תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנוע של רולס רויס בגוף של למבורגיני

לכתבה

יותר ממאה שנים של ניסיון מצטבר בין חמישה מאסטר-בלנדרים נדרשו ל"שיבאס-ריגל" כדי לייצר את ה"אולטיס", אבל על הדרך נמצאה לא רק הנוסחה לוויסקי מסעיר ומרתק, אלא גם חיבור-מחודש למצליחנות. במילים אחרות: הוויסקי הזה הוא "יציאה", במיוחד אם מתייחסים אליה במובן של "אקזיט"

בואו ונמזוג לעצמנו כוס קטנה של וויסקי ונפליג למסע קצר בזמן: בשנות ה-70 לא היו יותר מדי חובבי וויסקי בישראל. המותג הפופולארי היה "ג'יי אנד בי", שכונה בעגה המקומית "ג'י-בי", וחוץ ממנו היו מי שהכירו את "אולדקליפר" או את שני הכלבלבים, שחור ולבן, שהיו הסמל של וויסקי בשם "בלאק אנד ווייט". קטגורית "פרימיום" עוד לא הייתה ידועה למרבית הישראלים, וספק אם היה מי ששמע על סינגל-מאלט.

על דבר אחד לא היה ויכוח: שיבאס-ריגל היה המשקה של המצליחנים. השגרירים הראשונים שאימצו את הבקבוק העגלגל היו מי שעסקיהם לקחו אותם לחו"ל: עסקה מוצלחת הייתה נחתמת לא רק על הנייר, אלא גם בכוסית קטנה של משקה מובחר. מהר מאוד הופיעו בקבוקים של שיבאס-ריגל על המדפים אצל עורכי-דין מובילים, קבלנים, תעשיינים והאליטה הכלכלית החדשה שהחלה צומחת במשק הישראלי המתפתח של אותן שנים.

בקבוק ויסקי
חבית ויסקי

ליוקרה הזאת היה גם מחיר: שיבאס-ריגל היה סמל סטטוס, קטגורית פרימיום של בקבוק אחד - ולך תסביר לעם שקורא לכל תזקיק ענבים מקומי בשם "קוניאק" ולכל שפריץ  "שמפניה", מה המשמעות של נוזל שיושן במשך לפחות 12 שנים בחבית.

אז למה אנחנו מפליגים בזיכרונות? אולי כי קו ישיר נמתח בין ה "אולטיס", אחד המוצרים האיכותיים והנחשקים מבית "שיבאס-ריגל" לבין מה שסימל המותג בישראל שנפתחה אל העולם, אי אז לפני יותר מארבעים שנה. אם להידרש לדימויים עדכניים, אפשר לומר שהבן של עורך-הדין שחגג חתימת חוזה עם כוסית שיבאס-ריגל, חוגג היום את מכירת הסטארט-אפ שלו לאחת מענקיות הטכנולוגיה בהרמת כוסית של "אולטיס".

החשיבות שבאיזון

סמלים חומריים של הצלחה הם עניין חמקמק: מצד אחד אנחנו רוצים להראות שהצלחנו, שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לגימה מהחיים הטובים, להביט בסיפוק על מה שהשגנו – ובתקווה קדימה אל מה שעוד נשיג. העניין הוא לאזן בין יכולת כלכלית לטעם טוב, בין השגיות להבנה, להיות בדיוק במקום המיוחד הזה שבו אתה חולק את הצלחתך עם חברים ומכרים – מבלי לנקר עיניים. כשמדובר בוויסקי איכותי, הדיוק מתבטא בבקבוק שיקסום גם למי שלא מצוי ברזי הוויסקי, בקבוק שיענג גם לוגם לא מנוסה, אבל גם יסחט מבטי-הערכה מהמבינים, אלה שכבר ניסו הכל ויודעים להעריך גם טעם, ולא רק מחיר.

