ורידים בולטים ברגליים: למה זה קורה ואיך אפשר להתגבר על התופעה?

פרופסור סמי ניטצקי, מנהל יחידת הכירורגיה של כלי דם היקפיים בבית החולים רמב"ם ובעל שתי מרפאות פרטיות, מספר מה יכול להשפיע על היווצרות התופעה, האם לגנטיקה יש קשר ואילו פתרונות קיימים היום כל מנת להקל על המצב

מאור מואיגר
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ידיים מזריקות חומר לרגלייפ חשופות
ורידים בולטים ברגליים: למה זה קורה ואיך אפשר להתגבר על התופעה?צילום: shutterstock

אם אתם מעבירים את רוב היום בעמידה, ייתכן שתסבלו בשלב כזה או אחר בחייכם מוורידים בולטים ברגליים. אמנם לא מדובר בבעיה רפואית משמעותית, אך זהו מצב שיכול בהחלט להוות פגם אסתטי, לגרום לאי נוחות ולתחושה מתמשכת של לחץ בפלג הגוף התחתון. כדי להבין למה בדיוק התופעה הזאת נוצרת, כיצד היא משפיעה עלינו ומה אפשר לעשות כדי להתגבר עליה, שוחחנו עם פרופ' סמי ניטצקי, מנהל יחידת הכירורגיה של כלי דם היקפיים בבית החולים רמב"ם ובעל שתי מרפאות פרטיות, בתל אביב ובחיפה.

"ורידים בולטים נוצרים יותר אצל נשים – אך בהחלט יכולים להופיע גם אצל גברים", מסביר פרופ' ניטצקי. "ברוב המקרים, הגנטיקה משפיעה מאוד על הסיכוי להיווצרות התופעה, כאשר אצל נשים גם הריון מגביר את שכיחותה. בנוסף, גם אורח החיים תורם את חלקו להחמרת הבעיה. לדוגמה: ספרים, שפים, מרימי משקולות ואחרים שמעבירים את רוב יומם על הרגליים, במקום אחד, ללא תזוזה רבה, מצויים בסיכון מוגבר לכך. זאת מכיוון שעמידה ממושכת גורמת להצטברות של דם בפלג הגוף התחתון ולפגיעה במסתמים. לכן, עם הזמן, זה יגרום להבלטת הוורידים".

בשפה המקצועית, התופעה נקראת "דליות ורידים" ועל פי ה-National Institute of Health בארצות הברית, בין 50 ל-60 אחוזים מאתנו נסבול ממנה, כאשר שכיחותה עולה ככל שמתבגרים. לעיתים אין תלונות. ברוב המקרים, אנשים יתלוננו על תחושת חום מקומי, גרד, נפיחות לחץ מתמשך ובעיקר רגליים כבדות ועייפות. מדובר בבעיה רפואית שאיננה מסוכנת לרגל או לחיים, אך "מציקה" בחיי היומיום. התופעה יכולה להוביל גם לסיבוכים שכוללים בין היתר דלקות, חסימות (קרישי דם), דימום וכיבים (פצעים). במקרים כאלו, חשוב כמובן להגיע בהקדם לטיפול רפואי.

האם אפשר לטפל בדליות וגם להעלים את הוורידים הבולטים ללא התערבות רפואית?

אם אתם כבר סובלים מוורידים בולטים ברגליים, לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה לחלוטין בכוחות עצמכם, אבל בהחלט יש הרבה דברים שתוכלו לעשות כדי למנוע מהמצב להידרדר עוד יותר.

פרופסור סמי ניטצקיצילום: פיוטר פליטר

פרופ' ניטצקי מסביר: "הפעלת שרירי השוק נדרשת כדי להזרים דם מהרגליים אל הלב וזה דבר שאנחנו מבצעים לדוגמה בהליכה. לכן, אני ממליץ להיות כמה שיותר בתנועה – ללכת, לרוץ, לשחות, לרכב על אופניים – כל דבר שיזרים את הדם בצורה יעילה יותר". ההמלצה הזאת, אגב, תעשה טוב לא רק לוורידים ברגליים, אלא תשפר את הבריאות בעוד שורה ארוכה של היבטים חשובים.

