תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משקיעים בבורסה? בניגוד להמלצות הנפוצות: השקעה במדדים אינה בהכרח האידיאל

שלוש השנים האחרונות הדגישו את יתרונות גישת ניהול ההשקעות האקטיבי. לראייה, בעוד שמשקיעי המדדים בארץ סבלו מתשואות שליליות של חברות הפארמה, מי שנמנע מהשקעה בהן, הצליח ליהנות מתשואות נאות

גילוי נאות

תחום ההשקעות הוא כר פורה לוויכוחים רבים, כאשר ברור שאחת המחלוקות השכיחות נטועה בשאלה מהי שיטת ההשקעות המנצחת ואיזו גישה מניבה את הרווחים הגבוהים ביותר למשקיעים.

בצד אחד חסידי המדדים, שמעדיפים את ניהול ההשקעות הפאסיבי, זה שעוקב אחר מדדי בורסה באמצעות קרנות מחקות, תעודות סל או קרנות סל. בצד השני יימצאו מצדדי גישת הניהול האקטיבי הגורסת כי במקום להשקיע במדד, כדאי לפזר את ההשקעות ע"י בחירה של המניות ואת משקלן בתיק ההשקעות באופן עצמאי ומבלי להיצמד למשקלן במדד הבורסאי.

אחת הטעויות הנפוצות בעולם ההשקעות היא שיפוט של הגישות על סמך תקופות קצרות מדי, של חודשים או שנים בודדות, אך אם לשפוט מהנתונים בשלוש השנים האחרונות, נראה שהגישה האקטיבית של ניהול רכיב המניות בארץ חיה ובועטת.

מדד בורסה
Shutterstock

למעשה, שנת 2016 הייתה השנה שבה מצוקת ביצועי המדדים הביאה להכרה רשמית כי שיטת בניית המדדים בארץ גורמת לעיוותים. כמה וכמה אירועים הדגישו עיוותים במדדים שהיו קיימים עד לאחרונה בבורסת תל אביב (וניסיון לתקנם קורה ממש עכשיו, עם כניסתה של הרפורמה) ובראשם מדד תל אביב 25 (שהפך מאז לתל אביב 35), שבסיכום השנה ירד ב-3.8% ומדד תל אביב 100 שאיבד 2.5% מערכו (והפך לתל אביב 125 מאז). מי שהשקיע פאסיבית במדדים אלו, ראה כיצד תיק ההשקעות שלו מפסיד השנה, בעיקר בגלל מניות מסוימות שהשפיעו לרעה על ביצועי המדד כולו.

לדברי שי ירון, מנכ"ל אלטשולר שחם קרנות נאמנות, "בתקופה שבה נכנס הרבה כסף לבורסה, ורוב הציבור מאמין שקשה להכות את המדדים אנשים רבים ישקיעו באמצעות תעודות סל או קרנות סל, ואז באופן טבעי ייווצר עיוות - כי מי שמנהל את המדד חייב לקנות בכל מחיר את המניות שמרכיבות את המדד. כך, מניות מסוימות מאוד מתייקרות והופכות ללא כדאיות, אבל ימשיכו לקנות אותן - כי הן חלק מהמדד. ניהול פאסיבי אומר שאני קונה בכל מחיר את כל הרכב המדד, לפיה משקלים של המניות במדד".

אלטשולר שחם-רואים את התמונה המלאה. לפתיחת תיק השקעות הקליקו כאן >>>

טבע כבר לא "מניית העם"

אחד הסיפורים הבולטים של השנה החולפת הוא כמובן זה של חברת טבע, "מניית העם" עד לא מזמן, שידעה טלטלות רבות -מנהלים מתחלפים, רכישות בעייתיות שהסבו לה הפסדים, החלטות עסקיות מפוקפקות וחקירות כל אלו הובילו לצניחה חדה בערך המניה, שאיבדה ב-2016 כ-42% משוויה והסבה הפסדים גבוהים למשקיעים הפאסיביים, בשל המשקל הגבוה שתפסה במדדים המובילים.

דוגמה קצת אחרת היא של מניית חברת הביו-מד מנקיינד. החברה, שאינה ישראלית, הונפקה בתל אביב ברישום כפול בסוף 2015 וכחודש וחצי לאחר מכן צללה במהירות ואיבדה כ-70%. משקלה היה 6% ממדד ת"א 75 ו-2.5% ממדד ת"א 100, כך שצלילתה השפיעה רבות על המדד כולו והסבה הפסדים למשקיעים בתעודות הסל.

