תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תואר שני ברגולציה ומדיניות סביבתית

הדרך לאיכות סביבה עוברת ברגולציה

הדרך לאיכות סביבה עוברת ברגולציה

ניצחון המאבק במיכל האמוניה הוא הישג חסר תקדים לארגונים הסביבתיים בחיפה, שזכו לתמיכה וגיבוי של חוקרים מהאקדמיה. בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, בהחלטה שקבלה את אישורו של בית המשפט העליון, קיבל את טענת הפעילים כי מיכל האמוניה מסכן את חייהם של מאות אלפי תושבי האזור, אימץ את חוות הדעת של המומחים מטעם הארגונים, והורה לרוקן  את המכל ולהפסיק את הובלת האמוניה באוניה דרך נמל חיפה.

המאבק על מיכל האמוניה מדגים את חשיבותה של הרגולציה הסביבתית במדינת ישראל. כמדינה קטנה וצפופה, לזיהום אוויר, קרקע או משאבי המים יש השלכות מידית על כולנו וגם על הדורות הבאים. מצב דברים זה מציב את האתגר הסביבתי כאחד האתגרים המרכזיים של מדינת ישראל בשנים הבאות. התמודדות עם האתגר הזה מחייבת את ישראל לפתח ארגז כלים רגולטורי שיאפשר לה להתמודד עם דילמות סביבתיות באופן מיטבי. תחום הרגולציה הסביבתית, שכולל בחובו את כל פעולות ההסדרה והאכיפה שעומדות לרשות המדינה בהקשר זה הוא זה שאמור לתת מענה לאתגר.

האקדמיה בחזית

בשנים האחרונות האתגרים הסביבתיים קיבלו חשיפה ציבורית רבה בשורה של אירועים, החל בפרשת מיכל האמוניה, דליפת הנפט מהצינור של קצא"א בשמורת עברונה ליד אילת, הפרסומים אודות התחלואה העודפת בסרטן בחיפה כתוצאה מזיהום אוויר, שמירה על שטחים פתוחים ועוד. הציבור הישראלי מעורב בנושאים אלה ובמקרים רבים גם מוביל את המאבק ודורש את התערבותם של הגורמים הרגולטורים. גם בתעשייה מודעים היטב לחשיבותם של הנושאים הסביבתיים, וכיום ניתן למצוא כמעט בכל מפעל סמנכ"ל רגולציה האחראי על התחום הרגולטורי. בישראל קיימות היום מספר תכניות לימוד העוסקות בתחום הסביבה, אך תכניות אלו אינן מדגישות את נושא הרגולציה כדיסיפלינה עצמאית. הן אינן נותנות מענה ראוי הן לצורך במחקר עיוני בתחום והן לצורך להכשיר בוגרים שיתמחו בנושא זה, בשירות הציבורי ובשוק הפרטי. הפקולטה למשפטים והמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן זיהו את הצורך בתואר ייחודי שיתמקד ברגולציה סביבתית וגיבשו מסלול ייחודי לתואר שני ברגולציה ומדיניות סביבתית. בראש התכנית עומד פרופסור אורן פרז מהפקולטה למשפטים. מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה מובילה את התכנית ד"ר אורית רותם. התכנית שואפת לפתח את לימוד הרגולציה הסביבתית כתחום עצמאי תוך הדגשת הפן הבינתחומי של התחום. התכנית מביאה לידי ביטוי המומחיות של הפקולטה למשפטים בבר-אילן בתחום הרגולציה, המשפט המנהלי, דיני איכות סביבה ותכנון ובנייה, ביחד עם המומחיות של המחלקה לגאוגרפיה וסביבה בשאלות של מרחב, סביבה ואקולוגיה. 

הפקולטה למשפטים והמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן זיהו את הצורך בתואר ייחודי שיתמקד ברגולציה סביבתית

לפרטים נוספים על התכנית לתואר שני ברגולציה ומדיניות סביבתית>>

מטרת התכנית היא לחשוף בפני הסטודנטים עולם ידע עשיר ומגוון בתאוריה של רגולציה, ולתת להם כלים לביצוע מחקר בתחום ולהשתלב בעבודה מעשית בתחום הרגולציה הסביבתית, במגזר הציבורי והפרטי ובתחומים כגון אכיפה, בריאות ציבור, תכנון ושלטון מקומי, "אנחנו ניתן לסטודנטים שלנו כלים להבין לעומק את המורכבות של סוגיות סביבתיות", מסביר פרופסור פרז, "כיוון שסוגיות סביבתיות לא מסתכמות רק בהשלכות על עולם הטבע, יש להן גם השלכות משפטיות, כלכליות, חברתיות ועוד". התכנית הייחודית של בר-אילן מצטרפת לתכניות מקבילות באוניברסיטאות מובילות בעולם כגון London School of Economics, ו- University of Pennsylvania Law School.