בנוסף, אם העבודה שלכם כוללת ישיבה או עמידה ממושכת, חשוב לעצור כמה פעמים במהלך היום ולהפעיל את הרגליים ככל שניתן. "אני אומר למטופלים שלי פשוט לעשות הפסקות ביום כדי לבצע פעולה של דיווש – כמו באופניים", מציע פרופ' ניטצקי. "בנוסף מומלץ להשתמש בגרביים אלסטיות שמונעות הצטברות דם ומונעות נפיחויות".

אולם למרות שהעצות האלו בהחלט עשויות כאמור לעצור את תהליך הבלטת הוורידים, פרופ' ניטצקי שב ומדגיש כי הן לא יחזירו לאחור את מה שכבר נעשה. "כך אנחנו יכולים להבטיח שהמצב לא יחמיר ולשמר את הקיים – אבל כדי להעלים את הוורידים הבולטים – יש לשקול את האפשרויות שלכם בעזרת רופא מומחה".

אילו טיפולים רפואיים קיימים לאי ספיקה ורידית (דליות)?

עוד ב-1905, הומצא ניתוח כירורגי, פולשני, שנקרא בשפה המקצועית "Stripping" או "תלישה" של הוורידים הבולטים ממקומם. ואם זה נשמע מבהיל, פרופ' ניטצקי מרגיע ואומר שההליך לא דרמטי כמו שהוא נשמע.

"לכל אחד מאיתנו יש בגוף שתי מערכות ורידים שלמות ומלאות – מערכת שטחית ומערכת עמוקה. המערכת החשובה יותר היא זו העמוקה שאינה נראית לעין. היא היחידה שיוצאת מהרגל וממשיכה עד ללב ולריאות. למזלנו היא תקינה בכ-98 אחוזים מהאוכלוסייה. המערכת השטחית נמצאת רק ברגל ומעבירה את הדם אל המערכת העמוקה דרך מספר חיבורים. דליות גדולות הן תוצאה של אי ספיקה במערכת הורידים השטחית. בניתוח אנחנו למעשה מטפלים רק בוורידים שהשסתומים שלהם לא תקינים – כלומר שהדם בהם לא זורם כמו שצריך.

"במילים פשוטות זה אומר שאנחנו מבטלים את זרימת הדם במערכת הוורידים השטחית ברגל ומאפשרים לדם לזרום רק במערכת העמוקה והמרכזית. כך הדם זורם בצורה יעילה יותר לאורך הרגל וממשיך אל הלב והריאות – בלי להותיר את הנפיחות והבולטות הלא אסתטית של הוורידים".

"אחרי ניתוח כזה, מהר מאוד משיגים הטבה בתחושה של המטופל", הוא מסביר. "לאחר מספר חודשים, המראה של הרגל משתפר במידה ניכרת וההבלטה של הוורידים נעלמת. גם המטופלים ברובם המוחלט של המקרים מדווחים על שיפור באיכות החיים ובתלונות שהפריעו להם".

עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בניתוח לכל דבר – עם הרדמה, זמן החלמה וגם מספר רב של חתכים וצלקות. לא ניתן לבצע את הניתוח במקביל בשתי הרגליים. זמן ההחלמה עומד על כשבועיים, כאשר במהלכם צפויים להופיע שטפי דם וכאבים ברמות משתנות. עוד חיסרון של הניתוח הוא שב-50 אחוזים מהמקרים הבעיה יכולה לחזור בתוך כחמש שנים.

האם יש טיפולים  פחות פולשניים?