רוצה להירשם למועדון החברים של שיבאס ריגאל? לחצו כאן >>

על לב ונשמה

מהו שיבא-ריגל "אולטיס"? אם להיות מליציים, נאמר שה-"אולטיס" הוא הלב והנשמה של שיבאס-ריגל. הוא הצדעה לחמשת המאסטר-דיסטלרים שעבדו במזקקה מאז ראשית המאה שעברה. בניגוד לכל המוצרים האחרים של שיבאס-ריגל, האולטיס אינו בלנדד-וויסקי (כלומר עירוב של מספר סוגי סינגל מאלט המופקים משעורה, על בסיס "גריין-וויסקי" המופק מחיטה), אלא בלנדד-מאלט, כלומר בלנד המופק מסינגל-מאלטים בלבד: חמשת המאלטים (ביניהם לונגמורן וסטרטאילה הידועים) שמהווים את הלב הפועל של כל אחד מהבלנדים המפוארים של שיבאס-ריגל לדורותיהם. למה חמישה? כי רק חמישה אנשים הורשו לערבב שיבאס-ריגל מאז 1909: צ'ארלס הווארד, צ'ארלס ג'וליאן, אלן ביילי, ג'ימי לאנג וקולין סקוט – שבעשור השמיני לחייו עדיין נוסע מסביב לעולם ומציג את הוויסקי החדש לעילית של חובבי הוויסקי בכל מדינה. סקוט הוא אגדה-חיה בקרב חובבי הוויסקי: הוא מזקק וויסקי כבר קרוב לחמישים שנה (מתוכם 27 כמאסטר-בלנדר) ונחשב לאיש שפיתח את השיבאס-ריגל 18 שנים, אחד הבקבוקים המעוטרים בתעשייה.

במילים אחרות, ה "אולטיס" (שילוב של המילים "אולטימטיבי" ו-"פורטיס" – מבצר בלטינית) מחויב לשמו– מצד אחד יוקרתיות אולטימטיבית, אך כזאת שמעוגנת היטב בחומה הבצורה שהיא הד.נ.א של "שיבאס-ריגל". בנו ההיי-טקיסט של עורך הדין מהסבנטיז, יכול עתה לא רק לחגוג את הצלחתו עם חבריו, אלא גם לכבד את אביו בכוס "אולטיס" כדי שייווכח שגם להצלחה בוויסקי - ולא רק בעסקים - יש דור המשך.

מוצרי אולטיס

טעם וצבע

ה-"אולטיס" מציג חזות מרתקת מהפקק עד לתחתית הבקבוק, אבל מרשים ככל שיהיה חיצונית, מירב המאמצים הושקעו בתכולתו: החביות שמשמשות ליישון הוויסקי מהוות בסך הכל אחוז אחד מהחביות של שיבאס – והתחושה היא שנבחרו חביות צעירות יחסית: הארומה והטעמים שעברו לנוזל עצמו אינם אגרסיביים כמו של ברבן, אבל בהחלט ניתן למצוא בהם רמזים לווניל, פירותיות שמושכת לכיוונים של אפרסק, תפוח אדום ואפילו נגיעה אגסיתאבל גם למרירות-הדרית קלה, ומתובלת ברמזים לניחוחות אסיאתיים כמו קינמון, ג'ינג'ר וציפורן. ה-"אולטיס" הוא מסוגי הוויסקי שאוהבים טיפת מים כדי "לפתוח" את הטעמים. בניגוד למי שקנאים לוויסקי שלהם כשהוא "נקי", הרי שדווקא הסקוטים אוהבים לדמות הוספה של מעט מים לוויסקי לשדה אחרי הגשם – כשטיפות המים שמתאדות מהאדמה חושפות את קשת הניחוחות. לא מוכרחים לזרום עם הדימוי הרומנטי הזה כדי להעריך את מה שטיפת מים תעשה ל "אולטיס": אם סוגי וויסקי אחרים נפרטים לארבעה-חמישה טעמים עיקריים, הרי שהוויסקי הזה חושף רבדים חדשים באישיותו כמעט מדקה-לדקה: בכל פעם שמניחים את הכוס להפוגה בין לגימה ללגימה, מתגלים טעמים חדשים.

התענוג אינו זול: כ- 550 שקלים לבקבוק מציבים את "אולטיס" בתחרות ישירה עם בלנדים מושקעים אחרים כמו "ג'וני ווקר בלו-לייבל", אבל בניגוד למתחרים זהו וויסקי שמשלב איכויות מסורתיות עם "לוק אנד פיל" עדכני –מהעיצוב שכל פרט בו משדר יוקרה-מצליחנית (התוויות למשל הן בצבע שמפניה), עד לטעם ידידותי בזכות ארומת הווניל ומשחקי הפרי–שהופכים אותו לוויסקי נהדר לחלוקה: גם מי שאינו מצוי ברזי עולם הוויסקי לא יחוש מאוים, ומי שכבר טעם הכל יראה ב-"אולטיס" משום תרגיל אינטלקטואלי קטן שמאתגר את הלוגם למצוא בו עשרות טעמים חדשים.

זו הסיבה ש-"אולטיס" הוא משקה אולטימטיבי (כפי שמרמזת המילה הראשונה מתוך השתיים המרכיבות את שמו). הוא מקרין את האיכות שלו פנימה – ואת ההצלחה שלו החוצה: אם תרצו, הוויסקי הזה הוא מנוע של רולס-רויס בגוף של למבורגיני.

לחצו כאן להצטרפות למועדון החברים של שיבאס ריגאל >>