סגן נשיא בכיר במובילאיי מסביר איזה מהנדסים מחפשת החברה

אלעד צרפתי, סגן נשיא בכיר במובילאיי ומנכ"ל חטיבת ה-IMS סבור כי מה שמבדיל בין מהנדס טוב למהנדס מצוין הוא הגמישות המחשבתית. בראיון מיוחד לרגל זכייתו בפרס "אות הבוגר" של אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, הוא מספר על עבודתו כיום וחולק את השקפתו על עולם ההנדסה של המחר

תוכן מקודם
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אישה ברכב נהג אוטומטי
תוכן מקודם
תוכן מקודם

15 שנה לאחר שאלעד צרפתי סיים את לימודיו באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב, הוא זוכה לסגור מעגל. ועדה של המוסד האקדמי, הכוללת בכירי תעשייה, בחרה בו לקבל את תואר "אות הבוגר" לשנת תש"ף. זוהי השנה השנייה שהמכללה מעניקה את הפרס, כהוקרה לבוגרים שתרמו תרומה משמעותית בעלת השפעה לאומית למדע, לקדמה הטכנולוגית, לחברה או למדינה והצליחו לבלוט ולהשפיע בתחומם בארץ ובעולם.

צרפתי מכהן כיום כסגן נשיא בכיר ומנכ"ל חטיבת IMS (Intelligent Mobility Solutions) בחברת מובילאיי, מובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיית נהיגה אוטונומית ומערכות בטיחות למניעת תאונות דרכים. בשנה האחרונה, הצהירה מובילאיי כי היא נכנסת לשוק שירותי ההיסעים האוטונומיים ( Mobility as- a- service) או במילים פשוטות שירותי מוניות ללא נהג, כצעד אסטרטגי לקראת כלי רכב אוטונומיים לצרכני קצה.  בימים אלו, מובילה חטיבת IMS שתחת ניהולו, את תחום איסוף הדאטה במובילאיי " כך הרכב האוטונומי יתעדכן כל הזמן במידע המדויק ביותר" מסביר צרפתי ,. "חלק מהבסיס לכניסה של רכב אוטונומי הוא ייצור מפות בדיוק גבוה, כך שיהיה לו מקור נוסף להסתמך עליו, מלבד החיישנים. לצורך כך, אנחנו משתמשים במערכות הבטיחות שלנו שמוטמעות בכלי רכב בכל העולם ונמכרות במיליוני יחידות, ו"קוצרות" נתונים ומידע, דוגמת מיקום מדויק של תמרורים, עמודי חשמל, סימוני נתיב ועוד, דבר המאפשר להרכיב מפה,. אנחנו עושים זאת בשיטת ה-  Crowd Sourcing )מיקור המונים) – כלומר כל רכב כזה יאסוף מידע וישדר אותו לענן, ובכך תתקבל מפה כוללת המתעדכנת ברמה יומיומית. כל רכב יתרום את חלקיק המידע שלו, על בסיס נסיעתו העכשווית והמפות יישארו עדכניות באופן רצוף. אגב, המידע הזה שנמצא במפות שאנחנו בונים, מעניין מאוד גם ערים שיש להן כוונה להפוך לערים חכמות"מסביר צרפתי.

אלעד צרפתי , זוכה אות בוגר אפקה לשנת תש"פ צילום: צילום: אסף גאם הכהן

איזה סוג מידע יכול לשמש רכב אוטונומי? ואיזה סוג מידע משמש עיר חכמה?

הרכב האוטונומי צריך לדעת שהמהירות המותרת בכביש שבו הוא נוסע היא 60, גם במקרה והתמרור נפל, לדעת איפה סימוני הנתיב גם אם הם קצת הטשטשו, היכן שולי הכביש, האם מדובר בקו ישר או מקווקו, וגם לדעת איפה הרכב ממוקם בדיוק של סנטימטרים. אותו הדאטה משמש כיום גם ערים ברחבי העולם, לדעת היכן נפל תמרור, היכן סימוני הנתיב מטושטשים, האם נפער בור בכביש ועוד. אלו רק דוגמאות לתבונות רבות שעשויות להתקבל על תשתיות, התנהגות נהגים ומהירות נסיעה ולנתח את הנתונים הללו בצורות שונות על מנת להגיע לתובנות מעניינות מזוויות שונות".

למה זה חשוב לעיר?

כי ערים כיום מבזבזות המון זמן ומשאבים כלכליים עבור מידע כזה שמידת הדיוק והעדכניות שלו היא בעייתית. השאלה היא כמן זמן העיר משקיעה בלאסוף את הדאטה, כמה זה עולה לה ובסופו של יום גם כמה הדאטה מדויק. בשיטת הcrowd sourcing היעילות של "קצירת" המידע היא אופטימלית, המחיר זול משמעותית ביחס לשיטות אחרות, הדיוק של הנתונים הוא מירבי והעובדה שהדאטה מתעדכן כל הזמן הוא price less עבור העיר.  

באילו תחומים היית ממליץ לסטודנטים להנדסה להשקיע כיום?

