תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עמנואל ארביב על הנשיא טראמפ והתקשורת

אחד מהביטויים השגורים ביותר בפי כל מומחה והיסטוריון בתחום התקשורת, הוא שהתקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. ובכן, אין ספק שאנו חיים כעת בתקופה מעניינת ביותר הקוראת תיגר על כל מה שהיה אמת לאמיתה בעבר. כך, מעולם לא נראה מאבק שכזה בין שני מוסדות: הנשיאות והתקשורת, כפי שאנו רואים בשנה וחצי האחרונות: בתקופת הקמפיין לנשיאות שהסתיים בנובמבר 2016 ושנת הנשיאות הראשונה של דונלד טראמפ שנבחר לנשיא למורת רוחם של רבים, כולל נציגות נרחבת של עולם הסיקור התקשורתי שרוב רובו ניבא את הניצחון להילארי קלינטון. אז מהי הסיבה לעוינות? האם זאת אישיותו השנויה במחלוקת של הנשיא החדש? האם זה האגו שנפגע מכך ש"המועמד" של התקשורת לא הגיע לקו הסיום? נדון בנושא מערכת היחסית בין טראמפ לעולם התקשורת לעומק.

"פייק ניוז" כתופעה

החיכוכים הקשים עם טראמפ לא החלו באופן פתאומי. יש שיגידו שהוא מעולם לא היה חביב הקהל לאור העושר המופגן שלו.  כך גם התכנית 'המתמחה' בכיכובו  בה הרבה להשתמש במשפט המזוהה עמו מכל-"אתה מפוטר!", תרמה לתדמיתו המעורערת בעיני התקשורת. בדיעבד, טראמפ הודה כי לו ידע בזמנו כי יתמודד בעתיד על נשיאות ארה"ב, היה מתנהל אחרת בתכנית. לאור הנחישות שלו להתמודד על הנשיאות, החלו סקירות חדשותיות רבות בנוגע ליכולותיו בתור איש עסקים, וכן עלו תהיות רבות בנוגע לאישיותו, גורמי המימון שלו, התומכים, הקשר שלו עם נשיא רוסיה פוטין, ועוד. בעוד שגם כנגד המועמדת מטעם המפלגה הדמוקרטית עלו לא מעט תהיות וחשיפות חדשותיות (כגון פרשת האי-מיילים), נראה שטראמפ מוצג בעיקר כגבר כוחני, מניפולטיבי, אכזרי  , שוביניסט, שונא מהגרים, שחורים ומקסיקנים. עם זאת, השאלה היא לא עד כמה זה נכון, משום שלא הכול שחור או לבן בעולם, אלא באילו גוונים הדברים הוצגו במדיה התקשורתית. כך, כל ידיעה שמציגה את טראמפ באור לא סימפטי זכתה להגדרה "פייק ניוז" על ידי המועמד הבעייתי, דבר שהיווה יריית פתיחה לתקופה חדשה בתפיסת התקשורת. יחד עם זאת, ראוי לציין שלטרמאפ הייתה תמיכה בתקשורת מצד המהדורות הנוטות לכיוון הרפובליקנים והימין באופן כללי, אך הם הרבה פחות בולטים ב-CNN, BBC ושאר הגופים שחולשים על רוב כלי התקשורת.

האם המחלוקת בין טראמפ לתקשורת חצתה את קו סיקור הקמפיינים ופעילות הנשיא?

