים פורמליים אפשריים של אדם, המכונים מעמד אישי", מסביר עו"ד לדיני משפחה, אלי רייך, "אלה ארבעת המעמדים: רווקים - מי שלא היו נשואים מעולם; נשואים - מי שנמצאים בברית נישואים או בברית הזוגיות; אלמנים – מי שהיו נשואים ובת או בן הזוג נפטרו וגרושים - מי שהיו נשואים והתגרשו. רק אחד ממצבים אלו נרשם במרשם האוכלוסין, והוא מוצג גם בספח של תעודת הזהות".

ארבעה מצבים להגדרה. עו"ד אלי רייךצילום: עצמי

"בנוסף לארבעת המצבים שפורטו, מוסדר בחוקים שונים מעמד נוסף המכונה 'ידועים בציבור'. כאן לא מדובר במעמד שממנו נגזר מערך של זכויות וחובות החלים על בני זוג נישואים, אלא מדובר בהכרזה על מצב עובדתי לצורך קבלת זכויות מסוימות מבן הזוג או ממוסד ממלכתי. המעמד ידועים בציבור איננו מוגדר בחוק והוא נקבע על פי החלטת בית המשפט".

מהם הקריטריונים שעל פיהם מחליט בית המשפט שבני זוג ידועים בציבור?

"בתי המשפט קבעו שני מרכיבים אשר אם התקיימו בו זמנית, יוכרו בני זוג כידועים בציבור. האחד, קיום מערכת חיים תחת קורת גג אחת באהבה, במסירות ובנאמנות והשני, ניהול משק בית משותף, שהוא פועל יוצא של חיי המשפחה המשותפים, כפי שנוהגים זוגות נשואים. אין דרישת זמן מינימלית אשר ממנה ואילך ניתן יהיה להיכנס בגדר 'ידועים בציבור'. המגמה הרווחת היא, שגם פרק זמן של שלושה חודשים יחשב לסביר לצורך הכניסה להגדרה זו".

מה ההבדל בין נשואים לבין ידועים בציבור, מבחינת הזכויות והחוק?

"חוקים שונים מייצרים זכויות וחובות לפרט, על בסיס המעמד האישי (בהתאם לארבעת המעמדות הנ"ל). כך לדוגמה, מיסים שאדם נדרש לשלם משתנים בהתאם למעמדו: רווק, נשוי, גרוש או אלמן. גם התשלום שעל הפרט להעביר לביטוח הלאומי משתנה לפי מעמדו האישי ועוד. לידועים בציבור לעומת זאת, יש חובות או זכויות מכוח היותם ידועים בציבור ובהתאם לכללים הרלוונטיים למצבם".

"הבדל נוסף בין ידועים בציבור לנשואים, בא לביטוי בשעת חלוקת רכוש הצדדים בפרידה. ידועים בציבור נדרשים ליותר הוכחות כדי להוכיח כוונת שיתוף ביניהם על מנת שבית המשפט יקבע חלוקה שוויונית של כל נכסיהם. חשוב לציין, כי חוק הירושה הקפיד להשוות את זכויות הידועים בציבור לאלו של נשואים (סעיף 55 לחוק הירושה) ובלבד ששני בני הזוג אינם נשואים לאחר".

מה קורה כאשר בני זוג ידועים בציבור מגיעים למשפט לקביעת חלוקת רכושם?

"בבית המשפט, ידועים בציבור נדרשים להביא ראייה מחזקת נוספת לביסוס 'כוונת שיתוף' אשר תעיד על כוונת השיתוף בנכס, ברכוש, בכספים ובכל דבר אשר הם חלוקים לגבי אופן חלוקתו ביניהם. ההבדל נובע מהנחת היסוד השונה בשתי מערכות אלו. אצל נשואים, מעצם נישואיהם, עולה כוונתם ליצור חיי שיתוף ומכך משתמע שכל הנכסים שרכשו ושנצברו במהלך נישואיהם הינם משותפים לשניהם, ללא קשר לשאלה על שם מי הנכסים רשומים. אצל ידועים בציבור המצב הפוך מיסודו. הנחת המוצא הינה שבני הזוג בחרו שלא לחיות חיי שיתוף כשל בני זוג נשואים, אלא בחרו בהפרדה רכושית. לכן, על בן הזוג המעוניין להוכיח שיתוף בנכסים להביא ראיות להוכחת כוונה זו".

כיצד מתייחס בית המשפט להבדל בין ידועים בציבור לנשואים?

"בבסיס ההכרה בשיתוף הרכוש אצל 'ידועים בציבור', עומד עקרון השוויון שעל פיו יש מקום להשוות את זכויות הידועים בציבור לזה של הנשואים".

"למרות ההבדל בין נשואים לידועים בציבור, בתי המשפט מצאו לנכון להשוות ככל האפשר בין השניים, בעיקר במקרים בהם החוק מנע מבני הזוג להתחתן, כמו למשל כהן וגרושה, בני דתות שונות, מעוכבי גט או בני זוג חד מיניים, אך גם לגבי זוגות שבחרו מרצונם החופשי שלא להתחתן והחליטו לנהל חייהם כנשואים ללא מיסוד פורמלי של קשר נישואין ברבנות".

עו"ד אלי רייך - עורך דין לגירושים
כתובת המשרדים:
הכלנית 12, כוכב יאיר
ז'בוטינסקי 7 א', בניין הבורסה, רמת גן
טלפון: 054-2473786
למעבר לאתר>>>