"לא ייתכן שעלי להתחנן למשרד התחבורה כדי להכניס אוטובוס לשכונה"

בפאנל פיתוח תשתיות מתקדמות בערים, דנו ראשי ערים בחסמים שבפניהם ניצבות הרשויות המקומיות בבואן לקדם פתרונות תחבורה ציבורית. כרמל שאמה: "בחברות התשתיות לא מבינים את מורכבות הקשר עם תושבים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עו"ד שועאע מסארווה מנצור, ד"ר גלית שאול, כרמל שאמה הכהן ורן קינסטליךצילום: מוטי מילרוד

"ראשי העיריות פועלים מזווית הסתכלות שונה לגמרי מזו של חברות התשתיות, שמתמחות בפיתוח פרויקטים לאומיים. בחברות לא מבינים את המורכבות שבהתנהלות מול התושבים ובעלי העסקים בעיר, וכך נוצרים פערים שמייצרים תחושות שליליות על דבר שבבסיסו הוא מבורך וחיובי", כך אמר ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, בפאנל בנושא פיתוח תשתיות מתקדמות בערים בוועידת התשתיות של TheMarker Labels.

כדוגמה לדבריו הזכיר שאמה הכהן את פרויקט הרכבת הקלה של נת"ע. "העבודות שבאזור מחלף אלוף שדה יצרו קטסטרופה תחבורתית של ממש בדרום רמת גן, ולאנשים לוקח כיום שעה לחצות את רחוב הירדן ברכב", אמר. "זה משפיע על ילדים שמאחרים לבתי הספר ומבוגרים שמאחרים לעבודתם".

"מלבד לעניין פריסת התשתית, העבודה של נת"ע כוללת גם כריתת עצים – דבר שלבדו מעורר את התנגדות התושבים", הוסיף. "נת"ע וחברות אחרות הן חברות מוכוונות מטרה. יש להן פרויקט לאומי על הכתפיים, ואני מבין זאת, אבל כראש רשות מקומית אני צריך לאזן את הצורך הזה ולדאוג לפגיעה מינימלית בתושבי העיר. נכון להיום אין איזון כזה, והדבר מוליד מאבקים משפטיים ועיכובים".

שאמה הכהן התייחס בדבריו גם לטענות לפיהן עיריית רמת גן בולמת את ההתחדשות העירונית בשטחה. "המדינה לחוצה ממשבר הדיור ובצדק. כולם זוכרים את מחאת האוהלים, וזה יכול לחזור בגל עוצמתי יותר", אמר. "אבל צריך גם לזכור שלא ניתן לבצע פרויקטים של תמ"א מבלי שמישהו יכניס כסף למעגל הזה. טרם כניסתי לתפקיד, רמת גן העשירה הפכה להיות גרעונית כיוון שהיא חיסלה רזרבות של מאה מיליון שקלים בבניית יותר ויותר בנייני מגורים. לשמחתי השוק הולך לכיוון של מתחמים שאמורים לפתור זאת, שכן הם יכללו גם אזורי מסחר ומשרדים, וכמובן תשתיות לתחבורה ציבורית".

ראש עיריית ראשון־לציון, רז קינסטליך, הסכים עם שאמה הכהן וסיפר על האתגרים שיצר פרויקט הקמת הרכבת הקלה בעירו. "ראשון לציון עומדת לעבור מהפכה בנושא התחבורה עם הפעלתם של קווי הרכבת הקלה השונים", אמר. "אך לצערי אין חיבור טוב עם הרשות המקומית. אנחנו מבינים את האתגר והרעיון מבורך, אבל צריך לעשות את זה חכם. אנחנו לא מתנגדים, אלא מקדמים את מה שנכון לעיר שלנו — אך בסוף יוצא שאנו נפגשים בבתי המשפט וחבל".

לדברי קינסטליך, התוכניות העירוניות לא כוללות עדיין התייחסות ראויה לתחבורה. "ראשון לציון חתומה על הסכם גג שיוסיף לה 100 אלף תושבים בעתיד הקרוב", אמר. "ההסכם מתייחס לכל פרט קטן, אבל מתעלם מהתשתיות לתחבורה הציבורית. לא ייתכן שעליי להתחנן למשרד התחבורה כדי להכניס אוטובוס לשכונה חדשה בעיר. לצערי נושא הסעות ההמונים לוקה בחסר".

ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, תיארה כיצד המדינה לדבריה מבקשת מהתושבים להירתם לשינויי התשתיות — כשאינה מסבירה כיצד ואם בכלל אלו יתרמו להם. "במועצה האזורית עמק חפר עוברים כל קווי התשתיות התחבורתיות הגדולות בארץ — כביש 2, כביש 4 וכביש 6 — אבל אנו לא נהנים מזה. התושבים שומעים כל הזמן שהם צריכים לסבול קצת בזמן ההקמה, אבל בסופו של דבר לא מרוויחים מזה כלום".

"יתרה מכך — מתבצעים גם שינויים בהיחבא, מבלי להודיע לנו", הוסיפה שאול. "דוגמה לכך היא תחנת הרכבת שהיתה אמורה לקום באחיטוב. חיכינו לזה 20 שנה, ואז נודע לנו ממש במקרה שבסוף לא תוקם תחנה בכלל, אלא רק פסי המסילה. התושבים מאשימים בסוף את ראש הרשות. חייבים להקפיד על תיאום ושקיפות מול ראשי הרשויות".

שאל הציגה בכל זאת דוגמה לפרויקט תחבורתי שהצליח — שירות ה–Quicker הפועל לאחרונה בתחומי המועצה. "מדובר בשירות משלים לתחבורה הציבורית, פרי פועלם של משרד התחבורה וחברת קווים", סיפרה. "הוא מאפשר להזמין נסיעות קצרות מיישוב ליישוב באמצעות אפליקציה, ומעורר כבר עכשיו גידול בהיקפי התחבורה הציבורית אצלנו. אני מאוד מאמינה בפיילוט הזה".

עו"ד שועאע מסארווה מנצור, ראש עיריית טייבה, תיאר בדבריו התעלמות ממושכת וארוכת שנים מצד המדינה כלפי התשתיות במגזר הערבי. "בטייבה יש 51 אלף תושבים, אבל המדינה הזניחה את המגזר במשך עשרות שנים", אמר. "כביש 444, למשל — העבודות בו עוד לא הושלמו, והמדינה כבר נערכת להחליף אותו. הפרויקט הקיים כבר גרם להפקעה של דונמים רבים, ועכשיו כלל לא ייצא לפועל. זו ההגדרה של התעלמות".

"המדינה צריכה להתבייש בכך שאין כבישים סלולים אצלנו לגנים ובתי ספר", הוסיף. "ההחלטה להוסיף תקציבים למגזר הערבי במסגרת תקציב המדינה הוא איתות נכון בכיוון. מעל ל–30% מהמיסים במדינה מגיעים מהתושבים הערבים, ואני מקווה שהממשלה הנוכחית תנקוט ב"אפליה מתקנת" כלפי המגזר הערבי לא כחסד אלא כחובה מוסרית".

מנחה: ליאור קינן; משתתפים: עו"ד שועאע מסארווה מנצור, ראש עיריית טייבה; רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון־לציון; ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית, עמק חפר; כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן