תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האויב הלאומי השקט: בעיית החייבים בישראל

כקבוצה הם זוכים להתייחסות מוגבלת ביותר, לרוב שלילית. רואים בהם כמי שהביאו על עצמם את אסונם, מתייחסים אליהם כמי שמבקשים לחיות על חשבונם של אחרים או להתחמק מתשלום חובותיהם, אבל המספרים מספרים סיפור אחר. עם מעל חצי מיליון חייבים בהוצאה לפועל, רבים מהם אנשים פרטיים שנקלעו לחובות במסגרת התנהלות כלכלית של משק הבית, ברור כי בעיית החייבים בישראל הפכה לבעיה לאומית שדורשת חשיבה מחדש על התופעה.

על פי נתוני רשות האכיפה והגבייה, המטה של ההוצאה לפועל, נכון לסוף שנת 2017 מתנהלים בהוצאה לפועל כ-2.4 מיליון תיקים. תיקים אלה מתנהלים כנגד 665 אלף חייבים, %90 מהם אנשים פרטיים. אל מולם, %61 מתיקי ההוצאה לפועל, מתנהלים על ידי זוכים עסקיים - חברות או שותפויות.

בירור מעמיק יותר מעלה כי השיאניות בטבלת הזוכים, הן חברות השירותים הפיננסים ושירותי הביטוח. קרי, בנקים, חברות אשראי וחברות ביטוח. חברות אלה מהוות הזוכות ב-כחצי מיליון מתיקי ההוצאה לפועל. מעט אחריהן ברשימה, עם קרוב ל-400 אלף תיקים לזכותן, חברות מידע ותקשורת, קרי, חברות הסלולר והאינטרנט. בפער ניכר, ניתן למצוא אחריהן ברשימה את הרשויות המקומיות עם כ-150 אלף תיקים בלבד. (מקור: דוח רשות האכיפה והגבייה לשנת 2017)

צביקה הופמן וערן רוז
ענבל רוז

ההלוואה ניתנת ברגע, החוב נגרר שנים

הנתונים מטרידים, אך קשה לומר שהם מפתיעים במיוחד את העוסקים בתחום. מי שנמצא בסביבה מספיק זמן, חש על בשרו את השינוי המשמעותי, שלא נאמר, המהפך, שחל בשנים האחרונות בתחום קבלת ההלוואות. רבים מאתנו זוכרים את הימים, הלא רחוקים במיוחד, שבהם פרט למשכנתא, קבלת הלוואה אישית לכל מטרה אחרת, נחשבה כמעט מוקצית מחמת מיאוס. באותם ימים, אנשים שנזקקו להלוואה, לקחו לעתים בהיחבא, הלוואות ב"שוק האפור", בריביות אסטרונומיות ושילמו על המהלך הזה לא רק בריבית, אלא גם בסטיגמה קשה ולא פעם, גם בכמה עצמות שבורות. שונה מאוד מהתדמית הקלילה והזוהרת שזוכה לו כיום שוק ההלוואות בישראל.

מתוך רצון להפוך את האשראי לנגיש יותר, המדינה עודדה בשנים האחרונות באופן נמרץ, גופים חוץ בנקאיים להעניק אשראי נוח לאנשים פרטיים. השוק הפך תחרותי במיוחד וסחף אחריו גם את הבנקים, קופות הגמל וחברות הביטוח והאשראי, לקלחת מתן האשראי המהיר. הכל ברגע. בקליק. בסמס. שיווק אגרסיבי ותקוות שווא לכיסוי, לצד דרישה מינימלית לבטוחות.

לא ניתן כמובן לבטל את יתרונות המגמה הזו. היא פתחה אפשרויות נוספות ונוחות לאנשים הזקוקים לאשראי ויכולים לעמוד בהחזרי ההלוואה. יחד עם זאת, בהחלט אי אפשר ואסור להתעלם מהנזקים החמורים שלה. אנשים פרטיים, ללא יכולת אמתית להחזר הלוואה וללא בטוחות, מקבלים בקלות רבה, עוד ועוד הלוואות שהם אינם יכולים להחזיר. מדובר בחובות שתופחים לממדים עצומים והופכים את התנהלותו הכלכלית הכושלת של החייב להרסנית יותר ויותר. כדור שלג דורסני שאפילו החורף הישראלי החמים לא מצליח לעצור.

יתרות החוב למשקי הבית בישראל עולות בהתמדה

גם הנתונים שפרסם בסוף 2017 בנק ישראל, ביחס ליתרות החוב של משקי הבית, מצביעים על התפתחות המגמה ומעידים על כך שגם בשנה שחלפה נותר החוב במגזר הפרטי במגמת עלייה. הנתונים מצביעים כי היקף יתרת החוב במגזר הפרטי, עמד נכון לסוף 2017, על 524 מיליארד (זאת לעומת 421 מיליארד בשנת 2013), כולל עלייה של %4 מתחילת שנת 2017 עצמה.

