במקום שהבנק ירוויח, אתם יכולים להיות הבעלים

לשלם פחות ריביות על ההלוואות, לקבל יותר על הפיקדונות, ובלי שיקולי רווח והפסד של טייקונים, שעולים בממוצע למשפחה 350 שקל כל חודש: אגודת האשראי אופק שנולדה במחאה החברתית יוצאת לדרך, ומאפשרת ללקוחות להיות הבעלים

גיא רונן
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אספה כללית של חברי אופק בתל אביבצילום: מוטי מילרוד
גיא רונן
תוכן מקודם

זה טבעי עבורנו כמעט כמו לנשום או לאכול: אנחנו עובדים, והכסף נכנס לבנק. כשאנחנו חורגים מהמסגרת וזקוקים לאשראי או משכנתה, אנחנו חוזרים לבנק. העמלות והריביות שהוא גובה מאיתנו, כמו גם ההחלטה מה לעשות בכסף שלנו בזמן שהוא ממתין בחשבון, הן פרי החלטה של בעל ההון, שמן הסתם מעוניין להגדיל את רווחיו. הגיוני? כנראה. בלתי נמנע? ממש לא. המודל הפיננסי הקואופרטיבי, שכבר חולש על נתח עצום מהבנקאות העולמית, חוזר לישראל - והופך את הקערה.

אחרי עשרות שנים של קיפאון בהקמת מוסדות בנקאיים חדשים, קמה בישראל אופק - אגודת אשראי שבה אין ממש "לקוחות", או ליתר דיוק: יש, אבל הם גם החברים-הבעלים. אופק היא מלכ"ר, מה שאומר שהאינטרס שעומד לנגד עיניה אינו הגדלה של שורת הרווח בחשבון הפרטי של בעל הון כזה או אחר, כי אם טיוב השירותים עצמם. זה מאפשר סביבת ריביות אחרת - פחות במתן הלוואה, ויותר בהפקדה לחיסכון. הכספים המצטברים בקופה מוקצים לטובת הפעילות השוטפת והמשך הפיתוח, ואם נותרים שולי רווח גבוהים מהצפוי - הם מתועלים לטובת תנאים טובים אף יותר לחברים.

אם כל זה נשמע לכם אוטופי, או טוב מכדי להיות אמיתי, אז האמת היא שאופק לא המציאה את הגלגל: בנקאות קואופרטיבית נפוצה מאוד בעולם, ויותר מ-40% מהאמריקאים מחזיקים את כספם ב-Credit Unions. זה אומר שהם משלמים פחות - הרבה פחות - על שירותי הבנקאות שלהם. בישראל פעלו בעבר אגודות כאלו, אך במהלך שהוביל הפיקוח על הבנקים בשנות השבעים הן נמכרו על פעילותן ורישיונותיהן לבנקים הגדולים. את המחיר כולנו משלמים: חישובים שנעשו על סמך דוחות הבנקים עצמם גילו שמשפחה ישראלית ממוצעת משלמת להם יותר מ-350 שקל בחודש (לא כולל משכנתאות), רוב הסכום כריביות.

עו''ד יהודה טלמון, יו''ר אופק אגודת אשראי

אז איך עובד המודל הקואופרטיבי? תמורת מניה לא סחירה - דמי חבר בעלות חד–פעמית של אלף שקל, כשכל אחד רשאי לרכוש רק מניה אחת וכולן שוות ערך - זכאים חברי אופק לכלל השירותים הפיננסיים שהיא מספקת. אבל יותר מזה: הם בוחרים את הוועד המנהל ומאשרים את צירי הפעילות המהותיים. "דרך הצבעות באספה הכללית וסדרה של שאלונים מתעצבת מדיניות האשראי של האגודה", מסביר המנכ"ל, תום דרומי-חכים. "כשאתה שם את הכסף שלך באופק, אין שום אפשרות שהוא יממן מהלכים הנוגדים את תפיסת עולמך או סותרים את האחריות החברתית והסביבתית. לא תמצא למשל מפעל מזהם מול הבית בתמיכה שלנו". המודל הכלכלי נשען על פעילות דיגיטלית נטו, ללא ההוצאה הכרוכה בהחזקת סניפים. יהודה טלמון, יו"ר הוועד המנהל, אומר כי בפעמים המעטות בחייו הפיננסיים של אדם שבהן בכל זאת עולה צורך במפגש פנים אל פנים, אופק תפעיל שיתופי פעולה ותקיים פגישות בבית הלקוח או בבית קפה לנוחיותו. "את מה שחסכנו על נדל"ן וארנונה נפנה לטיוב התנאים בשירותים הפיננסיים", הוא מבהיר. בונוס משמעותי אחד כבר השיגה האגודה לחבריה, הודות למבנה הכלכלי המיוחד שלה: הוזלה של 50% בביטוח בריאות.

