תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנדל"ן הכי חם בת"א: חניות וחדרי מחסן

גם אם כבר השגתם את דירת החלומות השכורה שלכם בתל-אביב, סביר להניח שעדיין נותרו לכם שני חלומות – חנייה ומחסן. מאות אלפי תל-אביבים מסתובבים מדי יום בחיפוש אחר הכחול-לבן המיוחל, והופכים כל חדר בבית למחסן מאולתר עמוס בחפצים. "יש לנו ברירה?", שואל אחד מהם, "זה המחיר של לגור בעיר הגדולה"

מכוניות
© Majorosl66 | Dreamstime.com

בדיחה עתיקה מספרת על אדם שנסע לפגישה חשובה מאוד בתל-אביב. אחרי שהגיע ליעד שלו, הוא החל במסע האמתי – המסע אחר החנייה הקרובה ביותר למקום הפגישה. הוא הסתובב דקות ארוכות, אך לא מצא שום חנייה פנויה. אפילו המדרכות היו תפוסות. אחרי שזמן הפגישה כבר חלף לו והאיש עדיין היה במכוניתו, הוא פנה מתוך ייאוש אל אלוהים ואמר: "אני יודע שהייתי לא בסדר כל השנה, אבל אם תמצא לי חנייה אני מבטיח לשמור על השבת, להפריד בין בשר וחלב ולהניח תפילין בכל יום. רק תמצא לי חנייה כבר!". לא עובר רגע, ורכב יוצא ממקום חנייה מושלם באותו רחוב בו נקבעה הפגישה. האיש פונה שוב אל האל ואומר: "בעצם לא משנה, הסתדרתי כבר לבד".

מה שעצוב בבדיחה הזו הוא העובדה שהיא לא הגיונית – הרי, מה הסיכוי שאותו אדם אכן ימצא חנייה מושלמת באותו הרחוב בו נקבעה הפגישה שלו? סביר להניח שהוא שואף לאפס. ובמקרה הזה, גם אלוהים לא יעזור.

עיר ללא חנייה

ברוכים הבאים לתל-אביב, שזכתה לעשרות כינויים – העיר העברית הראשונה, העיר הלבנה, מרכז התרבות הישראלי והעיר ללא חנייה. קצת נתונים – למעלה מחצי מיליון מכוניות עוברות באיילון מדי יום, מנתוני העירייה נכנסים מדי יום לעיר מיליון מבקרים ו-1 מכל 9 מועסקים במדינה עובד בה. שיעור הנסיעות בתחבורה הציבורית עומד על 24% בלבד ומספר הנוסעים ברכב פרטי ממוצע עומד על 1.1 אנשים בלבד.

חיבור של כל הנתונים האלה מוביל למסקנה אחת בלבד – הסיכוי שלכם למצוא חנייה בעיר נמוך. בבוקר מגיעים אליה מאות האלפים שעובדים בה, בערב חוזרים אליה התושבים שנלחמים על כל מקום חנייה פנוי ובלילות מגיעים הבליינים שתופסים כל קצה מדרכה לעלות עליו בדרכם אל הבר או המסיבה. בעיר אמנם ניסו להפחית את העומס עם שירות "אותוטל" שמציע מכוניות להשכרה בניסיון להפחית את השימוש במכוניות פרטיות, אך נכון לעכשיו השירות בעיקר תופס עשרות חניות כחול-לבן ברחבי העיר ולא באמת מפחית את העומס.

חניה צמודה
© Mishkaki | Dreamstime.com

לא הצלחתם למצוא חנייה חוקית? אין בעיה, תמצאו מקום בחניון בתשלום. אז זהו – שיש בעיה. גם המלחמה על כל חנייה בחניון (שלא בהכרח קרוב במיוחד למקום היעד או לבית שלכם) גדולה והמחירים בהתאם. במסגרת מחקר בינלאומי שנערך לפני מספר שנים התברר שמחירי החנייה בתל-אביב גבוהים מאלו שבמוסקבה, מינכן, רומא, ברלין וערים מרכזיות רבות בעולם. אם תצליחו למצוא חנייה להשכרה חודשית באחד המרכזים הגדולים בעיר תיפרדו מקרוב לאלף ולפעמים אפילו יותר.