בשנים האחרונות התפתחו מספר טיפולים פולשניים פחות שיכולים להעלים את הוורידים הבולטים לחלוטין, או לכל הפחות להפחית את הבעיה במידה ניכרת. גם טיפולים אלו מבוססים על עקרון ביטול זרימת הדם במערכת הורידים השטחית. אלו כמה מהטיפולים היעילים:

טיפול בחום – יכול להתבצע באחת משלוש שיטות – לייזר, גלי רדיו או קיטור. "טיפול כזה מבוצע בחדר ניתוח, במהלכו דוקרים את הוריד ומכניסים לתוכו סיב. לאחר מכן בהרדמה מקומית מסביב - מקטינים את קוטר הוריד ומבודדים אותו מהרקמות שסביבו. מפעילים את מקור החום תוך כדי משיכת הסיב לאחור ועד הוצאתו מהרגל", מסביר פרופ' ניטצקי. "היתרון של השיטה הוא שמדובר בטיפול קצר עם החלמה מהירה – עשר דקות אחרי שמסיימים אפשר לקום ולהתהלך, ותוך חצי שעה כבר משתחררים הביתה. לפעילות רגילה חוזרים למחרת. החיסרון שלו שנדרש לבצעו בחדר ניתוח. התגובה של הווריד המטופל עשויה לבוא לידי ביטוי במעט כאב, גושים בולטים ומעט צבע (פיגמנטציה) שחולפים לאחר כמה חודשים".

טיפול בהזרקה – "כיום ניתן להזריק דבק ביולוגי לתוך הוורידים, ללא הרדמה סביב המקום. זהו טיפול שמבוצע גם כן בחדר ניתוח עם החדרת הסיב. במהלכו מפעילים לחץ על הוריד תוך משיכת הסיב לאחור. ניתן גם להזריק לווריד חומר מטרש (סקלרוזנט) שמוזרק בצורה של קצף בעזרת הכוונה של אולטרסאונד. פעולה זו יכולה להתבצע במרפאה אך דורשת מספר טיפולים – ארבעה בממוצע ולכן מדובר בטיפול ארוך לצורך השגת תוצאות מיטביות שיישמרו לאורך זמן. התגובה של הווריד לטיפול (כאב, גוש נוקשה וצבע) חוזרת על עצמה לאחר כל טיפול".

ניתן לשפר את תוצאות הטיפול בהזרקה ולקצר את מספר הפגישות על-ידי הכנסת סיב לתוך הווריד. הסיב עושה חריצים מיקרוסקופיים בדופן של כלי הדם (קלאריוויין). ההחלטה על הטיפול המתאים תתקבל על ידי הרופא המטפל לאחר בחינה מדוקדקת של מצבו הרפואי של המטופל ובדיקת דופלקס הוורידים (בדיקת אולטרסאונד עם דופלר שמעריכה את מצב הוורידים).

"כיום אנחנו רואים שמעל 92 אחוזים מהאנשים שעוברים את הטיפולים הבלתי פולשניים להעלמת ורידים בולטים נהנים מתוצאות טובות, כאשר הסיכוי להישנות הבעיה עומד על בין 10 ל-15 אחוזים בכל הטיפולים", מדגיש פרופ' ניטצקי. לדבריו, כדי לשפר את הסיכוי הזה חשוב לבחור ברופא מקצועי ומוסמך שיתאים בעבורכם אישית את הטיפול שהכי נכון לכם, וכן להקפיד על מעקב רפואי מלא ותדיר גם אחרי הטיפול.

פרופ' ניטצקי הוא מנהל היחידה לכירורגיה של כלי דם היקפיים במרכז הרפואי רמב"ם. הוא השתלם בטיפולים חדשניים בוורידים בארה"ב, באירופה ובישראל. פרופ' ניטצקי סייע לפתח את אחד ממכשירי הלייזר המשמשים לטיפול, הכשיר מספר רב של רופאים ונחשב למרצה מבוקש בארץ ובחו"ל.

פרופ' סמי ניטצקי - העלמת ורידים ברגליים
'מדיקה' מרכזיים רפואיים ברמת החייל, תל אביב; מרפאת ש.ר.פ פלוס, קניון לב המפרץ, חיפה
טלפון: 052-2532053, 050-2062683
מעבר לאתר >>