בנט המליץ, יחימוביץ' כבר בפנים

את הרעיון לייבא ולהחיות את השיטה הקואופרטיבית הובילה קבוצת יזמים שנולדה בשדרות רוטשילד בימי המחאה החברתית. הם הבינו שכדי להוזיל את יוקר המחיה, חייבים לטפל בריכוזיות הבנקים ולמצוא אלטרנטיבה לשיקולי הרווח וההפסד של הטייקונים. בין החזון להגשמתו עמד מאבק ממושך מול רגולטורים ובנקים ותיקים, שניסו לשים מקלות בגלגלים. אך לעומתם, לא מעט אישי ציבור נתנו רוח גבית למהלך.

עו''ד תום דרומי חכים, מנכ''ל אופק אגודת אשראי

ראש הממשלה, נפתלי בנט, כתב ב-2014, עת נפגש כשר הכלכלה עם יזמי אופק ונתן להם את ברכתו: "ברחבי העולם הוכיחו שזה אפשרי - 95 מיליון אמריקאים הם לקוחות של בנקים במודל קואופרטיבי. אנחנו אוהבים להתלונן על המערכת הבנקאית, הרבה פעמים בצדק, אבל עכשיו יש לנו הזדמנות לעשות משהו אמיתי בנדון. הצטרפו עכשיו, או שנמשיך לממן משכורות של 10 מיליון שקלים למנהלים".

אגודת האשראי אושרה לבסוף בחקיקה ראשית בכנסת, כשהמדינה אף מתחייבת להקצות 200 מיליון שקל להקמת תשתית טכנולוגית עבורה (במכרז לכך יחד עם אופק זכה תאגיד TCS מקבוצת ענקית ה-IT ההודית טאטא). לפני מספר חודשים קיבלה אופק מהממונה על שוק ההון רישיון מותנה - בכפוף לצמיחה נוספת בהון העצמי, שכבר הולכת ומתממשת בעקבות הגידול הרציף במניין החברים - להעניק שירותים פיננסיים בדומה לבנקאות המסורתית. בשלב הראשוני זה יכלול ניהול חשבון עו"ש, כרטיס אשראי והלוואות ללקוחות פרטיים ועסקיים, ובהמשך כנראה גם מט"ח, משכנתאות וניירות ערך.

כיום מונה האגודה כ-8,300 חברים, בהם דמויות ידועות ומשפיעות בתחומי הכלכלה והחברה (אפילו כמה חברי כנסת ושרים כבר בפנים), והיא יוצאת בקמפיין שמטרתו להכפיל את המספר כבר בתקופה הקרובה. בקדמת הבמה, במקום הפרזנטורים שהתרגלנו לראות, ניצבים כמה מהחברים-הבעלים עצמם, בהם למשל שלי יחימוביץ' וקובי אוז. המנכ"ל דרומי-חכים משוכנע כי לאגודת האשראי נועד תפקיד מרכזי בשינוי פני הבנקאות בישראל, והוא צופה שהמגמה אף תתפשט לענפים נוספים: "יש פה הזדמנות למהלך חברתי אמיתי, שגם מאוד משתלם כלכלית".

להצטרפות לחצו כאן