תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חקיקה חדשה לעצירת חגיגת שכר המנכ"לים? – למה לא

הביקורת על שכר הבכירים הוא נושא שלא יורד מסדר היום, ובכל פעם שמתפרסמים נתוני השכר של המנכ"לים בחברות הציבוריות ומתגלים הפערים העצומים מול השכר הממוצע בחברה הישראלית, הביקורת רק מתעצמת

הציבור דורש לרסן את חגיגות השכר, ונבחרי הציבור מתגייסים לטפל בבעיה בכלים שלהם, כלומר בעזרת חקיקה. אבל, האם באמת חקיקה בנושא השכר תפתור את הבעיה ותועיל לחברה ולכלכלה? פרופ' בני לאוטרבך, מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן,  ראש הקתדרה לממשל תאגידי בישראל באוני' בר-אילן חושש שלא: "כל רגולציה ניתנת לעקיפה בסופו של דבר. השירות היחיד שמהלך של חקיקה נותן הוא עידוד למורל של הציבור. מבחינה כלכלית, חקיקה נוספת כנראה תזיק ולא תחזיק מעמד".

צילום אילוסטרציה של בכיר בחליפה שמכניס דולרים לחלייפתו
Dreamstime

כדוגמא ניקח את ההצעה האחרונה המתבשלת במסדרונות הכנסת והממשל, והיא להגביל את שכר הבכירים בחברות העסקיות ל-3.5 מיליון ש"ח. בזמן ממשל קלינטון בארה"ב הועלתה הצעת חוק דומה להגבלת שכר הבכירים. במהלך הדיונים על החוק טענו החברות העסקיות שהגבלה על מרכיבי השכר המשתנה (תלוי הביצועים) של המנהלים תפגע בתמריצי המנהלים להצטיין ולהתאמץ, וכך תפגע בביצועי החברות. הממשל האמריקני "התקפל" והטיל מגבלה רק על השכר הקבוע - שכר קבוע של מעל מיליון דולר לא יוכר כהוצאה של החברה, והרעיון התקבל בתשואות על ידי הציבור.

בסופו של דבר, החוק לא השיג את מטרתו, ושכר המנכ"לים בארה"ב לא עצר. מנהלי החברות שהוגבלו על ידי החקיקה החדשה התחילו לחפש דרכים להשגת שכר גבוה יותר, ומיד גילו כי הדרך להגדלת שכרם עוברת דרך הגדלת הסיכון של החברה. "המנהלים התחילו לקחת סיכונים מיותרים", אומר פרופ' לאוטרבך, מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן, "אותם מנהלים שעיקר שכרם תלוי ביצועים יעדיפו לקחת סיכונים ולגרוף רווח נאה לכיסם אם המהלכים מצליחים, ואם המהלך נכשל המנהל ייקח את שכרו הקבוע וההפסד ייפול על הציבור". הגדלת הסיכון של החברות הובילה לקריסה כלכלית מהדהדת עם תחילת המשבר העולמי ב-2008. 

לכאורה, המחוקק הישראלי משפר את הנוסחה. ההצעות מדברות על הגבלת השכר הכולל ולא רק הגבלת השכר הקבוע. המנכ"ל הישראלי לא יוכל להעלות את שכרו על ידי העלאת סיכון החברה. אבל, לדעתו של פרופ' לאוטרבך, גם זה מתכון לאסון, כי בהיעדר תמריצים ראויים המנכ"לים יחששו מיוזמות ומצעדים הכרוכים בלקיחת סיכונים שבמקרים רבים הכרחיים לצמיחת החברה.

לפרטים נוספים לחץ כאן 

במצב כזה, פרופ' לאוטרבך צופה התייצבות שכר המנכ"לים ברוב החברות הציבוריות על קרוב ל-3-3.5 מיליון ₪. זאת כיון שכל החברות נוהגות להתאים את שכר המנכ"לים שלהן לשכר המנכ"לים בחברות האחרות. חברה שתעניק שכר נמוך יחסית למנכ"ל שלה תודה למעשה שיש לחברה מנכ"ל נחות, תדמית שמנכ"ל החברה יתנגד לה ותדמית שגם בעלי החברה (שמינו את המנהל) ירצו להתרחק ממנה. לסיכום, הגבלת השכר תקטין את הבדלי השכר בין מנכ"ל טוב למנכ"ל בינוני, ולכן תקטין את השאיפה למצוינות ואת הפעלתנות והיזמות של מנכ"לי החברות. בתנאים אלו קיימת סכנה ממשית לקפאון בביצועי החברות ולפגיעה בצמיחת המשק הישראלי כולו.

מה כן אפשר לעשות?

נכון להיום הצעות החוק שהועלו נשארו עדיין בגדר הצעות, אבל זה לא אומר שאין להן השפעה. פרופ' לאוטרבך מצביע על אווירה ציבורית ותקשורת שלילית כגורמים חשובים לשינוי, "אני חושב שמה שקרה לטייקונים בישראל זו דוגמה מצוינת. כמעט כולם קרסו לאחר שהציבור התנגד נחרצות לתספורות. הביקורת הציבורית נגדם בהחלט השפיעה", הוא אומר, "גם בנושא שכר הבכירים, להערכתי, האווירה הציבורית והתקשורת העוינת כיום הן המחסום המרכזי שריסן את שכר הבכירים בשנים האחרונות ומרסן אותו גם כיום. חקיקה לא תעזור כאן".

 פתרון ארוך-טווח מעשי ונכון יותר מאווירה ציבורית עוינת הוא חיזוק מקצועיות הדירקטוריונים וחיזוק ייצוג הציבור בדירקטוריונים של החברות. "הפתרון הוא דירקטוריון ייצוגי ואיכותי", טוען פרופ' לאוטרבך, "הדירקטוריון אחראי על המנכ"ל ומפקח עליו, ולמעשה הוא הגוף המקצועי הקרוב ביותר היכול להעריך ולשפוט את התרומה האמיתית של המנכ"ל לחברה". דירקטוריון איכותי יכול לתגמל מנכ"ל טוב שהצעיד את החברה קדימה בשכר ראוי, ולהראות את הדלת למנכ"ל כושל. דירקטוריון ייצוגי ייתן לציבור מושבים בדירקטוריון על פי חלק הציבור בהון החברה. אין פתרון שמתאים לכל החברות. לכן,  לכל חברה יש דירקטוריון שצריך למצוא את הפתרון הנכון לחברה זו. לפי פרופ' לאוטרבך, הפתרון בכל מקרה לא יכול לבוא מהממשלה.

בקרוב תתחיל עונת דיווחי שכר המנכ"לים. רגע לפני שמפעילים לחץ על המחוקקים הקשובים לרחשי ליבו של הציבור, כדי שינקטו צעדי חקיקה, סבור פרופ' לאוטרבך, מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן, שחשוב להיות שקולים ולקחת בחשבון את התוצאות הבלתי רצויות של כל חקיקה חדשה. לכל רגולציה יש גם תוצאות שלא אליהן התכוון המחוקק,  והן עלולות ליצור בעיות גדולות יותר מהבעיה המקורית.

לפרטים נוספים לחץ כאן