תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופסור ליאו ליידרמן: "השקל החזק אינו מהווה תופעה חריגה"

ההתחזקות החדה של השקל מתחילת השנה מול הדולר, האירו, ומטבעות אחרים מעוררת שאלות רבות, כולל בתחום מדיניות בנק ישראל. פרופ' ליאו ליידרמן מאוניברסיטת תל אביב והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים: "אין כיום מצב של 'מלחמת מטבעות' עולמית"

קשה להאמין, אבל למרות אי הוודאות הפוליטית של שנת בחירות, ועל אף החריגה הגדולה של הגירעון הממשלתי מהיעד, ישראל נתפסת כמדינה יציבה ואטרקטיבית למשקיעים בארץ ובחו"ל. מתחילת השנה, התחזק השקל מול הדולר ומול הסל בשיעור של מעט מעל 7%, ומול האירו בשיעור של מעל ל-9%. כל זאת, בתקופה שהריביות והתשואות לפדיון בישראל נמוכות מאלה בארה"ב.

בעקבות כך, הזמנתי לראיון בנושא את אחד הכלכלנים המובילים בישראל - פרופסור ליאו ליידרמן, מביה"ס לכלכלה ע"ש ברגלס באוניברסיטת תל אביב, והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. פרופ' ליידרמן, מכיר מקרוב את שווקי מטבע החוץ בארץ ובעולם, בין היתר על רקע עבודתו בעבר בבנק ישראל ובדויטשה בנק, ובהווה בבנק הפועלים. כמו כן, הוא ביצע מחקרים רבים בנושאים אלה, הנדונים לעתים קרובות בהרצאותיו ובכנסים בהם הוא משתתף.

פרופ' ליאו ליידרמן – הרצאה מרכזית בטקס בוגרי תואר שלישי
אוניברסיטת ת"א

שקל, דולר אירו – החזק לא תמיד מנצח?

פרופ' ליידרמן, האם התחזקות השקל לאחרונה מול הדולר, האירו, ומטבעות חוץ אחרים מהווה תופעה חריגה?

"בהחלט לא. שוק מטבע החוץ מתפקד בצורה סדירה, עם רמת נזילות סבירה, ושערי החליפין מגיבים לכוחות הביקוש וההיצע. כוחות אלה, הביאו לפיחות של השקל מול הדולר בשיעור של 5.4% בשנה שעברה, והשנה הם הובילו עד כה לייסוף של 7% בשקל ביחס לדולר".

ובכל זאת, לא נראה לך ששער חליפין של 3.47 ש"ח לדולר, כמו שראינו בשבוע שעבר, הוא די חריג?

פרופ' ליאו ליידרמן: "כדי לענות על השאלה, אני מציע לבדוק את ההיסטוריה של חמש השנים האחרונות. מתחילת שנת 2015 ועד היום, שער השקל מול הדולר נע ברמות של 3.39 ל-4.04 ש"ח, תחום רחב של כ-20%. בשבוע השני של ינואר 2018, השקל נסחר ברמה של 3.39 ש"ח מול הדולר (לעומת 3.49 כיום)".

"גם באמצע 2014 שער החליפין היה ברמה של 3.42 ש"ח. המסקנה היא, שאמנם נכון שהשקל הוא בין המטבעות המובילים בעולם בביצועיו השנה, אך עוצמתו, כפי שנצפתה בשבוע האחרון למשל, היא בהחלט בתחומי טריטוריה המוכרים בישראל", הוא אומר.

השנה, מוסיף היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בולטות במיוחד שתי עובדות מרכזיות: הראשונה - השקל התחזק מול הדולר על אף ההתחזקות של הדולר בעולם. כל זאת, בניגוד לאפיזודות רבות בעבר, בהן התחזקות השקל, שיקפה יותר היחלשות הדולר בעולם מאשר התפתחויות מקומיות בישראל.

פרופ' ליאו ליידרמן בכנס מיזוגים ורכישות 2019
תומר אפלבאום

השנייה - ההתחזקות של השקל תופסת גם, בשיעור דומה, ביחס לסל, על מטבעות נוספים מעבר לדולר. למשל, השקל התחזק השנה בשיעורים של 9% ו-11% ביחס לאירו ולמטבע הבריטי, בהתאמה.

היצואנים נפגעים

לפי פרופסור ליאו ליידרמן, "אין ספק שענף היצוא הוא הנפגע העיקרי מייסוף המטבע, ובמיוחד חברות שהכנסותיהן במטבע חוץ, ועיקר הוצאותיהן במטבע מקומי. עם זאת, חשוב להדגיש, שיצואנים רבים נוקטים פעולות פיננסיות לגידור סיכוני המטבע. פעולות אלה, שאמנם יש להן עלויות מסוימות, מהוות מעין ביטוח בפני תנודות בלתי צפויות בשערי החליפין".