אלעד צרפתיצילום: צילום: יח"צ

"תחום מדעי המחשב מוביל מעל כולם, אבל אין רק תחום אחד רלוונטי. גם בתחומי האלקטרוניקה והמכניקה, בהם משלימים את תהליך ייצור המוצר, יש צורך במהנדסים. קיים כיום מחסור גדול במהנדסים בשוק. היום טכנולוגיה זה שם המשחק ומי שמייצר אותה הם מהנדסים. הביקוש שלהם רק הולך ועולה. התוצר מהאקדמיה לא מספיק כדי לענות על הדרישה ואני לא בטוח שערוכים לטפל במחסור הזה עם הסתכלות קדימה לשנים הבאות. במובילאיי אנחנו מתמודדים עם שיטות יצירתיות לגיוס. זו מלחמה, עבודה קשה במטרה לגייס את המוכשרים ביותר, אלו שמבינים שהלימודים זה רק המצע ושאת רוב הידע רוכשים בהמשך. בעיניי, ההבדל בין מהנדס טוב למהנדס טוב מאוד זה הגמישות המחשבתית. היכולת לדעת להסתכל על בעיה מזוויות שונות ולאלתר פתרונות, כאלו שיתאימו לארגון שלך, למוצר שלך ולאספקטים הטכנולוגיים והמסחריים. האקדמיה היא מצע להבנת התמונה ובתעשייה אתה רוכש את רוב הניסיון ".

מה לקחת מלימודיך באפקה לעבודתך המקצועית?

"דברים רבים, אבל קודם כל -  את ההבנה הטכנית והיכולת להסתכל על תהליכים. כשאתה מנהל, הרקע הטכני מוסיף לך המון בקבלת ההחלטות ובהבנה איך דברים אמורים לעבוד. ביום-יום שלי אני לא כותב קוד או מתכנן מעגל אלא מסתכל על תהליכים טכניים ויודע לדייק את הבקשה שלי לפתרונות שאני מחפש. אני מרגיש שקיבלתי את זה מהלימודים באפקה, וזה כבוד גדול עבורי שמכללת אפקה החליטה לתת לי את הפרס. זה מוסד אקדמי מצוין שהתקדם מאוד עם השנים. כשהתחלתי הוא עדיין היה מקום בבנייה. יצא לי לבקר בו לפני כמה חודשים וראיתי שינוי רציני ומהותי. מאוד התרשמתי ממערך התמיכה בסטודנטים ובכלל מהסביבה הלימודית, הכיתות והמעבדות החדשות".

 "מעבר לידע, יש סט כישורים חיוניים להצלחה של המהנדס"

מי שמוביל  הקניית  הגמישות המחשבתית, לצד כישורים חיוניים נוספים, ולחנך את מהנדסי העתיד באופן שתואם את דרישות התעשייה ושוק התעסוקה הוא פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה -  המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.

אלעד צרפתי , זוכה אות בוגר אפקה לשנת תש"פ ופרופ' עמי מויאל נשיא מכללת אפקה צילום: צילום: אסף גאם הכהן

"שוק התעסוקה משתנה, ומעבר לידע יש אוסף כישורים חיוניים להצלחה של המהנדס בתעשייה ובפרט בחברות ההייטק הכולל מעבר לגמישות מחשבתית גם חשיבה ביקורתית, יכולת הצגה אפקטיבית, עבודה בצוות רב תחומי, למידה עצמית ועוד. השם הרווח לכישורים אלה הוא 'כישורים רכים' אבל בעיניי אלו הם "כישורים חיוניים" כי מהנדס כיום לא יכול להצליח בלעדיהם.
תפיסה זו הובילה את פרופ' מויאל להוביך תהליך הגדרה ביחד עם ההנהלה האקדמית של המכללה  של דמות הבוגר האידיאלי של המכללה ולגבש מחדש את חווית הלימודים של הסטודנטים. "הרצאה פרונטלית במשך שלוש שעות על נושאים מתמטיים כבדים כבר פחות רלוונטית לדור החדש, אז אנחנו מלמדים אחרת. כיום לא לומדים כאן רק בכיתות אלא מקיימים גם פעילויות העשרה מחוץ לשעות הלימודים, או קוראים מאמרים בבית ודנים עליהם בכיתה. במקום סימולציות מחשב, המרצים יוצאים עם הסטודנטים והם מתנסים בשטח וחווים את הדברים הלכה למעשה. אנחנו גם מעודדים את הסגל לממש את תפיסת העולם שלו וללמד בצורה שהוא חושב שהיא הטובה ביותר תוך הפעלת מערך תומך בחדשנות בהוראה וקידום פדגוגיה חדשנית. שינינו גם את כל המרחבים הפיזיים בקמפוס ובנינו מרחבי למידה שמעודדים עבודת צוות ומאפשרים התפתחות  טבעית ויומיומית של הכישורים החיוניים". בימים אלו נערכים באפקה לשימוש במדדים להערכת הכישורים, כך שסטודנט יוכל לאורך לימודיו במכללה להעצים את נקודות החוזק שלו או לחזק את אלו המצריכות שיפור".

לפרטים נוספים