 2016 הייתה שנה שהוכיחה את יתרונות המדדים החכמים
Shutterstock

מנגד, משקיעים אקטיביים, שסיננו היטב את המניות והמגזרים שבהם השקיעו, והשכילו להוציא לגמרי או להוריד מינונים של מניות כמו טבע או מנקיינד בתיק ההשקעות, מסתכלים על השנה שחלפה בחיוך של ניצחון.

יחד עם זאת, העולם אינו דיכוטומי, מנהלי השקעות אקטיביים אינם מטילים טאבו על השקעה במדדים. לדברי ירון "לא פעם, כאשר אנחנו מעוניינים בחשיפה לאזור גאוגרפי או סקטור מסוים, הדרך היעילה מבחינתנו היא בין היתר, רכישת מדד באמצעות חוזים עתידיים. מבחינתנו, ניהול אופטימאלי כולל שימוש בכל הכלים המותרים בכדי להשיג את המטרות. שימוש במדד בתיק השקעות יכול לשפר את הפיזור ונוח מאוד להגדלה או הקטנת חשיפה במהירות, מה שלא תמיד קורה במניות בודדות. מבחינתנו, התפקיד שלנו הוא לדאוג שתיק הלקוח ייהנה מהטוב שבכל העולמות ולכן אנחנו שומרים על ראש פתוח".

הרפורמה במדדים התרופה?

מספר אירועים בשנים האחרונות, לצד מגמת ירידה במחזורי המסחר ויציאת חברות מהבורסה הישראלית, הוכיחו כי במדדים יש סיכונים אשר עלולים לפגוע בתשואה שרושמים המשקיעים.

תמונה של ראש אדם עם רעיון
Shutterstock

בעקבות כך, ב-9 בפברואר נכנסה לתוקף הרפורמה במדדים, במסגרתה, מתווספות מספר מניות למדדים קיימים, לצד מדדים חדשים אשר צפויים להתווסף לבורסה הישראלית. כך למשל, מדד ת"א 25 קיבל 10 מניות נוספות והפך למדד ת"א 35; למדד ת"א 75 התווספו 15 מניות, וכעת הוא נקרא מדד ת"א 90; ומדד ת"א 100, הכולל את שני המדדים הקודמים, נקרא מדד ת"א 125. השינויים במדדים מאפשרים להקטין את משקלן של המניות המובילות כך שירידה במניה מסוימת לא תמשוך את המדד כולו למטה, כפי שקרה כאמור עם טבע, מנקיינד ומגזר הפארמה כולו.

ירון לא בטוח שהרפורמה תפתור את הבעיה. לדבריו, "הכיוון נכון, ועיקרי הרפורמה נכונים - אבל יש גם סכנה להחמרת הבעיה וזו לא התרופה להצלת הבורסה, אולי רק האקמול. הפתרון צריך להיות כולל ואנו גם רואים שהבורסה פועלת לשינויים שונים בתקווה שאלו ישפרו את המצב". ירון מוסיף כי "עדיין, תנאי הכניסה למדדי הבורסה הם תנאים טכניים ולא איכותיים, כך שחברה כמו מנקיינד שעמדה בתנאים מסוימים והשווי שבו ביצעה את הרישום היה רחוק מאוד ממה שאנליסט סביר היה מעריך, ובכל זאת, מנקיינד הצליחה להיכנס למדד וליהנות מביקוש ער. מנגד, גם לאחר הרפורמה, אנו רואים שהחברות הכי קטנות יצאו מהמדדים, ומי שהשקיע בהן דרך המדדים כבר לא יראה רווח אם הן יעלו ואיש לא יפצה אותו על זה".

אם כך, איזו שיטת השקעה עדיפה? בכל שיטת השקעה יש סיכון, אבל כשמדובר בהשקעה לטווח ארוך ועם השלכות פיננסיות משמעותיות, כדאי לבחור במנהל השקעות שהוכיח אפקטיביות לאורך שנים, במיוחד מאחר ומוקדם מדי להתרשם האם תהליך שינוי המדדים המקומיים טיפל בצורה אפקטיבית בתחלואים שממנו סבל.

27 שנות ניסיון של אלטשולר שחם מדברות בעד עצמן. לפרטים נוספים היכנסו

*הכתבה נכתבה בשיתוף אלטשולר שחם

הערות משפטיות:

■ האמור בכתבה הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך האמור החלטות השקעה כלשהן המידע מבוסס על מידע פומבי שדווח לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמוכן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל ■ אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתוניו וצרכיו המיוחדים של כל משקיע  ■ אין באמור לעיל בכדי להוות התחייבות לתשואה עודפת כלשהי ■ אלטשולר שחם ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. 

כתבות שאולי פיספסתם

*#