ובכל זאת, בוודאי שלא קל להיות יצואן במשק עם המאפיינים של ישראל. על פי המחקרים הקיימים, כולל באקדמיה ובחטיבת המחקר בבנק ישראל, השפעות המאקרו של ייסוף השקל בסדרי הגודל של השנה הן לא גדולות במיוחד. על פי אותם מחקרים, הגורם המרכזי המשפיע על היצוא הוא מצב הכלכלה העולמית.

לפי היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, "בראייה כוללת, מצבה הכלכלי של ישראל, כולל התחזיות לעתיד הכוללות אפשרות של יצוא גז טבעי, השתפר יחסית למצב ההולך ונחלש של כלכלות רבות אחרות בחו"ל, והדבר משפיע על שער החליפין".

שטרות כסף
CANVA

"קיומו של עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, יחד עם השקעות ריאליות ופיננסיות של תושבי חוץ בארץ והחזרת כספים לארץ של חלק מהישראלים שהשקיעו בחו"ל, יצר מצב שזרמי המט"ח הנכנסים לארץ גדולים מזרמי המט"ח היוצאים מהארץ לחו"ל", אומר פרופ' ליאו ליידרמן.

כלכלת בחירות זה פאסה

כיצד קורה שאי-הוודאות הפוליטית בשנת בחירות, והחריגה בגירעון הממשלתי מהיעד, אינם משפיעים על שער השקל?

"הנחת העבודה בשוק ההון ובמשק הישראלי היא, שלא משנה מה תהיינה תוצאות הבחירות, אנו צפויים לראות המשכיות המאפיינים העיקריים של המדיניות הכלכלית בשנים האחרונות. כמובן שייתכנו הבדלי הדגשים בין ממשלות אפשריות שונות, על פי האידאולוגיה וקריאת המצב שלהן".

בגדול, ליידרמן לא צופה שינוי בגישה הקובעת, כי צמיחת המשק צריכה להתבסס על צמיחת המגזר העסקי, כל זאת תוך המשך ניצול ההזדמנויות שבהשתלבות של המשק שלנו בכלכלה הגלובלית, ושמירה על היציבות הכלכלית והפיננסית.

"לגבי הגירעון, או 'הבור הפיסקלי', ההערכה הרווחת היא שהנושא יטופל לאחר שתוקם ממשלה חדשה, במסגרת קביעת המדיניות התקציבית ל-2020 ו-2021. העובדה שיחס החוב הציבורי לתוצר נמוך יחסית (כ-61%), מאפשרת לקובעי המדיניות להמתין מעט עם נקיטת צעדים לצמצום ה'בור' שנוצר", מוסיף פרופ' ליאו ליידרמן.

מה דעתך על ההודעה האחרונה של נגיד בנק ישראל, שכנראה נועדה להרגיע את שוק המט"ח?

לדעת פרופ' ליאו ליידרמן, הנגיד פעל בצורה נכונה, "שהרי ייתכן שגורמים מסוימים בשוק האמינו שקיימת הסתברות גבוהה יחסית להעלאת ריבית בנק ישראל באחת מההחלטות המתוכננות לחודשים הקרובים, ואם כך, פעולותיהם בשוק תרמו להתחזקות השקל".

מטבעות שקלים
בלומברג

הוא אומר כי "מכיוון שעל פי המידע והנתונים כיום, הסיכוי להעלאת ריבית בקרוב שואף לאפס, אזי טוב עשה הנגיד, לעניות דעתי, בהבהרת הנקודה הזאת, ובהדגשת העובדה שלבנק ישראל יש כלים שונים להתערב במה שנעשה בשוק במידה שיהיה צורך בכך."

האם מתנהלת מלחמת מטבעות עולמית לדעתך?

"לעניות דעתי, התשובה שלילית. אמנם קובעי המדיניות במדינות מסוימות מעוניינים כיום בהמרצת היצוא, על מנת לעודד את הצמיחה והתעסוקה, אך הצעדים שננקטים בהקשר הזה, אינם בהכרח נופלים באפיון של מלחמת מטבעות, המאופיינת בהתערבות ישירה ומאסיבית של בנקים מרכזיים במסחר במט"ח".

"למשל, הפיחות של האירו ביחס לדולר השנה, משקף בעיקר את ההרעה במצב הכלכלי בגוש האירו יחסית לארה"ב, הרעה שהביאה גם להצהרות של הבנק המרכזי בגוש לגבי העמקת המדיניות המוניטרית המרחיבה בחודשים הקרובים. כל אלה היו תקפים גם אם לא היה מתפתח פיחות של האירו כפי שנצפה השנה", מסכם פרופסור ליאו ליידרמן.

כתבות שאולי פיספסתם

*#