כאשר בודקים את היחסים שבין הנשיא טראמפ לבין כלי התקשורת באמריקה (ולא רק) נשאלת השאלה – האם התקשורת אכן מתפקדת בתור כלב השמירה של הדמוקרטיה, ומציגה ללא משוא פנים את הצדדים השונים של פעילותו של טראמפ בתור מועמד ומאוחר יותר גם בתור הנשיא? או שאכן מדובר בקנוניה כנגדו? האמת היא, שהתשובה לשאלה זו היא לא באמת חשובה. מה שחשוב, הוא מה טראמפ בתור מנהיג יעשה בנידון. יכול מאוד להיות שהוא נוקט בגישה לא נכונה כלפי התקשורת, שכן גם אם היא מוטה כנגדו, היא עדיין תקשורת. כך, במקום להכריז עליה בתור שקרית באופן גורף, אולי עדיף היה לו לנסות וליצור חדשות מסוג אחר. מה הכוונה בחדשות מסוג אחר? במקום להכפיש את שמו של כל מי שמבקר אותו עליו לדאוג להעביר מידע חדשותי נרחב יותר על הפעילויות החיוביות שלו. עם זאת, גם כאן עלולה להתרחש התנגשות- האם מהדורות החדשות יסכימו לפרסם פרטים אלה במקום המידע המכפיש? אין ספק שמדובר באינטראקציה מורכבת ביותר שנרקמה בין שני גופים בעלי עוצמה שלא מוכנים לוותר זה לזה. אך בעזרת תהליך של יצירת חדשות שהן לא "פייק-ניוז" וכן הבהרה של הנושאים השנויים במחלוקת בנוגע לטראמפ, היו עשויים לעזור לו להגיע למצב הרבה יותר מאוזן אל מול התקשורת ולתרום לפופולריות שלו בקרב העם.

"רוסיה גייט" – האם יש עשן בלי אש?

ההתערבות של רוסיה במדיניות הפנים של ארצות הברית עוד בטרם הבחירות וכן אחריהן, גררה האשמות חמורות כלפי טראמפ. על פי דו"ח שהוגש על ידי ראש המודיעין האמריקאי בינואר 2017, ולדימיר פוטין הביע תמיכה במועמדותו של דונלד טראמפ והזמין קמפיין נרחב שמטרתו הייתה להשפיע על הבחירות בארצות הברית וכן לפגוע באמון הציבור במוסד הדמוקרטי ככלל. בין השאר, נטען כי שערוריית האי-מיילים של הילארי קלינטון היא פרי קמפיין זה.

בסוף כהונתו, באוקטובר 2016, ברק אובמה דרש מפוטין שלא להתערב בבחירות, וב-29 לדצמבר אף גורשו 35 דיפלומטים רוסים, וכן נמנעה הגישה לשתי חברות שבבעלות רוסית והסנקציות שהוטלו על רוסיה הורחבו. אין ספק כי מדובר בסיפור מאוד תמוהה ומלא סתירות פנימיות, וייתכן שהדרך הטובה ביותר להתנקות מכל ההאשמות היא פשוט להוציא את האמת לאור, ומנגד יתכן ומדובר בהליך מורכב מדי שיפגע בגורמים בכירים רבים, כך שהשאלה האם יש או אין עשן בלי אש נשארת פתוחה בעניין זה.

מהן ההתפתחויות האפשריות של מערכת היחסים הטעונה בין דונלד טראמפ לתקשורת?

סיפור האהבה-שנאה בין טראמפ והתקשורת האמריקאית והעולמית רחוק מאוד מלהסתיים. על פניו נראה כי ניתן לשנות שיח זה על ידי הסחת דעת, לרוב באמצעות יצירת קונפליקטים עם מעצמות אחרות או גורמים חיצוניים אחרים שכנגדם יתאחד כל העולם "הנאור" בנהגתו של טראמפ. קשה לומר לאן מהלך מסוג זה יוביל.

עמנואל ארביב

נכתב על ידי עמנואל ארביב- משקיע ואיש עסקים מנוסה שעבר את הכשרתו באוניברסיטה היוקרתית בוקיני במילאנו, איטליה, ולמד אף מראש הממשלה הפעיל של המדינה, מריו מונטי. במסגרת פעילותו ועבודתו, עמנואל עוקב אחרי כל ההתרחשויות אשר עשויות להשאיר את חותמם על הפעילות העסקית וההשקעות ברחבי העולם, ולכן נושא כהונתו הטעונה של טראמפ רלוונטי עבורו עד מאוד.