אילן, בן 35 המתגורר באזור רוטשילד במרחק קצר מכיכר הבימה, מספר על קרוב לשעה של חיפוש חנייה ביום. "אחרי יום שלם של עבודה כל מה שאתה רוצה זה להגיע הביתה ולשים את הראש במיטה או להירגע על הספה, אבל אתה יודע שאתה רחוק מזה", הוא מספר. "אתה מסתובב ומסתובב ומקווה שתמצא משהו. כשיש לי מזל, אני מסתובב רק חצי שעה. לפעמים אני נשבר ופשוט מחנה על המדרכה או בחנייה של אופנועים ומתפלל שהפעם הפקח לא יעבור ברחוב הזה".

אפרת בת ה-40, המתגוררת באזור כיכר רבין, מתארת חוויה דומה. "לא פעם אני נשברת ומחליטה לחנות בחניון, אבל גם יש המתנה של 20 דקות בכניסה, בתקווה שיתפנה כבר מקום ואנשים יתחילו לזוז", היא מתארת. "זה בזבוז הזמן הכי גדול שלי לאורך היום. הציעו לי בעבר לקנות חנייה בסכום שהיום אני מבינה שהיה שווה את זה בגדול. אז חשבתי שזה בזבוז של כסף, אבל היום כבר אין אפילו חניות למכירה. אז נשאר לי רק להמשיך ולהסתובב".

המחסן של כאילו

כשאורלי ואורן, זוג צעיר + תינוקת, החליטו לעבור מרמת השרון לדירה בתל-אביב הם ידעו שיצטרכו להתפשר. "ככה זה", אומר אורן בחיוך, "הדירה פחות גדולה, הנוף פחות מרשים אבל לפחות גרים בלב העיר הגדולה וידעתי שיש לזה מחיר".

את הדירה המרווחת שלהם ברמת השרון הם ארזו בארגזים, הזמינו חברת הובלות והגיעו לדירה החדשה שלהם באבן גבירול – מרכז העניינים התל-אביבי. אלא שאז, כשהתחילו לפרוק, הם גילו שהשטח של הדירה החדשה לא מספיק לכל החפצים שהם אספו לאורך השנים. "המטבח הפך למחסן", מספרת אורלי, "אבל גם זה לא הספיק, אז פשוט פיזרנו את החפצים בכל הבית ואין לנו פיתרון אחר. הלוואי והיה לנו מחסן נורמאלי בבית כדי לשים בו את כל הדברים בצורה מסודרת, אבל אפילו את המחסנים שהיו למטה בעלי הבניין הפכו לדירות ככה שאין לנו ממש פתרון אחר".

אישה עם קופסא
© Seanlockephotography | Dreamstime.com

את הבעיה הזאת מכיר גם רז, רווק תל-אביבי בן 28 שנאלץ להחזיר חלק מהחפצים שלו לבית של ההורים. "פעם בשבועיים-שלושה כשאני נוסע אליהם, אני לוקח מה שאני צריך, אחרת באמת לא היה לי מקום בבית", הוא אומר. "אפילו את האופניים החשמליים שלי אני בקושי מצליח לדחוס בסלון, כי הרי להשאיר אותם בחוץ זו גניבה בטוחה. אז כשאני צריך ספרים או דיסקים או איזשהו סיר שלא היה לו מקום בבית שלי, אני פשוט קופץ 20 דקות נסיעה להורים בגבעתיים ולוקח. אם זה נוח? זה לא. אבל יש לי ברירה?".

כתבות שאולי פיספסתם

*#