גישה בינתחומית

כשזה נוגע לאיכות הסביבה, נראה כי המאבקים העיקריים מתנהלים בבית המשפט, אך פתרון לסוגיות סביבתיות אינו מתמצא רק בצווים או פסקי דין. המורכבות של תהליך הרגולציה מחייב לעיתים רבות עבודת הכנה יסודית במשרדי הממשלה תוף שיתוף פעולה עם החברה האזרחית שיניבו פתרון מעמיק לסוגייה. אחת הדוגמאות לכך היא הדילמה הסביבתית הנוצרת סביב מפעלי ההתפלה בישראל. מפעלי ההתפלה הם מצד אחד מחויבי המציאות, כי לישראל אין משאבי מים שיכולים לספק את צרכי האוכלוסייה. אך מצד שני מפעלי ההתפלה מעוררים שאלות סביבתיות ובריאותיות לא פשוטות, "במים מותפלים למשל אין מגנזיום, ואנחנו לא יודעים מה הן השלכות הבריאותיות של אותו מחסור על האוכלוסייה", מסביר פרופ' פרז, "בנוסף,  בתהליך ההתפלה התמלחות, כלומר המלח וכל דבר אחר שהיה במי הים, מוחזר אליו ולא ברור מה ההשלכות של זה על האקולוגיה הימית. פתרון הסוגיה – למשל בשאלה האם להחדיר מגנזיום למים מותפלים – צריך להתקבל לאחר דיון פתוח, מבוסס מדעית, שיבחן את הסוגיה מנקודה ראות רחבה שתביא לידי ביטוי את השיקולים השונים תוך הערכה נכונה של הכלים הרגולטוריים שניתן להפעיל".  

התכנית שואפת לפתח את לימוד הרגולציה הסביבתית כתחום עצמאי תוך הדגשת הפן הבינתחומי של התחום

אחת הטענות שמועלות נגד אנשי סביבה היא שהם מתייחסים אך ורק לנושאים הסביבתיים מבלי להתחשב בנושאים אחרים, "זו רק אחת הסיבות לכך שחקר הרגולציה חייב לכלול גישה בינתחומית, הכוללת שליטה בכלים המשפטיים בשילוב ידע סביבתי וידע כלכלי, שיאפשרו הבנה עמוקה ובין-תחומית של האתגרים הסביבתיים", אומר פרופ' פרז, "התחום הסביבתי הוא אחד התחומים שבו השימוש בכלים רגולטורים חדשניים רווח במיוחד והוא נמצא בחזית הידע של תחום הרגולציה בכלל". 

התואר השני ברגולציה ומדיניות סביבתית פונה למגוון רחב של בוגרי תואר ראשון, מתחומים שונים, תוך דגש על הכשרת הבוגרים למגוון רחב של משרות. הלימודים יכולה להתאים לעורכי דין שמתמחים ברגולציה של סביבה, תשתיות, תכנון ובנייה, לבוגרי גאוגרפיה ומדעי החברה שמבקשים להשתלב במשרות סביבתיות במגזר העירוני והתעשייתי וגם לבוגרים של תארים בהנדסה ומדעי הטבע שמעוניינים להרחיב את השכלתם ואת האופק התעסוקתי שלהם. התואר פותח אפיקים תעסוקתיים רבים, החל ממשרות ברשויות כגון רשות המים, רשויות מקומיות או משרדי ממשלה וכלה בתעשייה בתחומים כגון אחריות תאגידית או ייעוץ רגולטורי. "התכנית בנויה כך שיכולים לפנות אליה עורכי דין וגם בוגרי תואר בביולוגיה, כימיה או גאוגרפיה, שלא רוצים להמשיך במדעים אלא רוצים תואר בכיוון אחר. הם יוכלו לחזור לתפקיד מהנדסים בתאגידי המים למשל, אך תהיה להם תשתית רחבה יותר להבנת הסביבה בה הם פועלים", אומר פרופ' פרז. 

מפגש חוקרים ויום פתוח במסגרת התוכנית החדשה לרגולציה ומדיניות סביבתית יתקיים ב-8.6.17 בבר-אילן.

לפרטים נוספים על התכנית לתואר שני ברגולציה ומדיניות סביבתית>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#