הבנקים מהווים עדיין את המקור המרכזי לחוב, עם סך של 471 מיליארד , בסוף 2017, אך מעניין לראות, שיתרות החוב לגופים מוסדיים ולחברות כרטיסי האשראי, עלו מאז שנת 2013בעשרות אחוזים מדי שנה. מ- 7.3 מיליארד בשנת 2013, צמחו יתרות החוב לגופים וחברות אלה, לכדי 21.3 מיליארד בסוף 2017. כלומר, שוק ההלוואות הפורח כבר נותן את אותותיו גם בתמונת החוב הרחבה והופך נדבך משמעותי בתוך יתרות החוב הכלליות במשקי הבית הפרטיים. (מקור:אתר בנק ישראל)

הדרך הקצרה מלווה לחייב

בעבר היו פושטי רגל בעיקר עסקים ובייחוד עסקים קטנים. כיום, נוף החייבים נראה שונה בתכלית. כפי שעלה ממספר תחקירים שנערכו בנושא בשנים האחרונות וכפי שניתן לראות מדי יום בעבודת השטח עם חייבים, ברור כי השיווק האגרסיבי לקבלת הלוואות והאפשרות לנטילת ההלוואות ללא צורך בביטחונות משמעותיים, הובילו אנשים פרטיים רבים לנטילת הלוואות לצורך משק הבית, מבלי שיש להם את היכולת האמתית לעמוד בתנאי ההלוואה. חובות ההלוואות והריביות התופחות יצרו תמריץ ללקיחת הלוואות נוספות, ועם כל הלוואה, הולכת ופוחתת יכולת ההחזר. התנהלות כלכלית לא נבונה, שבהיעדר בלמים חיצוניים, פשוט יצאה משליטה.

העוסקים בתחום יודעים לספר, כי הם מטפלים בתיקים של לקוחות פרטיים, שלהם חובות בהיקפים של מיליוני שקלים. הסיפור חוזר על עצמו עם חייבים רבים. אנשים פרטיים שנטלו הלוואה לקניית רכב, לנסיעה לחו"ל, לקנייה גדולה או שיפוץ לבית. תחילה הוצעה להם הלוואה מהבנק בו מתנהל החשבון שלהם, לאחר מכן מחברת האשראי, בהמשך מבנק אחר. בתוך הסחרחרה הזו, מעטים מאוד הגופים שבודקים היטב את יכולת ההחזר. וכך, מוצאים את עצמם אנשים מן היישוב, שמינפו את עצמם לדעת בעידוד המדינה וחברות פרטיות, מתרסקים אל מציאות של תיקי הוצאה לפועל, נרדפים על ידי נושים בעלי אמצעים, מעוקלים ומוגבלים.

אוכלוסיית החייבים - שקופים, לא מיוצגים וסובלים מתדמית שלילית

אחד הנתונים החשובים ביותר שניתן למצוא בדו"ח של רשות האכיפה והגבייה הוא הנתון המעיד, כי לא די בכך שמרבית החייבים בתיקי ההוצאה לפועל הם אנשים פרטיים, למעלה מ-%90.9 מהם, כלל אינם מיוצגים בהליך על ידי עורך דין.

בקרב אוכלוסיית הזוכים, לעומת זאת, נמצא כי %94 מהם מיוצגים. החשבון פשוט, הזוכים, מרביתם בנקים, חברות אשראי וגופים אחרים בעלי כוח, מיוצגים בידי עורכי דין מיומנים בתחום הגבייה, ומשקיעים ממיטב כספם ומרצם בגביית החוב. ומדובר בשיטות גבייה אגרסיביות ביותר. הזוכים מתחרים ביניהם במרוץ העיקולים, כאשר הראשון שמעקל זוכה בכספי העיקול.

התמריץ הזה לתפיסה מהירה ככל האפשר של כספים, מוביל לכך שחייבים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם עיקולי משכורת, עיקול כספי חסכון, הגבלות שלא מאפשרות להם לקיים את חיי היומיום שלהם ושל בני משפחתם, ולעתים אפילו גורמים להם לאבד את פרנסתם. במצב כזה, הניסיון לסגור את החוב, הוא ניסיון שמועד מראש לכישלון.

וחשוב להבין, בניגוד לתדמית ולשיח הציבורי, רבים מהחייבים בהחלט מעוניינים לשלם את חובותיהם. אלא שהאמצעים שלרשותם אינם מאפשרים להם לעשות זאת. דווקא בשל כך, העובדה שמרביתם אינם מיוצגים על ידי עורך דין הוצאה לפועל, קשה וחמורה אף יותר.

השינוי  מתחיל בחינוך

חברת עורכי הדין הופמן רוז היא חריגה למדי בנוף המשרדים העוסקים בתחום ההוצאה לפועל. השותפים המקימים במשרד, צביקה הופמן וערן רוז, החליטו בתחילת דרכם המשותפת, למקד את מאמציהם בייצוג חייבים. ואם לא די בכך, המשרד החליט שהוא אינו מעוניין שלקוחותיו החייבים יחזרו אליו בעתיד עם חובות נוספים, ולכן שם דגש על ליווי אישי ומקצועי ומתן כלים להתנהלות כלכלית נבונה. עבור הופמן ורוז, המציאות במשרד מחדדת את העובדה שלא ניתן  לעזור לחייבים רק באמצעות פשיטת רגל, הסדרים או שמיטת חובות. ולכן, המשרד פועל כקרש הצלחה לחייבים, על פי מודל ייחודי של הסתכלות הוליסטית על מצבו של החייב. החל מהרגע שבו החייב מגיע לייעוץ בפעם הראשונה, דרך התמודדות עם החובות באופן המותאם לחייב המסוים ונסיבותיו, ועד שהחייב עומד על רגליו, מתייצב כלכלית ומקבל כלים משמעותיים להתנהלות כלכלית נכונה.

יש לקוות שההסתכלות על בעיית החייבים כעל תופעה לאומית הדורשת התייחסות, תביא אולי בעתיד לטיפול ומציאת פתרונות לבעיה, גם בקרב קובעי המדיניות וגורמי הפיקוח. לצד השינויים המתבקשים ברמה הלאומית, נדרש גם שינוי תפיסתי וחינוכי, כך שאנשים פרטיים ידעו ויבינו שעליהם לרכוש, כבר מגיל צעיר, כלים להתנהלות כלכלית נבונה, מתוך מטרה לצמצם את היקף התופעה באמצעות מניעה ושינוי מהשורש, ולא רק בדרך של "כיבוי שרפות".

כתבות שאולי פיספסתם

*#